ייעוץ משפטי שקיבלו דירקטורים של חברה בפירוק במסגרת תפקידם ובמימון החברה לא יחסה תחת חסיון עו"ד לקוח. הייעוץ ניתן לחברה, ולא לדירקטורים באופן אישי, ומשכך הדירקטורים אינם בעלי החיסיון, אלא החברה והנאמן הנכנס בנעליה. הנאמן זכאי לקבל לידיו את המסמכים והמידע בהתחשב בסמכויותיו הנרחבות
בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתיק חדלות פרעון, במסגרתה התקבלה בקשת הנאמן לחברת אי-די-בי חברה לפתוח בע"מ (בפירוק) להורות למבקשים אשר כיהנו בתקופה הרלבנטית כדירקטורים חיצוניים בחברה, וכן למשרד עורכי הדין אשר סיפק שירותים משפטיים לחברה, לוועדותיה ולדירקטורים שכיהנו בה – להמציא את כלל המסמכים שבחזקתם ובשליטתם, הנוגעים לחברה, לייעוץ המשפטי שניתן לה, לוועדת הביקורת או לנושאי המשרה בה. במסגרת תפקידיהם בחברה, שימשו המבקשים, בין היתר, כחברים בוועדות, ובתוכן ועדת הביקורת, ועדה בלתי תלויה שהוקמה לפי החלטת דירקטוריון החברה בקשר עם חוק הריכוזיות, וכן – ועדה בלתי תלויה שהוקמה לפי החלטת דירקטוריון החברה לשם בחינת מכירת מניות החברה בכלל החזקות עסקי ביטוח בע"מ לידי דיסקונט השקעות בע"מ. משרד עורכי הדין סיפק שירותים משפטיים לחברה, וכן לוועדות ולדירקטורים. בספטמבר 2020, ניתן צו לפירוקה של החברה, וכחלק מהליך מיצוי זכויותיה, ביקש הנאמן לברר את מצב עסקיה והתנהלותה העסקית – ערב קריסתה. על כן, נתבקשו הדירקטורים ומשרד עורכי הדין, להמציא לידי הנאמן את כלל המסמכים שבחזקתם ובשליטתם, הנוגעים לחברה וכן לייעוץ המשפטי שניתן לחברה. הדירקטורים ומשרד עורכי הדין סירבו למסור לנאמן חלק מן המסמכים המבוקשים, בנימוק שאלו חוסים תחת חיסיון עורך דין-לקוח. כאמור, בית המשפט קמא הורה לדירקטורים ולמשרד עורכי הדין, להעביר את יתרת המסמכים לידי הנאמן, תוך שקבע כי המסמכים המבוקשים מכילים מידע בגין ייעוץ משפטי שניתן לוועדת הביקורת ולוועדות בלתי תלויות, ולא בייעוץ אישי שניתן לדירקטורים.
לטענת המבקשים, עסקינן בסוגיה תקדימית ובעלת חשיבות עקרונית ורוחבית, היינו – שאלת תחולת חסיונם של מסמכים ותכתובות בלתי פורמליות שהוחלפו בין דירקטור חיצוני לבין בא כוחו – עת יוצג בנפרד מהחברה בעת שזו הייתה סולבנטית, מפני נאמן החברה בשלב חדלות הפירעון.
לעמדת הנאמן, עסקינן בחיסיון של הוועדות, המהוות אורגן של החברה, ולא של הדירקטורים באופן פרטי – כך שמרגע מינויו, הופך הנאמן לבעל החיסיון. אף הממונה על הליכי חדלות פירעון, סבור כי הייעוץ המשפטי שניתן לדירקטורים על-ידי משרד עורכי הדין, ניתן לוועדות הדירקטוריון ולא לדירקטורים באופן אישי. המסמכים שהוכנו לצורך עבודות הוועדה וההתכתבויות בין חברי ועדת דירקטוריון לבין היועצים המשפטיים שלה, שייכים לחברה – לפיכך, הנאמן, הנכנס בנעלי החברה, זכאי לקבל כל מסמך השייך לחברה ובכלל זה התכתבויות כאמור.
