שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > עיכובים וסחבת חמורה: משרד הביטחון התרשל בטיפול בתביעת נכה – ויפצה

חדשות

עיכובים וסחבת חמורה: משרד הביטחון התרשל בטיפול בתביעת נכה – ויפצה, צילום: istock
עיכובים וסחבת חמורה: משרד הביטחון התרשל בטיפול בתביעת נכה – ויפצה
26/09/2019, עו"ד לילך דניאל

בית משפט השלום בת"א חייב את קצין התגמולים במשרד הביטחון לפצות חייל לשעבר שנפצע בעת שירותו בפיגוע התאבדות ב-25 אלף שקל, בגין התרשלות בטיפול בתביעתו להכרה בנכותו הנפשית מהאירוע. נקבע, כי הטיפול בעניינו של התובע היה רצוף מחדלים ואי סדרים, אשר חורגים חריגה רבתי מסטנדרט ההתנהגות המצופה מרשות שלטונית

התובע נפצע בהיותו חייל בצה"ל בפיגוע התאבדות שאירע בשנת 2002. כחצי שנה לאחר האירוע, שוחרר התובע משירותו הצבאי לאחר שנקבע לו פרופיל 21 על רקע הפרעה פוסט טראומתית. בעקבות האמור, הגיש התובע תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון, להכרה בנכות עקב שירותו הצבאי בשלושה עניינים – פגיעה בשמיעה, כוויות במצח ופגימה נפשית.

בעקבות האמור, נקבעה לתובע נכות בשיעור זמני של 24% בגין הפגיעה בשמיעה. במועד מאוחר יותר נדחתה התביעה ביחס לכווייה במצחו של התובע, ונמסרה לו הודעה שלפיה הטיפול בתביעתו בהיבט הנפשי הופסק, כנטען – לבקשתו.

באוקטובר 2007, במסגרת ערעור שהגיש התובע לוועדת ערעור עליונה בעניין הנכות שנקבעה לו בגין הפגימה בשמיעה, ציין התובע כי הוא סובל, בין היתר, גם מתסמינים המאפיינים פגימה נפשית. קרוב לשנתיים אחר כך, קבע פסיכיאטר מטעם קצין התגמולים כי התובע אינו סובל מכל הפרעה פסיכיאטרית, וכי אין קשר בין תלונותיו הנפשיות ובין האירוע בשירות. בעקבות חוות דעת זו, דחה קצין התגמולים את התביעה בהיבט הנפשי.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

באפריל 2012 התקיימה ועדה רפואית בעניינו של התובע, במסגרתה ציין כי הופנה למרפאה לבריאות הנפש. בעקבות כך, המליצה הוועדה הרפואית מיוזמתה להעביר את עניינו להערכה פסיכיאטרית חוזרת, וזאת חרף חוות דעתו של הפסיכיאטר מטעם קצין התגמולים. בהמשך, נערכה חוות דעת רפואית מטעם רופא אחר בעניינו של התובע, בה הצביע המומחה על קיומה של פגימה נפשית, ועל קשר סיבתי בינה ובין האירוע שאירע במהלך השירות הצבאי. בעקבות חוות דעת זו, הגיש התובע בקשה לעיון מחדש בשאלת קיומה של נכות נפשית.

בעקבות זאת, הופנה התובע לביצוע בדיקות פסיכודיאגנוסטיות, וממצאיהן הועברו לידי קצין התגמולים. רק כעבור שנתיים לאחר מכן, ולמעלה משנתיים וחצי לאחר הגשת הבקשה לעיון חוזר, התקבלה החלטה בעניינו של התובע. במקביל להמתנה הממושכת להחלטת קצין התגמולים, פנה התובע פעמים אחדות בבקשה לאשר לו טיפול נפשי זמני, אך פניות אלה נדחו. על רקע זה, הגיש התובע תביעה נגד קצין התגמולים, בה ייחס לו התרשלות בטיפול בתביעתו.

השופט עמית יריב קבע כי במהלך שמיעת ההוכחות התברר כי הטיפול בעניינו של התובע היה רצוף מחדלים ואי סדרים, אשר חורגים חריגה רבתי מסטנדרט ההתנהגות המצופה מרשות שלטונית. "אנו רואים אפוא, שורה של עיכובים וסחבת חמורה בניהול התיק בידי קצין התגמולים", כתב השופט. "תיק שלא היה כל קושי מיוחד לסיים את הבירור בו בתוך חודשים ספורים התעכב בפועל במשך למעלה משנתיים וחצי (!), עם פרקי זמן ארוכים ביותר שבהם לא הייתה לקצין התגמולים כל שליטה במצבו של התיק, או ידיעה (וכמעט אוסיף: או עניין לברר) היכן נמצא הטיפול".

