חדשות

במסגרת דיון בתביעת פיצויים שהגישו אלמנתו ועזבונו של אדם שנהרג בתאונה בעת שרכב על אופניים חשמליים, קבע בית המשפט המחוזי בחיפה באופן תקדימי כי אופניים חשמליים עונים להגדרה "רכב מנועי" בסעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. השופט: "יש למצוא פתרון לתופעה מדאיגה זו שבה רוכבי אופניים חשמליים קיפחו את חייהם, ואם התמזל מזלם רק נפצעו או פגעו בהולכי רגל וזאת ע"י חקיקה ברורה וחד משמעית שתסדיר את העניין"

בנובמבר 2013 רכב גבריאל אסולין ז"ל על אופניים חשמליים, כשלפתע תוך כדי נסיעתו פגע בו רכב אחר. כתוצאה מהתאונה נפטר המנוח בחלוף שבוע מפגיעתו, תוך שהוא מותיר אחריו אלמנה וילדים בוגרים. נוכח האמור, הגישה האלמנה תביעה נגד הנהג הפוגע וחברת הביטוח שלו, לפיצוי מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בהמשך, הוספו לתביעה גם הקרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים (קרנית) והמדינה.

התביעה העלתה את שאלת מעמדם המשפטי של אופניים חשמליים, קרי האם הם מהווים "רכב מנועי" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הפלת"ד. לגבי שאלה זו קיימת פסיקה סותרת של בתי משפט השלום, והיא לא הוכרעה ע"י בית המשפט העליון או בתי המשפט המחוזיים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לטענת התובעים, במועד התאונה היה המנוח בגדר "הולך רגל" ואין ולא היה כל מקום לטענה לפיה האופניים החשמליים הם "רכב מנועי". לשיטתם, קביעה שכזו בדיעבד תפגע באינטרס ההסתמכות שלהם ותטיל עליהם חובות שבדין באופן רטרואקטיבי. עוד טענו התובעים, כי לאחר שמיעת העדויות בעניין מאפייניהם הפיזיים של האופניים החשמליים אין מחלוקת כי גם בפן העובדתי אין מקום לקבוע כי אופניים חשמליים הם בגדר "רכב מנועי".

לחילופין טענו התובעים, כי ככל שתתקבל טענת הנהג ומבטחתו, אזי יש לחייב את קרנית בתשלום פיצוי בגין ראשי הנזק של עיזבון המנוח, ואת היתרה להטיל על הנתבעים מטעם המדינה.

הנהג ומבטחתו מאידך, טענו כי אופניים חשמליים, לרבות אלה שהשתמש בהם המנוח בזמנים הרלוונטיים לתאונה, הם בגדר "רכב מנועי", ועל כן בהיות המנוח חסר ביטוח חובה וחסר רישיון נהיגה, הרי תביעת התלויים נכנסת בגדר חוק הפיצויים ואמורה להיות מוגשת כנגד קרנית.

מטעם קרנית נטען, תוך הפניה לחוות דעתו של המומחה מטעמה, כי אופניים חשמליים אינם רכב מנועי לעניין חוק הפיצויים, שכן עפ"י טיבם וייעודם המקורי עיקר הנעתם אינה באמצעות כוח מכני אלא באמצעות כוחו הפיזי של הרוכב עליהם, וגם כאשר מופעל אותו מנוע עזר חשמלי הוא לא מופעל ככוח יחיד אלא רק ככוח מסייע, אך ורק כאשר הרוכב מדווש בכוח שריריו. לכן, לפי הנטען, אין דינו של המנוח שונה מדינו של כל רוכב אופניים שנדרס ע"י רכב מנועי מבוטח כחוק, ועל מבטחת אותו רכב לשאת בפיצוי.

בכל הנוגע לנתבעים מטעם המדינה, אלו הפנו לעמדת היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה בהליך ערעור תלוי ועומד, לפיה "אופניים חשמליים תקניים אשר מאפייניהם הטכניים נקבעו בצורה ברורה בתקנות התעבורה – אינם עונים על הגדרת "רכב מנועי" לעניין חוק הפיצויים". לטענת המדינה, אופניים חשמליים תקניים אינם ממלאים אחר הדרישה של "רכב הנע בכח מכני" בהגדרת "רכב" או "רכב מנועי" בחוק הפיצויים, שכן בהתאם לתקנות התעבורה, רכיבה על אופניים חשמליים תקניים מחייבת את הרוכב לדווש, בדומה לרכיבה על אופניים רגילים. עוד טענה המדינה כי הסיכון התחבורתי הנשקף מאופניים חשמליים תקניים אינו נמנה עם סוג הסיכונים התחבורתיים שחוק הפיצויים נועד לעסוק בו.

השופט כמאל סעב ציין בפתח הדברים כי הגדרת "רכב מנועי" בחוק הפיצויים מורכבת משלושה חלקים: חלק ראשון עוסק בהגדרה הבסיסית של המושג "רכב מנועי"; חלק שני עוסק על דרך הריבוי בכמה מצבים מיוחדים המתווספים להגדרה הבסיסית; וחלק שלישי עוסק במצבים ממעטים. ההגדרה הבסיסית של רכב מנועי בנויה מהיסודות הבאים: (1) רכב; (2) הנע בכוח מכני; (3) על פני הקרקע; (4) עיקר ייעודו של הרכב לשמש ל"תחבורה יבשתית".

