שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בג"ץ הורה ליועמ"ש להעמיד לדין שוטר שירה למוות בצעיר בכפר כנא

חדשות

בג"ץ הורה ליועמ"ש להעמיד לדין שוטר שירה למוות בצעיר בכפר כנא, צילום: getty images israel
בג"ץ הורה ליועמ"ש להעמיד לדין שוטר שירה למוות בצעיר בכפר כנא
29/10/2019, עו"ד לילך דניאל

בג"ץ קיבל עתירה שהגיש אביו של צעיר שנורה למוות ע"י שוטר בכפר כנא בנובמבר 2014, וחייב את היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את השוטר שירה. בכך חרג בית המשפט מן ההלכה הפסוקה לפיה התערבותו של בית המשפט בשיקול דעתן של רשויות התביעה בסוגיות העמדה לדין פלילי היא מצומצמת ביותר

בנובמבר 2014 יצא כוח של שוטרי יס"מ בניידת משטרתית על מנת לעצור חשוד המתגורר בכפר כנא. החשוד נעצר, הועלה לניידת והמשיך יחד עם הכוח למשימת מעצר נוספת. במהלך הנסיעה, רץ לעבר הניידת בנו של העותר, חיר חמדאן, כשבידו סכין מטבח ושהוא קורא קריאות 'אללה אכבר'. המכונית נעצרה, חמדאן נצמד אליה והחל להכות על חלונותיה באמצעות הסכין שבידו.

תחילה הכה חמדאן על החלון הימני-קדמי, וניסה לפתוח את הדלת. החלון לא נשבר רק מחמת היותו ממוגן; הדלת לא נפתחה אך משום שהיתה נעולה. בהמשך פנה חמדאן לחלון הימני-אחורי, וחבט גם בו. השוטר שישב בסמוך לחלון זה צעק לעברו שיתרחק, ומשהבחין כי צעקותיו אינן מועילות, פתח את הדלת וירה שני כדורים באוויר. חמדאן נרתע קמעא מן הירי, אך מיד שב להכות עם סכין על אותו חלון. בשלב זה, ירדו אותו שוטר ושוטר נוסף מן הניידת, כיוונו את נשקם לעברו והפצירו בו להשליך את הסכין שבידו. משחמדאן לא נענה, ירה אחד השוטרים לעברו כדור בודד, אשר פגע במרפקו השמאלי והמשיך משם למותן שמאל, והוא התמוטט ונפל ארצה.

בשלב זה החל להתקהל במקום המון זועם ששהה בסמוך. אנשי הכוח שצפו במתרחש, מיהרו לגרור את חמדאן ולהעלותו אל הרכב המשטרתי. במקביל, ירה אחד מאנשי הכוח שתי יריות באוויר על מנת להניס את ההמון. עם תחילת הנסיעה, דיווחו אנשי הכוח לקצין תורן על אשר אירע, והזמינו ניידת טיפול נמרץ. חמדאן הועבר לטיפול בניידת אך בהגיעוֹ לבית החולים – נקבע מותו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בתום חקירת האירוע, נמסרה למשפחת המנוח החלטת מנהל מח"ש לסגור את תיק החקירה בעילה של 'חוסר אשמה'. ההחלטה ניתנה על דעת פרקליט המדינה בנימוק שמדובר באירוע שארך שניות ספורות בלבד ובמהלכן תקף המנוח את הניידת כאחוז אמוק, ומשירי באוויר לא הרתיע אותו, טענת השוטר היורה כי ירה במנוח כדי לנטרל אפשרות של פגיעה אפשרית בחברו שעמד במרחק קצר מאד מהתוקף - היא סבירה, ולמצער לא ניתן יהיה לסתור אותה ברמת הודאות הנדרשת במשפט פלילי.

על ההחלטה לסגור את תיק החקירה הגיש העותר ערר ליועץ המשפטי לממשלה. משחלפו שנתיים וטרם ניתנה החלטה בערר, הגיש העותר עתירה לבג"ץ. עוד באותו יום ניתנה החלטה הדוחה את הערר ובהתאם שונה הסעד המבוקש בעתירה, למתן צו שיורה ליועמ"ש להעמיד לדין את השוטר היורה.

השופטים גרוסקופף וקרא, בניגוד לדעתו של השופט סולברג, סברו כי יש לקבל את העתירה. השופט גרוסקופף ציין כי אין ספק שהחלטת היועמ"ש להימנע מלהעמיד לדין את השוטר מצויה בתחום סמכותו, אלא שלדעת השופט אין בבסיסה שקילה ראויה של כל השיקולים הנדרשים, ואין בהנמקתה בסיס מספיק להצדקתה. ככזו, היא חורגת לשיטת גרוסקופף באופן קיצוני ממתחם הסבירות, ועל כן מחייבת את התערבות בית המשפט.

לדברי גרוסקופף, חריגתה הקיצונית של ההחלטה ממתחם הסבירות נובעת משילוב של שלושה רכיבים: הרכיב הראשון, הנוגע למערכת היחסים בין המדינה לאזרח, הוא המשקל החסר, אם בכלל, שניתן לאינטרס הציבורי שבבירור אשמתו של השוטר היורה במקרה דוגמת זה, שבו נסיבות ביצוע הירי מעוררות תהיות, והן לא התבררו די צורכן. הרכיב השני, הנוגע למערכת היחסים בין המדינה לשוטר היורה, הוא התעלמות ההחלטה מהקשיים המתעוררים על רקע הגרסאות שמסר השוטר היורה לאחר האירוע, וההשלכות שיש לכך על האינטרס החברתי שבקיום בירור משפטי בסוגיית אשמתו; הרכיב השלישי, הנוגע למערכת היחסים בין הרשות השופטת לרשויות אכיפת החוק, עניינו חוסר הבהירות של הטעמים שניתנו להחלטת היועמ"ש, וכתוצאה מכך הקושי להשתכנע מהם. לדעת השופט, הבסיס המשפטי להחלטה אינו ברור, בניגוד לחובה למסור נימוקים ברורים ומדויקים. הנימוק העיקרי אינו נתמך בחומר הראיות, כלומר התחשבות בו אינה עולה בקנה אחד עם התשתית העובדתית שהיועמ"ש התבסס עליה. בנוסף, היועמ"ש לא שקל את כל העבירות שאפשר להעמיד לדין בגינן, משמע הוא לא שקל את כל השיקולים הענייניים.