כב' השופט ח' כבוב פסק כי יש לדחות את הבקשה. ראשית ביהמ"ש הבהיר כי הסעד של גילוי המסמכים אינו סעד נפרד, אלא נועד לצורך בירור קיומה של עילת תביעה פוטנציאלית. נקודת המוצא היא כי ערכאת הערעור תמעט להתערב בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית. זאת, בפרט עת מדובר בהחלטות שעניינן גילוי ועיון במסמכים, לרבות טענת חיסיון. החלטות אלו, הן מסוג ההחלטות המצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית. לכן, בהליכים אלו, ההתערבות תקום רק מקום בו מדובר בהחלטה שאינה מתקבלת על הדעת; אינה מביאה בחשבון את כלל הנסיבות הרלבנטיות; מגלה טעות בולטת; תביא לפגיעה ברורה בבעל דין; או מנוגדת לדין וגורמת לעיוות דין (רע"א 6404/22 בעניין התעשייה האווירית). דברים אלו מקבלים משנה תוקף שעה שמדובר בהחלטה של בית המשפט של חדלות פירעון, לו מסור שיקול דעת רחב נוכח מומחיותו הייחודית בתחום ולאור היכרותו הישירה עם בעלי הדין ועם כלל נסיבות העניין. הדיון במעמדו והיקף סמכויותיו של בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון, מעורר שאלות ייחודיות בכל הנוגע לדיני גילוי מסמכים וחסיונות, בהתחשב בסמכויות הרחבות הנתונות לו. חוק חדלות פירעון מכיל שורת הוראות חוק המבססות, יחדיו, את סמכויותיו של בעל התפקיד – שהמשותף לכולן הוא השאיפה לניהולו וסיומו של ההליך במהירות, ביעילות, ובעלות כספית מינימלית. סעיף 43 לחוק חדלות פירעון מורה כי "עם מינוי הנאמן יעברו לידיו הסמכויות הנתונות לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו, והוא ישתמש בהן במידה הדרושה לו לשם מילוי תפקידו"; בהתאם לסעיף 47(א) לחוק חדלות פירעון "הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו, שלדעת הנאמן יש לתאגיד זכות לקבלו, ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו"; סעיף 49 לחוק חדלות פירעון מורה כי: "לשם מילוי תפקידו רשאי הנאמן לדרוש כל מידע הנוגע לענייניו של התאגיד, שהתאגיד או נושא משרה בו היו רשאים לקבלו". סמכויות אלו, נועדו בין היתר, לסייע לנאמן לפעול למיצוי זכויות החברה, לרבות מימוש נכסיה המוחשיים כמו גם חיוביה כנגד צדדים שלישיים, לרבות נושאי המשרה. הסמכויות האמורות, ניתנו מכוח הדין לנאמן במטרה לצמצם את נזקם של בעלי התביעות כתוצאה מהפירוק למינימום האפשרי. לאור האמור, נקבע כי אין מחלוקת כי במסגרת הליכי חדלות פירעון, נתונות לנאמן סמכויות נרחבות, הכוללות בחובן גם זכויות עיון במידע ומסמכים רלבנטיים, למען מיצוי זכויות החברה ומפאת נחיתותו האינפורמטיבית. יתר על כן, במסגרת הליכים אלו יש ליתן לבעל התפקיד סמכויות עיון נרחבות במיוחד, נרחבות אף יותר מאלו שזכאי להן בעל דין רגיל.
