"חוק הבחירות" - חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969;

(ב) ימי הפגרה יבואו במניין התקופות האמורות בתקנון זה, אלא אם כן נאמר אחרת.

(א) הכנסת תבחר, בבחירות גלויות, את יושב ראש הכנסת ואת הסגנים ליושב ראש הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 20 לחוק–יסוד: הכנסת, וסעיף 10 לחוק הכנסת; הסגנים ייבחרו בהמלצת ועדת הכנסת, וכל עוד לא נבחרה - בהמלצת הוועדה המסדרת, בהתחשב בהרכב הסיעתי של הכנסת ובגודל הסיעות; בחירתם של כמה סגנים באותו מועד תיעשה בהצבעה אחת בלבד.

(ב) יושב ראש הכנסת ייבחר לא יאוחר מהמועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה, כאמור בסעיף 13 לחוק–יסוד: הממשלה; נקבעה בחירת יושב ראש הכנסת לאותו מועד שבו נקבעה ישיבה לצורך כינון הממשלה, ייבחר תחילה יושב ראש הכנסת.

(ג) יושב ראש הכנסת והסגנים ייבחרו לכל תקופת כהונתה של הכנסת; ואולם רשאית הכנסת לבחור, לפי המלצה כאמור בסעיף קטן (א), סגנים ליושב ראש הכנסת לתקופות כהונה קצרות יותר, ולקבוע את תחילתן ואת סופן.

(ד) שר או סגן שר לא יהיה יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת.

(ה) (1) נתפנתה משרתו של יושב ראש הכנסת, תבחר הכנסת, בתוך 21 ימים,יושב ראש חדש, בדרך הקבועה בסעיף קטן (א); נתפנתה משרה של סגן ליושב ראש הכנסת, רשאית הכנסת לבחור חבר כנסת אחר במקומו, בדרך האמורה.

(2) הושעה סגן ליושב ראש הכנסת מכהונתו, רשאית הכנסת לבחור חבר כנסת אחר במקומו בדרך האמורה, ועל אף האמור ברישה של סעיף קטן (ג), הוא יכהן כסגן ליושב ראש בתקופת ההשעיה בלבד.

(1) היועץ המשפטי לממשלה מסר עותק של כתב אישום נגדו כאמור בסעיף 4(א) לחוק החסינות, או שמתקיימים נגדו הליכים פליליים כהגדרתם בסעיף 7(א) לחוק הכנסת ((להלן - הליכים פליליים), וזאת בין אם נקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי ובין אם לאו; החליטה ועדת הכנסת שחבר הכנסת לא יהיה מועמד לפי פסקה זו, תהיה החלטתה בתוקף כל עוד לא הסתיימו ההליכים הפליליים בעניינו, ואם נקבע שתהיה לו חסינות בפני דין פלילי - בכל תקופת כהונתה של אותה כנסת או לתקופה קצרה יותר שקבעה הוועדה;

(2) חבר הכנסת הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, בין בהיותו חבר הכנסת ובין לפני כן, וטרם חלפו עשר שנים מיום שפסק הדין נעשה סופי או מיום שגמר לשאת את עונשו, לפי המאוחר.

(ב) ועדת הכנסת לא תקבע כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתנה לחבר הכנסת הזדמנות להשמיע את דברו.

(ג) הליכי הדיון בוועדת הכנסת ובוועדת האתיקה יסתיימו, בכל אחת מהן, בתוך שבוע.

(ד) (1) קבעה ועדת הכנסת כי חבר הכנסת לא יהיה מועמד כאמור, רשאי חבר הכנסת, בתוך 48 שעות, לערער על ההחלטה לפני הכנסת.

(2) הדיון בכנסת ייערך בתוך 48 שעות ממועד הגשת הערעור או ביום הקרוב שבו ניתן לקיים ישיבת כנסת בהתאם להוראות סעיף 19(א), לפי המאוחר; המערער רשאי לנמק את ערעורו וכן הוא רשאי להניח מסמכים הנוגעים לערעור על שולחן הכנסת; יושב ראש ועדת הכנסת רשאי להשיב לערעור, כל אחד מהם במסגרת זמן שלא תעלה על 15 דקות, והכנסת תחליט בלא דיון.

(ה) ההצבעות בוועדת הכנסת ובכנסת יהיו גלויות.

(ב) הציעה ועדת הכנסת לכנסת להשעות מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת או לקבוע סייגים לכהונתו, יציג יושב ראש ועדת הכנסת את הצעת ועדת הכנסת לפני הכנסת, חבר הכנסת שההצעה נוגעת אליו רשאי להשיב, כל אחד מהם במסגרת זמן שלא תעלה על 15 דקות, והכנסת תחליט בלא דיון.

(ב) יושב ראש הכנסת אחראי על הכנתו וביצועו של תקציב הכנסת; אושרה הצעת התקציב השנתי של הכנסת בקריאה הראשונה במסגרת הצעת חוק התקציב השנתי, תועבר לדיון בוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים האמורה בסעיף 11(ב) לחוק יסודות התקציב; ההצעה תובא לקריאה השניה ולקריאה השלישית במסגרת הצעת חוק התקציב השנתי.

(ג) יושב ראש הכנסת אחראי על מינהל הכנסת ועל מזכירות הכנסת.

(ד) בכהונתו כנשיא המדינה בפועל כאמור בסעיף 23(א) לחוק–יסוד: נשיא המדינה, לא ינהל יושב ראש הכנסת את ישיבות הכנסת, אלא אם כן החליטה ועדת הכנסת אחרת.

(ה) יושב ראש הכנסת לא יהיה חבר בוועדה מוועדות הכנסת, פרט לוועדת הפירושים, ואולם הוא רשאי להשתתף בדיוני כל אחת מוועדות הכנסת ובכלל זה ועדות משותפות וועדות משנה, אף אם הפרוטוקול שלהן חסוי.

(ו) יושב ראש הכנסת רשאי למסור, מזמן לזמן, את ניהול ישיבת הכנסת או כל תפקיד מתפקידיו שנקבעו בתקנון זה, לאחד הסגנים, למעט תפקידיו לפי סעיפים קטנים (ב) ו–(ג).

(ז) לסגן ליושב ראש הכנסת, הממלא את מקומו של יושב ראש הכנסת כאמור בסעיף 29 לחוק משכן הכנסת, או שיושב ראש הכנסת אצל לו מסמכויותיו כאמור בסעיף 30(א) לחוק האמור, או המנהל את ישיבת הכנסת או הממלא אחד מתפקידי יושב ראש הכנסת, יהיו, באותו מעמד, כל החובות והסמכויות הנתונות ליושב ראש הכנסת.

(ח) סגן ליושב ראש הכנסת לא יהיה יושב ראש ועדת הכנסת או ממלא מקומו.

(2) כהונת סגן ליושב ראש הכנסת כיושב ראש הכנסת בפועל לפי סעיף 20א לחוק–יסוד: הכנסת.

(2) התפלגה סיעה לפי סעיף 59 לחוק הכנסת, תקבע ועדת הכנסת את שם הסיעות החדשות, לפי הצעתן; הסיעה החדשה שבה רוב חברי הסיעה שהתפלגה, רשאית להמשיך לשאת את שם הסיעה, ואם התפלגה לסיעות שוות בגודלן - תיחשב הסיעה החדשה שעמה נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים לכנסת, כסיעה שבה רוב החברים; חדל חבר הכנסת האמור לכהן כחבר הכנסת או להימנות עם הסיעה שהתפלגה - יבוא במקומו לעניין זה הבא אחריו באותה רשימת מועמדים.

(3) על אף הוראות פסקה (2), ועדת הכנסת לא תאשר לסיעה לשאת שם העלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו או שם הזהה, או שם הדומה עד כדי להטעות, לשם של סיעה אחרת או של מפלגה שמיוצגת בכנסת על ידי סיעה אחרת, לרבות המפלגה שהחלק שהתפלג נמנה ערב הפילוג עם הסיעה שייצגה אותה.

(ג) מזכיר הכנסת יערוך רשימה של סיעות הכנסת, בסדר יורד לפי מספר החברים בכל סיעה; סדרן של סיעות שבהן מספר שווה של חברים יהיה -

(1) בין סיעות שהשתתפו בחלוקת המנדטים לאותה כנסת - לפי מספר הקולות שקיבלה כל סיעה בבחירות;

(2) בין סיעות חדשות שנוצרו כתוצאה מהתפלגות סיעה אחת - תיחשב הסיעה החדשה שעמה נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים לכנסת כסיעה הגדולה, ואם חדל לכהן כחבר הכנסת או להימנות עם הסיעה שהתפלגה - הבא אחריו באותה רשימת מועמדים;

(3) בין סיעות שאחת מהן לפחות הוקמה כסיעה חדשה באותה כנסת בשל התפלגות או מיזוג של סיעות - לפי מספר הקולות שקיבלה כל סיעה בבחירות כשהוא מחולק במספר המנדטים שקיבלה, ומוכפל במספר חברי הסיעה החדשה, ולעניין סיעה חדשה - לפי מספר הקולות שקיבלה הסיעה שהיו חברים בה חברי הסיעה החדשה לפני השינוי בהרכב הסיעתי.

