(2) "משתמש" - כל אחד מאלה:
(א) יחיד או שותפות שלא ניהלו פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה;
(ב) חבר בני–אדם שאיננו שותפות וכן יחיד או שותפות שניהלו פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה.
(ג) נישום המנהל פנקסיו במטבע חוץ לפי סעיף 130א לפקודה; (3) "חוזה שימוש" - חוזה שימוש שאישר הנציב ובו נקבעים דמי השימוש בעד הציוד המוכר, תקופת השימוש בציוד המוכר (להלן - תקופת שימוש) וכל פרט אחר שיורה הנציב.
(4) "דמי שימוש" - סכומים המשתלמים עבור שימוש בציוד מוכר, מכוח חוזה שימוש, שמתקיימים לגביהם התנאים הבאים:
(א) מועדי התשלומים נקבעו מראש;
(ב) תקופת הזמן שבין תשלום לתשלום אינה עולה על שלושה חדשים, והתשלום האחרון לא יהיה מוקדם משלושה חדשים לפני תום תקופת השימוש;
(ג) כל תשלום מחושב לפי שיעור קבוע מעלות הציוד המוכר, כאשר ניתן להוסיף לו סכום שאינו עולה על הפרשי הצמדה וריבית לגבי אותו תשלום מיום חתימת חוזה השימוש ועד ליום התשלום; לענין זה, "ריבית" - שיעור הריבית שהוסכם עליו בחוזה השימוש בתוספת הפרשים הנובעים כתוצאה משינוי תקופתי של שערי הריבית הנהוגים בארץ או בעולם, ובלבד שבכפוף לאמור לעיל, הנוסחה לחישוב הריבית תהיה שווה לגבי כל תשלום.
(5) "ציוד מוכר" - נכס, כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, אשר תקופת השימוש בו, לפי חוזה השימוש, הינה לפחות 75% מהתקופה לגביה היה בעל הנכס זכאי להפחית את מלוא המחיר המקורי של הנכס, על פי כל דין, ולגבי משתמש כהגדרתו בתקנה 1(2)(א) - לפחות 100% מהתקופה האמורה, ושלפי חוזה השימוש המשתמש רשאי בתום תקופת השימוש לרכוש אותו; (6) "מעביר" - אדם המעביר ציוד מוכר לרשותו של משתמש, תמורת דמי שימוש.
