שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > תבעו מעורך דינם להשיב את שכה"ט והפסידו – לא הוכיחו שהטיפול היה לקוי

חדשות

תבעו מעורך דינם להשיב את שכה"ט והפסידו – לא הוכיחו שהטיפול היה לקוי, צילום: pixabay
תבעו מעורך דינם להשיב את שכה"ט והפסידו – לא הוכיחו שהטיפול היה לקוי
15/10/2019, עו"ד לילך דניאל

בית המשפט לתביעות קטנות דחה את תביעתם של לקוחות נגד עורך דינם, להשבת שכר הטרחה ששילמו לו בנימוק שהטיפול המשפטי שהעניק להם היה לקוי. נקבע, כי הלקוחות הפסיקו את ההתקשרות עם עורך הדין מבלי להודיע לו ולא הוכיחו סיבה מוצדקת לביטול הסכם שכר הטרחה והשבת הכספים ששילמו

התובעים פנו לנתבע, עו"ד במקצועו, לצורך טיפול בתיק אימוץ. לטענתם, נוכח העובדה כי מדובר בתיק אימוץ רגיש מאוד, תיק אומנה שהתובעים אינם יכולים להיות צד לו ואינם רשאים להופיע בבית המשפט - ביקשו מהנתבע שלא לייצג אותם בבית המשפט אלא להעניק להם ליווי משפטי "מאחורי הקלעים" וגישור בלבד. בנוסף נטען כי בין הצדדים סוכם כי מטרת הליווי תהיה ניסיון להגיע להידברות גישור עם משפחתו הביולוגית של הקטין המאומץ, במטרה להגיע להסכמות באמצעות גישור. לתובעים היה חשוב שההתנהלות בינם לבין עוה"ד תהיה בעיקר בפורמט של הודעות, על מנת להשאיר את הנושא דיסקרטי.

לטענת התובעים, הגיעו לנתבע בעקבות המלצה שקיבלו מבן משפחה ולאחר שהנתבע הצהיר בפניהם כי יש לו ניסיון רב בתחום דיני המשפחה ובתחום הגישור ולאחר שבדקו מספר עורכי דין נוספים. בין הצדדים נחתם הסכם שכ"ט בסך של 33,000 שקל בתוספת מע"מ כחוק, כאשר חלק מהסכום ישולם עם תחילת הטיפול, והיתר בסיומו.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הסך הראשון, בגובה 24,570 שקל, שולם לעורך הדין, אולם הסך השני לא שולם. במסגרת התביעה שהגישו לביהמ"ש לתביעות קטנות, דרשו התובעים דורשים לחייב את עוה"ד להשיב להם את הכספים ששילמו, בנימוק כי לא היה מעורב די בהליך, לא היה זמין עבורם ברגעים משמעותיים בהליך ולא נקט פעולות משפטיות על מנת לקדם עניינם מלבד מספר שיחות טלפון בודדות. עוד לטענת התובעים, בהתאם למידע שקיבלו מהשירות למען הילד נמסר להם כי תוצאות שיחות הטלפון שביצע עוה"ד עם משפחתו של הקטין המאומץ היו מאוד שליליות שגרמו לנזק והחמרת המצב ואף המליצו לתובעים להחליף את עורך דינם.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לטענת התובעים, הם גם קיבלו המלצות שליליות נוספות על הנתבע מעורך הדין של המשפחה הביולוגית של הקטין המאומץ, בעקבות שיחות שהתנהלו בין שני עורכי הדין. בנוסף, שוחחו לטענתם עם הנתבע והביעו בפניו את חוסר שביעות רצונם מהטיפול המשפטי שניתן על ידו, וביקשו לייעל ולשפר את הטיפול בעניינם. על אף האמור, לטענתם, דברים לא השתנו ונותרו בעינם והקשר ביניהם נותק.

