שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > העליון: הסמכות להאריך רישיון עובד זר סיעודי מטעמים הומניטריים – אינה מוגבלת

חדשות

העליון: הסמכות להאריך רישיון עובד זר סיעודי מטעמים הומניטריים – אינה מוגבלת, צילום: getty images Israel
העליון: הסמכות להאריך רישיון עובד זר סיעודי מטעמים הומניטריים – אינה מוגבלת
31/10/2019, עו"ד לילך דניאל

במסגרת בקשת רשות ערעור, קבע בית המשפט העליון כי סמכותו של שר הפנים להאריך רישיון של עובד זר בתחום הסיעוד מטעמים הומניטריים מיוחדים, לא הוגבלה ע"י סעיף חוק המסמיך את השר לקבוע מגבלות גאוגרפיות לגבי האזורים שבהם תותר העסקתם של עובדים אלה

המבקשים הם אם ובנה. האם אובחנה כסובלת ממחלת האלצהיימר, הוכרה כנכה בשיעור של 100% וניתן לה היתר להעסקת עובד סיעודי, ובנה משמש כאחד מהאפוטרופוסים שלה. במרוצת השנים העסיקה האם כמה עובדות, ולאחר שהאחרונה שבהן חזרה למדינת מוצאה, ביקשה להעסיק עובדת נוספת על רקע היכרות קודמת עמה.

העובדת היא אזרחית סרי לנקה שנכנסה לישראל בשנת 2010 באשרת עבודה בענף הסיעוד. בשנת 2014 החלה לעבוד אצל מעסיקתה החוקית האחרונה שהתגוררה באשדוד, שאותה עזבה, לטענתה, בגלל העסקה לא חוקית. לאחר מכן, החלה העובדת לעבוד אצל המבקשת. בעקבות כך, הוגשה בקשה להסדיר את מעמדה של העובדת מטעמים הומניטריים, לפי סעיף 3א(ב1) לחוק הכניסה לישראל. בשנת 2015 קבעה הוועדה המייעצת לפי סעיף זה כי יש לדחות את הבקשה על הסף מכיוון שהעובדת משובצת לאזור גאוגרפי שאינו מאפשר לה להיות מועסקת אצל המבקשת, בהתאם להוראות תקנות הכניסה לישראל לקביעת אזורים גאוגרפים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד.

על כך הגישו המבקשים ערר ובצדו בקשה למתן צו ביניים, ולאור זאת ניתן צו האוסר על נקיטת פעולות אכיפה נגד העובדת. לימים, דחה בית הדין לעררים את הערר, וקבע כי על העובדת לצאת מישראל תוך 45 ימים. בעקבות האמור, הוגש ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים, אך הוא דחה את הערעור לאחר שקיבל את עמדת רשות האוכלוסין שלפיה המגבלות הגאוגרפיות חלות גם על מתן אשרה מטעמים הומניטריים. אשר על כן, הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

טענתם העיקרית של המבקשים היא כי אין להחיל את המגבלות הגאוגרפיות על בקשות מטעמים הומניטריים, אלא לאפשר את בחינתם הפרטנית של מקרים ייחודיים אלה, בשים לב לאופיים, ולחשיבות הרציפות הטיפולית עבור מטופל סיעודי. כך בפרט כשמדובר במטופלת החולה באלצהיימר, שהחלפת המטפל בעניינה עשויה להחמיר את מצבה. לטענתם, הוועדה המייעצת נועדה לבחון מקרים חריגים, מבלי להכפיפה לכללי השהייה הרגילים ולכן הסמכות להאריך רישיון לעובד זר באמצעות הוועדה המייעצת מכוח חוק הכניסה לישראל לא יכולה להיות מוגבלת באמצעות נהלים או תקנות.

השופט פוגלמן ציין כי ישנם שני הסדרים נורמטיביים החולשים על הסוגיה: סעיף 3א(ב1) לחוק הכניסה לישראל, המתיר לשר הפנים להאריך את רישיונו של עובד זר מעבר לתקופת ההעסקה המרבית משיקולים הומניטריים; וסעיף 3א(ג3) המסמיך את שר הפנים לקבוע בתקנות את הסדר המגבלות הגאוגרפיות. על כן, נשאלת השאלה מהו היחס בין שני הסדרים אלו, והאם חקיקת הסדר המגבלות הגאוגרפיות הגבילה את סמכותו של שר הפנים להאריך אשרה מטעמים הומניטריים.

לצד זאת הבהיר השופט כי אין חולק שהתקנות הגיאוגרפיות כשלעצמן לא הגבילו את סמכות השר, בהיותן חקיקת משנה המצויה במדרג נורמטיבי נמוך מהחוק. הדברים אמורים מקל וחומר בנהלי הרשות.

על מנת להשיב לשאלת היחס בין שני ההסדרים הקבועים בחוק, פנה פוגלמן למהלך פרשני שבתחילתו מצא כי לשון החוק סובלת יותר מפירוש אחד ולכן בה לכשעצמה, אין מענה מספק לשאלה האמורה. בהמשך נדרש לתכלית הסובייקטיבית ולתכלית האובייקטיבית של דבר החקיקה, לרבות בחינת ההיסטוריה החקיקתית, וקבע כי הדבר אינו מאפשר להסיק כי המחוקק התכוון לסייג את הסמכות שבסעיף 3א(ב1) במגבלה גאוגרפית. לדבריו, במרכזו של סעיף 3א(ב1) ניצבת תכלית הומניטרית מובהקת, שנועדה ליתן מענה למקרים הומניטריים חריגים וייחודיים ולמנוע הפרדה בין מטפל לבין מטופל, גם כאשר המטפל לא עומד בדרישה הקבועה בסעיף. על פי טיבה, סמכות זו נועדה להיות רחבה, והוסרו ממנה המגבלות שהיו קבועות בסמכות הרחבה לכשעצמה שהייתה נתונה לשר הפנים בהקשר זה עוד קודם לכן.

