הצעיר מאשקלון, שבאלפי הזדמנויות פנה לגורמים שונים ברחבי העולם ואיים שמעשי טרור ורצח עתידים להתבצע במטוסים ומקומות הומי אדם, נידון בביהמ"ש המחוזי ל-10 שנות מאסר. בערעור קבע העליון כי אין מקום לשנות מההרשעה, אך הפחית את עונשו ב-3 שנים היות שנסיבותיו האישיות הייחודיות משליכות ישירות על פגיעת העונש בו
בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורו של "ההאקר מאשקלון", שהורשע בכך שבאלפי הזדמנויות התקשר ופנה בכתב לגורמים שונים ברחבי העולם, בין היתר לחברות תעופה, שדות תעופה, בתי ספר, קניונים, תחנות משטרה, בתי חולים, שגרירות ישראל בארה"ב, סנטור אמריקאי ומוסדות ציבוריים שונים, ואיים עליהם כי מעשי טרור ורצח עתידים להתבצע במטוסים ומקומות הומי אדם. נקבע, כי בעוד אין מקום לקבל את ערעורו על הרשעתו, הרי שנוכח נסיבותיו האישיות הייחודיות, ובכלל זאת היותו מצוי על הספקטרום האוטיסטי, יש להפחית מעונשו 3 שנות מאסר כך שירצה 7 שנות מאסר בפועל.
המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בכתב אישום הנושא 8 אישומים בשורת עבירות וביניהן סחיטה באיומים, פרסום ידיעות כוזבות, נשיאת נשק, חדירה לחומר מחשב, הלבנת הון ועוד. על פי כתב האישום, משנת 2015 ועד יום מעצרו בחודש מרץ 2017, נהג המערער באלפי הזדמנויות שונות להתקשר ולפנות בכתב לגורמים שונים ברחבי העולם, בהם חברות תעופה, שדות תעופה, בתי ספר, קניונים, תחנות משטרה, בתי חולים, שגרירות ישראל בארה"ב, סנטור אמריקאי ומוסדות ציבוריים שונים, ולאיים עליהם כי מעשי טרור ורצח עתידים להתבצע במטוסים ומקומות הומי אדם. לצורך הסוואת מקור ההתקשרות וקולו, השתמש המערער באינטרנט ובאמצעים מקוונים מתוחכמים.
בנוסף לכך, הציע המערער ב"רשת האפלה" את שירותיו בביצוע שיחות כאלו תמורת תשלום וכן הציע למכירה סרטוני הדרכה המסבירים כיצד לבצע שיחות הפחדה ואיום תוך שימוש באמצעי הסוואה ואוגדני הוראות ומדריכים מפורטים המסבירים כיצד לבצע עבירות. המערער שכר ב"רשת האפלה" שירותים של אנשים שיבצעו עבורו כ"קבלני משנה" חלק משיחות האיום, הנחה אותם ושילם להם בביטקוין.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
המערער קיבל בתמורה תשלום בביטקוין, כדי להסתיר את זהות המחזיק ואת מקורו. אנשים רבים רכשו את שירותי המערער, כך שהוא קיבל והחזיק בארנקי ביטקוין בסכום שווה ערך לכ-873,179 שקל. בנוסף, על פי אחד האישומים, כשהגיעו שוטרים לביתו של המערער כדי לערוך שם חיפוש, תקף המערער קצינת משטרה וחטף את נשקה.
המערער הודה בעובדות כתב האישום אולם טען שמאחר שהוא לוקה באוטיזם, הוא אינו אחראי למעשיו ואינו כשיר לעמוד לדין. בהכרעת הדין נקבע כי האוטיזם שבו לוקה המערער אינו מהווה הגנה מפני אישומים פליליים, וכי למרות הליקוי הוא הבין את מעשיו והבחין בין טוב לרע ובין מותר לאסור וכן כי הוא כשיר לעמוד לדין. בעקבות האמור, הרשיע אותו ביהמ"ש המחוזי בעבירות שיוחסו לו כשהיה בגיר וקבע כי ביצע את העבירות שיוחסו לו בהיותו קטין. בסופו של יום, נידון המערער לעונש של 10 שנות מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי וקנס בסך 60 אלף שקל, או 6 חודשי מאסר תמורתו. על כן, הגיש המערער ערעור לביהמ"ש העליון שהופנה הן נגד הרשעתו והן נגד העונש שהוטל עליו.
השופט ג'ורג' קרא, שכתב את פסק הדין העיקרי, ציין כי אין מחלוקת שהמערער לוקה בהפרעה על הספקטרום האוטיסטי, כי תפקודו גבוה וכי רמת המשכל שלו גבוהה מהממוצע. גם לא הייתה מחלוקת על עובדות כתב האישום שכן הוא הודה בהן. עם זאת, לשיטתו של קרא, עצם אבחונו של המערער כאוטיסט אינו גורר מסקנה לפיה הוא אינו אחראי למעשיו או אינו כשיר לעמוד לדין ויש לבחון האם התקיימו התנאים לפטור מאחריות פלילית או להיעדר כשירות לעמוד לדין. לדעת השופט קרא, אין עילה להתערב בהחלטת ביהמ"ש המחוזי להעדיף את חוות דעתם של המומחים מטעם התביעה שהגישו הפסיכיאטר המחוזי וסגניתו ופאנל המומחים הפסיכיאטרים שמונה.
