חוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב], התש"ל-1970 1 |
| 1. |
| 2. |
| 3. |
| 4. |
| 5. 2 (תיקונים: התשל"ג, התשמ"ג, התשס"ט) (א) מקרקעין הנמצאים בשטח תחולתו של צו החלת המשפט, וערב היום שבו עבר השטח להחזקת צבא-הגנה לישראל הם היו מוקנים לאדם אשר שלטונות המדינה שהשטח היה תפוס בידיה למעשה מינו אותו לממונה על רכוש האויב או לבעל תפקיד או תואר דומה, או היו מוקנים לרשות מרשויותיה של אותה מדינה או לגוף שבשליטתה אשר אותו אדם העבירם להם או שהיו אותה שעה בהחזקתם או בניהולם של אדם, גוף או רשות כאמור - מוקנים מיום תחילתו של הצו לאפוטרופוס הכללי שיעשה בהם כאמור להלן בסעיף זה. (ב) האפוטרופוס הכללי ישחרר, בתעודה חתומה בידו, את המקרקעין למי שהיה בעלם לפני שהוקנו לאדם כאמור בסעיף קטן (א) או לפני שאותו אדם התחיל להחזיק בהם או לנהלם, לפי הענין, או לחליפו של אותו בעל, לפי בקשתם; כל עוד לא שוחררו המקרקעין, יעשה בהם האפוטרופוס הכללי כפי שהוא רשאי לעשות בנכס עזוב שלגביו ניתן לו צו ניהול לפי סעיף 6(א) לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978, והוראות סעיף 15(ג4)3 ו-(ד) לחוק האמור יחולו. (ג) נרכשו המקרקעין לצרכי ציבור לפי כל חוק לאחר תחילתו של צו החלת המשפט ובטרם שוחררו, ישולמו הפיצויים המגיעים לפי אותו חוק בעד הרכישה לידי האפוטרופוס הכללי שיעשה בהם, בשינויים המחוייבים, בהתאם לסעיף קטן (ב). (ד) מקרקעין הנמצאים בשטח תחולתו של צו החלת המשפט, ובזמן מן הזמנים בין הקמת המדינה לבין היום שבו עבר השטח להחזקת צבא-הגנה לישראל היו מוקנים לאדם כאמור בסעיף קטן (א), או היו בהחזקתו או בניהולו, יהיו לנכסי המדינה מיום תחילתו של צו החלת המשפט, אם נתמלא בהם אחד מאלה: (1) לפני היום שבו עבר השטח להחזקת צבא-הגנה לישראל נרכשו לצרכי ציבור לפי הדין שהיה חל על השטח אותה שעה או הוחל בהליכים לרכישתם כאמור; (2) בתקופה שבין הקנייתם לאדם כאמור בסעיף קטן (א), תחילת ההחזקה בהם בידיו או הניהול בידיו לבין תחילת צו החלת המשפט, הוחל להקים או הוקם עליהם בנין או מיתקן המיועדים לשמש לצרכי ציבור - למעט בנין או מיתקן ארעיים בלבד - או בוצעו והושלמו בהם עבודות אחרות שהכשירום לשימוש לצרכי ציבור; ושר האוצר אישר שביום תחילתו של חוק הסדרי משפט ומינהל (תיקון), התשל"ג-1973 (בסעיף זה - היום הקובע), עדיין נועדו לשמש לצרכי ציבור שפורטו באישורו של שר האוצר. (ה) אישר שר האוצר שחלק מסויים בלבד מהמקרקעין כאמור בסעיף קטן (ד) נועד ביום הקובע לשמש לצרכי ציבור ולפי הדין שחל על אותם המקרקעין ניתן להפריד אותו חלק מיתרת השטח של המקרקעין לצרכי רישום בפנקסי המקרקעין, תבוצע ההפרדה בהתאם לאותו דין, וסעיף קטן (ד) יחול על אותו חוק מהמקרקעין בלבד שלגביו ניתן האישור של שר האוצר. (ו) היו מקרקעין לנכס המדינה לפי סעיף זה, ואחרי היום הקובע שונה יעודם והם או חלק מסויים שלהם (להלן בסעיף זה - החלק) אינם משמשים עוד את צרכי הציבור המפורטים באישור של שר האוצר (להלן בסעיף זה - שינוי