(א) (1) גוף ציבורי המנוי בפרט 5 ובפרטים 11 עד 14 לתוספת הראשונה לחוק, יתקין במבנים שבבעלותו או שבהחזקתו או בחלק מהם, המיועדים לשימוש כלל הציבור ואינם מבני משרדים, אבזרים חוסכי מים אנטי ונדליים המפורטים בפסקאות (4), (6), (8) ו–(10) לסעיף 4.
(2) הוראות פסקה (1) יחולו על גוף ציבורי המנוי בפרטים 3 ו–4 לתוספת הראשונה לחוק, לגבי מבנים או חלק מהם שאינם מבני משרדים, אף אם אינם מיועדים לשימוש כלל הציבור.
(ב) גוף ציבורי שהוראות סעיף קטן (א) חלות עליו, רשאי לפנות לרשות הממשלתית בבקשה לקבל פטור מהתקנת אבזרים חוסכי מים אנטי ונדליים במבנה או בחלק ממנו ואישור להתקנת אבזרים חוסכי מים חלופיים, אם התקיים אחד מאלה:
(1) אין צורך להתקין במקום אבזרים חוסכי מים אנטי ונדליים;
(2) קיימת מניעה להתקנת אבזרים חוסכי מים אנטי ונדליים במקום.
(ג) הרשות הממשלתית רשאית להיענות לבקשה כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שאם נוכחה כי התקיים האמור בפסקה (2) של אותו סעיף קטן, תפטור את הגוף הציבורי מהחובה להתקין במקום אבזרים חוסכי מים אנטי ונדליים.
(ד) נוכחה הרשות הממשלתית כי במבנה או בחלק ממבנה של גוף ציבורי, לרבות גוף ציבורי שאינו מנוי בסעיף קטן (א), נגרמו נזקים חוזרים ונשנים לאבזר חוסך מים, או שאבזר כאמור הוסר ממקומו באופן חוזר ונשנה, רשאית היא להורות לאותו גוף להתקין אבזרים חוסכי מים אנטי ונדליים באותו מקום.