(1) התפלגות סיעות, מיזוג סיעות או פרישה מסיעה לפי פרק י' לחוק הכנסת;

(2) שינוי שם של סיעה או מתן שם לסיעה חדשה שנוצרה כתוצאה מהתפלגות או ממיזוג של סיעות;

(3) שינוי במספר חבריה של סיעה;

(4) השתייכותו הסיעתית של חבר הכנסת שהחל לכהן בכנסת לאחר שהתפלגה הסיעה שבה היו חברים חברי רשימת המועמדים שכללה את שמו, אם התפלגה לפי הוראות פסקאות (1) או (3) של סעיף 59 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, אף אם התפלגה גם לפי הוראות פסקה (2) לסעיף האמור בהתאם להוראות אלה:

(א) חבר הכנסת ימסור לוועדת הכנסת הודעה אחת בלבד, בכתב, בתוך 24 שעות מעת היותו לחבר הכנסת, בדבר הסיעה שאליה הוא מבקש להשתייך, ובלבד שבין חבריה יש מי שנמנה עם רשימת המועמדים האמורה, והאישור יינתן בהתאם להודעתו;

(ב) לא מסר חבר הכנסת הודעה כאמור בפסקת משנה (א), תקבע ועדת הכנסת כי הוא משתייך לסיעה שבה רוב החברים שנמנו עם רשימת המועמדים האמורה, ואם היו כמה סיעות שבהן מספר שווה של חברים שנמנו עם רשימת המועמדים - לסיעה שעמה נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים, ואם חדל לכהן כחבר הכנסת או להימנות עם אותה סיעה - הבא אחריו באותה רשימת מועמדים;

(5) השתייכות והסיעתית של חבר הכנסת שהחל לכהן בכנסת לאחר שהתפלגה הסיעה שבה היו חברים חברי רשימת המועמדים שכללה את שמו, אם התפלגה לפי הוראות פסקה (2) של סעיף 59 לחוק הכנסת, בהתאם להוראות אלה:

(א) ועדת הכנסת תקבע כי חבר הכנסת משתייך לסיעה המייצגת את המפלגה שהשתייכותו אליה צוינה בהסכם לפי סעיף 59(2) לחוק הכנסת;

(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), מסר חבר הכנסת לוועדת הכנסת הודעה בכתב, בתוך 24 שעות מעת היותו לחבר הכנסת, כי הוא מבקש להשתייך לסיעה המייצגת מפלגה שהגישה את ההסכם לפי סעיף 59(2) לחוק הכנסת ואינה הסיעה האמורה באותה פסקת משנה, יינתן האישור בהתאם להודעתו, ובלבד שהן הסיעה שאליה היה אמור להשתייך לפי פסקת משנה (א) והן הסיעה שאליה הוא מבקש להשתייך, מסרו לוועדת הכנסת, לפני שדנה בעניין, את הסכמתן לבקשתו.

(ב) יושב ראש ועדת הכנסת יודיע לכנסת, ליושב ראש הכנסת, ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ולחשב הכנסת על אישור שניתן לפי סעיף קטן (א) ויפרסם עליו הודעה ברשומות.

(ג) לחבר הכנסת שוועדת הכנסת קבעה כי פרש מסיעתו כאמור בסעיף 61 לחוק הכנסת, יהיו כל הזכויות שתקנון זה מעניק לסיעה, למעט הזכות להציע הבעת אי–אמון בממשלה, לקבל חדר סיעה במשכן, ולהודיע הודעות בשל אי–השתתפות בדיון או בהצבעה.

(ג) הצוות הפרלמנטרי של סיעה, כהגדרתו בחוק מימון מפלגות, זכאי להיתרי כניסה למשכן הכנסת, בכפוף להוראות חוק משכן הכנסת, במספר שיקבע יושב ראש הכנסת בהתחשב בגודלה של הסיעה.

(1) בארץ - באמצעות מי שיושב ראש הכנסת הסמיכו לכך בכתב, שיאשר על גבי כתב ההתפטרות כי חבר הכנסת מסרו אישית לידיו ויציין את מועד המסירה;

(2) מחוץ לארץ - באחת מאלה:

(א) בפקסימילה או בדואר אלקטרוני הכולל כתב התפטרות סרוק, ובלבד שחבר הכנסת המתפטר שוחח עם יושב ראש הכנסת בסמוך למשלוח כתב ההתפטרות ווידא את קבלתו;

(ב) על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל שיאשר על גבי כתב ההתפטרות כי חבר הכנסת מסרו אישית לידיו ויציין את מועד המסירה.

(א) נתפנתה משרתו של חבר הכנסת, יודיע יושב ראש הכנסת בכתב לחבר הכנסתשבא במקומו, כאמור בסעיף 34 לחוק–יסוד: הכנסת, על תחילת כהונתו בכנסת.

(ב) (בוטל).

קרא יושב ראש הישיבה לחבר הכנסת להצהיר אמונים והצהיר חבר הכנסת שלא כלשון החוק, יקבע היושב ראש שחבר הכנסת לא הצהיר אמונים ויחולו לגביו הוראות סעיף 16 לחוק–יסוד: הכנסת, כאילו לא הצהיר אמונים.

יושב ראש הכנסת, לאחר התייעצות עם סגניו ובאישור ועדת הכנסת, יקבע את המועדים שבהם ייפתחו ויסתיימו כנסי הכנסת, בכפוף לאמור בסעיף 9 לחוק הכנסת.

(2) יושב ראש הכנסת רשאי לקבוע הפסקה במהלכה של ישיבת הכנסת.

(ב) ראה יושב ראש הכנסת כי התרחש אירוע בעל חשיבות יוצאת דופן המחייב את כינוס הכנסת לישיבה דחופה החורגת מסדר היום השבועי, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם יושב ראש ועדת הכנסת, לכנס את הכנסת לדיון באירוע כאמור, והוא יקבע את סדרי הדיון בישיבה.

(ג) יושב ראש הכנסת רשאי לקבוע ישיבה לציון מאורע, והוא יקבע את סדרי הדיון בה.

(ד) בכל ישיבה של הכנסת ובמשך כל הישיבה, יהיה נוכח לפחות אחד משרי הממשלה.

(א) 25 חברי הכנסת הדורשים לכנס את הכנסת בתקופת הפגרה, בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק הכנסת, רשאים לפרט בדרישתם נושא אחד או שני נושאים; יושב ראש הכנסת יעמיד את הנושאים על סדר יומה של הישיבה, כהצעות לסדר היום; אין באמור כדי למנוע מיושב ראש הכנסת להעמיד על סדר יומה של אותה ישיבה נושא אחד או שני נושאים נוספים, לפי דרישתם של 25 חברי כנסת אחרים.

(ב) דרשו 25 חברי הכנסת לכנס את הכנסת כאמור בסעיף קטן (א), אין הם יכולים לבקש להוסיף נושאים לאותה ישיבה של הכנסת, ואולם רשאי יושב ראש הכנסת, לפי בקשתם, לשנות נושא שפירטו בדרישתם, ובלבד שביקשו זאת לפחות 36 שעות לפני פתיחת הישיבה; הכנסת לא תדון בנושא שלא פורט בדרישתם של 25 חברי הכנסת.

(ג) בישיבה של הכנסת לפי סעיף זה, רשאים לנמק שני חברי כנסת בלבד כל הצעה לסדר היום, במסגרת זמן שלא תעלה על 10 דקות לכל אחד מהם.

(ד) (בוטל).

(ה) דרישת הממשלה לכינוס הכנסת בתקופת הפגרה, בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק הכנסת, תימסר בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה למזכיר הכנסת.

(ג) שר או סגן שר שנמסרה לכנסת הודעה על הפסקת כהונתו, כאמור בסעיף 9(א)(6) או (8) לחוק הממשלה, רשאי לשאת נאום לעניין הפסקת כהונתו בישיבה שבה נמסרה ההודעה, ובלבד שהוא מכהן כחבר הכנסת במועד הישיבה.

(ד) יושב ראש הכנסת יקבע את המועד לנשיאת נאומים בהתאם להוראות סעיף זה, ואת מסגרת הזמן לכל נאום.

(ב) (1) סיעה או כמה סיעות יחד רשאיות להגיש הצעה להביע אי–אמון בממשלה ואמון בממשלה אחרת (בתקנון זה - אי–אמון בממשלה); הגישו כמה סיעות הצעה אחת, יראו אותן כסיעה אחת לעניין סעיף זה.

(2) הצעה להביע אי–אמון בממשלה יכול שתוגש בדרך של הצעת סעיף לסדר היום או כהצעה בסיום הדיון בכל סעיף העומד על סדר היום.

(3) לשם הגשת הצעה להביע אי–אמון בממשלה, תמסור סיעה למזכיר הכנסת הודעה בכתב על קווי היסוד של מדיניות הממשלה המוצעת, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים המיועדים, אף אם ההצעה תוגש במועד מאוחר יותר; ההודעה תהיה חתומה בידי חבר הכנסת המיועד לעמוד בראש הממשלה המוצעת ותצורף לה הסכמה של כל השרים המיועדים; ההודעה תעמוד בתוקפה כל עוד לא מסרה הסיעה הודעה אחרת.

(4) מזכיר הכנסת יביא לידיעת חברי הכנסת את ההודעה האמורה בפסקה ( 3) עד תחילת ישיבת הכנסת שבה יתקיימו הדיון או ההצבעה על הצעת האי–אמון בממשלה; לא הוגשה ההודעה לפני פתיחת הישיבה כאמור, לא תתקיים הצבעה על הצעת האי–אמון.

(5) בהצעה להביע אי–אמון בממשלה המוגשת בדרך של הצעת סעיף לסדר היום, יש לציין את עילת ההצעה; עילת ההצעה לא תשונה אלא במקרים אלה:

(א) יושב ראש הכנסת אישר את השינוי, בנסיבות מיוחדות, לפי בקשת הסיעה המציעה;

(ב) ההצעה תידון בשבוע הראשון של כנס הכנסת, והשינוי ייעשה, לכל המאוחר, עד יום ד' האחרון בפגרה שלפני הכנס;

(ג)3 (1) לא יתקיימו בכל מושב של הכנסת יותר מעשרה דיונים להביע אי–אמון בממשלה שהוגשו בדרך של הצעת סעיף לסדר היום.

(2) לעניין הצעה להביע אי–אמון בממשלה בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום, רשאית סיעה המונה פחות משבעה חברים להגיש לכל היותר שלוש הצעות בכל מושב של הכנסת, וסיעה המונה בין שבעה לתשעה חברים - לכל היותר ארבע הצעות בכל מושב של הכנסת; על סיעה גדולה יותר לא תחול מגבלה כאמור.

(3) מזכיר הכנסת ינהל רישום של ההצעות להביע אי–אמון בממשלה שהגישו הסיעות לעניין סעיף קטן זה;

(ד) (1) סיעות האופוזיציה שמספר חבריהן מהווה רוב מקרב סיעות האופוזיציה יודיעו למזכיר הכנסת, עד שעה 11:00 ביום האחרון בשבוע של ישיבות הכנסת, לרבות ביום ישיבה בתקופת הפגרה, כי הן מבקשות שהצעתן להביע אי–אמון בממשלה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום תידון בישיבת הכנסת הרגילה הראשונה בתקופת כנס הכנסת בשבוע שלאחר מכן; מזכיר הכנסת יביא את דבר ההודעה כאמור לידיעת שאר הסיעות בלא דיחוי.

