"חברה" - חברה קדישא, מועצה דתית, רשות מקומית, ועד מקומי בישוב שיתופי כמשמעותו בסעיף 91 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958, מוסד ציבור אחר, מי שעוסק בקבורת נפטרים על פי רשיון מאת שר הדתות בהתאם לתקנות חברות לעניני קבורה של יהודים, התשכ"ז-1966, וכן אדם אחר המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים;

"קבורה ברמה" , "קבורת סנהדרין" , "קבורת שדה" , "קבורת שדה במבנה" - כהגדרתן בתוספת השנייה לחוק שירותי הדת היהודיים;

(1) בשטח השיפוט של הרשות המקומית שבה התגורר או נפטר אין בית עלמין אזרחי;

(2) בית העלמין האזרחי שבו הובא הנפטר לקבורה בלא תשלום הוא בית עלמין הנמצא מחוץ לשטח השיפוט של הרשות המקומית שבה התגורר הנפטר ערב פטירתו;

(3) לא נגבה בעד הקבורה תשלום כאמור בתקנה 3(א)(1) או (2) או בתקנה 4(א)(1) לתקנות.

(ב) סכום התשלום בעד העברת נפטר יהיה שווה לסכום שהותר לחברה לגבות, לפי ההסכם בינה לבין המוסד, בעד העברת נפטר ממקום הנמצא באזור שהוא מחוץ לתחום טיפולה של החברה בשיעור ובתנאים הקבועים בלוח ו' לתוספת; בחישוב סכום התשלום יובא בחשבון המרחק שבין המקום שממנו מועבר הנפטר עד לגבול תחום השיפוט של הרשות המקומית שבתחומה מצוי בית העלמין האזרחי שבו הובא הנפטר לקבורה.

(ג) קיבלה החברה תשלום בעד העברת נפטר לגבי נפטר שגורם אחר טיפל בהבאתו לקבורה מטעמה, תעביר את הסכום ששולם לה כאמור למי שטיפל בהעברת הנפטר.

(ד) אוצר המדינה ישפה את המוסד, לפי דרישתו, בשל כל הוצאה שיוציא כתשלום בעד העברת נפטר, הנובעות מביצוע תקנה זו.

(ב) הובא לקבורה מי שסעיף 266 לחוק לא חל לגביו, תהיה החברה רשאית לגבות אגרת שירותים או כל תשלום אחר.

לעניין תקנה זו, "קבורה רוויה" ו"קבורה זוגית" - כהגדרתן בסעיף 14א(ה) ו–(ו) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971.

(ב) לענין תקנת-משנה (א) רואים -

(1) כל ארבעה נפטרים שנפטרו בטרם מלאו להם חודש ימים - כנפטר אחד;

(2) כל שני נפטרים שנפטרו לאחר שמלאו להם חודש ימים - כנפטר אחד.

(ג) לגבי נפטרים שלא חל לגביהם תשלום מופחת כאמור בתקנת-משנה (א)(1)(2) ו-(3) יחולו הוראות תקנות 5 עד 8.

(ד) בתקנה זו, "התקופה הקובעת" - לראשונה התקופה שמיום תחילת תקפו של ההסכם ועד ה-31 בדצמבר שלאחריו, ולאחר מכן - כל שנת מס, אלא אם נקבעה בהסכם תקופה אחרת.

שולמו לחברה תשלומים לפי תקנות אלה בטעות - או שלא כדין או שולמו תשלומי יתר (להלן - החוב), יהיה המוסד רשאי לקזז את החוב מכל סכום שמגיע או שיגיע ממנו לחברה, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה בהתאם לתנאי ההשקעה של כספי המוסד באוצר המדינה לפי סעיף 34 לחוק, כפי שיהיו אי פעם בתאריך הקיזוז.

חברה תגיש למוסד במועדים שעליהם יוסכם עמו רשימות של נפטרים המנויים בסעיפים 266 ו-267 לחוק תוך ציון הפרטים שדרש המוסד, בין בדרך כלל ובין במיוחד.

(א) הובא לקבורה בחוץ לארץ אדם כאמור בסעיף 267 לחוק, ישלם המוסד את הוצאות הקבורה למי שנשא בהן והנמצא בישראל ובסכום שאינו עולה על דמי הקבורה בשיעור המקסימלי המשולמים לפי תקנה 5.

(ב) התשלום כאמור בתקנת-משנה (א) ייעשה על יסוד אישור על הוצאות הקבורה מאת חברה של המקום בחוץ לארץ שבו הובא האדם לקבורה או מאת מי שעסק בקבורה.

תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשט"ו-1955 (להלן - התקנות הקודמות) - בטלות.

כל עוד לא הגיעה חברה להסכם עם המוסד בהתאם לתקנות אלה בתקופה מיום תחילתן ועד יום י"ב בניסן התשל"ז (31 במרס 1977) ימשיכו לחול לגביה הוראות התקנות הקודמות כאילו לא בוטלו, ובתום התקופה האמורה לא יגיע לחברה כל תשלום מאת המוסד כל עוד לא הגיעה להסכם עמו.

לתקנות אלה ייקרא "תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו-1976".