המערער הבין את טיב מעשיו
עוד נקבע כי אין מקום להתערב בקביעה לפיה לא חל בנסיבות העניין סייג "אי שפיות הדעת", הדורש קיומם של שלושה תנאים מצטברים: ראשית, כי הנאשם לוקה בכושרו השכלי או במחלת נפש. שנית, שבעת המעשה הנאשם היה חסר יכולת של ממש להבין את מהות מעשהו או את הפסול שבו או להימנע מעשיית המעשה. שלישית, קשר סיבתי בין מחלת הנפש או הליקוי השכלי לבין חוסר היכולת להבין את מהות המעשה או להימנע מעשייתו.
במקרה זה, סבר השופט קרא כי ביהמ"ש המחוזי שגה כשקבע כי אוטיזם מהווה "מחלת נפש", שכן כלל המומחים הרפואיים, לרבות המומחית מטעם ההגנה, הסכימו שאין למערער הפרעות פסיכוטיות. לפיכך, דין קביעה זו להתבטל ויש לקבוע כי אוטיזם כשלעצמו אינו עולה כדי "מחלת נפש" כאמור בסייג אי שפיות הדעת. זאת ועוד, נקבע, גם אם היה נקבע שהמערער לוקה במחלת נפש או בכושרו השכלי, אין די בכך כדי לפטור אותו מאחריות פלילית.
עוד התייחס קרא גם לתחכום שהפעיל המערער לצורך הסתרת זהותו והמעשים שביצע במשך שנים. בעניין זה, קבעה ההלכה הפסוקה כי בבחינה האם בעת ביצוע העבירות נגרעה באופן ממשי יכולתו של המערער להבין את הפסול במעשיו, יש משמעות למאפייני התחכום והתכנון של המעשים וגם לפי חוות הדעת מטעם התביעה ההסתרה מלמדת כי המערער הבין את טיב מעשיו. עוד צוין כי המערער, שהיה מודע לאיסור שבמעשים שהוא עושה, התעניין בזמן עשייתם בגורלו של אחר, שביצע מעשים דומים לשלו והוגש נגדו כתב אישום בארצות הברית. לאור כל האמור לעיל, התביעה הרימה את הנטל לשכנע בדבר אי תחולת הסייג של אי שפיות הדעת, והמערער לא הצליח לעורר ספק סביר בדבר תחולתו.
עוד צוין כי אין עילה להתערב בהעדפת בית המשפט המחוזי את חוות הדעת מטעם התביעה בדבר מסוגלותו של המערער לעמוד לדין וקביעתו כי המערער מסוגל לעקוב אחר מהות הליכי החקירה והמשפט ולהבין את משמעות גרסאותיו. בנוסף, המערער אף עמד על זכויותיו בחקירתו, והתנהלותו בחקירה (התעניינותו האם הוא עדיין בסטטוס של קטין, התייעצויותיו עם עורכי דינו, שמירתו על זכות השתיקה לאחר שעורכת הדין ייעצה לו זאת) – מלמדת על יכולתו לעמוד לדין. על יסוד האמור, נקבע כי יש לדחות את הערעור על הרשעתו של המערער.
מנגד, קיבלו השופטים את ערעורו של המערער על חומרת עונשו. נקבע, כי מחד חומרת העבירות שביצע גלויה על פניה, שכן מדובר במעשים חמורים בהיקף חסר תקדים שבוצעו תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים ולאחר תכנון מוקדם. הוזכר, כי השיחות המאיימות במעשי טרור נשלחו לאלפי מוסדות ברחבי העולם וזרעו פחד בציבור, כמו גם לנזקים ולעלויות שונות. לפיכך, במעשיו פגע המערער בביטחון הציבור ובשלומו ואף הפיק רווח כספי רב מביצועם, כאשר עד היום הוא מסתיר מהרשויות רווחים בביטקוין ששווים הוערך בלמעלה מארבעה מיליון שקל.
מאידך גיסא, קבע השופט קרא, המערער ביצע חלק ניכר מהעבירות בהיותו קטין ויש לתת משקל מהותי בגזירת דינו להיותו מצוי בספקטרום האוטיסטי (בתפקוד גבוה). לשיטתו, נסיבותיו האישיות הייחודיות של המערער משליכות ישירות על פגיעת העונש בו ומביאה לכך שפגיעתם של עונש המאסר ותנאי המאסר בו תהא קשה. זאת ועוד, רמת הסיכון הגבוהה הנשקפת מהתנהגותו של המערער אינה מאפשרת את השמתו במסגרת טיפולית, שם הוא עלול לסכן את הדיירים הנוספים והצוות. עוד צוין כי בית המשפט גזר על המערער עונש חמור יותר מזה שהמדינה ביקשה להטיל עליו, ללא הנמקה מבוררת או התייחסות הולמת לחריגה משמעותית זו לחומרה.
לאור כל האמור, הערעור על גזר הדין התקבל בחלקו כך שעונש המאסר שהוטל על המערער יעמוד על 7 שנים חלף 10 שנות מאסר שגזר ביהמ"ש המחוזי. יתר רכיבי הענישה יוותרו בעינם. המערער יוצג בהליך ע"י עו"ד יורם שפטל. המדינה יוצגה ע"י עו"ד תמר פרוש.