(2) סיעות האופוזיציה כאמור בפסקה (1) רשאיות לחזור בהן מהודעה כאמור באותה פסקה לא יאוחר משעה 13:00 ביום א' בשבוע שבו אמורה להידון הצעתן להביע אי–אמון בממשלה; חזרו בהן הסיעות כאמור לאחר מכן, לא יתקיים הדיון, אך הצעתן תבוא במניין ההצעות לפי סעיף קטן (ג)(1) כאילו נדונה.

(3) בישיבה כאמור בפסקה (1) יידונו כל ההצעות להביע אי–אמון בממשלה שהוגשו עד לנעילת ישיבת הכנסת ביום מסירת ההודעה כאמור באותה פסקה, ודיון זה ידחה דיון בכל סעיף אחר, בכפוף לאמור בסעיף 20(ג).

(4) לא נמסרה הודעה לפי סעיף קטן זה במשך 30 ימים, רשאית כל סיעה למסור הודעה כאמור; ואולם נמסרה לאחר מכן הודעה לפי פסקה (1), תידון ההצעה להביע אי–אמון בממשלה במועד שעליו הודיעו סיעות האופוזיציה כאמור באותה פסקה.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), הוגשה ההצעה להביע אי–אמון בממשלה בצירוף חתימותיהם של 61 חברי הכנסת לפחות, יתקיים הדיון בפתיחת ישיבת הכנסת במועד שיקבע יושב ראש הכנסת בכל אחד מימי ישיבות הכנסת, שיהיה בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבוע מיום הגשת ההצעה, לרבות בתקופת הפגרה; הוראות סעיף קטן (ג) לעניין מכסת הצעות האי–אמון בממשלה לא יחולו לעניין הצעה להביע אי–אמון בממשלה כאמור בסעיף קטן זה;

(ו) הצעה להביע אי–אמון בממשלה שהוגשה בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום, תובא להצבעה בישיבת הכנסת הרגילה הראשונה בתקופת כנס הכנסת בשבוע שלאחר מכן, ואולם אם ביקשה זאת הממשלה מיד - תתקיים ההצבעה בו ביום, בסיום הדיון באותו סעיף; דחיית הצבעה לפי סעיף קטן זה תיעשה פעם אחת בלבד לעניין אותו סעיף; לעניין סעיף קטן זה תיוצג הממשלה על ידי אחד מאלה, בסדר זה: ראש הממשלה, השר שדיבר בשם הממשלה לגבי הסעיף שעל סדר היום, השר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת, שר אחר, ובלבד שהם נוכחים באולם המליאה;

(ז) בהצעה להביע אי–אמון בממשלה שהוגשה בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום, תתקיים הצבעה אחת בלבד, והיא תהיה הן על הסעיף העומד על סדר היום והן לעניין הבעת האי–אמון; ואולם הוצעו כמה הצעות להביע אי–אמון בממשלה כאמור, תתקיים ההצבעה רק על הצעתה של הסיעה הגדולה מבין הסיעות המציעות; צורפו להצעה חתימותיהם של 61 חברי הכנסת לפחות, יהיה רשאי חבר הכנסת המיועד לעמוד בראש הממשלה המוצעת להציג לפני ההצבעה את הרכבה ואת קווי היסוד שלה במסגרת זמן שלא תעלה על 15 דקות;

(ח) (1) היתה ההצעה להביע אי–אמון בממשלה בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום בעניין שבו לא נדרש רוב של חברי הכנסת, והממשלה הודיעה כי היא מתנגדת לו, וזכתה ההצעה לרוב של המשתתפים בהצבעה אך לא לרוב של חברי הכנסת, תתקבל ההצעה לעניין אותו סעיף ותידחה הצעת האי–אמון.

(2) היתה ההצעה להביע אי–אמון בממשלה בסיום הדיון כאמור בפסקה (1), וזכתה לרוב של חברי הכנסת, יתקבלו הן ההצעה שעמדה לדיון והן הצעת האי–אמון, והממשלה החדשה תיכון.

(3) היתה ההצעה להביע אי–אמון בממשלה בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום בנושא שהביאה הממשלה או שהממשלה הודיעה כי היא תומכת בו, יחולו הוראות פסקאות (1) ו–(2), בשינויים המחויבים;

(ט) וזה סדר הדיון בהצעה להביע אי–אמון בממשלה שהוגשה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום:

(1) הסיעה שהגישה את ההצעה תנמק אותה במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות; צורפו להצעה חתימותיהם של 61 חברי הכנסת לפחות, יהיה רשאי נוסף על כך חבר הכנסת המיועד לעמוד בראש הממשלה המוצעת להציג את הרכבה ואת קווי היסוד שלה במסגרת זמן שלא תעלה על 15 דקות;

(2) הוגשו כמה הצעות להביע אי–אמון בממשלה, ינמקו הסיעות את הצעותיהן לפי סדר גודלן, החל בסיעה הגדולה ולא לפי סדר הגשת ההצעות, כל אחת במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות;

(3) הממשלה תציג את תשובתה להצעה, ואם הוגשו כמה הצעות, תציג את תשובתה לאחר כל אחת מהן, אלא אם כן עסקו בנושא אחד; תשובת הממשלה תוצג בידי אחד השרים;

(4) אחרי תשובת הממשלה יתקיים דיון סיעתי בהצעה, ואם הוגשו כמה הצעות יתקיים דיון סיעתי משולב, והכול במסגרת זמן שלא תעלה על שלוש דקות לסיעה; סיעה שחבר מטעמה נימק את ההצעה לא תשתתף בדיון הסיעתי, אלא אם כן הדיון הסיעתי משולב עם הצעה נוספת להבעת אי–אמון בממשלה או עם נושא אחר;

(5) לאחר הדיון תצביע הכנסת על ההצעה; הוגשו כמה הצעות להביע אי–אמון בממשלה, תתקיים ההצבעה לפי סדר גודלן של הסיעות, החל בסיעה הגדולה; ואולם התקבלה הצעה ברוב של חברי הכנסת, לא תצביע הכנסת על שאר ההצעות, והממשלה החדשה תיכון.

(ב) (1) סיעה או מספר סיעות יחד רשאיות להגיש הצעה להביע אי–אמון בממשלה ואמון בממשלה אחרת (בתקנון זה - אי–אמון בממשלה), בכפוף להוראות פסקה (2); הגישו כמה סיעות הצעה אחת, יראו אותן כסיעה אחת לעניין סעיף זה.

(2) סיעה המונה כמה חברים כמפורט להלן רשאית להגיש לכל היותר הצעות להבעת אי–אמון בממשלה בכל מושב של הכנסת, במספר כמפורט להלן, והמכסה תחול על כל הדרכים להביע אי–אמון שבסעיף קטן (ג):

(א) פחות משבעה חברים - שלוש הצעות;

(ב) בין שבעה לתשעה חברים - ארבע הצעות.

(3) מזכיר הכנסת ינהל רישום של ההצעות להביע אי–אמון שהגישו הסיעות לעניין פסקה (2).

(ג) (1) הצעה להביע אי–אמון בממשלה יכול שתהיה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום או כהצעה בסיום הדיון בכל סעיף העומד על סדר היום.

(2) לשם הגשת הצעה להביע אי–אמון בממשלה, תמסור סיעה למזכיר הכנסת הודעה בכתב על קווי היסוד של מדיניות הממשלה המוצעת, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים המיועדים, אף אם ההצעה תוגש במועד מאוחר יותר; ההודעה תהיה חתומה בידי חבר הכנסת המיועד לעמוד בראש הממשלה המוצעת ותצורף לה הסכמה של כל השרים המיועדים; ההודעה תעמוד בתוקפה כל עוד לא מסרה הסיעה הודעה אחרת.

(3) מזכיר הכנסת יביא לידיעת חברי הכנסת את ההודעה האמורה בפסקה (2) עד תחילת ישיבת הכנסת שבה יתקיימו הדיון או ההצבעה על הצעת האי–אמון בממשלה; לא הוגשה ההודעה לפני פתיחת הישיבה כאמור, לא תתקיים הצבעה על הצעת האי–אמון.

(ד) בהצעה להביע אי–אמון בממשלה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום, יש לציין את עילת ההצעה; עילת ההצעה לא תשונה אלא במקרים אלה:

(1) יושב ראש הכנסת אישר את השינוי, בנסיבות מיוחדות, לפי בקשת הסיעה המציעה;

(2) ההצעה תידון בשבוע הראשון של כנס הכנסת, והשינוי ייעשה, לכל המאוחר, עד יום ד' האחרון בפגרה שלפני הכנס.

(ה) (1) הצעה להביע אי–אמון בממשלה שהוגשה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום עד לנעילת ישיבת הכנסת ביום האחרון בשבוע של ישיבות הכנסת, לרבות ביום ישיבה בתקופת הפגרה, תידון בישיבת הכנסת הרגילה הראשונה בתקופת כנס הכנסת בשבוע שלאחר השבוע שבו הוגשה, ותדחה דיון בכל סעיף אחר, בכפוף לאמור בסעיף 20(ג); הצעה שהוגשה לאחר המועד האמור, יראו אותה כאילו הוגשה בשבוע שלאחר מכן.

(2) הצעה להביע אי–אמון בממשלה שהוגשה בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום, תובא להצבעה בישיבת הכנסת כאמור בפסקה (1), ואולם אם ביקשה זאת הממשלה מיד - תתקיים ההצבעה בו ביום, בסיום הדיון באותו סעיף; לעניין סעיף זה תיוצג הממשלה על ידי אחד מאלה, בסדר זה: ראש הממשלה, השר שדיבר בשם הממשלה לגבי הסעיף שעל סדר היום, השר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת, שר אחר, ובלבד שהם נוכחים באולם המליאה.

(3) על אף האמור בפסקה (1), הוגשה ההצעה להביע אי–אמון בממשלה כאמור באותה פסקה בצירוף חתימותיהם של 61 חברי הכנסת לפחות, יתקיים הדיון בפתיחת ישיבת הכנסת במועד שיקבע יושב ראש הכנסת בכל אחד מימי ישיבות הכנסת, שיהיה בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבוע מיום הגשת ההצעה, לרבות בתקופת הפגרה; הוראות סעיף קטן (ב)(2) לעניין מכסת הצעות האי–אמון בממשלה לא יחולו לעניין הצעה להביע אי–אמון בממשלה כאמור בפסקה זו.