עורך הדין מנגד, טען כי השקיע רבות בליווי המשפטי של התובעים, במתן מענה מלא לכל צורכיהם לרבות משא ומתן מול עורכי הדין של סבתו של הקטין המאומץ, התכתבויות, ניהול שיחות ופגישות טלפוניות רבות עם כל הגורמים המעורבים בתיק. לדבריו, הם אלו שבחרו להפסיק את הליווי המשפטי בטרם תשלום הפעימה השנייה, משיקולים כלכליים, לאחר שניתקו כל קשר עמו. בנוסף טען עוה"ד כי שכר הטרחה שהוצע לתובעים היה בתעריף מיוחד ומוזל בהרבה ממה שהוא גובה בדרך כלל, וזאת לאור בקשתו של בן משפחתם שכאמור חיבר ביניהם. לפיכך, סבר עוה"ד כי אין כל עילה להשבת שכר הטרחה ששולם וכי הוא שומר לעצמו את הזכות לתבוע את היתרה.

הרשם הבכיר חילמי חג'וג' ציין בפתח הדברים כי הסכם שכר טרחה בין לקוח לעורך דין אינו בגדר המלצה בלבד, כי אם חוזה לכל דבר וענין שיש לקיימו ולכבדו. עוד הוסיף כי אמנם ניתן להשתחרר מהסכם שכר הטרחה, אולם בתנאי שקיימת סיבה מוצדקת לכך. בעניין זה, כבר נפסק בעבר שבאיזון הראוי שבין זכות הלקוח לייצוג לבין זכות העורך הדין לקבל שכר בגין טרחתו, רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך דינו אפילו טרם הושלם הטיפול שבקשר אליו נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן.

עוד נפסק בעבר כי כאשר לקוח אינו מעוניין עוד בשירותיו של עורך הדין מסיבה הוגנת אין מקום להטיל על הלקוח לשלם לעורך דינו מלוא שכר הטרחה, אך במקרים שבהם הפסקת ההתקשרות מצד הלקוח לוקה בחוסר תום לב ונעשתה בהתעלם מהסכמות חוזיות הרי שאין מקום לפטור את הלקוח מתשלום שכר הטרחה שסוכם.

במקרה זה, בין הצדדים נחתם הסכם שכר טרחה בכתב, אך הוא לא הגדיר באופן ברור מהן הפעולות שעל עוה"ד לעשות או לא לעשות. אמנם בסעיף 1 להסכם שכר הטרחה צוין שהטיפול המשפטי הוא בעניין הליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, אולם בין הצדדים אין מחלוקת כי לא היה כל טיפול משפטי בבית המשפט וכי הטיפול המשפטי היה כמתואר. משכך, ציין הרשם, קיים פער מהותי בין הטיפול המשפטי שצוין בכתב התביעה לבין הטיפול המשפטי לפי הסכם שכר הטרחה. עניין זה, נקבע, נזקף לחובת התובעים, בעיקר ודווקא משום שלטענתם היה מדובר בטיפול משפטי מצומצם, חשוב ורגיש דוגמת אימוץ קטין. לכן, מן הראוי היה שהתובעים יקפידו על פירוט הפעולות המשפטיות שעל עוה"ד היה לעשות או לא לעשות.

לאחר שמיעת עדויות שני הצדדים, שוכנע הרשם כי התובעים לא הודיעו לעוה"ד על ביטול ההסכם, אלא הפסיקו את ההתקשרות עמו אף מבלי להודיע לו, כאשר לו עצמו הייתה נכונות להמשיך בטיפול המשפטי. בעניין זה התרשם הרשם כי הקשר בין הצדדים נותק בשתיקה מצד התובעים, אם כי לא ניתן להצביע על מועד מדויק שבו התנתק הקשר בין הצדדים. ועוד התרשם כי התובעים לא היו מעוניינים בהמשך הקשר עם עוה"ד, אך מסיבה שלא הובהרה לא טרחו להודיע לו על כך.