זאת ועוד, נקבע כי הקמתה של ועדת הביקורת מחויבת על-פי סעיף 114 לחוק החברות. אין עוררין בדבר חשיבותה של ועדה זו, ואשר לחלקה האינטגרלי מחייה של חברה – ולא בכדי, יש המכנים אותה כ-"דירקטוריון בתוך דירקטוריון". ועדות בלתי תלויות המוקמות מעת לעת מכוח סעיף 110 לחוק החברות, אמנם נועדו להבטיח, כשמן – אי-תלות, אך אי-תלות זו תכליתה לטייב את הליך קבלת ההחלטות של הדירקטוריון, בשים לב "למטרת העל" שהנה שיפור וייעול של פעולת החברה. יתרה מכך, לוועדות אלו אין סמכות אלמלא הדירקטוריון הקים והקנה להן כזו, ואף ממצאיהן תלויים בהחלטות הדירקטוריון. כפי שטען בצדק הממונה בעמדתו – אין בעובדה שמדובר בוועדות וולונטריות כדי להעלות או להוריד ממסקנה זו. על ועדת הביקורת, כמו גם הוועדות הבלתי תלויות, לשמור על עצמאות ואי-תלות מבעל השליטה ומנושאי המשרה בחברה. אולם, אין הדבר פירושו כי הן אינן אורגן של החברה עצמה. מדובר בוועדות השואבות סמכותן מסמכות הדירקטוריון, שהחלטה שנתקבלה או פעולה שנעשתה בהן, כמוה כהחלטת או כפעולת הדירקטוריון עצמו (סעיף 111(א) לחוק החברות); ושמחויבות בדיווח באורח שוטף לדירקטוריון על החלטותיהן או המלצותיהן (סעיף 111(ב) לחוק החברות). לפיכך, בהיותן חלק אינהרנטי מהדירקטוריון עצמו, ובהיותו של הדירקטוריון אורגן מאורגניה של החברה, אין חלוקת באשר לכך שהוועדות הללו מהוות אורגן מאורגניה של החברה, אשר גם לנעליהן נכנס בעל התפקיד בעת מינויו (סעיף 43 לחוק חדלות פירעון). כלומר, אין לקבל את טענת המבקשים לפיה הוועדות אינן מהוות אורגן מאורגני החברה, באופן שמאיין את סמכויות הנאמן – בכל הנוגע לקבלת מסמכים ותוצרים מדיוניהן. כחלק מתפישה רחבה של סמכויות החקירה של הנאמן, ובכל הנוגע לחברה בפירוק, צמצמו בתי המשפט את החיסיון המוחלט ביחסי עורך דין-לקוח.
יתרה מזו, נקבע כי בעל התפקיד נכנס בנעלי החברה ויכול לטעון בשמה לחיסיון או לוותר עליו. הנאמן זכאי לוותר על חיסיון עורך דין-לקוח ולקבל לידיו מסמכים שהם תוצר התייעצות עם יועץ משפטי חיצוני לחברה, זאת משוועדת הביקורת והוועדות הבלתי תלויות הן אורגן מאורגני החברה. משילובם גם יחד של סעיף 43 לחוק חדלות פירעון, המקנה לנאמן את הסמכויות שהיו נתונות לאורגנים של החברה; וכן של סעיפים 47(א) ו-49 לחוק חדלות פירעון, המקנים לנאמן סמכויות חקירה רחבות – אך מתבקשת המסקנה לפיה לנאמן עומדת הזכות לקבל מסמכים שהם פרי עבודת הוועדות הבלתי תלויות וועדת הביקורת, לרבות כאלו שרלבנטיים ליעוץ משפטי חיצוני. האמור מתחדד לאורו של סעיף 47 לחוק החברות, הקובע כי "פעולותיו של אורגן וכוונותיו הן פעולותיה של החברה וכוונותיה". יש להדגיש כי הייעוץ שניתן מטעם משרד עורכי הדין הוא ייעוץ שניתן לוועדה, ולא לדירקטורים באופן אישי, ונפקותה של קביעה זו היא כי הדירקטורים אינם בעלי החיסיון. מעיון במסמכים שונים עולה כי מינוי משרד עורכי הדין נעשה לצורכי החברה והוועדה ובמטרה לסייע בקידום תכליותיהן העסקיות של השתיים. ככל שמדובר גם בייעוץ שכוון להיות לדירקטורים, הרי שצוין כך מפורשות. משכך, הייעוץ המשפטי שסופק מטעם משרד עורכי הדין ניתן לוועדות הדירקטוריון ולא לדירקטורים באופן אישי. יש לראות את החברה כבעלים של החיסיון, במקרה של ייעוץ משפטי שניתן מכוח סעיף 266 לחוק החברות. הסעיף אמנם מקנה לדירקטור אפשרות לקבל ייעוץ מקצועי, אך לא מדובר בייעוץ אישי לצרכיו הפרטניים, אלא – מדובר בייעוץ "לצורך ביצוע תפקידו", שמתמצה ברצון לפעול למען מימוש תכלית החברה. הנחה זו מתחדדת, באותם "מקרים מיוחדים" (כדרישת סעיף 266 לחוק החברות), כבעניין דנן, בהם החברה היא שמממנת את הייעוץ. בניגוד לנטען על-ידי המבקשים, קביעה לפיה מדובר בייעוץ של החברה, אינה מרוקנת מתוכן את הסעיף האמור, ומשכך גם אינה מצדיקה, כטענתם, קביעה הופכית. שהרי מטרת הסעיף, היא לאפשר לדירקטורים עריכת בירורים עצמאיים מטעמם, שאינם מושפעים מעמדתו של בעל השליטה בחברה. סעיף 266 לחוק החברות מטרתו לאפשר לדירקטורים, באופן יזום, לאסוף מידע הדרוש למילוי משימתם כך שהמידע על בסיסו מתקבלות החלטותיהם, יהיה מלא ונקי מהשפעות זרות. מדובר בהוראה שנועדה לסייע בהגשמת תכליתה של החברה, והיא אינה נועדה לשרת את הדירקטורים באופן אישי-פרטי, אלא אך לצורך, במסגרת, ולמטרת שיפור עבודתם ואופן קבלת החלטותיהם בחברה.
