שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > "אנשים מסוגך וסוג בעלך צריך לעקר": אשתו של אורן חזן תפוצה על טוקבק מבזה

חדשות

"אנשים מסוגך וסוג בעלך צריך לעקר": אשתו של אורן חזן תפוצה על טוקבק מבזה, צילום: istock
"אנשים מסוגך וסוג בעלך צריך לעקר": אשתו של אורן חזן תפוצה על טוקבק מבזה
27/02/2020, עו"ד לילך דניאל

בית משפט השלום ברחובות פסק פיצוי של 20,000 שקל לרינת חזן, אשתו של ח"כ לשעבר אורן חזן, בגין תגובה בוטה שכתב גולש לפוסט שכתבה על רקע התנצחות בין בעלה לח"כ מיכל בירן בכנסת. במסגרת התגובה, כינה הנתבע את חזן בכינויי גנאי קשים והוסיף כי יש לעקר אותה ואת בעלה

התובעת, הגב' רינת חזן, היא רעייתו של חבר הכנסת לשעבר אורן חזן. בנובמבר 2017 נערכה ישיבה בוועדת הכספים של הכנסת, במהלכה התנהלו חילופי דברים קשים בין חברת הכנסת (דאז) מיכל בירן וחבר הכנסת (דאז) חזן, שהטיחו דברים קשים זו בזה.

בין היתר אמרה ח"כ בירן לחזן "אתה לא יכול לעשות את האלימות הזו כאן", והוא השיב "מי שתקניט אותי ככה אני אציע לה טופס עבודה, למרות שאני לא בטוח שאף אחד היה מסתכל עלייך". בירן השיבה בתגובה "אתה סרסור, אתה בושה לכנסת". התנצחות זו בין חברי הכנסת פורסמה באותו מועד באופן נרחב בכלי התקשורת והגיעה בסופו של דבר גם לוועדת האתיקה של הכנסת.

בעקבות ההתנצחות בין השניים העלתה חזן פוסט בעמוד הפייסבוק הפרטי שלה, בו כתבה "מיכל בירן, יכול להיות שאת מחפשת את תשומת ליבו של בעלי? כי אם זכרוני אינו מטעה אותי כל פעם שאין לך משהו חכם להגיד (ברוב הפעמים) את מגדפת ומקללת כמו אחת מהרחוב ולא אחת מ-120. ואולי הוא בעצם צודק מי היה מסתכל עלייך עם פה כזה מטונף!". בנוסף, תייגה חזן בפוסט את ח"כ בירן.

דברים אלו של חזן פורסמו בהמשך באתר החדשות "NRG". באותו יום פורסמה תגובה לשיתוף מטעם הנתבע, בה נכתב בין היתר "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה. הבנת את זה גברת חזן? תגידי לי אם מי התחתנת ואומר לך מי את ומה מקצועך". בהמשך לכך המשיך הנתבע וכינה את חזן בכינויי גנאי בוטים ("זונה", "שרמוטה", "תת רמה") והוסיף בין היתר "אנשים מסוגך ומסוג בעלך, צריכים לעקר. כי אתם מביאים דור נוסף של מטומטמים, מושחתים וגונבי מוחות. תחזרי לבורגס שם מקומך. בהמה".

על רקע זה, הגישה חזן תביעת לשון הרע נגד הנתבע לבית משפט השלום ברחובות באמצעות עו"ד רון לוינטל, המשמש בין היתר גם כיו"ר ועדת לשון הרע בלשכת עוה"ד. בכתב ההגנה טען הנתבע כי התובעת נטלה צד בוויכוח פוליטי, תוך שהיא מגדפת ומאמצת את "הקו המכוער והברוטאלי" של חזן.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

עוד טען, כי דבריהם של כל הצדדים המעורבים בפרשה מתאפיינים "בשפת ביבים", ומשבחרה התובעת להמשיך ולהתבטא בפרשה באופן פומבי, מכפיש ונמוך, הרי שאיננה יכולה לטעון כי היא זכאית לשם טוב או כי חוקי המשחק שאמצה במחי מקלדתה, פועלים אך ורק לטובתה. מכאן טען, כי עומדות לו מספר הגנות תום לב. כן הוסיף, כי חזן עצמה אחראית לפרסום ומכאן שהיא האחראית לכל נזק שנגרם לה.