מנגד, נקבע, עוה"ד הוכיח כי הייתה נכונות מצדו להמשיך בטיפול המשפטי, אולם העדר רצון מצד התובעים גרם להפסקת ההתקשרות. כך, גרסתו לפיה התובעים היו מעוניינים בהמשך הייצוג לא נסתרה ועשתה רושם אמין. על כן, הוכח שהתובעים לא שלחו לעוה"ד כל הודעה על כוונתם להפסיק את ההתקשרות עמו או למצער אסמכתא על אודות אי שביעות רצונם מהטיפול שלו בעניינם.

עוד נקבע, כי לא נמצאה עילה מוצדקת לביטול הסכם שכר הטרחה, שכן הלכה פסוקה היא כי בהפעלת הזכות הנתונה לכל אחד מהצדדים לסיים באופן חד צדדי חוזים אשר לא נקצב מועד לסיומם, עליהם לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת. במיוחד הדבר נכון כאשר מדובר בסיום התקשרות שבין לקוח לעורך דין, שמבוססת על יחסי אמון הדדיים, שאז הדרישה היא ל"אמות מידה קפדניות שעל הלקוח לעמוד בהן בהקשר זה על מנת שייחשב כמי שנהג בהגינות, בתום לב ובדרך מקובלת בעת שסיים באופן חד צדדי את ההתקשרות עם עורך דינו". לדעת הרשם, בהתאם לאמור עולה כי התובעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח זכאותם לביטול ההסכם וטענתם לפיה קיבלו מידע מהשירות למען הילד לפיו "צריך להחליף עורך הדין" נטענה בעלמא ללא הוכחה.

מעבר לכך, קבע הרשם, הטענה 'לפיה צריך להחליף עורך דין' נאמרה על ידי צד ג' ובכל מקרה אין המדובר בסיבה מוצדקת לביטול ההסכם. כמו כן, למרות שהתובעים מעלים את הטענה, הם לא הוכיחו שביקשו מעוה"ד להפסיק את הטיפול המשפטי. זאת ועוד, לא הוכח שעוה"ד ניתק קשר עם התובעים או התעלם מפניותיהם אלא נהפוך הוא – הרושם היה שעוה"ד היה בקשר עם התובעים וכי דווקא הם לא תמיד חפצו שהוא יהיה מעורב בהליך האימוץ. עוד הוסיף הרשם כי גם הטענה כי עוה"ד הפסיק לענות לשיחות התובעים לא הוכחה, ואין בה כדי להוכיח שהם רשאים לבטל את ההסכם ללא כל תנאי. התובעים לא הוכיחו גרסתם לפיה הנתבע לא היה זמין ולא ענה לשיחותיהם ומלבד אמרות בעלמא לא נמצא כל תיעוד לגרסתם.

כמו כן, התובעים לא ידעו להצביע בצורה מפורשת על ליקויים בשירות שקיבלו מעורך הדין מלבד אמרות כלליות לגרימת נזקים חמורים, ולכן לא הונחה תשתית ראייתית מספקת כדי לקבוע כי עוה"ד ייצג את התובעים באופן לקוי או רשלני ולא מקצועי. גם הטענה לחוסר שביעות רצון מהטיפול המשפטי ציין הרשם כי אין בכוחה לבטל את ההסכם. לסיכום נקודה זו קבע הרשם כי לא הוכחה כל הפרה של הסכם שכר הטרחה ע"י עוה"ד, אלא הוכח שהתובעים לא רצו להמשיך עמו וכי לא הודיעו לו על ביטול הסכם שכר הטרחה.

"יכולתו של הלקוח להשתחרר מהמשך התקשרות עם עו"ד אין משמעותה באופן "אוטומטי" השתחררות מחובתו של הלקוח להמשיך ולשלם את מלוא שכר הטרחה המוסכם", כתב הרשם לסיום, "אלא אם קיימת סיבה מוצדקת להספקת ההתקשרות תוך הפעלת הזכות בתום לב ולא ממקום של ניסיון התחמקות מתשלום לעורך הדין". נוכח האמור – התביעה נדחתה. התובעים ישלמו לנתבע הוצאות בסכום של 750 שקל.

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
17 | S:166
פופאפ כנס המשפט עם מחיר