לאור האמור, נקבע כי הנאמן זכאי לקבל לידיו את המסמכים והמידע שהם תוצר התייעצות עם משרד עורכי הדין, בהתחשב בסמכויותיו הנרחבות, בעובדה שהייעוץ המשפטי ניתן לוועדות, בהיותן אורגן מאורגני החברה. קביעה זו, עומדת ושרירה, אף מקום בו הייעוץ המשפטי ניתן לפי סעיף 266 לחוק החברות. במסגרת הבקשה, הועלתה על-ידי הדירקטורים גם טענה הנוגעת לפגיעה בפרטיותם, נוכח הימצאות תכתובות המכילות מידע פרטי בחומרים מושא בקשתו של הנאמן. בית המשפט העיר כי דירקטור סביר, אל לו לעשות שימוש בפלטפורמה שניתנה לו, ושכאמור, מומנה מכיסה של החברה ובעליה, למען צרכיו הפרטיים. נושא משרה היוצר ערבוביה בין שיח מקצועי ופרטי, במסגרת ייעוץ כאמור, הוא-הוא אשר צריך לשאת בהשלכות לכך. קבלת טענת חיסיון הנסמכת על פגיעה בפרטיות כאמור, עלולה לסייע לנושאי משרה אלו, ואחרים, ליצור מעין "עיר מקלט" לימי סגריר, באצטלת זכותם לפרטיות – אשר תמנע מבעל תפקיד גישה לתכתובות ומסמכים דרושים, שלכתחילה היו שייכים לחברה ואורגניה. כאמור, נקודת המוצא היא כי המידע המבוקש על-ידי בעל התפקיד הוא מידע הדרוש לו במסגרת הליך הפירוק, באמצעותו יהיה בידו להגשים תכליותיו של ההליך. אכן, מן העבר השני – מובן שאין נתונה למפרק יד חופשית ובלתי מבוקרת בביצוע תפקידו. בידי בית משפט של חדלות פירעון מופקד הפיקוח על כלל פעולותיו של הנאמן, והוא הגורם המבקר והמפקח כי לא נעשה שימוש לרעה בכוחו. אין לקבל בקשה גורפת להמצאת מסמכים, ואין להתיר לו לבעל התפקיד לנהוג כנמצא ב"מסע דיג". בתוך כך, על בית המשפט אף מוטלת מלאכת הווידוא, כי מטרת החקירה המבוקשת על-ידי הנאמן אינה השגת יתרון דיוני בלתי ראוי בתביעה קיימת או בתביעה עתידית. החששות האמורים אינם מתעוררים בגדרי ההליך דנא, בפרט משהנאמן צמצם את דרישת ההמצאה למסמכים מתקופת "סביבת חדלות פירעון".
לסיכום, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
המבקשים יוצגו ע"י: עו"ד אופיר צברי; עו"ד בת-אל כהן
המשיבים יוצגו ע"י: עו"ד טלי שלו; עו"ד איל גבע; עו"ד יוסי בן נפתלי; עו"ד חיים זקס
