תאריך תצוגה: 01/02/1991
הקליקו על כותרת הסעיף
1. מועד לתשלומי העובדת
2. מועד לתשלומי המעביד

תקנות עבודת נשים (הבטחת פנסיה), התשנ"א-1991 1 , 2

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6(ז)(3) ו-20 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן - החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
 
1.   
עובדת תשלם את התשלומים החלים עליה לפי סעיף 6(ז)(1) לחוק, לא יאוחר מששים ימים מתום חופשת הלידה ותמסור למעבידה אישור על ביצוע התשלומים.
2.   
מעביד ישלם את התשלומים החלים עליו לפי סעיף 6(ז)(1) לחוק, במועדים ולפי הכללים כמפורט להלן:
(1) נהג המעביד בלבד לשלם תשלומים להבטחת פנסיה לעובדת, ימשיך המעביד לשלם תשלומים אלה במועדים ולפי הכללים החלים עליו, כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה שבעדה משלמים לה דמי לידה;
(2) נהגו גם המעביד וגם העובדת לשלם תשלומים להבטחת הפנסיה לעובדת - ישלם המעביד את התשלומים החלים עליו כאמור, תוך שלושים ימים מהיום שבו המציאה לו העובדת אישור כאמור בתקנה 1.

כ' בשבט התשנ"א (4 בפברואר 1991)
יצחק שמיר
ראש הממשלה ושר העבודה והרווחה
[1.] ק"ת 5332, התשנ"א (12.2.1991), עמ' 524.
[2.] תקנות אלה בוטלו על ידי תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס"ח-2008, אך נקבע כי עובדת או עובד שזכאותם לדמי לידה החלה לפני יום 1.9.2008, ימשיכו המעביד והעובדת או העובד, לפי הענין, לשלם תשלומים להבטחת הפנסיה כאילו המשיכו תקנות אלה לחול ביום 1.9.2008 ואילך.

מפת מסמך

1. מועד לתשלומי העובדת
2. מועד לתשלומי המעביד