תאריך תצוגה: 01/09/2006
הקליקו על כותרת הסעיף
1. הגדרות
2. הזכות לתוספת
3. סייג לתחילה
4. דין התוספת
5. דין המדינה
6. תחולה והוראות מעבר

חוק פיצויי פיטורים (הוראת שעה), התש"ן-1990 1

 
1.   
"עובד זכאי" -
(1) עובד שיחסי העבודה בינו לבין מעבידו נפסקו בתקופה הקובעת והוא זכאי עקב כך לפיצויי פיטורים; ואולם אם היתה זכותו של עובד לפיצויי פיטורים מותנית על פי החוק העיקרי בקיום תנאי, יראוהו כעובד זכאי אם התנאי התקיים בתקופה הקובעת, והוא אף אם יחסי העבודה נפסקו לפני התקופה הקובעת;
(2) שאיריו של עובד כאמור בפסקה (1) הזכאים לפיצויי פיטורים לפי סעיף 5 לחוק העיקרי;
"החודש הקובע" - החודש, בתקופה הקובעת, שבו נפסקו יחסי העבודה בין העובד הזכאי לבין מעבידו, ולגבי עובד זכאי שזכאותו לפיצויי פיטורים מותנית על פי החוק העיקרי בקיום תנאי - החודש, בתקופה הקובעת, שבו נתקיים התנאי;
"התוספת" - התוספת לפיצויי הפיטורים האמורה בסעיף 2;
"סכום הפיצויים הרגיל" - סכום פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד לפי סעיפים 12, 13 ו-13א לחוק העיקרי;
"סכום הפיצויים הקובע" - סכום הפיצויים הרגיל כשהוא מחושב על בסיס שכר עד לתקרה של 2,085 שקלים חדשים לחודש שהיא התקרה הקבועה בהסכם הקיבוצי הכללי בדבר תוספת יוקר מיום 17 בספטמבר 1989 בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בשם הארגונים המאוגדים בה לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, האגף לאיגוד מקצועי, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 704689.
2.   
3.   
4.   
5.   
6.   
(2) על אף האמור בסעיף 20 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, לא יראו כמולן תשלום נוסף כאמור ששולם תוך שלושים ימים מיום מסירת הדרישה; לא שולם תוך המועד האמור, יראו כמועד לתשלומו לענין אותו סעיף, את היום השלושים שלאחר יום מסירת הדרישה.

 
יצחק שמיר
יצחק שמיר
 
ראש הממשלה
שר העבודה והרווחה
חיים הרצוג
 
 
נשיא המדינה
 
 
[1.] ס"ח 1299, התש"ן (10.1.1990), עמ' 40.

מפת מסמך

1. הגדרות
2. הזכות לתוספת
3. סייג לתחילה
4. דין התוספת
5. דין המדינה
6. תחולה והוראות מעבר