השופט הדגיש כי אינו בטוח שאיזה מקשיים אלה לעצמו או ששילוב של חלקם בלבד היה מצדיק את קבלת העתירה, וזאת בשים לב למבחן המחמיר להתערבות בשיקול דעתו של היועמ"ש בהחלטות על העמדה לדין. עם זאת, ההצטרפות של כולם יחד במקרה זה גוררת לשיטתו את התוצאה הזו.

השופט ג'ורג' קרא הצטרף לחוות דעתו של השופט גרוסקופף. לדבריו, חרף ההלכה הפסוקה והמושרשת לפיה התערבותו של בג"צ בשיקול דעתן של רשויות התביעה בסוגיות העמדה לדין פלילי היא מצומצמת ביותר, ההחלטה בערר לפיה יש לסגור את התיק בעילת חוסר אשמה - היא בלתי סבירה באופן מהותי. לדברי קרא, על אף שהליך הבדיקה המקדימה חשף סתירות לכאורה שעלו מהגרסאות שמסרו השוטרים, גורמי האכיפה לא פתחו בחקירה פלילית. כמו כן, ההחלטה לא תיארה את הקשיים והלבטים הקיימים בתיק, לא התמודדה עם הראיות בתיק והיא איננה מציגה "את היש ואת האין". ככזו, היא אינה עומדת, לדעת קרא, בחובת ההנמקה המנהלית.

עוד הוסיף קרא כי ההחלטה לסגור את התיק בעילת חוסר אשמה אינה סבירה, שכן תיק ייסגר מחוסר אשמה כאשר הראיות הקיימות בתיק מצביעות על חפותו של החשוד או כאשר אין בכוחן של הראיות הקיימות להטיל ספק סביר בחפותו. במקרה זה, השוטרים יצאו נקיים מכל רבב ופטורים "בלא כלום" על אף עצם קיומו של אירוע הירי שגרם למותו של המנוח ולכן מן הראוי שלא ייסגרו דלתות בית המשפט בפני מגיש הערר וכי בית המשפט יבחן את חומר הראיות ויקבע בשאלת האשמה. מלבד האמור ציין השופט קרא כי עולות לכאורה שאלות משפטיות ממשיות לעניין תחולת תנאי ההגנה העצמית, אך למרות זאת ההחלטה בערר לא ניתחה שאלות אלו ולא דנה בתחולת תנאי ההגנה המצטברים.

לבסוף, ציין כי ההחלטה סותרת גם את אינטרס הציבור, היות שמשבוצעה עבירה, נקודת המוצא היא שיש עניין לציבור בהעמדה לדין. במקרה זה, הטיפול של רשויות התביעה עלול ליצור מראית עין של העדפה והטייה, באופן שה"מערכת" עשויה לפטור שוטרים מאחריות למעשיהם באמצעות אי-העמדה לדין, אף על פי שנגרם מותו של אדם. שיקולים אלו מחזקים, לדעת קרא, את המסקנה שאין לסגור את דלתות בית המשפט במקרה זה באמצעות אי-העמדה לדין.

השופט סולברג, שנותר בדעת מיעוט בפרשה, סבר כי אין מקום להתערב בהחלטת היועמ"ש. לדבריו, החלטת היועץ המשפטי לממשלה התקבלה באופן מקצועי, לאחר הליך ארוך ומורכב. גורמי המקצוע שקדו על הראיות הרבות והמגוונות שנאספו, הפכו בהן, טוו אותן, העמידו אותן זו מול זו, וציירו לפניהם את תמונת האירוע שעל בסיסה קיבל היועץ המשפטי לממשלה את החלטתו. לדעת סולברג, החלטתו מיוסדת על שיקולים מקצועיים, לא ניתנה בשרירות לב וגם לא משיקולים זרים, ולמעשה גם בטיעוניו השונים של העותר לא נמצאו טענות המצביעות על קיומה של עילה מבוררת המצדיקה התערבות.

בכל הנוגע לדעתם של חבריו להרכב, סבר סולברג כי עיון בדבריהם מעלה כי דרך הילוכם חורגת מהמסגרת של ביקורת מנהלית על החלטות הרשות הן במישור הראייתי, הן במישור המשפטי והן בבחינת האינטרס הציבורי שבהעמדת השוטר לדין. לשיטתו, השופטים גרוסקופף וקרא צללו לעומקם של דברים, ניתחו את הראיות, קבעו ממצאי מהימנות, והמירו את שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בשיקול דעתם עד כדי "הסגת גבולו של היועץ המשפטי לממשלה במלאכתו", וכזאת אין לעשות.

העתירה התקבלה. העותר יוצג בהליך ע"י עו"ד אביגדור פלדמן; עו"ד יפעת בקר-מימרן; עו"ד עומר חמאיסי; עו"ד אחמד אמארה. היועמ"ש ומח"ש יוצגו ע"י עו"ד יונתן ברמן; עו"ד סיגל אבנון; עו"ד קובי עבדי. השוטר יוצג ע"י עו"ד זאב ניר.

 

בג"ץ 4845/17

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:141
קומיט וכל טופס במתנה