היעוד), רשאי מי שהיה זכאי למקרקעין אילולא האמור בסעיף קטן (ד) (להלן בסעיף זה - הזכאי), לקנות את המקרקעין או את החלק, הכל לפי הענין, במחיר שלא יעלה על הפיצויים ששולמו בעדם לפי סעיף זה או על החלק היחסי שלהם ששולמו בעד החלק, בצירוף שוויה של כל השבחה במקרקעין או בחלק הנובעת מביצועה של המטרה הציבורית ששימשו אותה; הוראה זו לא תחול על חלק מסויים ממקרקעין שלא ניתן להפרידו מיתרת המקרקעין לצרכי רישום בפנקסי המקרקעין. (ז) על בעל המקרקעין כאמור בסעיף קטן (ו) להודיע בכתב לזכאי על שינוי היעוד ולפרט בהודעה את ברירת הקניה של הזכאי לפי סעיף זה, ואם ברצונו של הזכאי לקנות את המקרקעין או את החלק, עליו להודיע לבעל המקרקעין בכתב על הקניה לפני תום 60 יום מהיום שבו הומצאה לו הודעת בעל המקרקעין לפי סעיף קטן זה או שבו נודע לו בדרך אחרת על שינוי היעוד, הכל לפי המוקדם. (ח) הודיע הזכאי, לפי סעיף זה, שהוא קונה את המקרקעין, רשאי בעל המקרקעין לדרוש ממנו בכתב שיפקיד את מחיר המקרקעין או החלק בידי הרשם של לשכת רישום המקרקעין תוך ששה חדשים מיום המצאת הדרישה; לא הופקד תוך אותו מועד, בטלה הקניה; הופקד תוך המועד האמור, ירשום הרשם את המקרקעין, או את החלק, אחרי ביצוע ההפרדה, על שם הזכאי בד בבד עם תשלום הפקדון לידי המוכר. (ט) באין הסכם בין בעל המקרקעין לבין הזכאי על מחיר המקרקעין או החלק, יכריע בית המשפט; בחישוב התקופה של ששה חדשים להפקדת המחיר לא תבוא במנין התקופה שבה היתה עומדת ותלויה בבית המשפט תביעה לקביעת המחיר, עד שפסק-דינו של בית המשפט נעשה חלוט. (י) מקרקעין שהיו לנכסי המדינה לפי סעיף קטן (ד), יחושבו הפיצויים בעדם לפי שוויים ביום תחילתו של צו החלת המשפט, או ביום כ"ט באב התשכ"ח (23 באוגוסט 1968), הכל לפי המאוחר; ואם נתמלאו במקרקעין התנאים המפורטים בפיסקה (2) לסעיף קטן (ד) - לא יבוא בחשבון הפיצויים שוויים של הבנין או המיתקן או ההשבחה עקב העבודות שמדובר בהם באותה פיסקה. |
| 6. חברה שערב תחילת חוק זה או ערב תחילתו של צו החלת המשפט, לפי המאוחר יותר, היה לה מקום-עסקים בשטח תחולתו של הצו והיא נוסדה על פי הדין שהיה מוטל על אותו שטח בעת ייסודה, רשאית, על אף האמור בפקודת החברות או בחוק נכסי נפקדים, התש"י-1950, להמשיך בפעולותיה עד תום ששה חדשים מיום תחילת הצו או מיום תחילת חוק זה או עד שהחליט בית המשפט בבקשה שהוגשה לפי סעיף 9 או 10, הכל לפי המאוחר יותר. |
| 7. |
| 8. חברה כאמור בסעיף 6 שנתנה משכון או שעבוד על נכסיה, יחולו עליה הוראות סעיף 127 לפקודת החברות בדבר רישום המשכון או השעבוד. |
| 9. |
| 10. |