עוד הוסיף פוגלמן כי רוחבה של הסמכות נלמד גם מן האפשרות שהוקנתה לבחון בקשות גם לגבי עובד זר שלא עמד בתנאי רישיונו קודם להגשת הבקשה, חלף בחירה אפשרית אחרת שעמדה לפני המחוקק והיא לקבוע שבקשות מעין אלו יפסלו על הסף. בהמשך לגישתו זו, המחוקק גם לא ראה להגביל את סוגי המקרים שיכולים להיבחן כמקרה הומניטרי מיוחד, לא בגין מגבלה גאוגרפית או בגין כל טעם אחר.

מלבד האמור, סבר פוגלמן כי ההסדר הגאוגרפי מגשים תכלית רוחבית בדבר ניתוב וניוד כוח העבודה בענף הסיעוד, כדי להבטיח פתרון למטופלים סיעודיים בכל חלקי הארץ, לרבות באזורי הפריפריה שבהם היצע העובדים הזרים נמוך יותר. זאת, הן במקרים רגילים, הן במקרים הומניטריים. בה בעת, לא מצא כי להסדר זה נלוותה תכלית נוספת של הגבלת הסמכות שהוקנתה קודם לכן בסעיף 3א(ב1).

לא זו אף זו, חריגה נקודתית מן המגבלה הגאוגרפית הותרה אף בתקנות הגאוגרפיות עצמן, ועל כן, לדעת פוגלמן, ברור כי חריגה מהן במקרה הומניטרי מסוים אינה מונעת את הגשמת התכלית האסדרתית הכוללת, ולכן גם לא ניתן להסיק כי כוונת המחוקק הייתה למנוע אפשרות לבחון מקרה הומניטרי, גם כאשר המטפל אינו עומד בתנאי המגבלה הגאוגרפית. נוכח מסקנה זו, סבר, ברור כי אין ביכולתם של תקנות ונהלים המצויים במדרג נורמטיבי נמוך יותר להגביל סמכות שניתנה לפי חוק.

בהינתן האמור, סבר פוגלמן, נראה כי הוראת נוהל הוועדה המייעצת הדוחה על הסף מקרים אשר אינם עומדים בדרישות המגבלות הגאוגרפיות - מגבילה את סמכותו של שר הפנים שלא כדין ולכן היא מבוטלת. כפועל יוצא, הסמכות לשקול את הבקשה למתן היתר לפי 3א(ב1) עומדת בעינה, בלא תוספת מגבלות שאינן מופיעות בסעיף זה. בה בעת, שיקול דעתה של הוועדה המייעצת ושל שר הפנים עומד בעינו, כאשר בצד שקילת הנסיבות ההומינטריות המיוחדות של המטופל שמגיש את הבקשה, ניתן לבחון את שיקולי המדיניות שעליהם עומדת הרשות, כמו גם את נסיבות המעבר של העובד הזר לעובד הסיעודי בגינו הוא מבקש להאריך את רישיונו, תוך התחשבות בעמידתו של העובד הזר בתנאי רישיונו ובכל שיקול רלוונטי אחר.

מן הכלל אל הפרט, בקשתה של המבקשת להעסיק את העובדת הזרה מטעמים הומניטריים נדחתה על הסף בשל אי התאמה בין האזור הגאוגרפי שאליו משויכת העובדת לבין האזור שאליו משויכת המעסיקה. משכך, עניינם הפרטני של המבקשים לא נבחן כלל לגופו, ולא נשקלו מצבה הקשה של המבקשת והפגיעה החמורה שעשויה להיווצר כתוצאה מהפסקת הטיפול בה על ידי העובדת. מצב דברים זה, נקבע, בא בגדרם של המקרים המצדיקים בחינה על ידי הוועדה המייעצת, כדי לקבוע אם עוצמת הפגיעה במעסיקה עשויה להצדיק את השארתה של העובדת חרף מעבר של תקופת ההעסקה המרבית; העובדה שהחלה לטפל בה אף טרם הוסדר מעמדה כדין ושיקולי המדיניות לעניין האזור הגאוגרפי. משנקבע כי ההוראות הדוחות על הסף בקשות בשל אי התאמה גאוגרפית מבוטלות, הרי שדחיית הבקשה של המבקשים על הסף לפי הוראות אלו נעשתה שלא כדין ודינה להתבטל.

נוכח האמור, הבקשה למתן הארכה לרישיונה של העובדת תוחזר לבחינה על ידי הוועדה המייעצת. רשות האוכלוסין תישא בהוצאות המבקשים בסכום כולל של 10,000 שקל. המבקשים יוצגו בהליך ע"י עו"ד תומר ורשה. רשות האוכלוסין יוצגה ע"י עו"ד דניאל מארקס.

 

בר"ם 8668/17

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
17 | S:166
תקדין במחיר מופקע