עוד התברר, לדברי השופט, כי אין לקצין התגמולים כל מערכת של בקרה ומעקב אחרי הטיפול בתיק, או כל מערכת המוודאת כי החלקים הטכניים בניהול התיק (משלוח חומרים למומחים, קבלת חומרים מגורמי מקצוע וכו') יעשו תוך זמן סביר. "בהיעדר מעקב מערכתי אחר הטיפול בבקשות, נראה כי הדרך היחידה שיש למי שמבקש הכרה בנכות לוודא טיפול בבקשתו היא לעקוב בעצמו אחר סטטוס הטיפול בבקשה", כתב השופט, "באמצעות פניות חוזרות ונשנות לקצין התגמולים – שיטת מעקב שלא זו בלבד שאיננה יעילה, היא אף מעמידה את הנכים החלשים ביותר, אלה שאין להם היכולת, הידע או הכוחות לעקוב באופן אקטיבי אחרי ניהול התיק, בעמדת נחיתות". כך, ציין השופט, פונה שיכול להרשות לעצמו לשכור את שירותיו של עורך דין ימצא את עצמו במצב טוב יותר מאשר פונה חלש, שמתקשה לממן עורך דין או מייצג אחר.

עוד התייחס השופט גם לעדותה של הנציגה מטעם קצין התגמולים, שתצהירה היה לקוני וסתמי במידה רבה, ולא היה מבוסס על ידע אישי שלה. עוד צוין בהקשר זה כי אף שקצין התגמולים בחר להביא את עדותה לבדה, זו הגיעה לחקירתה לא מוכנה, ללא מינימום החומר המקצועי הנדרש כגון תיק התביעה של התובע, ועל חלק ניכר מן השאלות השיבה ב"אין לי תשובה לשאלה" או "אין לי מידע בנושא הזה". גם התנהלות זו משקפת, לדעת השופט, התרשלות רבתי של קצין התגמולים בניהול תיק התביעה של התובע, בהיעדר מעקב אחר לוחות הזמנים, בהעדר הקפדה על ניהול סדיר וסביר של הטיפול בתביעה, ועל חוסר תיאום בין הגורמים השונים הפועלים אצל קצין התגמולים.

בכל הנוגע לנזק שנגרם לתובע ציין השופט כי הוא לא הצביע על כל נזק ממוני שנגרם לו כתוצאה מהעיכוב, לא הראה אסמכתאות על הוצאות שבהן נשא מכיסו ולא קיבל בגינן החזר וכו'. מנגד, שונים הם פני הדברים ביחס לנזק הלא ממוני שנגרם לו, קרי עוגמת נפש. בעניין זה, ציין השופט, התובע "טורטר" בין פקידים, פניותיו תויקו בתיקים לא נכונים, הוא נדרש לנהל מעקב אחר הטיפול בפנייתו במקום שקצין התגמולים, שזה תפקידו, יוודא כי הבקשה מטופלת בלוחות זמנים סבירים, ונתקל בחומה ביורוקרטית אטומה בבואו לנסות ולקבל סעד. לפיכך, סבר השופט כי הדבר מצדיק מתן פיצוי בגין עוגמת נפש.

עוד ציין השופט כי ההכרה הרטרואקטיבית בתובע מהווה פיצוי מסוים על העיכוב בטיפול, אולם נכה שלא יכול היה לגשת לטיפולים, בהעדר מקורות מימון לטיפול או לנסיעות אליו, ועל כן לא זכה לטיפול במשך שלוש שנים, אין בפיצוי הרטרואקטיבי כדי להוות פיצוי הולם בגין אותן שלוש שנים "אבודות". לדעת השופט, גם על כך יש לפצות את התובע בגדרי ראש הנזק של עגמת נפש.

סיכומם של דברים – נקבע כי התנהלותו של קצין התגמולים בניהול תביעתו של התובע הייתה רשלנית וחרגה מסטנדרט התנהלות ראוי ותקין של רשות מינהלית. לאור האמור, יפוצה התובע בראש הנזק של עוגמת נפש בסך של 25 אלף שקל, בתוספת הוצאות ושכ"ט עורך דין בסך כולל של 15,000 שקלים. בנוסף, לאור הליקויים המערכתיים שנחשפו בהליך, הורה השופט למזכירות בית המשפט להעביר העתק מפסק הדין למחלקה המשפטית בהנהלת בתי המשפט, אשר תעביר את פסק הדין למבקר הפנימי במשרד הביטחון, לעיונו. התובע יוצג ע"י עו"ד עידן אדרי (מטעם הלשכה לסיוע משפטי). משרד הביטחון יוצג ע"י עו"ד קובי דוידוביץ'.

 

ת"א 19234-07-16

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:177
קומיט וכל טופס במתנה