שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > העליון מבהיר: אין לסמן מוצר המכיל סוכר כמכיל רכיבים "טבעיים" בלבד

חדשות

העליון מבהיר: אין לסמן מוצר המכיל סוכר כמכיל רכיבים "טבעיים" בלבד, צילום: pixabay
העליון מבהיר: אין לסמן מוצר המכיל סוכר כמכיל רכיבים "טבעיים" בלבד
08/01/2020, עו"ד לילך דניאל

צרכנים שרכשו קטשופ "אסם" הגישו בקשה לייצוגית נגד החברה, בטענה כי סימונו כמכיל "רכיבים טבעיים בלבד" מטעה בשל הסוכר שבו. לאחר שביהמ"ש המחוזי דחה את טענותיהם קבע ביהמ"ש העליון כי אין להחיל את האיסור על סימון סוכר כ"טבעי" רק על סוכר כמוצר בפני עצמו אלא גם על סוכר כרכיב במוצר אחר

המערערים רכשו קטשופ מתוצרת "אסם", שעל אריזתו צוין כי הוא מכיל רכיבים טבעיים בלבד. בדצמבר 2015 הגישו המערערים בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד החברה, בטענה כי סימון הקטשופ כאמור מטעה את הצרכנים, שכן הקטשופ מכיל גם סוכר שלטענתם אינו "רכיב טבעי". עילות התובענה היו הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, תרמית לפי פקודת הנזיקין, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת הסכם, הפרת חובה חקוקה והתרשלות.

המערערים ביססו את טענתם העיקרית על ההוראה בתקן הישראלי לסוכר, לפיה אין לסמן סוכר כמוצר טבעי. לטענתם, יש להחיל את הוראות תקן הסוכר הן על סוכר כמוצר בפני עצמו, והן על סוכר כרכיב בתוך מוצר אחר. עוד נטען כי אף אם יש סתירה בין תקן הסוכר לבין התקן העוסק בסימון מוצרים, הוראותיו של תקן הסוכר גוברות, באשר מדובר בהוראה ספציפית הגוברת על הוראה כללית.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת האישור וקבע כי לא קיימת אפשרות סבירה ששאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה יוכרעו לטובתם. נקבע, תקן הקטשופ הקובע בין היתר כי מותר להוסיף לקטשופ סוכר המתאים לדרישות תקן הסוכר, אינו עוסק בסימון מוצר הקטשופ, אלא באיכותו ובהרכבו, והוא לא נועד להחיל את הוראות הסימון המצויות בתקן הסוכר על סימון הקטשופ.

עוד נקבע כי הוראות הסימון בתקן הסוכר מתייחסות לסימון סוכר כמוצר העומד בפני עצמו, ולא לסוכר כשהוא אחד ממרכיביו של מוצר אחר. עוד הוסיף בית המשפט כי ההבחנה בין "מוצר טבעי" לבין "רכיב טבעי" מצויה באופן מפורש בתקן הסימון ומשכך ייתכן כי על אף שאין לכנות את הסוכר, כמוצר בפני עצמו, כ"טבעי" - יהיה ניתן לכנותו כך כאשר הוא רכיב במוצר אחר. משכך, נקבע כי אין סתירה בין הוראות תקן הסוכר לבין הוראות תקן הסימון בכל הנוגע לסימון מוצר שסוכר הוא אחד מרכיביו. על כך, הוגש ערעור לבית המשפט העליון.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופטת יעל וילנר קבעה תחילה כי אחד הרכיבים בקטשופ הוא סוכר, מזון שתקן ישראלי חל עליו. משכך, בהתאם לתקן הסימון החל גם על קטשופ, יש לציין את שם הסוכר כנדרש בתקן הסוכר. בעניין זה, קובע תקן הסוכר בין היתר כי "אין לסמן את המוצר בכינוי כלשהו המציין או הרומז שהמוצר הוא 'טבעי'". לפיכך, ציון שמו של הסוכר ברשימת הרכיבים של הקטשופ שולל את האפשרות לסמן את הסוכר כרכיב טבעי.

דרך נוספת, ארוכה יותר, המובילה לתוצאה זהה היא לדעת וילנר הילוך זהיר, עקב בצד אגודל, אחר הוראות התקנים הרלוונטיות. לשיטתה, שילובן של ההגדרות הרלוונטיות מוליך למסקנה כי המונח "מזון" כולל בתוכו אף רכיבים המשמשים לייצור מזון. מכאן, שמלבד התקן המיוחד החל על קטשופ כמוצר בפני עצמו, יש להתייחס אף לתקנים מיוחדים החלים על רכיביו של הקטשופ (ובכללם – סוכר), וככל שתתגלה סתירה בין דרישות הסימון שבהם לבין דרישות הסימון שבתקן הסימון – יחייבו דרישות התקן המיוחד. לדעת וילנר, במסקנה זו יש היגיון רב, שכן קשה להלום מצב בו מוצר מסוים הנצרך כמוצר בפני עצמו יידרש לעמוד בדרישות התקן המיוחד החל עליו, בעוד שאותו מוצר הנצרך כרכיב במוצר מזון אחר, יהא פטור מדרישות אלו.

