(5) לגבי נכסים אחרים - הנזק הממשי;
"שווי של נזק עקיף" -
(1) כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה - הנזק הממשי;
(2) כשהנזק נגרם מחמת אי אפשרות לנצל נכסים בענפים שלהלן, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה:
(א) בחקלאות - הנזק הממשי;
(ב) בבית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או אתר תיירות שקבע שר האוצר בהתייעצות עם שר התיירות - הנזק הממשי;
(ג) בתעשיה - לגבי נזק שמקורו בחומרים שנתקלקלו - הנזק הממשי ואילו לגבי נזק שמקורו אחר - הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת ייצור של למעלה מ-24 שעות;
(ד) באולם שמחות, בגן אירועים או במוסד תרבות ופנאי -
(1) לגבי נזק שנגרם עקב ביטול של אירוע או פעילות בחצרם בשל הגבלה שהטיל פיקוד העורף - הנזק הממשי בשל הביטול;
(2) לגבי נזק אחר - הנזק הממשי, ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה מ-24 שעות;
לעניין פסקה זו,
"מוסד תרבות ופנאי" - עסק בעל רישיון של עינוג ציבורי כהגדרתו בסעיף 3(ב) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968; (ה) בבתי אוכל -
(א) לגבי נזק שמקורו בחומרי גלם שהתקלקלו - הנזק הממשי;
(ב) לגבי נזק אחר - הנזק הממשי, ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה מ–24 שעות;
(3) כשהנזק נגרם מחמת הפסקת פעילות במסחר או בשירותים - הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה משבוע;
(4) כשהנזק נגרם למעביד בשל תשלום שכר עבודה לעובד - עלות שכר העבודה היומי למעביד ששולמה בשל היום שבו לא עבד העובד לפי הוראות כוחות הביטחון; לא עבד העובד עקב הוראות כאמור בחלק מיום העבודה, יהא הנזק החלק היחסי מעלות שכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד; לענין זה -
"שכר העבודה היומי" - שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי 2 שבמשך שלושת החודשים שקדמו לחודש שבו אירע הנזק, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים - בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה; "שכר יום עבודה של העובד" - שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לחודש קרות הנזק, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים - השכר כאמור לפי הממוצע בחודש שקדם לחודש קרות הנזק, ולא פחות משכר המינימום ליום לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987; "השכר המרבי" - שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (בלא עובדים מיהודה, שומרון, חבל עזה ודרום לבנון, אך כולל עובדים שמעבידיהם מדווחים עליהם למוסד לביטוח לאומי), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-25 ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;
"מעביד" - למעט המדינה וגוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, אך לרבות חברה ממשלתית כהגדרתה בסעיף האמור. (5) לענין הגדרה זו - התקופות של 24 שעות או שבוע, יכול שתהיינה תוצאה מצירופן של תקופות קצרות יותר בתוך 30 הימים שקדמו להגשת התביעה לפיצויים, ובלבד שלא תובא בחשבון תקופה כלשהי, בתוך 30 ימים שהובאו בחשבון לענין תשלום פיצויים בשל נזק עקיף אחר;
"הפסקת פעילות" - הפסקת פעילות מלאה שנגרמה עקב הגבלה שהטיל פיקוד העורף;
"שיקום נזק" - החזרת הנכס למצבו שלפני הנזק, ואם הנכס אינו ניתן לשיקום כאמור - הקמתו או רכישתו של נכס דומה במקומו, הכל לפי העניין ובאישור המנהל;
"ניזוק" - מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שקבע המנהל;
"תוצאות שיקום הנזק" - כולן או מקצתן.
"דירת מגורים" - דירה שביום קרות הנזק שימשה למגורים.
