(א) בתקנות אלה, "הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה), אף שלא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, למעט -

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לענין סעיף 245 לחוק תיחשב כהכנסה הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) או (2) לפקודה ואותו חלק של הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(3) עד (10) לפקודה העולה על כפליים הסכום הנקוב בלוח ט' לחוק, למעט הכנסה כאמור בפסקאות (3), (4) ו-(5) לתקנת משנה (א), ולמעט הכנסה שמקורה בקיצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין "אלמן" כהגדרתו בסעיף 238 לחוק, תיחשב כהכנסה הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף שלא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, למעט אחד מאלה:

(1) הכנסה כאמור בפסקאות (1) עד (6) בתקנת משנה (א);

(2) הכנסה בסכום השווה ל–15.2% מהשכר הממוצע כמשמעותו בסעיף 2 לחוק, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1), (2) ו–(8) לפקודה;

(3) הכנסה בסכום השווה ל–15.2% מהשכר הממוצע כמשמעותו בסעיף 2 לחוק מהמקורות המפורטים בסעיף 2(5) לפקודה, המשתלמת עקב פרישת המבוטח מעבודה או ממשלח יד או המשתלמת למבוטח לראשונה בהגיעו לגיל פרישה, למעט קצבה שלפי החוק.

(א) עוסקים שני בני-זוג שלא כעובדים במפעל או בעסק הנמצא בבעלות שניהם, או בבעלות אחד מהם, תחושב ההכנסה של כל אחד מהם לפי ההכנסה שעליה הוא חייב בתשלום דמי ביטוח לפי האמור בתקנה 24 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971.

(ב) עוסק אחד מבני-הזוג שלא כעובד במפעל או בעסק הנמצא בבעלות שניהם, או במפעל או בעסק הנמצא בבעלות בן-הזוג האחר, תחושב ההכנסה מהמפעל או מהעסק בשיעורים שלהלן:

(1) שני שלישים של ההכנסה תיוחס לבן-הזוג העוסק במפעל או בעסק כאמור;

(2) שליש של ההכנסה תיוחס לבן-הזוג האחר.

(ג) אם יש לשני בני-הזוג הכנסה משותפת שלא מעבודה או מהתעסקות במשלח-יד תחושב ההכנסה של כל אחד מהם בחלקים שווים.

(ד) על אף האמור בתקנה זו, אם הוכח להנחת דעתו של המוסד, שההכנסה בין בני-הזוג מחולקת בשיעורים אחרים, תחושב הכנסת בני-הזוג בשיעורים כאמור.

לתקנות אלה ייקרא "תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), התשל"ז-1976".