נהג משאית שנעצר ע"י שוטר ניסה לשכנע אותו לבטל את הדוחות שרשם, ומשהדבר לא עלה בידו – זרק עצמו על הקרקע וטען שנדרס. את תיעוד האירוע העלה לפייסבוק תוך שהזמין את הציבור לשפוט אם מדובר ב"שוטר תנועה או עבריין תנועה". ביהמ"ש חייב אותו לפצות את השוטר ב-10 אלפים שקל וקבע: הסרטון אינו משקף תיעוד נכון ואמיתי של "תאונה" אלא ביום נפילה ארצה מתוך מטרה ותכלית לבטל את הדוחות
התובע הוא שוטר פעיל המשרת במשטרת התנועה הארצית. באוקטובר 2018, בעת ששהה במסגרת תפקידו באזור צומת העמקים לכיוון יקנעם, הבחין התובע במשאית הנוסעת בניגוד לכללי התנועה, באופן המסכן את יתר משתמשי הדרך. התובע פנה ועצר את המשאית וביקש מהנהג - הנתבע, את רישיון הנהיגה שלו, ולאחר שהעמיד אותו על העבירות שביצע רשם לו דוחות תנועה.
בסיום רישום הדוחות שב השוטר לניידת והתיישב בכיסא הנהג. או אז, ניגש נהג המשאית לחלון הנוסע בניידת, והחל מפציר בשוטר לבטל לו את הדוח במשך דקות ארוכות. השוטר לא הסכים לכך ובשלב מסוים החל בתזוזה לקראת נסיעה. בשלב זה, לפי הנטען, נפל נהג המשאית במכוון לכביש, כאילו נדרס על ידי הניידת, ועשה עצמו פצוע באופן מבוים. מאוחר יותר, פרסם הנהג בפייסבוק סרטון המתעד את האירוע, כפי שצולם במצלמת הדרך שהייתה מותקנת במשאית, בצד הכיתוב "תשפטו בעצמכם שוטר תנועה או עבריין תנועה".
בתביעה שהגיש לבית המשפט לתביעות קטנות נגד הנהג, טען השוטר כי הסרטון האמור זכה לעשרות תגובות ופוסטים מבזים ופוגעניים בגנותו ובגנות המשטרה. לשיטתו, הפצת הסרטון, שלא היה בו אמת, נעשתה בכוונת מכוון כדי לפגוע בו, בשמו הטוב ובמשרתו, ובמבחן התוצאה הוא אכן פגע בו, השפילו ברבים ועשה ממנו מטרה לשנאה לבוז וללעג בפני הבריות. נהג המשאית מאידך, טען כי מדובר בניסיון מצד השוטר להתעשר על חשבונו שלא כדין וכי מדובר בתיעוד של אירוע אמיתי במסגרתו דרס אותו השוטר וגרם לפציעתו.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
השופט שלמה בנג'ו קבע כי מהראיות עולה בבירור כי הנתבע ביקש לחלץ עצמו, ויהי מה, מדוחות התנועה שרשם לו השוטר, אולם כשהבין כי האחרון אינו מתכוון לבטל לו את הדוחות ובכוונתו לעזוב את המקום, הוא ביקש להסלים את האירוע ועבר "מדיבורים למעשים" תוך שעשה עצמו נופל על הכביש, דבר שלא היה לו יסוד ושחר, על מנת "להפוך את הקערה על פיה", ולהפוך מחשוד בביצוע עבירות תנועה, שבגינן עוכב ע"י השוטר, לקורבן של התנהגות אלימה של שוטר. לדעת השופט, תכליתו של מהלך זה מצד הנתבע הייתה להלך אימים על השוטר, שלא השתכנע קודם לכן במתק שפתיו לבטל את הדוח, ולגרום לו לבטל את הדוחות שרשם לו.
עוד התייחס השופט לסרטון שפרסם הנתבע, וקבע כי זה אינו משקף תיעוד נכון ואמיתי של "תאונה" אלא ביום נפילה ארצה מתוך מטרה ותכלית לבטל את הדוחות שנרשמו לחובת הנתבע. לדברי השופט, בסרטון נראה הנתבע רוכן, מכופף את פלג גופו העליון מצד חלון הנוסע בניידת שהיה פתוח, מחזיק במסמכים, ומתווכח עם השוטר, ומיד כשהניידת מתחילה לזוז אט אט קדימה, ללא שום סיבה נראית לעין, נופל ארצה ומתגלגל על הארץ. עם זאת, אין עדות לפגיעה/פציעה כלשהי מהניידת בנתבע או לעליית גלגלי הניידת על רגליו המצדיקה טענת "דריסה".