(ו) דחיית הצבעה בשל הצעה להביע אי–אמון בממשלה בסעיף העומד על סדר היום, תיעשה פעם אחת בלבד לעניין אותו סעיף.

(ז) בהצעה להביע אי–אמון בממשלה שהוגשה בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום, תתקיים הצבעה אחת בלבד, והיא תהיה הן על הסעיף העומד על סדר היום והן לעניין הבעת האי–אמון; ואולם הוצעו כמה הצעות להביע אי–אמון בממשלה כאמור, תתקיים ההצבעה רק על הצעתה של הסיעה הגדולה מבין הסיעות המציעות. צורפו להצעה חתימותיהם של 61 חבריהכנסת לפחות, יהיה רשאי חבר הכנסת המיועד לעמוד בראש הממשלה המוצעת להציג לפני ההצבעה אתהרכבה ואת קווי היסוד שלה במסגרת זמן שלא תעלה על 15 דקות.

(ח) (1) היתה ההצעה להביע אי–אמון בממשלה בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום בעניין שבו לא נדרש רוב של חברי הכנסת, והממשלה הודיעה כי היא מתנגדת לו, וזכתה ההצעה לרוב של המשתתפים בהצבעה אך לא לרוב של חברי הכנסת, תתקבל ההצעה לעניין אותו סעיף ותידחה הצעת האי–אמון.

(2) היתה ההצעה להביע אי–אמון בממשלה בסיום הדיון כאמור בפסקה (1), וזכתה לרוב של חברי הכנסת,יתקבלו הן ההצעה שעמדה לדיון והן הצעת האי–אמון והממשלה החדשה תיכון.

(3) היתה ההצעה להביע אי–אמון בממשלה בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום בנושא שהביאה הממשלה או שהממשלה הודיעה כי היא תומכת בו, יחולו הוראות פסקאות (1) ו–(2), בשינויים המחויבים.

(ט) וזה סדר הדיון בהצעה להביע אי–אמון בממשלה שהוגשה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום:

(1) הסיעה שהגישה את ההצעה תנמק אותה במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות; צורפו להצעה חתימותיהם של 61 חברי הכנסת לפחות, יהיה רשאי נוסף על כך חבר הכנסת המיועד לעמוד בראש הממשלה המוצעת להציג את הרכבה ואת קווי היסוד שלה במסגרת זמן שלא תעלה על 15 דקות;

(2) הוגשו כמה הצעות להביע אי–אמון בממשלה, ינמקו הסיעות את הצעותיהן לפי סדר גודלן החל בסיעה הגדולה ולא לפי סדר הגשת ההצעות, כל אחת במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות;

(3) הממשלה תציג את תשובתה להצעה, ואם הוגשו כמה הצעות, תציג את תשובתה לאחר כל אחת מהן, אלא אם כן עסקו בנושא אחד; תשובת הממשלה תוצג בידי אחד השרים ואולם בנסיבות מיוחדות יכול שתוצג בידי סגן שר, אם יושב ראש הכנסת אישר זאת מראש, ובלבד שעילת ההצעה היא בענייני המשרד שבו סגן השר מכהן;

(4) אחרי תשובת הממשלה יתקיים דיון סיעתי בהצעה, ואם הוגשו כמה הצעות יתקיים דיון סיעתי משולב והכול במסגרת זמן שלא תעלה על שלוש דקות לסיעה; סיעה שחבר מטעמה נימק את ההצעה לא תשתתף בדיון הסיעתי, אלא אם כן הדיון הסיעתי משולב עם הצעה נוספת להבעת אי–אמון בממשלה או עם נושא אחר;

(5) לאחר הדיון תצביע הכנסת על ההצעה; הוגשו כמה הצעות להביע אי–אמון בממשלה, תתקיים ההצבעה לפי סדר גודלן של הסיעות החל בסיעה הגדולה, ואולם התקבלה הצעה ברוב של חברי הכנסת, לא תצביע הכנסת על שאר ההצעות והממשלה החדשה תיכון.

(4)5 ראש האופוזיציה ישתתף בכל מהלך הדיון, והוא רשאי לנאום מיד אחרי ראש הממשלה כאמור בסעיף 14 לחוק הכנסת;

(5) הוראות סעיף 31 לא יחולו על דיון לפי סעיף זה;

(6) בתום הדיון תצביע הכנסת על העמדה שהציג ראש הממשלה.

(ב) ראש הממשלה או שר אחר לא יוזמנו לשעת שאלות יותר מפעם אחת במושב של הכנסת; על אף האמור בסעיף קטן (א), היה ראש הממשלה או שר אחר ממונה על יותר ממשרד אחד, תוארך שעת השאלות עוד בעשר דקות לכל משרד נוסף שעליו הוא ממונה.

(ג) מסגרת הזמן לכל שאלה לא תעלה על שתי דקות, ולכל תשובה - על שלוש דקות.

(ד) יושב ראש הישיבה יקבע את סדר השואלים, ובלבד שמספר השואלים מקרב חברי סיעות האופוזיציה יהיה, לכל הפחות שלושה רבעים מהשואלים; חבר הכנסת המבקש לשאול יצביע ממקומו באולם המליאה ויהיה רשאי לשאול פעם אחת בלבד.

(ה) סיעות האופוזיציה שמספר חבריהן מהווה רוב מקרב חברי האופוזיציה יודיעו למזכיר הכנסת לפחות שבועיים לפני כל מועד שעת שאלות מי השר שיוזמן לאותו מועד; הודיעה הממשלה, באמצעות מזכיר הממשלה, למזכיר הכנסת ולוועדת הכנסת, כי השר שהוזמן לא יוכל להשתתף במועד שנקבע, תקבע ועדת הכנסת מועד חדש, שיחול בתוך שבועיים מהמועד המקורי; דחייה כאמור תיעשה פעם אחת בלבד לגבי אותו שר והמועדים האחרים שנקבעו לשעת שאלות לא ישתנו בשלה.

(ו) השיב ראש הממשלה או שר אחר בשעת שאלות כי עליו לקיים בירורים לפני מתן תשובה עניינית, יקבע יושב ראש הכנסת, ככל האפשר בתיאום עמו, מועד למתן תשובות כאמור, שיחול בתוך עשרה ימים ממועד שעת השאלות.

(ז) על השאלות והתשובות יחולו הוראות סעיף 47 לעניין שאילתה פסולה וסירוב להשיב, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום יושב ראש הכנסת יבוא יושב ראש הישיבה.

(1) הוועדה לבחירת דיינים שלפי סעיף 6 לחוק הדיינים, התשט"ו-1955;

(2) הוועדה לבחירת קאדים שלפי סעיף 4 לחוק הקאדים;

(3) ועדת המינויים שלפי סעיף 11 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962 (בסעיף זה - ועדת המינויים לקאדים-מד'הב);

(4) הוועדה לבחירת שופטים שלפי סעיף 4 לחוק–יסוד: השפיטה, ולפי סעיף 6 לחוק בתי המשפט.

(ב) (1) מזכיר הכנסת יודיע לכל חברי הכנסת על מועד הבחירה לוועדת מינויים שקבע יושב ראש הכנסת, לא יאוחר משבועיים לפני אותו מועד.

(2) הצעת מועמדות תוגש ליושב ראש הכנסת בכתב עד נעילת ישיבת הכנסת ביום האחרון בשבוע שלפני יום הבחירה, ואם חל אותו שבוע בפגרה - לא יאוחר משבוע לפני מועד הבחירה.

(3) כל אחד מחברי הכנסת, שאינו שר או סגן שר, רשאי להציע את מועמדותו לוועדת מינויים, למעט ועדת המינויים לקאדים-מד'הב ואולם לעניין הוועדה לבחירת קאדים, רשאי להציע את מועמדותו רק מי שחבר במפלגה אחרת מהמפלגה שבה חבר נציג הממשלה או נציג הכנסת בוועדה;

(4) כל חבר כנסת דרוזי, שאינו שר או סגן שר, רשאי להציע את מועמדותו לוועדת המינויים לקאדים-מד'הב, וכן רשאים כל עשרה מחברי הכנסת להציע את מועמדותו של דרוזי שאינו חבר הכנסת לוועדה האמורה; לא ישתף עצמו חבר הכנסת ביותר מהצעת מועמד אחד; להצעה תצורף הסכמתו של המועמד והצהרתו בדבר עמידתו בתנאים לבחירה לפי פרק זה.

(ג) מזכיר הכנסת יודיע לכל חברי הכנסת על שמות המועמדים לפחות 48 שעות לפני שעת פתיחת ישיבת הכנסת שבה יתקיימו הבחירות לוועדת המינויים.

(ד) בחירת נציגי הכנסת לוועדת מינויים תהיה בהצבעה חשאית, כמפורט להלן:

(1) לפני תחילת ההצבעה, יודיע יושב ראש הכנסת לכנסת על הרכב ועדת קלפי שמינה לשם כך, ובה ארבעה חברי הכנסת שאינם מועמדים באותן בחירות, שניים מסיעות הקואליציה ושניים מסיעות האופוזיציה;

(2) מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת לפי סדר שמות משפחתם וכל אחד מחברי הכנסת, בזה אחר זה, ייגש להצביע במקום שיועד לכך באולם המליאה ומוסתר מעיני הזולת; הוראות סעיף 36(ב) יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים;

(3) חבר הכנסת יקבל טופס ובו שמות המועמדים, בציון מספר נציגי הכנסת בוועדת המינויים שיש לבחרם; היה מספר המועמדים כמספר נציגי הכנסת שיש לבחרם, יתאפשר גם סימון של התנגדות לבחירת מי מהם;

(4) הבחירה תיעשה בסימון שמות המועמדים על גבי הטופס, עד למספר נציגי הכנסת בוועדת המינויים שיש לבחרם או בסימון התנגדות לבחירתם, כאמור בפסקה (3); טופס שסומנו בו יותר מועמדים מהמספר האמור - פסול, ואם כלל הטופס מועמדים לכמה ועדות מינויים - יהיה פסול לעניין הוועדה שלגביה סומנו יותר מועמדים כאמור;

(5) חבר הכנסת יניח את הטופס בתיבת הצבעה;

(6) עם גמר ההצבעה תימסר תיבת ההצבעה לוועדת הקלפי, והיא תספור מיד את הקולות;

(7) תוצאות ההצבעה ייקבעו לפי הוראות אלה:

(א) עלה מספר המועמדים על מספר נציגי הכנסת שיש לבחרם, ייבחרו המועמדים שקיבלו את מספר הקולות המרבי; קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה ובשל כך לא ניתן לקבוע מיהם נציגי הכנסת כאמור, כולם או חלקם, חוזרים מיד על ההצבעה ביניהם עד להכרעה;

(ב) היה מספר המועמדים כמספר נציגי הכנסת שיש לבחרם -

(1) הם ייבחרו אם מספר הקולות בעדם עלה על מספר הקולות נגדם;

(2) לא עלה מספר הקולות בעדם על מספר הקולות נגדם, יתקיימו בחירות חדשות לנציגים שנותר לבחור בתוך שלושים ימים ויחולו עליהן הוראות סעיף זה;

(ג) על אף האמור בפסקת משנה (א), לא נבחרה לוועדה לבחירת דיינים או לוועדה לבחירת שופטים חברת כנסת כאמור בסעיף 6(א1) לחוק הדיינים, התשט"ו-1955 או כאמור בסעיף 6(א) לחוק בתי המשפט, לפי העניין, מצביעים מיד שנית; בהצבעה השנייה יועמדו לבחירה רק חברות הכנסת שהיו מועמדות בהצבעה הראשונה, ויראו את חברת הכנסת שקיבלה את מספר הקולות המרבי כמי שנבחרה במקום חבר הכנסת שקיבל את מספר הקולות השני בגודלו.