השופט הנדל: "מוטב לנקוט משנה זהירות בעניין הסוכר"

אשר לשאלה האם תקן הסוכר חל גם על סוכר כרכיב במוצר אחר, שאלה שבית המשפט המחוזי השיב עליה בשלילה, סברה השופטת וילנר כי אין בסיס לקביעה לפיה הוראות הסימון בתקן הסוכר חלות אך על סוכר הנמכר כמוצר בפני עצמו, ולא על סוכר כרכיב במוצר אחר. לדעת וילנר, ייתכן בהחלט שחלק מהוראות הסימון בתקן הסוכר מתייחסות לסוכר הנמכר באריזה נפרדת, באשר הן רלוונטיות לאריזת המוצר כמוצר עצמאי בלבד. כך, לגבי תאריך הייצור וכך לגבי דרישת אריזת המוצר. עם זאת, אין בכך כדי לשלול תחולתן של הוראות אחרות גם על סוכר כשהוא רכיב במוצר מזון אחר כשהן רלוונטיות למצב שכזה. אשר על כן, המסקנה היא כי תקן הסוכר חל גם על סוכר כשהוא רכיב בקטשופ וכפועל יוצא אין לסמנו כרכיב טבעי.

עוד נקבע, כי במידה שקיימת סתירה בין הוראות תקן הסימון לבין הוראות תקן מיוחד החל על "מזון מסוים" – דרישות התקן המיוחד הן המחייבות. במצב דברים זה, הוראות הסימון שבתקן המיוחד – תקן הסוכר – הן אלה שגוברות על הוראות תקן הסימון ועל כן גם לפי כך חל איסור לסמן סוכר כרכיב טבעי במוצר מזון אחר, וכתוצאה מכך חל איסור לסמן את הקטשופ כמכיל רכיבים טבעיים בלבד.

השופט ניל הנדל הסכים למסקנה האמורה, אולם לשיטתו לשון התקנים סובלת הן את הפרשנות שלה טוענים המערערים, שלפיה ישנו איסור על סימון סוכר כרכיב טבעי; והן את הפרשנות שלה טוענת אסם, שלפיה אין מניעה לסמן סוכר כרכיב טבעי. עם זאת, לדבריו, התוצאה שלפיה יש סיכוי סביר שסימון הקטשופ המכיל סוכר בתווית "רכיבים טבעיים בלבד" מהווה הפרת חובה חקוקה - הולמת יותר את תכלית התקנים לספק מידע ולשמור על בריאות הציבור, וכן את תכליתו הכללית של מערך התקינה.

"בשוק מוצרי המזון, ניכרת חשיבות רבה לאופן סימון המוצרים, ולהספקת מידע מדויק ומלא לצרכנים", כתב הנדל. "כך בפרט כאשר עסקינן בסוכר. נדמה כי בשנים האחרונות ישנה תשומת לב מוגברת לרכיב זה, כאשר יצרני מזון נוהגים לציין באופן ברור ובולט האם המוצר אינו מכיל סוכר, האם המוצר דל בסוכר, או האם הופחתה כמות הסוכר במוצר בהליך ייצורו החדש. ניתן להניח שמקורה של מגמה זו, בין היתר, במודעות הולכת וגוברת לסיכונים הבריאותיים של הסוכר. לנוכח האמור, מנקודת מבטם של הצרכנים ובראי תכליות החוק המצוינות, מוטב לנקוט משנה זהירות בעניין זה ולהעדיף את הפרשנות שלפיה המשיבה אינה רשאית לסמן את הקטשופ המכיל סוכר בתווית "רכיבים טבעיים בלבד".

על כך השיבה השופטת וילנר כי אופן הספקת המידע לציבור והאמצעים לפעול לשם שמירה על בריאותו הם אלו שמצויים בלב המחלוקת בין הצדדים. כך, לשיטת אסם, הסימון "מרכיבים טבעיים בלבד" על גבי הקטשופ מספק מידע מהימן לציבור ואינו פוגע בבריאותו. לפיכך, ובהיעדר עיגון לתכליתם הסובייקטיבית של התקנים, לא מצאה השופטת וילנר נקודת אחיזה נורמטיבית לקביעה לפיה מבחינה תכליתית יש להעדיף את הפרשנות שלפיה יש לאסור על סימון הקטשופ כמכיל רכיבים טבעיים בלבד.

במחלוקת בין שני השופטים צידד השופט ג'ורג' קרא בעמדתו של השופט הנדל. לשיטתו, לא די בפרשנות הלשונית בה נקטה השופטת וילנר כדי להכריע בסוגיה העומדת על הפרק ולכן נכונה הדרך בה הלך השופט הנדל משנדרש לתכלית העומדת בבסיס התקנים ולשיקולי מדיניות משפטית. גם לדעת קרא, התכליות הנקובות בחוק התקנים – לספק מידע ולשמור על בריאות הציבור, ובחינת הסוגיה תוך שימת הדגש על הצרכן המבקש לקבל מידע מלא ובהיר ככל הניתן בבואו לרכוש מוצר מזון כזה או אחר – מובילות לפרשנות התקנים באופן שאינו מאפשר את סימונו של הקטשופ בתווית "מכיל רכיבים טבעיים בלבד" שעה שסוכר הוא אחד ממרכיביו.

נוכח האמור, הערעור התקבל באופן שהדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי, אשר יבחן האם יתר התנאים הנדרשים לאישור התובענה הייצוגית מתקיימים. אסם תישא בהוצאות המערערים בסך של 30,000 שקל בגין שני ההליכים. המערערים יוצגו בהליך ע"י עו"ד ענבל אלוני ועו"ד אליהו מלך. אסם יוצגה ע"י עו"ד נעם רונן ועו"ד שירין גבאי מצגר.

 

ע"א 4873/18

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:120
קומיט וכל טופס במתנה