שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בשל היכרות עם מנהל עיזבון: נפסלה שופטת מלדון בהליך שבו נתבע

חדשות

בשל היכרות עם מנהל עיזבון: נפסלה שופטת מלדון בהליך שבו נתבע, צילום:  istock
בשל היכרות עם מנהל עיזבון: נפסלה שופטת מלדון בהליך שבו נתבע
23/10/2019, עו"ד לילך דניאל

בית המשפט העליון קיבל את ערעורן של בעלות דין, על החלטת שופטת ביהמ"ש המחוזי שלא לפסול עצמה מלדון בתביעה שבה נתבע בין היתר מנהל עזבונו של ישראל פרי ז"ל, על אף היכרות אישית שלה עמו. הנשיאה חיות: זיקתו של מנהל עזבון להליך שבו הוא נתבע מתוקף תפקידו, היא זיקה הדוקה מזו של בא-כוח המייצג בעל דין

בין המערערות ובין עזבון המנוח ישראל פרי ויתר המשיבים, התנהלה החל משנת 2012 תביעה לתשלום כספים שנגבו מהמערערות ומבני זוגן המנוחים בקשר לשירותים שהציע "הארגון למימוש האמנה על בטחון סוציאלי" לתושבי ישראל, לטיפול ברכישת זכויות לקבלת רנטה מממשלת גרמניה.

תביעה זו נדחתה במאי 2017 בביהמ"ש המחוזי, ועל כך הוגש ערעור לעליון, שהתקבל חלקית שנתיים לאחר מכן. בערעור נקבע כי המערערות זכאיות להשבת מלוא כספי הפרמיות ששילמו וכי במקביל המשיבים זכאים להשבת שווי פרמיות הביטוח שאותן היו משלמות המערערות בשוק החופשי בעבור "ביטוח החיים" שסיפקו להם המשיבים. על כן, נקבע כי יש להשיב את התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיכריע בכך.

במהלך קדם המשפט שנערך בבית המשפט המחוזי, עדכן ב"כ המשיבים כי בהליך אחר המתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה, מונה עו"ד שמואל מורן למנהל זמני לעזבון המנוח ישראל פרי ז"ל. באותו השלב הודיעה השופטת ריקי שמולביץ לצדדים כי יש לה היכרות אישית עם עו"ד מורן, ובאת-כוח המערערות ציינה כי ברצונה להתייעץ עם מרשותיה בטרם תודיע אם לדעתה יש בכך כדי למנוע את המשך הדיון בפני השופטת.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בהמשך, הודיעו המערערות כי הן מבקשות את פסילת השופטת, ובעקבות כך הודיע עו"ד מורן כי הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה למנותו למנהל עזבון זמני וכי בית המשפט המחוזי עיכב את מינויו באופן חלקי וקבע כי עד להכרעה בבקשה יוגבל מינויו "ליידוע כל גורם שימצא לנכון על מינויו הזמני על ידי בית המשפט קמא ... כמו גם לפנות ישירות ולקבל כל מידע ו/או כל מסמך נדרש בנוגע לרכושו ולעזבונו של המנוח, מכל אדם, גוף או מוסד, בארץ או בחו"ל, המחזיק במידע או במסמכים כאמור".

עוד הודיע עו"ד מורן כי פנה אל בית המשפט לענייני משפחה בבקשה למתן הוראות, בין היתר, בכל הנוגע להשפעת החלטת בית המשפט המחוזי על מעורבותו בהליכים השונים המתנהלים בעניין העזבון.

בסופו של יום, דחתה השופטת שמולביץ את בקשת הפסלות, תוך שציינה כי נוכח עיכוב מינויו של עו"ד מורן באופן חלקי קיימת אפשרות שהוא לא יהיה מעורב בהליך, ואם יבוטל המינוי, לא ברור היקף תפקידו בכלל ומעורבותו בהליך זה בפרט. בנסיבות אלה, סברה השופטת כי אין מניעה לקדם את ההליך ואף ראוי לעשות כן. עוד ציינה כי אם יחול שינוי נסיבות, תהיינה התובעות רשאיות להגיש בקשה חדשה שתיבחן לגופה. מספר ימים לאחר מכן עדכן עו"ד מורן שבית המשפט לענייני משפחה קבע כי סמכויותיו כמנהל העיזבון אינן כוללות התערבות מכל סוג בהליכים משפטיים המתנהלים בעניינו של המנוח או העיזבון אלא מוגבל לאיסוף מידע, ובהתאם יוכל לקבל מידע אודות ההליכים המשפטיים המתנהלים בישראל בעניין המנוח או עזבונו באופן ישיר מעוה"ד המייצג בהליכים אלו.