(ד) על אף האמור בפסקת משנה (א), לא נבחרו לוועדה לבחירת קאדים שני חברי כנסת מוסלמים כאמור בסעיף 4(א) לחוק הקאדים, יראו את המועמד המוסלמי שלא נבחר וקיבל את מספר הקולות המרבי, כמי שנבחר במקום חבר הכנסת שאינו מוסלמי שקיבל את מספר הקולות השני או השלישי בגודלו, לפי העניין;

(ה) על אף האמור בפסקת משנה (א), נבחרו לוועדה לבחירת קאדים יותר מחבר כנסת אחד מאותה מפלגה בניגוד להוראות סעיף 4(א1) לחוק הקאדים, יראו כמי שנבחר רק את חבר הכנסת ממפלגה זו שקיבל את מספר הקולות המרבי, ובמקום חבר מפלגתו הנוסף שנבחר כאמור יבוא מועמד ממפלגה אחרת שקיבל את מספר הקולות הבא בגודלו;

(8) ועדת הקלפי תודיע ליושב ראש הכנסת על תוצאות ההצבעה; יושב ראש הכנסת יודיע לכנסת באותה ישיבה שבה התקיימו הבחירות על תוצאותיהן.

(ה) מונה נציג הכנסת בוועדת מינויים לשר או לסגן שר, יחדל לכהן כנציג כאמור עם מינויו, ויתקיימו בחירות לנציג במקומו בהתאם להוראות סעיף זה.

(ב) הכנסת רשאית, לפי הצעת ועדת הכנסת, להשעות מכהונתו את נציג הכנסת בוועדת מינויים בהתקיים בו האמור בפסקה (1) רישה שבסעיף 3(א); הוראות סעיף 3(ב), (ג) ו–(ה) וסעיף 4 יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; הושעה נציג הכנסת בוועדת מינויים מכהונתו, תבחר הכנסת נציג אחר במקומו לתקופת ההשעיה בדרך האמורה בסעיף 62.

(ג) הורשע חבר הכנסת במהלך כהונתה של אותה כנסת, בפסק דין סופי בעבירה פלילית, יחדל לכהן כנציג הכנסת בוועדת מינויים.

(ד) לגבי דרוזי שאינו חבר הכנסת כנציג הכנסת בוועדת המינויים לקאדים-מד'הב יחולו הוראות אלה:

(1) לא יהיה מועמד כנציג הכנסת בוועדה מי שמתקיימים נגדו הליכים פליליים או שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית וטרם חלפו עשר שנים מיום שפסק הדין נעשה סופי או מיום שגמר לשאת את עונשו, לפי המאוחר;

(2) מתקיימים נגדו הליכים פליליים לאחר בחירתו - יושעה מכהונתו כנציג הכנסת בוועדה עד למתן פסק דין סופי והכנסת תבחר נציג אחר במקומו לתקופת ההשעיה בדרך האמורה בסעיף 62;

(3) הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, יחדל לכהן כנציג הכנסת בוועדה.

(ב) ההצעה להסמיך ועדה מוועדות הכנסת לבחור את נציגי הכנסת כאמור בסעיף קטן (א) תובא לפני הכנסת על ידי יושב ראש הכנסת.

(ג) על בחירת נציגי הכנסת כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה, בשינויים המחויבים:

(1) נערכה הבחירה במליאת הכנסת, יחולו הוראות סעיפים 62(ב) עד (ה) ו–63(א) עד (ג);

(2) נערכה הבחירה בוועדה שהסמיכה הכנסת לכך, יחולו הוראות סעיפים 62(ה), 63(א) עד (ג), 65(א) סיפה, (ב) ו–(ג), ו–66(ג).

(ד) נציגי הכנסת שנבחרו לפי סעיף זה יכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת - עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם.

(ב) כל עשרה מחברי הכנסת, וכן הממשלה, רשאים להגיש ליושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט הצעה שהכנסת תשנה את מספר השופטים בבית המשפט העליון, ויציינו בה את מספר השופטים המוצע.

(ג)8 ועדת החוקה חוק ומשפט תדון ותחליט בהצעה כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 120 ימים מיום שהוגשה וימי הפגרה לא יבואו במניין.

(ד) החלטת ועדת החוקה חוק ומשפט בנוגע להצעה כאמור בסעיף קטן (ב), תונח על שולחן הכנסת, בצירוף השגות שהגישו ונימקו חברי הכנסת בדיון בוועדה, אף אם אינם חברי הוועדה; לא יגיש חבר הכנסת יותר מהשגה אחת.

(ה) יושב ראש הכנסת יביא את החלטת ועדת החוקה חוק ומשפט לדיון בכנסת בתוך 30 ימים מיום הנחתה, וימי הפגרה לא יבואו במניין; יושב ראש הוועדה יציג לפני הכנסת את הצעת הוועדה והוא רשאי לסכם את הדיון כאמור בסעיף 29(2) ו–(3); כל משיג רשאי לנמק את השגתו במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות; אחרי הנמקת ההשגות יתקיים דיון אישי.

(ו) בתום הדיון תצביע הכנסת על הצעת ועדת החוקה חוק ומשפט ועל ההשגות כמפורט להלן:

(1) התקבלה הצעת הוועדה - תהיה היא החלטת הכנסת ואין מצביעים על ההשגות;

(2) לא התקבלה הצעת הוועדה והצביעו על כל ההשגות -

(א) התקבלה השגה אחת - תהיה היא החלטת הכנסת;

(ב) התקבלו כמה השגות - תכריע הכנסת ביניהן.

(ז) ועדת החוקה חוק ומשפט לא תדון בהצעה כאמור בסעיף קטן (ב) אלא בחלוף שנה מיום החלטת הכנסת לפי סעיף קטן (ו).

(ז) כל עוד לא נבחרו חברי ועדות הכנסת לאחר הבחירות, יהיו סמכויות הוועדה המשותפת לפי חלק זה נתונות לוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון שהקימה הוועדה המסדרת לפי סעיף 2א(ה) לחוק הכנסת; ואולם, על אף הוראות סעיף קטן (ו), תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום לפי הצעת הוועדה הזמנית לא תעלה על ארבעה חודשים מיום ההכרזה.

(ה) הכינה ועדה הצעת חוק לקריאה הראשונה, יורה מזכיר הכנסת על פרסומה ברשומות - הצעות חוק הכנסת, בצירוף דברי הסבר.

(ו) (1) סדר השמות של חברי הכנסת על גבי הצעת החוק ברשומות יהיה כסדר שמותיהם על גבי הצעת החוק לדיון המוקדם, למעט מי מהם שחזר בו מהצעת החוק או שאינו רשאי עוד להגיש הצעת חוק פרטית ובהתאם להוראות סעיף 75(ג)(2) לעניין היוזם הראשון; שמות חברי הכנסת המצטרפים להצעת החוק יופיעו בנפרד לפי הסדר כאמור.

(2) היתה הצעת החוק מיזוג של כמה הצעות חוק כאמור בסעיף קטן (ג), יצוינו על גבי הצעת החוק ברשומות שמותיהם של היוזמים הראשונים של כל הצעת חוק לדיון המוקדם תחילה, אחריהם שמותיהם של שאר היוזמים כסדרם על גבי כל הצעת חוק לדיון המוקדם, ובנפרד - שמותיהם של המצטרפים לכל הצעת חוק, והכל לפי סדר מועדי הדיון המוקדם בהן, ובהצעות חוק שהדיון המוקדם בהן התקיים באותו היום - לפי מספרן הסידורי.

(ב) הכינה ועדה הצעת חוק לקריאה הראשונה, יורה מזכיר הכנסת על פרסומה ברשומות - הצעות חוק הכנסת, בצירוף דברי הסבר.

(א) בהכינה הצעת חוק שאינה הצעת חוק ממשלתית לקריאה הראשונה, וכן לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, תזמין ועדה לדיוניה את שר האוצר או את מי שהוא הסמיך לכך (בסעיף זה - השר), כדי לברר את הערכתו בדבר העלות התקציבית של הצעת החוק או של הסתייגות, לפי העניין, לצורך קביעתה בידי הוועדה לפי הוראות סעיף 3ג לחוק–יסוד: משק המדינה ולפי סעיף 39 א לחוק יסודות התקציב.

(ב) חבר הכנסת רשאי להציע לוועדה לקבל הערכה אחרת בדבר העלות התקציבית של הצעת חוק; הערכה אחרת תוגש, אם לא קבעה הוועדה אחרת, על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת הוועדה תזמין את מגיש ההערכה האחרת כדי לברר את הערכתו, וכן היא רשאית להזמין את מי שנתן לו נתונים לצורך ההערכה האמורה; הוגשה הערכה אחרת, תאפשר הוועדה לשר להגיב עליה.

(ג) הערכת השר והערכה אחרת בדבר העלות התקציביתשל הצעת חוק או הסתייגות יוגשו לוועדה לפני הדיון בהכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה או לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, לפי העניין, ואם לא ניתן למסרן לפני הדיון - בעת הדיון או אחריו, בתוך זמן סביר שקצב לכך יושב ראש הוועדה.