סגנית נשיאת בית המשפט, השופטת אפרת פינק, התייחסה בתחילה לעדותה של חזן וקבעה כי זו הייתה מהימנה וכי מדובר בעדות קוהרנטית המתיישבת עם מכלול הנסיבות של הפרסומים. צוין, כי חזן אישרה כי פרסמה פרסום בחשבון הפייסבוק שלה ואישרה כי בתיוגה של ח"כ בירן בפוסט היה כדי להביא לחשיפת הפרסום בפני אחרים כך או כך, חשבון הפייסבוק הפרטי של חזן אינו סגור וייתכן גם כי אחד מחבריה הפיץ את הדברים. יתר על כן, חזן אישרה כי הצדיקה את בן זוגה באומרו "מי היה מסתכל עלייך", וזאת בשל השימוש שעשתה בירן בגידופים ובקללות, אולם לא התייחסה ל"הצעת העבודה" שהציע בן זוגה לבירן.

בכל הנוגע לגרסתו של הנתבע לפיה כלל לא פרסם את הפרסום, סברה השופטת כי זו אינה מעוררת כל אמון. בראש ובראשונה, גרסה זו לא הועלתה בכתב ההגנה ודי בכך על מנת לדחותה. הנתבע גם לא טען בכתב ההגנה כי פנה למשטרה בקשר לפריצה לחשבון הפייסבוק שלו. יתר על כן, לו היו נכונים דבריו של הנתבע כי הפרסום לא נעשה על דעתו, יכול היה לפעול בקלות להסיר את הפרסום מהפייסבוק או להתלונן בפני פייסבוק כי פרצו לא בחשבון.

עדותו של הנתבע כי לא עשה את הפרסום – אינה מהימנה

עם זאת, הנתבע לא עשה את הדברים הללו והוא עצמו ציין כי אינו יודע אם הגיש תלונה או רק ניגש למשטרה. זאת ועוד, הנתבע לא מצא לנכון לפעול להסיר את הפרסום גם לאחר הגשת התביעה ובעת שנדרש לכך על ידי התובעת. על כן, נקבע, גם אם הטענות אודות הפריצה לחשבון הפייסבוק שלו היו נכונות – הרי משלא עשה דבר על מנת להסיר את הפרסום, יש לו אחריות מלאה לפרסום.

עוד הוסיפה השופטת כי השינויים שחלו בעמדותיו של הנתבע כלפי הפרסום, גם הם מלמדים על היעדר המהימנות שיש לייחס לו. כך, בתגובה למכתב ההתראה של התובעת מסר כי מאן דהוא פרץ לחשבון הפייסבוק שלו וכי הפרסום מביישו. לעומת זאת, בכתב הגנתו לא התנער כלל מהפרסום נגד חזן אלא הצדיקו. לעומת זאת, בתחילת עדותו, התנער מהפרסום וכינה אותו "דברי בלע". בהמשך, לקראת סוף עדותו, חזר לעמדתו הראשונית, שלפיה הפרסום מוצדק. אשר על כן, עדותו של הנתבע לפיה לא פרסם את הפרסום נגד חזן אינה מהימנה כלל ועיקר ויש לייחס לו אחריות מלאה על הפרסום.

בכל הנוגע למשמעות המשפטית של הדברים, סברה השופטת כי אין מחלוקת של ממש כי הפרסום מהווה לשון הרע. למעשה, כפי שפורט, הנתבע אישר בעדותו כי מדובר ב"דברי בלע" וגם במכתב ששלח לחזן בעקבות פנייתה הדגיש כי הפרסום פוגע בתדמיתו. לדעת השופטת, המדובר בביטויים שליליים, מכוערים ופוגעניים שיש בהם כדי להשפיל אדם בעיני הבריות ולעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג.