לפיכך, הגישו המערערות ערעור לבית המשפט העליון. לטענתן, הקשר האישי, כלשונן, שבין השופטת לעו"ד מורן מונע ממנה לדון בהליך, וכי לעו"ד מורן כמנהל עזבון זמני קיימת זיקה אישית להליך המתנהל, אשר חזקה מזו של עורך דין המשמש כבא כוח בהליך. זאת, בשל אופיו האישי של המינוי, האחריות האישית המוטלת עליו ושכר הטרחה שנגזר משוויו של העזבון. עוד סבורות המערערות כי אין בעיכוב החלקי של המינוי כדי לאיין את עילת הפסלות, שכן עניינו האישי של עו"ד מורן קיים אף מבלי מעורבותו הפעילה בהליך.

עוד הוסיפו המערערות כי החלטת ביהמ"ש לפיה ככל שיחול שינוי נסיבות יתאפשר להן להגיש בקשה חדשה, אינה מתיישבת עם הכללים הנוגעים לפסילת מותב, לפיהם על הבקשה להיות מוכרעת בהזדמנות הראשונה שבה נודעה עילת הפסלות, הן בשל השלכתה על כשירותו של השופט לשבת בדין במקרה שבפניו והן לאור שיקולים מערכתיים נוספים דוגמת יעילות. לשיטתן, דחיית ההכרעה בעילת הפסלות במקרה דנן עלולה להוביל להחלפת המותב לאחר תחילת שמיעת הראיות וכפועל יוצא מכך לעיכובים, לבזבוז משאבים ולהכרעה עובדתית מבלי שמלוא הראיות הנוגעות אליה יוצגו בפני המותב שיכריע בה. לבסוף נטען כי גם מראית פני הצדק מצדיקה את קבלת הערעור והעברת הדיון בהליך לשופט אחר.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובהחלטת השופטת, הגיעה הנשיאה חיות למסקנה כי יש לקבל את הערעור. בעניין זה, הזכירה חיות כי חוק בתי המשפט קובע בין היתר כי שופט לא ישב בדין אם צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת. בחינת קיומה של "קרבה ממשית" היא בחינה נסיבתית, לפיה יש לבחון כל מקרה לגופו ולבדוק אם נוכח התשתית העובדתית הרלבנטית שהונחה בפני בית המשפט קיים חשש למשוא פנים. עם זאת, אין צורך בקיומו של משוא פנים בפועל, אלא בחשש ממשי למשוא פנים בלבד, כדי להצדיק את העברת ההליך לטיפולו של שופט אחר.

בנסיבות המקרה, נקבע, אין מחלוקת בדבר קיומה של היכרות אישית בין השופטת לעו"ד מורן, ואף לא נטען כי מדובר בהיכרות עבר שהסתיימה. לפיכך, נשאלת השאלה האם מדובר בהיכרות שיש בה משום "קרבה ממשית" לצד או לבא כוחו של צד להליך, אשר מקימה חשש למשוא פנים. לדעת חיות, ברמה העקרונית יש צדק בטענת המערערות כי זיקתו של מנהל עזבון להליך שבו הוא נתבע מתוקף תפקידו, היא זיקה הדוקה מזו של בא-כוח המייצג בעל דין. זאת ולו מן הטעם שהעזבון ככזה אינו ישות משפטית ואינו יכול להיות בעל דין ומנהל העזבון מייצג אותו לכל דבר ועניין.

שנית, השופטת עצמה לא קבעה שאין מדובר בקרבה ממשית שאינה מקימה חשש למשוא פנים, אלא ביססה את נימוקה על כך שבפועל, לעת הזו, עו"ד מורן איננו צד להליך נוכח ההחלטה בדבר עיכוב הביצוע החלקי של מינויו, וכן על כך שקיימת אפשרות שמינויו יבוטל כליל. עם זאת, בשלב זה מינויו כמנהל עזבון לא בוטל, ויש בהחלט גם אפשרות כי בעקבות ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה ובהליך הערעורי הנוגע להליכים אלה, מינויו יאושר והמעמד והסמכויות שיוקנו לו יאפשרו ואף יצריכו את מעורבותו הפעילה בהליך דנן. משכך, סברה חיות, מן הראוי שההליך יועבר לשמיעה בפני מותב אחר.

 

ע"א 5746/19

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:25
קומיט וכל טופס במתנה