(ד) (1) הממשלה תמסור לוועדה המכינה את הצעת החוק את עמדתה כאמור בסעיף 3ג(ד) לחוק–יסוד: משק המדינה; עמדת הממשלה תימסר בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה, ככל האפשר עם מסירת הערכת השר בדבר העלות התקציבית או בתוך זמן סביר שקצב לכך יושב ראש הוועדה, וכל עוד הצעת החוק לא הונחה על שולחן הכנסת.

(2) בדברי ההסבר להצעת חוק המתפרסמת לקריאה הראשונה תצוין עלותה התקציבית; קבעה הוועדה שהעלות התקציבית עולה על הסכום הנקוב בסעיף 3ג לחוק–יסוד: משק המדינה, תצוין בדברי ההסבר גם היותה הצעת חוק תקציבית, זולת אם הממשלה נתנה את הסכמתה כאמור בחוק היסוד או אם חל לגביה הסייג האמור בסעיף 3ג(ו) לחוק היסוד.

(3) קבעה ועדה של הצעת חוק שהכינה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית יש עלות תקציבית העולה על הסכום הנקוב בסעיף 3ג לחוק–יסוד: משק המדינה, יצוין על גבי הנוסח המונח על שולחן הכנסת כי הצעת החוק היא הצעת חוק תקציבית, זולת אם הממשלה נתנה את הסכמתה כאמור בחוק היסוד או אם חל לגביה הסייג האמור בסעיף 3ג(ו) לחוק היסוד; הוראות פסקה זו יחולו גם על הסתייגות תקציבית.

(ה) הונחה הצעת חוק על שולחן הכנסת, רשאית הממשלה להודיע על שינוי עמדתה בעניין הסכמתה לעלות התקציבית של הצעת החוק, בהודעה במליאת הכנסת שתימסר על ידי שר או סגן שר או בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה למזכיר הכנסת, ומזכיר הכנסת יודיע על כך לכנסת וליושב ראש הוועדה שהכינה את הצעת החוק; ואולם, אם בשל הודעת הממשלה תהפוך הצעת החוק להצעת חוק תקציבית, תימסר ההודעה לא יאוחר מהיום שלפני הדיון בהצעת החוק, ואם ההצבעה מתקיימת ביום הנחת הצעת החוק - עד לפני תחילת הדיון בה.

(ו) הודעה על עדכון הסכומים הנקובים בהגדרות "הצעת חוק תקציבית" ו"הסתייגות תקציבית" בסעיף 3ג(ד) לחוק–יסוד: משק המדינה, כאמור בסעיף 3ג(ה) לחוק היסוד, תפורסם ברשומות מטעם הכנסת.

(1) התקבלה החלטת הכנסת לאחר שהצעת החוק אושרה בדיון המוקדם, תפורסם הצעת החוק ברשומות - הצעות חוק הכנסת, ותונח על שולחן הכנסת לקריאה הראשונה בנוסח שאושר בדיון המוקדם, בצירוף דברי הסבר ובציון עלותה התקציבית כפי שקבעה הוועדה, בתוך חודש מיום החלטת הכנסת;

(2) התקבלה החלטת הכנסת לאחר שהצעת החוק אושרה בקריאה הראשונה, תדון הוועדה בהצעת החוק כאמור בפרק החמישי ותגישה ליושב ראש הכנסת לשם הנחתה על שולחן הכנסת בתוך שלושה חודשים מיום החלטת הכנסת; לבקשת הוועדה רשאית ועדת הכנסת להאריך את התקופה האמורה;

(3) ימי הפגרה לא יבואו במניין התקופות האמורות בסעיף קטן זה.

(3)9 ועדת הכלכלה: מסחר ותעשיה; צרכנות; אספקה וקיצוב; חקלאות ודיג; תחבורה על כל ענפיה; איגוד שיתופי; תכנון ותיאום כלכלי; פיתוח; זכיונות המדינה ואפוטרופסות על הרכוש; רכוש הערבים הנעדרים, רכוש היהודים בארצות האויב, רכוש היהודים שאינם בחיים; עבודות ציבוריות.

(4) ועדת החוץ והבטחון: מדיניות-חוץ של המדינה, כוחותיה המזויינים ובטחונה.

(5)10 ועדת הפנים והגנת הסביבה: שלטון מקומי; בנין ערים; כניסה לישראל ומרשם האוכלוסין; אזרחות; עתונות ומודיעין; עדות; ארגון הדתות של יהודים ושל לא-יהודים; הגנת הסביבה, ובכלל זה מיחזור; בינוי ושיכון, ובכלל זה התחדשות עירונית ורשות מקרקעי ישראל; היערכות לרעידות אדמה; מקרקעין; שכירות.

(5א) - (5ב). (בוטלה)11 .

(6) ועדת החוקה, חוק ומשפט: חוקת המדינה; חוקי-יסוד; חוקים וסדרי-משפט.

(7) ועדת העליה, הקליטה והתפוצות: עליה; קליטה; הטיפול ביורדים; חינוך יהודי וציוני בגולה; מכלול הנושאים הקשורים בענינים אלה והנמצאים בתחום טיפולו של המוסד לתיאום בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית העולמית ובין ממשלת ישראל והסוכנות היהודית לארץ ישראל.

(8) ועדת החינוך התרבות והספורט: חינוך; תרבות; מדע; אמנות; שידור; קולנוע; ספורט.

(9) ועדת העבודה והרווחה: עבודה; בטחון סוציאלי כולל מערכת הבטחת הכנסה; המוסד לבטוח לאומי; סעד; שיקום; נכים ושיקומם לרבות נכי צה"ל ומשפחות נפגעי מלחמה וכן נפגעים אחרים; עבריינים צעירים; גימלאות ותגמולים; חוקת התשלומים לחיילים ולמשפחותיהם.

(9א)12 (בוטלה);

(10) ועדה לעניני ביקורת המדינה: הקשר עם מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור; סמכויות על-פי חוק מבקר המדינה וחוקים אחרים; מעמדם וסמכויותיהם של מבקרים פנימיים.

(11) ועדה לקידום מעמד האשה: קידום מעמד האשה לקראת שוויון בייצוג, בחינוך, במעמד האישי ובמניעת אפליה בשל מין או נטייה מינית בכל התחומים; להקטנת פערים בכלכלה ובשוק העבודה; למאבק באלימות כלפי נשים.

(12) ועדת המדע והטכנולוגיה; מדיניות מחקר ופיתוח אזרחי בישראל; טכנולוגיות מתקדמות; מחקר ופיתוח סביבתי; מחקר מדעי באקדמיה הישראלית למדעים; מחקר מדעי שלא במוסדות להשכלה גבוהה; מכוני מחקר; מדענים ראשיים של כלל משרדי הממשלה; מועצה לאומית למחקר ולפיתוח; קרנות מחקר; מידע ומחשוב; והכל - בתחום האזרחי שאינו בטחוני.

(13) הוועדה לביטחון לאומי: ביטחון הפנים במדינה; שמירת הסדר הציבורי; ביטחון הציבור והקהילה; ביטחון אישי; מניעת אלימות, עבריינות ופשיעה; מלחמה בפשיעה ובפשיעה המאורגנת ובנזקיה; מוכנות לאירועי חירום אזרחיים; משטרה, שוטרים ומשמר לאומי; בתי סוהר ואסירים, תנאי מעצר ומאסר; כבאות והצלה; כלי ירייה;

(14) ועדת הבריאות: שירותי הבריאות והרפואה; ביטוח בריאות ממלכתי; הגנה על בריאות הציבור; היערכות להתפרצות מגפות והתמודדות עימן; מקצועות הרפואה והבריאות; אתיקה רפואית; שימוש בטכנולוגיות רפואיות.

(15)13 הוועדה למיזמים ציבוריים: עבודות ציבוריות.

(א) סמכויות הוועדות הקבועות במסגרת תחומי ענייניהן כאמור בסעיף 100 הן: דיון בהצעות חוק ובחקיקת משנה, פיקוח על הממשלה ועל רשויות ציבוריות, לרבות גופים המפורטים בסעיף 21(ב) לחוק–יסוד: הכנסת, ודיון ביישום חיקוקים שנדונו בוועדה, בעניינים שהועברו לוועדה ממליאת הכנסת או מנשיאות הכנסת, בנושאים שבסמכות הוועדה לפי חוק ובנושאים שיזמו יושב ראש הוועדה וחברי הכנסת.

(ב) ועדת הכנסת היא המוסמכת לפסוק בחילוקי דעות בעניין סמכויות הוועדות ולמנוע כפילות בעבודת הוועדות; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויות ועדת הכנסת לפי תקנון זה.

(ג) קבעו כמה ועדות דיון בנושא דומה בזמן דומה, רשאית ועדת הכנסת לקבוע את סדר הדיונים בין הוועדות, לפי סמכותה האמורה בסעיף קטן (ב) ובהתאם לפנייה של חבר הכנסת או של מי שזומן ליותר מוועדה אחת כאמור, ולשם כך תתכנס, ככל האפשר, לפחות 24 שעות לפני המועד הראשון שנקבע לדיון; ואולם ועדת הכנסת לא תפעיל את סמכותה האמורה כלפי ועדה שהנושא הועבר אליה על ידי מליאת הכנסת, נשיאות הכנסת או ועדת הכנסת.

(א) הכנסת תקבע את ההרכב הסיעתי של הוועדות הקבועות ותבחר את חברי הוועדות כאמור בסעיף 21(א) לחוק–יסוד: הכנסת, בהתאם להצעת הוועדה המסדרת לפי סעיף 2א(ג) לחוק הכנסת, או להצעת ועדת הכנסת, אם נבחרה, בהתחשב בהרכב הסיעתי של הכנסת ובגודל הסיעות, וכן בהודעת הסיעות לגבי שיבוץ חבריהן בוועדות, אם נמסרה. ואולם, לא מסרה סיעה הודעה כאמור, יהיו חבריה רשאים להשתתף בישיבות ועדה כממלאי מקום לפי סעיף 104, במשך תקופה שלא תעלה על שישים ימים מיום שהכנסת בחרה את חברי הוועדה; בחלוף התקופה, לא יהיו חברי הסיעה רשאים להשתתף כחברי הוועדה בישיבותיה, עד לבחירתם על ידי הכנסת כחברי הוועדה לפי הוראות סעיף קטן זה.

