מס הכנסה על משכורת חוץ של עובד יחושב לפי הוראות הפקודה, ובכפוף לאמור בכללים אלה.

(א) על משכורת חוץ שמשלם מעביד יחול הקבוע בפרק ראשון בחלק י' לפקודה ובלבד שבעת ניכוי במקור יובאו בחשבון הוצאות כאמור בסעיפים 5ב ו–6 והזיכוי לפי סעיף 10 לכללים אלה.

(ב) (בוטל).

(ג) שולמה משכורת לעובד במטבע חוץ, תחושב הכנסתו לצורך הניכוי במקור לפי יחס השערים שבין שער אותו מטבע לשקל החדש, בהתאם לשערי המטבע שפרסם בנק ישראל ליום האחרון של חודש התיאום שקדם לחודש שבגינו שולמה לו אותה משכורת, ובהתאם לכך יחושבו אף ההוצאות כאמור בסעיפים 5ב ו–6 והזיכוי לפי סעיף 10; לענין זה, "חודש תיאום" - כל אחד מחודשים אלה: ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר.

(ד) (בוטל).

לעניין קביעת שווי השימוש ברכב שהועמד לרשות עובד, יחולו תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ"ז-1987 (להלן - תקנות שווי השימוש ברכב), כפי שהיו חלות, לו היה הרכב מועמד לרשות העובד בישראל.

(א) במדינה שבה קיים ביטוח רפואי - הוצאות בשל ביטוח רפואי לעובד, לבן זוגו ולילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, ובלבד שהטיפולים הרפואיים במסגרת הביטוח האמור הם מסוג הטיפולים המכוסים על ידי הביטוח הרפואי הנוהג בישראל בידי אחת מקופות החולים הנזכרות בתקנות מס הכנסה (קביעת גופים לענין סעיף 47א), התשנ"א-1991, למעט מבטח כמשמעותו בתקנות האמורות;

(ב) במדינה שבה לא קיים ביטוח רפואי כאמור בפסקת משנה (א) - הוצאות בשל טיפול רפואי בעובד, בבן זוגו ובילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, אשר אילו הוצאו בישראל היו מכוסות על ידי ביטוח רפואי הנוהג בישראל על ידי אחת מקופות החולים כאמור בפסקת משנה (א);

(4) הוצאות כאמור בתקנה 2(2) לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972, ובלבד שהתקנה האמורה תחול רק לגבי נסיעה ממדינת החוץ למדינה אחרת שאיננה מדינת ישראל.

(5) לא יותר ניכוי הוצאות בשל דיור או בשל חינוך ילדים אלא אם כן -

(1) העובד המציא למעבידו תצהיר על כך שהוא לא תבע את ההוצאות האמורות בשנת המס מכל הכנסה אחרת שהיתה לו על פי כל דין אחר;

(2) היה העובד נשוי ולבן זוגו היתה הכנסה בחוץ לארץ - ימציא למעבידו תצהיר של בן זוגו על כך שבן זוגו לא תבע באותה שנת מס את ההוצאות האמורות;

(3) העובד המציא למעבידו תצהיר על סכום הוצאותיו בעד דיור או חינוך, לפי העניין, וקבלה או הסכם שכירות המעיד על ההוצאה.

(6) הוראות פסקאות (1), (2) ו-(3) לא יחולו לגבי אלה:

(א) עובד מקומי ישראלי;

(ב) עובד של מעביד שאינו מדינת ישראל, שלא עבד בשירותו של המעביד שלושה חודשים לפחות בטרם נשלח למדינת החוץ.

(2) לענין חישוב המס לפי הפקודה לגבי הכנסה אחרת שהיתה לעובד בשנת המס שבה שולמה לו משכורת חוץ, תצורף ההכנסה האחרת להכנסתו החייבת ממשכורת החוץ, והיא תיחשב כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו.

(ב) עובד שסעיף קטן (א) חל 2 עליו לא יחול על הכנסתו ממשכורת חוץ צו מס הכנסה (תקלה ממסי כפל), התשכ"ד-1963.