"היתר" - היתר לתיווך בין–ארצי כמשמעותו בסעיף 65 לחוק;

(א) לא יינתן ללשכה פרטית היתר, אלא אם כן היא המציאה ערובה להבטחת מילוי חובותיה כאמור בסעיף 65(א)(2) לחוק.

(ב) הערובה תהיה תקפה מיום הגשת הבקשה להיתר עד תום שנה אחת, לפחות, מיום פקיעת ההיתר שניתן ללשכה הפרטית.

(1) בשל היתר שניתן לטיפול ותיווך של -

(א) עד 200 עובדים זרים בענף הסיעוד - 188,341 שקלים חדשים;

(ב) עד 400 עובדים זרים בענף הסיעוד - 376,681 שקלים חדשים;

(ג) מ–401 עובדים זרים בענף הסיעוד - 627,802 שקלים חדשים;

(2) בשל היתר שניתן בענף אחר, לרבות בענף החקלאות - 627,802 שקלים חדשים.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי השר להגדיל את סכום הערובה כאמור עד לתקרה של כפל הסכום, לגבי לשכה פרטית שחוות דעת של רואה חשבון מוסמך מצביעה על קשיים ביציבותה הכלכלית; סכום הערובה המוגדל ומשך ההגדלה ייקבעו בהתחשב בחוות הדעת האמורה.

(ג) הסכום הנקוב בתקנת משנה (א) יתעדכן ב–1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע באותו מועד, אם עלה, לעומת המדד שהיה ידוע ב–1 בינואר של השנה שקדמה לה; השר יפרסם הודעה על הסכומים, כפי שעודכנו, ברשומות.

ראה השר, על סמך בדיקה, כי לשכה פרטית הפרה חובה כאמור בסעיף 65(א)(2) לחוק, רשאי הוא להעביר את ממצאי הבדיקה לבדיקתה של הוועדה המייעצת כדי שתחליט אם להמליץ על חילוט הערובה שהמציאה הלשכה הפרטית, כולה או מקצתה.

(א) ניתן היתר ללשכה פרטית, ערב תחילתן של תקנות אלה לפי תקנה 9, תומצא הערובה בתוך 30 ימים מיום הודעת השר על דרישת המצאת הערובה; הודעה כאמור תפורסם בעיתון יומי אחד ובאתר האינטרנט של המשרד של השר הממונה על ביצוע הוראות החוק.

(ב) לא הומצאה ערובה בתקופה הקבועה בתקנת משנה (א) - יפקע ההיתר.