תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ"ז-1997 1 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 342(ה) ו-400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה: |
| 1. |
| 2. מעביד כמשמעותו לפי סעיף 2 לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב-1972 ((להלן - מעביד מוכר) וכן מעביד שתקנה 5(א) או (ה)(1) לתקנות הניכוי חלות לגביו, ינכה דמי ביטוח בשיעור מלא גם מחלק השכר של העובד, שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע, כאמור בסעיף 342(ה)(3) לחוק. |
| 2א. |
| 3. |
| 3א. |
| 3ב. |
| 3ג. |
| 4. (א) עובד שהכנסתו הכוללת בחודש פלוני בשנת מס עלתה על ההכנסה המרבית הקבועה בפרט 1 שבלוח י"א לחוק (להלן - שנת הדיווח), אשר ניתן לו אישור מפקיד גביה כאמור בתקנה 3, או שמעבידו ניכה משכרו דמי ביטוח בהתאם לתקנה 3א, יגיש למוסד עד 31 ביולי של שנת המס שלאחריה, דין וחשבון על הכנסותיו בשנת הדיווח ועל סכומי דמי הביטוח שנוכו מהכנסותיו כאמור. (ב) מעביד ימסור לעובדו החייב להגיש דין וחשבון לפי תקנת משנה (א), או המגיש בקשה לפי תקנה 3ב, בתום שנת הדיווח או בתום התקופה שלגביה מבקש העובד להגיש בקשה לפי תקנה 3ב, לפי הענין, אישור הכולל פרטים על שכרו החודשי בשנה או בתקופה האמורה, וסכומי דמי הביטוח שנוכו ממנו. |
| 5. מבוטח העובד אצל מעבידים שונים החייב בתשלום דמי ביטוח בסכום ההפרש שבין סכום דמי הביטוח המתואמים לבין סכום הניכוי בפועל כמשמעותו בסעיף 342(ד)(1) לחוק, ישלמם במועדי תשלום דמי הביטוח האמורים בתקנה 2(2) לתקנות הגביה. |
| 6. |
| 7. |
| 8. |
| 9. |