שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > סיכום שנתי: 11 אירועים שהסעירו את עולם המשפט בשנת תשע"ט

חדשות

סיכום שנתי: 11 אירועים שהסעירו את עולם המשפט בשנת תשע"ט, צילום: istock
סיכום שנתי: 11 אירועים שהסעירו את עולם המשפט בשנת תשע"ט
25/09/2019, עו"ד לילך דניאל

שנת תשע"ט הייתה עמוסה למכביר בפרשות ואירועים משפטיים מגוונים. חזרנו אל כמה מהאירועים הבולטים שכולם דיברו עליהם בשנה החולפת, בהם תיקי רה"מ, פרשת מינוי השופטים שהסעירה את המערכת המשפטית, הסכסוך בין דינה זילבר לאיילת שקד והרפורמות הגדולות שנכנסו לתוקף

אולי זה לא נראה כך, אבל שנת תשע"ט שתסתיים בעוד כמה ימים הייתה רוויה בהרבה מאד פרשות ואירועים מעניינים שפקדו את עולם המשפט, בין לטוב ובין לרע. לקראת השנה החדשה שבפתח, חזרנו אל 10 מהאירועים המשפטיים הבולטים שעשו את השנה החולפת, שחלקם כנראה גם ימשיכו ללוות אותנו גם בשנה הבאה:

1. תקנות הסד"א החדשות - מעט לפני ראש השנה הקודם, הטילה שרת המשפטים דאז, איילת שקד, "פצצה" משפטית של ממש כשהכריזה על רפורמה מרחיקת לכת בתקנות סדר הדין האזרחי. הרפורמה, בדמות תקנות סד"א חדשות שיחליפו את התקנות הקיימות שהותקנו בשנת 1984, כללה בין היתר צמצום משמעותי של סעיפי התקנות, קביעת דרך מרכזית אחת לפתוח תובענה, חיוב בעלי דין לנהל דיון מקדמי ללא מעורבות השופט וקביעת מדדי זמן והיקפים של כתבי טענות. המהלך גרר תגובות מעורבות מעורכי הדין, שחלקם בירכו על השינוי הצפוי וחלקם סברו שקיימת בו בעייתיות לא מבוטלת.

מאז ועד היום עברו התקנות החדשות מסע מפרך של ממש, שתחילתו בהחלטת שקד לדחות את כניסתן לתוקף בחמישה חודשים, ל-1 בפברואר 2020. בהמשך, נענה שר המשפטים החדש, אמיר אוחנה, לבקשת לשכת עורכי הדין להתערב מיידית בנושא, וזה החליט להקים צוות מיוחד בראשותו של שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, לבחינת הסוגיה. נכון לכיום, עדיין מרחפת "עננה" עכורה מעל התקנות החדשות, כשהשאיפה היא, לפחות מבחינת עו"ד אבי חימי, יו"ר הלשכה, הייתה להביא לביטולן של התקנות או לפחות לדחות אותן בשישה חודשים נוספים שבמהלכם ישולבו בהן השינויים והשיפורים הנדרשים. ואכן, ימים ספורים לפני סבב הבחירות השני לכנסת הודיע השר אוחנה על דחיית כניסתן לתוקף של התקנות לספטמבר 2020, קרי שנה לאחר המועד המקורי שבו היו אמורות להיכנס לתוקף. האם היד עוד נטויה? האם התקנות החדשות אכן יכנסו לתוקף במועדן והאם מתכונתן תישאר כפי שהיא או שמא יערכו בהן שינויים? ימים יגידו.

2. פרשות אפי נווה – בשלהי חודש ספטמבר שעבר נחשף כי יו"ר לשכת עורכי הדין דאז, עו"ד אפי נוה, נחקר באזהרה בחשד שניסה לסייע לאזרחית ישראלית, להיכנס לארץ מבלי להציג את דרכונה בביקורת הגבולות. לימים התברר כי אותה אזרחית הייתה בת זוגו של נוה. מספר חודשים אח"כ הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד נוה ובת זוגו, בו נטען כי השניים פעלו להסתרת שהותם המשותפת המתוכננת בחוץ לארץ, וזאת כדי להשיג תועלת בקשר לסכסוך גירושים בו מצוי נוה עם אשתו.