עוד הבהירה כי לא ניתן לומר בהקשר זה כי מדובר אך בקללות גרידא, שלעיתים לא יבואו בגדר הגדרת לשון הרע. הוזכר, כי הנתבע כינה את חזן "זונה" דווקא בהקשר שעניינו בטענות כלפי בעלה ששימש כסרסור בבורגס, ולא כקללה גרידא. כך גם באשר לעיקורה של חזן, אשר הייתה בהיריון באותה העת. לדעת השופטת, קריאה לעיקורה לא רק מבזה ומשפילה אותה, אלא שיש בה כדי לפגוע בכבודה, בהקשר המסוים בו נכתבו הדברים.

עוד קבעה השופטת כי לא עלה בידי הנתבע להראות קיומה של איזו מההגנות שאותן פירט בכתב הגנתו. כך, הנתבע אישר בעצמו בעדותו כי אין לו "חובה חוקית, חברתית או מוסרית" לביצוע הפרסום וכן אישר כי אין לו "ענין אישי כשר בפרסום". הנתבע גם אישר כי חזן לא נטלה חלק בתפקיד שיפוטי, כי לא היה בפרסום ביקורת על יצירה כלשהי וכי לא היה ממונה עליה.

כן נקבע כי הפרסום אינו בגדר הבעת דעה על התנהגותה של חזן בקשר לעניין הציבורי או על אופייה, מעשיה ודעותיה. הודגש, כי גם אם חזן פרסמה את הפרסום הראשון בקשר לעניין ציבורי, אין בפרסום השני על ידי הנתבע משום "הבעת דעה". גם כינויה כ"זונה, שרמוטה", קריאה "לעקר" אותה ואת בן זוגה, "כי אתם מביאים דור נוסף של מטומטמים, מושחתים וגונבי מוחות. תחזרי לבורגס שם מקומך. בהמה" – כל אלו אינם בגדר הבעת דעה, כלל ועיקר, לדעת השופטת.

עוד ציינה השופטת כי פרסומו של הנתבע שימש אמנם כתגובה לפרסום הראשון על ידי חזן, ולא ניתן להתעלם מהעובדה כי גם בפרסום שלה היה משום לשון הרע נגד חברת הכנסת בירן. עם זאת, הובהר, פרסומה של חזן כלל לא כוון כלפי הנתבע אלא נגד בירן, ולא היה בפרסום הנתבע כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן. הנתבע לא גינה את לשון הרע מצדה של חזן וגם לא הכחישה, כי אם השתמש בביטויים קשים שהם בבחינת הכפשה לכל דבר. ביטויים אלו חורגים מכל מידתיות, גם בהשוואה לפרסום הראשון. משכך, לא קמה לנתבע הגנת תום הלב.

בקביעת סכום הפיצוי התחשבה השופטת בכך שהנתבע כינה את חזן בכינויי גנאי קשים ומבזים, והוסיפה כי חומרת הכינויים היא כפולה דווקא משום השיוך בינה ובין בן זוגה. כך גם באשר לעיקורה של חזן, אשר הייתה בהיריון באותה העת. עוד סברה השופטת כי ניכר מתוך הפרסום עצמו שכל כולו נועד לפגוע בחזן ובבעלה ולא עמד בבסיסו מניע לגיטימי ממשי. שיקולים נוספים היו התפוצה הבלתי מבוטלת שלה זכה הפרסום ב-NRG, והעובדה שהנתבע לא שעה לכל הפניות להסיר את הפרסום ולהתנצל על דבריו. לצד זאת נקבע כי לא ניתן להתעלם גם מחלקה של חזן עצמה בפרשה, שכן היא פרסמה את הפרסום הראשון וגם היא נקטה בלשון מבזה כלפי בירן וכינתה אותה "אחת מהרחוב". יתר על כן, חזן תייגה את בירן, ומכאן שלא הותירה הפרסום בדלת אמותיו של דף הפייסבוק שלה.

נוכח האמור, יפצה הנתבע את התובעת בסך של 20,000 שקל, בתוספת 7,154 שקל עבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. חזן יוצגה בהליך ע"י עו"ד רון לוינטל. הנתבע יוצג ע"י עו"ד אורון שוורץ.

 

ת"א 2985-08-18

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:166
קומיט- חודש במתנה