| 11. (א) (1) חברה אשר ערב תחילת חוק זה או ערב תחילתו של צו החלת המשפט, לפי המאוחר יותר, היה לה משרד-רשום או מקום-עסקים בשטח תחולתו של הצו, והיא נוסדה על פי הדין שהיה מוטל על השטח בעת ייסודה ולא פעלה לפי סעיפים 9 או 10 עד ליום ט' באייר התשכ"ט (27 באפריל 1969) - רשאי שר המשפטים להורות בצו על רישומה בישראל לפי פקודת החברות מן היום שקבע השר בצו; ורשאי הוא להוסיף וליתן בצו כל הוראה בענין רישומה של החברה, מוסדותיה בעת הרישום והמשך פעולתה לאחר הרישום, ובכלל זה הוראה בענין דרך רישומה, צורת התאגדותה כחברה לפי פקודת החברות, מען משרדה הרשום, מועדים לענינים שהיא חייבת לפעול בהם לפי פקודת החברות והנהלתה אם אין לחברה, בעת הרישום, חברי-דירקטוריון או מנהלי-עסקים כנדרש על פי פקודת החברות או על פי מסמכי התאגדותה. (2) הורה שר המשפטים כאמור, ירשום רשם החברות את החברה בהתאם לצו, ורשם החברות והחברה יפעלו בהתאם לכל הוראה שניתנה בצו; לענין כל דין ועל אף האמור בתזכיר החברה ותקנותיה, יראו את הענינים שעליהם הורה השר - כהחלטות תקפות של החברה. (ב) צו לפי סעיף-קטן (א) יפורסם ברשומות. (ג) רשם החברות רשאי לדרוש מחברה שחל עליה סעיף-קטן (א) וממי ששימש בה חבר-דירקטוריון או מנהל-עסקים ערב מתן הצו לפי סעיף-קטן (א), או ממי שנקבע כחבר-דירקטוריון או מנהל-עסקים מכוח אותו צו, כי יגישו לו העתק מקויים של התזכיר ושל תקנות ההתאגדות של החברה וימסרו לו פרטים ומסמכים נוספים בדבר החברה, אשר לפי הדין היא חייבת לרשום בספריה, לדווח עליהם או להגישם לרשם החברות. (ד) נכסיה והתחייבויותיה של חברה לפני שנרשמה לפי סעיף-קטן (א) יהיו לנכסיה והתחייבויותיה משנרשמה; והוא אם בית-המשפט המחוזי בירושלים לא קבע אחרת, משנתבקש לכך על ידי אדם שיש לו ענין בדבר או על ידי היועץ המשפטי לממשלה, כדי להגן על מי שהיה לפני הרישום או אחריו בעל זכויות בחברה, נושה שלה או מועסק אצלה. |
| 12. (2) כל עוד לא הגישה תקנותיה לרשם החברות, יראו את התקנות שבתוספת השלישית לפקודת החברות כתקנותיה, והוא - אם שר המשפטים לא הורה אחרת בצו; (3) על אף האמור בפיסקאות (1) ו-(2) רשאי שר המשפטים להגדיר בצו מה הן מטרותיה של חברה כאמור, והגדרה זו תהא בתקפה כל עוד לא הגישה תזכיר ותקנות כנדרש בסעיף 11(ג). |
| 13. |
| 14. |
| 15. (א) אגודה שיתופית, שערב תחילת חוק זה או ערב תחילתו של צו החלת המשפט, לפי המאוחר יותר, היה מקום-פעולותיה בשטח-תחולתו של הצו, והיא נוסדה על פי הדין שהיה מוטל על אותו שטח בעת ייסודה, רשאית, על אף האמור בפקודת האגודות השיתופיות או בחוק נכסי נפקדים, התש"י-1950, להמשיך בפעולותיה עד תום ששה חדשים מיום תחילת הצו או מיום תחילת חוק זה או עד שהחליט בית המשפט בבקשה שהוגשה לפי סעיף 16(ב), הכל לפי המאוחר יותר. (ב) הוראות סעיפים 7 ו-8, בשינויים המחוייבים, יחולו גם על אגודה שיתופית כאמור בסעיף-קטן (א). |
| 16. (א) שר העבודה רשאי לקבוע, בצו כללי או מיוחד, הוראות בדבר רישומה של אגודה שיתופית שתבוא במקום אגודה כאמור בסעיף 15, לרבות קביעת תקנותיה, חבריה ורשויותיה; אגודה שנרשמה על פי צו כאמור, יראוה לכל דבר כאילו נרשמה לפי פקודת האגודות השיתופיות, ובכל ענין שלא נקבעו לו הוראות בצו, יחולו הוראות הפקודה והתקנות לפיה. (ב) רשם האגודות השיתופיות יסדיר העברת נכסיה והתחייבויותיה של האגודה כאמור בסעיף 15 לאגודה שנרשמה לפי סעיף-קטן (א), ויפנה לבית-המשפט המחוזי בירושלים בבקשה בדרך המרצה ליתן צו המאשר את הסידור; הוראות סעיף 9(ב) ו-(ג), בשינויים המחוייבים, יחולו גם לענין סעיף זה. (ג) פעולה כאמור בסעיף זה, כוחה יפה גם אם נעשתה לפני תחילת חוק זה. |