(ב) בכפוף להוראות סעיף קטן (א), סיעה הזכאית למנות חבר ועדה מטעמה, רשאית למנותו מבין חבריה של סיעה אחרת.

(ג) התפנה מקומו של חבר ועדה, תודיע הסיעה שמטעמה הוא מכהן, בכתב, ליושב ראש ועדת הכנסת על החבר שיכהן מטעמה במקומו, ויושב ראש ועדת הכנסת יודיע לכנסת מיהו חבר הוועדה החדש; חברותו של חבר הוועדה החדש תהיה בתוקף מעת מסירת ההודעה לכנסת; הוראות אלה יחולו גם אם החליטה סיעה על חילופי חבר ועדה מטעמה, ובלבד שאינו יושב ראש הוועדה.

(ד) שר או סגן שר לא יהיה חבר בוועדה מוועדות הכנסת או ממלא מקום של חבר ועדה.

(ה) חל שינוי בהרכב הסיעתי של הכנסת, לא יחול שינוי בהרכב הסיעתי של הוועדות, אלא אם כן קבעה הכנסת, לפי הצעת ועדת הכנסת, הרכב סיעתי חדש של הוועדות.

(א) נעדר חבר ועדת החוץ והביטחון, הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון לפי סעיף 18 לחוק יסודות התקציב, ועדה שנקבע בחוק שישיבותיה חסויות או ועדת משנה של כל אחת מאלה, באופן ארעי מישיבת ועדה, רשאי להחליפו רק ממלא המקום הקבוע, אם נבחר, ולא יחולו הוראות סעיף 104.

(ב) לא תודיע סיעה על חילופי חבר או ממלא מקום קבוע מטעמה בוועדה כאמור בסעיף קטן (א), אלא בחלוף שלושה חודשים מיום שהחל לכהן בתפקיד, אלא אם כן התפנה מקומו של חבר הוועדה משום שאינו יכול לכהן עוד כחבר ועדה או בשל שינוי בהרכב הסיעתי של הכנסת.

על הוועדה לפיקוח על הקרן שהוקמה לפי הוראות חוק קרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014, יחולו הוראות חלק זה בכפוף להוראות החוק האמור ובשינויים המחויבים.

(2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), על מינויו של יושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה יחולו הוראות סעיף 6(ב) לחוק מבקר המדינה, הוא יהיה חבר בסיעה מסיעות האופוזיציה וכהונתו תפקע בתום 14 ימים מיום שסיעתו חדלה להיות סיעה כאמור.

(ב) יושב ראש ועדה רשאי להסמיך אחד מחברי הוועדה או ממלא מקום קבוע בוועדה לעניין סמכות הנתונה לו במליאת הכנסת לפי תקנון זה, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון זה.

(ג) יושב ראש ועדה רשאי למנות מפעם לפעם אחד מחברי הוועדה למלא את מקומו לניהול ישיבה, כולה או חלקה, או לתקופה שלא תעלה על שבועיים, וכן רשאי הוא למנות ממלא מקום קבוע לניהול ישיבה, כולה או חלקה, בכפוף להוראות סעיף 103(ג)(2).

(ד) (1) יצא יושב ראש ועדה את גבולות המדינה או נבצר ממנו למלא את תפקידו מסיבה אחרת, ימנה אחד מחברי הוועדה הקבועים למלא את מקומו, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים או - באישור ועדת הכנסת - לתקופה רצופה ארוכה יותר, ורשאי הוא בכל עת להפסיק את המינוי או למנות ממלא מקום אחר כאמור; יושב ראש הוועדה יודיע על מינוי לפי פסקה זו ליושב ראש הכנסת.

(2) לא מינה יושב ראש ועדה ממלא מקום כאמור בפסקה (1), רשאי יושב ראש הכנסת לכנס את הוועדה; הוועדה תבחר ביושב ראש מבין חבריה או ממלאי מקומם הקבועים בכפוף להוראות סעיף 103(ג)(2), לניהול הישיבה.

(ה) לממלא מקום של יושב ראש ועדה יהיו, בהעדרו, כל סמכויות היושב ראש.

(ו) יושב ראש ועדה רשאי להתפטר מכהונתו בהודעה בכתב ליושב ראש הכנסת, וכהונתו נפסקת עם מסירת ההודעה ליושב ראש הכנסת או במועד אחר שציין בהודעתו, שלא יהיה מאוחר משלושים ימים מיום מסירת ההודעה; יושב ראש הכנסת יעביר העתק מההודעה ליושב ראש ועדת הכנסת.

(ז) (1) מונה יושב ראש ועדה לשר או לסגן שר, או חדל לכהן כיושב ראש הוועדה במהלך כהונתה של הכנסת, תבחר הוועדה יושב ראש חדש בדרך האמורה בסעיף קטן (א).

(2)14 החלטת ועדת הכנסת להמליץ כאמור בסעיף קטן (א) תתקבל בתוך 45 ימים מיום סיום כהונתו של היושב ראש, והחלטת הוועדה לפי ההמלצה תתקבל בתוך שבעה ימים מיום החלטת ועדת הכנסת, ובתקופת הפגרה - בתוך 14 ימים; לא בחרה הוועדה יושב ראש חדש בתוך 14 ימים מיום סיום כהונתו של היושב ראש, יהיה יושב ראש הכנסת רשאי, עד תום התקופות האמורות, לכנס את הוועדה, או ועדת משנה שלה שבראשה עמד יושב ראש הוועדה, ולהחליט מי מבין חבריה ישמש כיושב ראש זמני לאותה ישיבה או לכמה ישיבות, ויהיו נתונות לאותו חבר הוועדה כל סמכויות היושב ראש בקשר לאותן ישיבות; ימי הפגרה לא יבואו במניין התקופה האמורה של 45 הימים.

הכנסת רשאית לבחור, לפי הצעת ועדת הכנסת, ועדה לעניין מסוים כאמור בסעיף 21(א) לחוק–יסוד: הכנסת, ולקבוע את תחומי ענייניה וסמכויותיה; דינה של ועדה לעניין מסוים כדין ועדה קבועה לכל דבר, פרט לתקופת כהונתה, ויחולו עליה, במהלך תקופת כהונתה של הכנסת שבה נבחרה או בתקופה שבה קבעה הכנסת כי תפעל, הוראות חלק זה כפי שהן חלות על ועדה קבועה, ככל שהכנסת לא קבעה אחרת.

(2)15 (א) לפחות רבע מדיוני הוועדה בכל מושב של הכנסת (בפסקה זו - המכסה) יוקדשו לפיקוח על עבודת הממשלה, ובכלל זה -

(1) דיונים בהצעות לסדר היום ודיונים מהירים שהועברו לוועדה, והכול בנושאים שיש בהם משום פיקוח על עבודת הממשלה;

(2) דיונים בדיווחים של שרים או של נציגי הממשלה לפי סעיף 123(ז) או לפי חיקוק.

(ב) במניין הדיונים לפי פסקה זו לא יובאו בחשבון דיונים לאישור חקיקה או חקיקת משנה.

(ג) חלק מהדיונים לפי פסקה זו יכול שיתקיימו בוועדת משנה של הוועדה.

(ד) (1) המכסה לא תחול על ועדת החוקה חוק ומשפט.

(2) הוראות פסקה זו יחולו על ועדת הכספים, ואולם המכסה לגביה תהיה 12% מדיוניה.

(ה) הוראות פסקה זו לא יחולו על ועדת הכנסת.

(ג) ישיבות ועדות הכנסת לא יתקיימו בשעה שבה מתקיימת ישיבה של הכנסת, אלא אם כן אישר זאת מראש יושב ראש הכנסת, מטעמים מיוחדים, וכפי שיקבע; התקיימה ישיבת ועדה בזמן ישיבה של הכנסת, לא תתקיים הצבעה בוועדה בזמן קיום הצבעה בישיבת הכנסת.

(ד) יושב ראש הוועדה יזמין לדיון חבר כנסת שאינו חבר הוועדה, אם הציע הצעה שהועברה לדיון בוועדה או שנדונה בה, לרבות הסתייגות, כדי שיציגה; היתה הישיבה חסויה, יקבע יושב ראש הוועדה את מידת השתתפותו של המציע בדיון שייערך לאחר הצגת הצעתו.

(ה) יושב ראש הוועדה יכנס את הוועדה לישיבה על פי דרישה של הממשלה, בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה או של שליש מחברי הוועדה, שבה יפורט נושא הישיבה.

(ו) סיורי עבודה וביקורת של ועדה ייערכו באישור מראש של יושב ראש הכנסת, מתקציב הכנסת, וככל האפשר בימים שאינם ימי ישיבות הכנסת.

(ב) פרוטוקולים של ישיבות של ועדת החוץ והביטחון, של הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון לפי סעיף 18 לחוק יסודות התקציב או של ועדת משנה שלהן יהיו חסויים ולא יועמדו לעיון הציבור; הוראה זו לא תחול על ישיבות אלה:

(1) ישיבה המשודרת בערוץ הכנסת או מועברת באתר האינטרנט של הכנסת;

(2) ישיבה שיושב ראש הוועדה הודיע לפני שהחלה כי הפרוטוקול שלה לא יהיה חסוי, והוא רשאי להודיע על כך גם לאחר שהחלה הישיבה, ובלבד שהודעה כזו תינתן רק בהסכמת כל מי שדיבר בישיבה עד למתן ההודעה;

(3) ישיבה של ועדת החוץ והביטחון במליאתה העוסקת בחקיקה ראשית או חקיקת משנה, אלא אם כן יושב ראש הוועדה הודיע מראש אחרת.

(ג) פרוטוקולים של ישיבות שנקבע בחוק שיהיו חסויות, ובכלל זה ישיבות של ועדת משנה כאמור בסעיף 5(ה) לחוק הכנסת, של ועדה משותפת כאמור בסעיף 18 לחוק מבקר המדינה ושל ועדת הכנסת לענייני השירות כאמור בסעיף 6 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002, יהיו חסויים ולא יועמדו לעיון הציבור לפי כל דין.