בעניין זה, ציין השופט סעב, בתי משפט השלום שדנו בתביעות נזקי גוף שנגעו לתאונות בהן היו מעורבים אופניים חשמליים, הגיעו להכרעות סותרות באשר למעמדם של אופניים אלו. כמו כן, בית המשפט העליון נדרש בעבר לסיווג קורקינט המונע על ידי בנזין וקבע שכלי זה אינו נכנס תחת ההגדרה של "רכב מנועי", תוך שהתבסס בעיקר על כך שמדובר בקורקינט צעצוע שאינו עומד בתנאי הרביעי של הגדרת רכב מנועי ואינו מקיים את דרישת הייעוד "לשמש לתחבורה יבשתית".

לדברי השופט, להבדיל מהקורקינט, האופניים החשמליים עליהם רכב המנוח, כמו יתר האופניים החשמליים הנעים בכבישים במהירות רבה באמצעות מנוע עזר חשמלי - אינם משמשים ככלי משחק לילדים, אלא משמשים למטרות תחבורה יבשתית, על מנת לנוע ממקום למקום, כגון להגיע למקום עבודה, לבית ספר וליעדים אחרים ושונים.

עוד ציין השופט כי במקור הוגדר "רכב מנועי" בחוק הפיצויים כ"רכב המונע בכוח מכני, לרבות אופנוע עם רכב צידי, תלת אופנוע, אופניים ותלת-אופן עם מנוע עזר, ולרבות רכב הנגרר או נתמך על-ידי רכב מנועי". קרי, ההגדרה של רכב מנועי כללה בעבר אופניים עם מנוע עזר, עד השינוי שנערך בהגדרה זו בראשית שנות השמונים. מדברי ההסבר לתיקון, למד השופט כי כוונת המחוקק לא הייתה להוציא את 'האופניים עם מנוע עזר' מהגדרת המונח "רכב מנועי", והם נשמטו מתוך הגדרה זו בשל ריבוי שאינו נחוץ ולא מתוך כוונה להוציאם מכלל ההגדרה של רכב מנועי.

עוד סבר השופט כי עניין זה מתיישב גם עם העובדה שבשנת 2014 תוקנו תקנות התעבורה על ידי הוספת הגדרת המונח "אופניים עם מנוע עזר" וכן הוספת סימן ב', שדן באופניים עם מנוע עזר. בין היתר, הובהר בתקנות כי מי שרשאי לנהוג באופניים עם מנוע עזר הוא מי שמלאו לו שש עשרה שנים או יותר וכשהאופניים עולים על הדרישות המפורטות בתקנות.

זאת ועוד, השנה (2019) תוקנו התקנות פעם נוספת, והוספו תנאים חדשים למי שנוהג באופניים עם מנוע עזר. בין היתר, נקבע כי לצורך רכיבה על אופניים חשמליים נדרש רישיון נהיגה, עמידה בבחינת תיאוריה או אישור מאת רשות הרישוי על עמידה בהכשרה לנהיגה. כמו כן, נדרש הרוכב לחבוש קסדת מגן שמוצמד לה מחזיר אור.

עוד ציין השופט כי בימים אלו מונחת על שולחן הכנסת הצעה לתיקון חוק הפלת"ד, שמטרתה להסדיר את מעמד האופניים החשמליים בחוק הפיצויים. בהצעה זו מוצע לתקן את סעיף 1 לחוק, במובן זה שבהגדרה "רכב מנועי" או "רכב"", יבוא גם "אופניים עם מנוע עזר".

לאור כל האמור, הגיע השופט למסקנה כי אופניים חשמליים נכנסים לגדרו של אחד ממצבי הריבוי שבסעיף 1 לחוק הפיצויים והוא נחשב לרכב מנועי. "אני סבור כי טוב יעשה המחוקק אם יזרז את ההליך בסוגיה זו", כתב השופט, "שעדיין נמצא בשלב הצעת חוק ולכן יש למצוא פתרון לתופעה מדאיגה זו שבה רוכבי אופניים חשמליים קיפחו את חייהם, ואם התמזל מזלם רק נפצעו או פגעו בהולכי רגל וזאת ע"י חקיקה ברורה וחד משמעית שתסדיר את העניין ותפתור את הבעתיות שיוצרת תופעה זו".

כפועל יוצא, התביעה נגד הנהג ומבטחתו נדחתה. הדיון בתביעה נגד קרנית והמדינה ייערך בהמשך. את התובעים ייצג בהליך עו"ד ערן בקר. הנהג וחברת הביטוח שלו יוצגו ע"י עו"ד גב' ליאורה קלטניק. קרנית יוצגה ע"י עו"ד אלון בלגה. המדינה יוצגה ע"י עו"ד גב' עינת שטרמן כהן מפרקליטות מחוז חיפה – אזרחי.

ת"א 10767-06-14