| 17. 4 שר העבודה רשאי לקבוע, בצו כללי או מיוחד, הוראות בדבר הפיכת אגודה כאמור בסעיף 15 לאגודה שיתופית ישראלית, אם כל חברי האגודה וחברי הנהלתה הם תושבי שטח-תחולתו של צו החלת המשפט. |
| 18. |
| 19. |
| 20. (ה) מי שנהיה לחבר לשכת עורכי-הדין לפי סעיף זה, יהיו לו כל הזכויות ויחולו עליו כל החובות של חבר הלשכה לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961. (ו) מי שנהיה לחבר לשכת עורכי-הדין על פי סעיף זה, רואים לצורך כל חיקוק גם את תקופת-עיסוקו הקודמת בשפיטה או בעריכת-דין כאמור בסעיפים-קטנים (א) או (ד), כתקופה שבה עסק בישראל בשפיטה או בעריכת-דין, לפי הענין; סעיף-קטן זה אינו גורע מן הסמכויות לפי סעיפים-קטנים (ג) או (ד). |
| 21. |
| 22. (ב) הועדה המחוזית לתכנון ולבניה רשאית, תוך שלושה חדשים ממתן ההיתר לפי סעיף-קטן (א), ולאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות סבירה לטעון טענותיו, לתקן את ההיתר, לשנותו, לקבוע בו תנאים, לרבות הקלות, או לבטלו, הכל מהטעמים שלפיהם רשאית היא לעשות כאמור לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; ורשאית היא להתלות את ההיתר עד תום שלושה חדשים מהיום שניתן או עד להחלטתה לפי סעיף-קטן זה, לפי המוקדם יותר. (ג) היתר לפי סעיף-קטן (א) פטור מתשלום אגרה; הוחל בבניית יסודותיו של בנין כאמור בסעיף-קטן (א) אך לא הושלמה בניית יסודותיו לפני תחילתו של צו החלת המשפט, והוגשה בקשה להיתר-בניה לפי הדין הישראלי, רשאית הועדה המחוזית לתכנון ולבניה לפטור את ההיתר מתשלום אגרה. |
| 23. ראש הממשלה רשאי לפטור בתקנות, לזמן מסויים או בדרך אחרת, בני-אדם שהם תושבים של שטח-תחולתו של צו החלת המשפט מהוראת כל חוק המתנה מינוי למשרה של עובד-ציבור באזרחותו הישראלית של המועמד, ורשאי הוא לענין זה לקבוע הוראות שונות לגבי סוגים שונים של עובדי-ציבור. |
| 24. |
| 25. |
| 26. (תיקון התשל"ג) מיום תחילתו של צו החלת המשפט יחול סעיף 2 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על נכס של המדינה או של רשות מרשויותיה, אשר שטח תחולת הצו היה תפוש בידיה למעשה והנכס נמצא באותו שטח. הוראה זו לא תחול על מקרקעין שבזמן מן הזמנים בין הקמת המדינה לבין היום שבו עבר השטח להחזקת צבא-הגנה לישראל היו מוקנים לאדם כאמור בסעיף 5(א), או היו בהחזקתו או בניהולו, וינהגו במקרקעין אלה כאמור בסעיף 5. |
| 27. כשתפורסם ברשומות הכרזה לפי סעיף 9(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, כי חדל מצב החירום במדינה יחדל תקפם של סעיפים 11, 12, 13, 19, 20(ו), 24 ו-26, ובמקום המלים בסעיף 20(א) "כיהן כשופט בבית-משפט אזרחי או כעורך-דין באותו שטח או בכל חלק של ארץ-ישראל שלא נקבע בצו כאמור" יבוא "כיהן באותו שטח כשופט בבית-משפט אזרחי או היה בו עורך-דין". |
| 28. |
| 29. |