(ד) (1) יושב ראש ועדה, ולעניין ועדת משנה - יושב ראש הוועדה שבחרה אותה, רשאי לקבוע, במקרים מיוחדים, ביוזמתו או לפי בקשה של חבר הכנסת וכן של שר או סגן שר או נציגם, כי פרוטוקול של ישיבת ועדה שאינה מפורטת בסעיף קטן (ב) רישה או (ג), או חלק ממנו, יהיה חסוי ולא יועמד לעיון הציבור לתקופה שיקבע או לקבוע הוראות והגבלות לעניין העיון בו, בין השאר בשל אחת מאלה:

(א) הדבר דרוש לשם שמירה על ביטחון המדינה, אינטרסים חיוניים של המדינה או שלום הציבור וביטחונו;

(ב) הדבר דרוש לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע;

(ג) לבקשת מי שהשתתף בישיבה - העמדת הפרוטוקול לעיון הציבור עשויה לגרום נזק לו או לזולתו.

(2) יושב ראש הוועדה יודיע לוועדה על קביעתו כאמור בפסקה (1), ככל האפשר לפני ישיבת הוועדה, והוא רשאי להודיע על כך גם במהלכה, וכן רשאי הוא לשנות את קביעתו בהודעה לוועדה; הודיע יושב ראש ועדה על קביעתו או על שינויה, רשאית הוועדה לשנות את החלטתו.

(3) שינוי לפי פסקה (2) של קביעה שלפיה פרוטוקול יהיה חסוי לאחר שהחלה הישיבה ייעשה רק בהסכמת כל מי שדיבר בעת שהקביעה כי הפרוטוקול חסוי היתה בתוקף.

(4) יושב ראש ועדה כאמור בפסקה (1) רשאי, באישור בכתב של יושב ראש הכנסת, לקבוע קביעה כאמור באותה פסקה גם לאחר סיומה של ישיבת הוועדה לגבי חלק מהפרוטוקול, כדי לחסות שם של אדם או דבר העשוי להביא לזיהויו, ובלבד שהתקיימה לדעתו עילה מהעילות המנויות בפסקאות משנה (ב) או (ג) לאותה פסקה; יושב ראש הוועדה יודיע לוועדה על אישור שניתן לפי פסקה זו וכן רשאי הוא לשנות את קביעתו בהודעה ליושב ראש הכנסת ולוועדה.

(ה) פרוטוקולים חסויים של ישיבות הוועדות לא יועמדו לעיון הציבור, ואולם -

(1) חבר הכנסת רשאי לעיין בפרוטוקולים חסויים של ישיבת ועדה או ועדת משנה שהוא חבר קבוע או ממלא מקום קבוע בה, לרבות פרוטוקולים כאמור מכנסות קודמות;

(2) מי שהשתתף בישיבת הוועדה, לרבות חבר הכנסת שאינו חבר הוועדה, רשאי לעיין בפרוטוקול הישיבה שבה השתתף, ואם הוזמן רק לחלק מהישיבה יהיה רשאי לעיין רק באותו חלק של הפרוטוקול; עיון כאמור ייעשה במשרדי הוועדה.

(ו) על העיון בפרוטוקולים של ישיבות ועדה יחולו תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך), התש"ע-2010, בשינויים המחויבים וככל שלא נקבע אחרת בתקנון זה; לעניין זה יחולו על ישיבה שהפרוטוקול שלה חסוי הוראות התקנות האמורות לעניין ישיבה חסויה.

(א) ועדה רשאית לזמן לישיבותיה עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד כמפורט בסעיף 21(ב) לחוק–יסוד: הכנסת ובסעיף 42(ג) ו–(ד) לחוק–יסוד: הממשלה; מי שזומן כאמור יתייצב לפני הוועדה וימסור לה את המידע שבידו על פעילות הגוף שבו הוא מכהן בקשר לנושא הדיון.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר הנוגע בדבר או ראש הגוף שהמוזמן פועל בשירותו כאמור בסעיף קטן (ה), רשאי להופיע בוועדה במקום מי שזומן, והוא יודיע על כך לוועדה לפני הדיון.

(ג) ועדה רשאית לדרוש מנושא משרה או מממלא תפקיד כאמור בסעיף קטן (א), מידע, מסמכים ודוחות (בפרק זה - מידע) שבתחום סמכותו, המצויים בידי הגוף שבו הוא מכהן והדרושים לוועדה למילוי תפקידיה, והוא יעבירם לוועדה.

(ד) זומן שר לישיבת ועדה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא להודיע כי נציגו יופיע במקומו, אלא אם כן החליטה הוועדה כי השר או סגנו יתייצב לפניה בעצמו; דרשה ועדה מידע משר לפי סעיף קטן (ג), רשאי הוא להעבירו לוועדה באמצעות נציגו.

(ה) זימון לוועדה לפי סעיף קטן (א) או דרישת מידע לפי סעיף קטן (ג), לגבי עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד בשירות המדינה ייעשו באמצעות השר הנוגע בדבר או בידיעתו, ולגבי מי שאינו כפוף לשר - באמצעות ראש הגוף שהוא פועל בשירותו או בידיעתו, כמפורט להלן:

(1) לגבי עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד במשרד מבקר המדינה - מבקר המדינה;

(2) לגבי חבר מועצה של רשות מקומית, וכן עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד ברשות מקומית - ראש הרשות המקומית;

(3) לגבי חבר מועצה דתית וכן עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד במועצה דתית - ראש המועצה הדתית, וכן בידיעת השר הממונה על המועצות הדתיות;

(4) לגבי עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד בחברה ממשלתית - המנהל הכללי של החברה, ולגבי המנהל הכללי או דירקטור בחברה ממשלתית - יושב ראש הדירקטוריון של החברה, והכל גם בידיעת השר הממונה; הוראות אלה יחולו גם על בעלי תפקידים בתאגידים שהוקמו בחוק ובגופים אחרים שהוקמו בחיקוק, הממלאים תפקידים דומים אף אם כינוים שונה ובשינויים המחויבים; בפסקה זו -

(ו) זימון לוועדה לפי סעיף קטן (א) ייעשה, ככל האפשר, לא יאוחר מהשבוע שקדם לשבוע שבו מתקיימת ישיבת הוועדה; מידע לפי סעיף קטן (ג) לצורך ישיבה של הוועדה, יידרש, ככל האפשר, לא יאוחר מהשבוע הקודם לשבוע שבו מתקיימת ישיבת הוועדה, ויימסר לוועדה, ככל האפשר, 24 שעות לפחות לפני פתיחת הישיבה.

(ז) (1) שר שענייני משרדו נדונים בוועדה קבועה המנויה בסעיף 100, יופיע בוועדה לדווח על ענייני משרדו, אחת לכנס של הכנסת; בדיווח כאמור יסקור השר לפני הוועדה את פעולות משרדו, את תכנית העבודה של המשרד ואת אופן ביצוע תקציב המשרד; כמו כן ישיב השר לשאלות של חברי הוועדה, לרבות שאלות שהועברו אליו מראש באמצעות יושב ראש הוועדה.

(2) ועדת הכנסת תקבע, לגבי כל שר, לאיזו ועדה יימסר הדיווח, ורשאית היא לקבוע יותר מוועדה אחת; יושב ראש הוועדה ימסור לשר הודעה על מועד הדיווח לפחות שלושים ימים מראש.

(א) עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד שנדרש למסור מידע לוועדה לפי סעיף 123 ימסור אותו במלואו, אלא אם כן חלים על המידע הסייגים הקבועים בסעיף 21(ב) לחוק–יסוד: הכנסת או בסעיף 42(א) לחוק–יסוד: הממשלה; ואולם חלים סייגים כאמור וניתן להעביר את המידע המבוקש תוך השמטת החלקים שחלים עליהם הסייגים, או להעבירו בתנאים, יועבר המידע בחלקו או בתנאים, ובכלל זה שישיבת הוועדה לא תהיה פומבית, שפרוטוקול הישיבה יהיה חסוי או שהמידע יימסר רק ליושב ראש הוועדה.

(ב) הודעה שלפיה לא ניתן למסור לוועדה מידע כמפורט בסעיף קטן (א), או שניתן למסור מידע בחלקו או בתנאים, תימסר, בצירוף נימוקים ובלי לחשוף מידע כאמור, בידי השר או ראש הגוף כאמור בסעיף 123(ה) ליושב ראש הוועדה, ולבקשת מוסר ההודעה היא תהיה חסויה.

(ב) הצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שהציעו חברי הכנסת תהיה במסגרת המכסה הסיעתית לפי סעיף 99.

(ג) הצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית תידון בישיבת הכנסת המוקדשת לדיון בהצעות חוק המובאות לדיון מוקדם ובהצעות לסדר היום.

(ד) אחד מחברי הכנסת שהציעו להקים ועדת חקירה פרלמנטרית או יושב ראש הוועדה המציעה, לפי העניין, ינמק את ההצעה במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות ויבקש להעבירה לוועדת הכנסת.

(ה) אחרי ההנמקה לפי סעיף קטן (ד), רשאי שר, או סגן שר בענייני המשרד שבו הוא מכהן, להביע את עמדת הממשלה ביחס להצעה במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות ולהודיע על הסכמתה או על התנגדותה להעברת ההצעה לוועדת הכנסת.

(ו) תמכה הממשלה בהעברת ההצעה לוועדת הכנסת או לא נקטה עמדה, כאמור בסעיף קטן (ה), רשאי אחד מחברי הכנסת הנוכח במליאה, כפי שיקבע יושב ראש הישיבה, להציע להסיר את ההצעה מסדר היום ולנמק את התנגדותו להצעה במסגרת זמן שלא תעלה על שלוש דקות; קיבל אחד מחברי הכנסת רשות דיבור כדי לנמק את התנגדותו להצעה אך בדבריו תמך בה, יפסיקנו יושב ראש הישיבה וייתן רשות דיבור לחבר כנסת אחר המבקש להתנגד להצעה.

(ז) בתום הדיון תחליט הכנסת אם להעביר את ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לוועדת הכנסת או להסירה מסדר היום, ולעניין דחיית ההצבעה יחולו הוראות סעיף 35.

(ח) החליטה הכנסת להסיר את ההצעה מסדר היום, לא יתקיים דיון בהצעה זהה או דומה בעיקרה לפני שעבר חודש מיום החלטת הכנסת, אלא אם כן החליט יושב ראש הכנסת, לבקשת חבר הכנסת המציע או הוועדה המציעה, לפי העניין, על קיצור התקופה האמורה אם מצא שחל שינוי של ממש בנסיבות.