עוד צוין כי הנתבע בחר שלא לפנות בתלונה מיידית למח"ש על "דריסתו" כביכול ע"י השוטר, אלא עשה כן רק כחודש וחצי לאחר האירוע, כשהבין שיתכן שהסתבך בפרסום לשון הרע. תחת פניה מסודרת למח"ש, מיד עם קרות האירוע, הוא מיהר ופרסם את הפוסט בפייסבוק, צירף את הסרטון המתעד כביכול את "התאונה" בה "נדרס", בקריאה לציבור "לשפוט" בינו לבין השוטר, ולבחון באם השוטר הוא "שוטר תנועה או עבריין תנועה". על כן, קבע השופט, יש בסרטון האמור כדי להשפיל את השוטר בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז, או ללעג מצדם.
בכל הנוגע לקיומה של הגנת "אמת בפרסום", חזר השופט והזכיר כי לא מצא את הסרטון אמין, וכי גם לאחר בדיקת האירוע הנטען מצאה היחידה החוקרת שאין מקום לחקור את השוטר באזהרה כלל וכלל, דבר שהוא חריג ביותר מקום בו מואשם שוטר ע"י אזרח בגרימת פציעה, קל וחומר דריסה. כמו כן, היחידה החוקרת מצאה להדגיש בפני בית המשפט כי אף לא מצאה לנכון להמליץ על העמדתו של השוטר לדין משמעתי. זאת ועוד, עדותו של הנתבע בבית המשפט אודות התרחשות האירוע הייתה אף היא נעדרת אמינות, והוסיפה רובד נוסף לחוסר המהימנות של גרסתו. לפיכך, קבע השופט כי לא מדובר בתיעוד של דבר אמת, אלא ההיפך מכך.
נוסף לאמור, לא הוצגה כל תעודה רפואית לאותה "פציעה" שנטענה בכתב ההגנה, וכפי שכבר צוין - הנתבע כבש את תלונתו בדבר דריסתו ורק לאחר הפרסום בפייסבוק, כחודש וחצי לאחר האירוע, נזכר לפנות בתלונה על מנת שזו תשמש לו "עיר מקלט" במקרה של תביעה. לאור האמור, נקבע כי לא מתקיימת בנסיבות העניין הגנת אמת בפרסום.
עוד נקבע כי הפרסום שעשה הנתבע לא היה בתום לב ואף ההיפך מכך. כפי שכבר צוין, גלגלי הניידת לא עלו על כף רגלו או על חלק כלשהו מגופו של הנתבע, כך שגם בעניין זה הטענה שהוא "נדרס" אין בה אמת. עוד הוסיף השופט כי הציון בכותרת הפוסט "שוטר תנועה או עבריין תנועה" בצירוף סימני קריאה אינו יכול לחסות תחת הכותרת "הבעת דעה". לדעת השופט, משעה שהנתבע עצמו מחליט להוסיף את המילים "עבריין תנועה" הוא רומז על תיוג התובע כעבריין תנועה, כך וביתר שאת כאשר הוא מפרסם לצד זאת סרטון שלכאורה משקף בעיני הצופה התמים אירוע שבו נפגע על ידי הניידת בה נהג השוטר, נופל ומתגולל על הכביש, אוחז את רגליו ונאנק מכאבים.
בנסיבות כאלה, נקבע, באמצעות מצג השווא שיצר, מזמין הנתבע את הצופה להסיק שהשוטר עבריין תנועה, שכן הוא נסע ודרס אותו. לכך, נקבע, מתווספת ההתרשמות מגרסתו העגומה של הנתבע, שלדעת השופט אין מקום לתת בה אמון כלשהו. מכאן, שלא מדובר "בהבעת דעה על התנהגות הנפגע" אלא בגניבת דעתו של הצופה/הקורא ע"י מצג שווא ובקביעה משתמעת כי השוטר הוא עבריין תנועה.
בכל הנוגע לסכום הפיצוי, קבע השופט כי נראה שביסוד הפרסום הייתה כוונת זדון. עוד הזכיר השופט כי השפעתו של הפרסום עוררה זעם בציבור וגררה תגובת פוגעניות כלפי התובע, וכי התנהגותו של הנתבע לקתה בחוסר תום לב מובהק. לצד דברים אלה, סבר השופט כי יש לקחת בחשבון שהפרסום לא נקט בשפה בוטה ובהשמצות ואף לא נקב בשמו של התובע, וכי הפרסום הוסר לבסוף ע"י הנתבע. לפיכך, נקבע, מדובר בפרסום שנוכח תוכנו, טיבו, מרכיביו, השלכותיו, ונסיבותיו, מצוי בחלק הנמוך יותר, של מתחם אירועי לשון הרע, הנדונים בפסיקה בהקשר הספציפי הזה.
לאור האמור, יפצה הנתבע את התובע בסך של 10,000 שקלים, בתוספת הוצאות משפט בסך 500 שקלים.
