(1א) בקרקע שפורסמה הודעה עליה לפי סעיף 5(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי-ציבור), 1943, ושר האוצר או מי שהורשה על ידיו לצורך סעיף 22(2) לאותה פקודה, אינם זכאים לחזור בהם מרכישתם כאמור בסעיף 14(1) לפקודה האמורה - המדינה, או מי שהורשה לכך - הכל לפי הענין; בקרקע שניתן לגביה צו לפי סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, והשלטונות קנו חזקה בקרקע בהתאם לסעיף 4 לפקודה האמורה - המדינה;

(1) 51% לפחות מתוך המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;

"הפרשי הצמדה וריבית" - תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 4% 2 לשנה על הריבית שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

(ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א); הודעה על כך תפורסם ברשומות.

(ג) כספי קרן הפיצויים שלא הוצאו יושקעו בדרך שיורה שר האוצר; רווחי ההשקעות יצורפו לקרן הפיצויים ויהיו חלק ממנה.

(ב) על סכומי מס לשנת מס פלונית, שחייב בו מי שסעיפים 2(א1)(2) או 2(א1)(3) חלים עליו, שלא שולמו תוך 30 ימים מיום היותו לבעל הקרקע או מיום שהמקרקעין הפכו לקרקע, לרבות הפרשי מס הנובעים מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה מהיום שהמקרקעין הפכו לקרקע או מיום שרכש את הקרקע, לפי הענין, ועד יום התשלום.

(ג) לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית וכן קנס בשל פיגור בתשלום - כדין המס.

(ד) המועד לתשלום הפרשי הצמדה וריבית לענין חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ"א-1980, הוא בתום ארבעה עשר ימים מהיום האחרון של כל תקופת פיגור של ארבעה עשר ימים.

(ב) לא פירש האדם את שנת החוב - ייזקף הסכום לחובות המס שלו באזור כמשמעותו בסעיף 47(ב) שבו מצוי הנכס, לפי שנת היווצרם, החל משנת המס המוקדמת ביותר; לענין זה -

(1) דין החזר מס שקוזז על פי חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980, כנגד חוב מס, ודין סכום שנגבה על פי פקודת המסים (גביה) או בדרך אחרת - כדין סכום ששילם אדם;

"ציוד" - מכונות, מיתקנים, רהיטים ורכוש אחר המשמשים או מיועדים לשמש ציוד לעסק, רכב רשום או חייב ברישום על פי פקודת התעבורה, כלי שיט וכלי טיס, בריכות מים המיועדות בעיקרן לשחיה ומבנים ארעיים.

(ב1) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי ישולמו פיצויים בעד נזק שנגרם לגופו של נכס עקב מעשה אלימות כאמור בפסקה (4) או (5) להגדרה "פגיעת איבה" שבסעיף 1 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, והכל על פי כללים ובתנאים שיקבע שר האוצר כאמור.

(ג) 7 (בוטל).

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

"הוצאות השכר בתקופת הזכאות" - אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי:

(א) דוח תקופתי לפי סעיף 67 ,67א או 71א לחוק מס ערך מוסף, לחודשים ספטמבר ואוקטובר בשנים 2022 ו-2023, או הצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976, לשנת 2022, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף;

(ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש אוקטובר 2023, והכול לפי תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה;

(6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה:

(א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2023 ולא ניהלם;

(ב) פנקסיו לשנת המס 2023 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.

(ב)15 ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א):

(1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים - סכום של 1,750 שקלים חדשים;

(2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,150 שקלים חדשים;

(3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 107 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,200 שקלים חדשים;

(4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 107 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים - סכום של 2,650 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;

(5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו לשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,125 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;

(6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו לשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,000 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;

(7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו לשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,675 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן.

(ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו-חודשית.

(ה) בסעיף זה, "מקדם הנזק" - אחד מאלה, לפי העניין:

(1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% - 1;

(2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% - 1.5;

(3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% - 2.4;

(4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% - 3.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

(ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה), כאילו היה מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980, כאילו היו חוב מס.

(ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע דרך אחרת לקביעת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות או מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, לעניין עוסק שהייתה לו פעילות מופחתת בשל אחת העילות המנויות בסעיף 6 או 7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, או עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בשל ימי שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, ורשאי הוא לקבוע כאמור גם לגבי סוגי ניזוקים או קבוצות של ניזוקים אחרים; תקנות כאמור יובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2023.

"הוצאות השכר בתקופת הזכאות" - אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי:

(א) דוח תקופתי לפי סעיף 67, 67א או 71א לחוק מס ערך מוסף, לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976, לשנת 2022 עד 2024, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף;

(ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש יוני 2025, והכול לפי תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה;

(6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה:

(א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2025 ולא ניהלם;

(ב) פנקסיו לשנת המס 2025 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.

(ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת - גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ"ט בסיוון התשפ"ה (25 ביוני 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א):

(1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים - סכום של 1,833 שקלים חדשים;

(2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,300 שקלים חדשים;

(3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,400 שקלים חדשים;

(4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים - סכום של 2,776 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;

(5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,273 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;

(6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,190 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;

(7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,897 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן.

(ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו-חודשית.

(ה) בסעיף זה, "מקדם הנזק" - אחד מאלה, לפי העניין:

(1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% - 1;

(2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% - 1.5;

(3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% - 2.4;

(4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% - 3.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

(ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה), כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980, כאילו היו חוב מס.

(1) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות בסעיף 6 או 7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 - תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב-12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת;

"הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס" - הכנסה חייבת לפי סעיף 2(1) או (6) לפקודה, בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי, וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור, ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי פרק י"ב לחוק האמור, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12.

(א) נגרם לדירה כהגדרתה בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (בסעיף זה - דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה - תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1) הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק;

בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות;

(3) הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום.

(ב) תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור.

(ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 38כב עד 38כו ו-38כט, בשינויים המחויבים.

(1) להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין-משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות), וסעיפים 3 ו-4 לפקודה האמורה יחולו על הודעה שרשם;

(2) להשתמש בסמכויות שוטר לענין סעיף 17(א) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים), למעט תפיסת רכוש שאיננו מסמכים.

עובד מדינה ועובד רשות מקומית חייבים, לפי דרישת המנהל, להמציא לו פרטים שברשותם הדרושים לו לענין חוק זה, ובלבד שהעובד לא יהא חייב לגלות פרטים שהוא חייב לגביהם בשמירת סודיות לפי פקודת מס-הכנסה, 1947, פקודת הסטטיסטיקה, 1947, חוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, או חוק הדואר, התשמ"ו-1986.

(ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנה.

(2) נרשמה בפנקסי המקרקעין, לפי הוראות פסקה (1), פעולה בקרקע כאמור באותה פסקה, בלי שהומצא אישור המנהל כאמור בסעיף קטן (א), לא יפגע הרישום בתוקפו של שעבוד לפי סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גבייה), ורשם המקרקעין ירשום את השעבוד על פי הודעת גובה מסים כהגדרתו בפקודה האמורה; שולם המס שלגביו נרשם השעבוד, ימחק רשם המקרקעין את השעבוד על פי הודעת גובה המסים כאמור.

(3) הוראות סעיף קטן זה יחולו על אף האמור בסעיף 12 לפקודת המסים (גבייה).

(4) סעיפים 13-6 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938;

(5) חוק הארנונה לפיצוי נזקי-מלחמה, התשי"א-1951.