עם זאת, כפי שהתגלה בהמשך, מדובר היה בקטנה שבבעיותיו של נוה: בראשית חודש ינואר פורסם על פרשה חדשה שאיימה "להרעיד את אמות הספים של המערכת המשפטית". תחילה התנהלה הפרשה תחת צו איסור פרסום, אולם מהר מאד פורסם כי מדובר בחשד לעבירות מתחום טוהר המידות בהקשר למינוי שופטים, בהן היה נוה מעורב לכאורה. על פי החשד, נוה פעל למנות ולקדם מועמדות לשיפוט איתן ניהל מערכות יחסים, מתוקף חברותו בועדה למינוי שופטים. בהמשך הסתעפה הפרשה לפרשת משנה, כאשר פורסם שנחקר חשד לפיו שופטת ועורכת דין היו אף הן במעורבות בפרשה, ושהדברים נחשפו באמצעות פריצה לכאורה לטלפונים ניידים של נוה, בה הייתה מעורבת עיתונאית גלי צה"ל, הדס שטייף. בעקבות האמור הגיש נוה תביעת ענק נגד גל"צ, שטייף ושורת עיתונאים בתחנה. על רקע הפרשה, התפטר נוה מתפקידו כיו"ר הלשכה, ועו"ד אורי קינן נכנס למלא את מקומו באופן זמני עד לבחירתו של עו"ד אבי חימי כממלא מקום קבוע ולאחר מכן יו"ר הלשכה הרשמי. בימים האחרונים פרסמה המשטרה כי החקירה בעניינם של נוה והשופטת אתי כרייף הסתיימה, וכי נמצאה תשתית ראייתית נגד השניים לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות.

3. דינה זילבר ואיילת שקד: הסכסוך הגדול – הסכסוך בין שתיים מהדמויות הבולטות במערכת המשפט – שרת המשפטים דאז, איילת שקד, והמשנה ליועמ"ש, עו"ד דינה זילבר, עלה לכותרות בחודש נובמבר. ראשית הדברים במכתב ששלחה שקד ליועמ"ש מנדלבליט, במסגרתו קראה לפיטוריה של זילבר בעקבות דברים שאמרה האחרונה נגד יוזמות החקיקה של הממשלה בעניין חוק היועמ"שים וחוק ה"נאמנות בתרבות". שקד הודיעה למנדלבליט כי מבחינתה זילבר סיימה לייצג את עמדת משרד המשפטים בממשלה ובוועדות הכנסת, וכי היא אינה רשאית עוד להגיע לממשלה או לכנסת כנציגת המשרד. מנדלבליט מצדו, השיב לשקד במכתב משלו, בו כתב בין היתר כי בכוונתו להידרש להתבטאויותיה של זילבר, אך בה בעת ביקש להבהיר כי החלטה על התייצבותו של גורם משפטי הכפוף לו נתונה לסמכותו ולאחריותו הבלעדית. לאחר שבחן את הדברים, החליט מנדלבליט להסתפק בהערה לזילבר בגין ההתבטאות האמורה וקבע כי זו תמשיך לייצגו בכל מקום בו הדבר יידרש כפוף לכך שבתקופה הקרובה עליה לתאם עמו מראש את העמדות שבכוונתו להציג שם בשמו.

4. משפט זדורוב חוזר לכותרות – בשלהי חודש אוקטובר, קרוב לשלוש שנים חלפו מאז נדחה סופית ערעורו של רומן זדורוב על הרשעתו ברצח הילדה תאיר ראדה ז"ל בשירותי בית הספר בקצרין, פורסם על הימצאותה של "ראיה חדשה" בדמות שערה שנמצאה בזירה ושנמצאה תואמת לפרופיל הגנטי של מי שנודע בשם א"ח, בן זוגה לשעבר של א"ק - שנחקרה בעבר בפרשה ועלתה לכותרות בסדרה התיעודית "צל של אמת" שסקרה את פרשת הרצח. הגילוי המסעיר פתח מחדש את הדיון הציבורי בתיק הרצח, לרבות הספקולציות שסבבו אותו, והמילים "פרופיל מיטוכונדריאלי" החלו להיות שגורים בפי כל. נכון להיום הפרשה עדיין מסרבת לגווע ויש להניח שהיא תמשיך להעסיק את עולם המשפט בישראל עוד זמן רב.

5. הוועדה הבוחנת נגד הכנסת נגד המתמחים:  בסוף חודש דצמבר חתמה שרת המשפטים איילת שקד על תקנות שהסמיכו את הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין להעניק תוספת ניקוד ("פקטור") לנבחנים בבחינות הלשכה. מהלך זה הצטרף לשורת צעדים נוספים שבהם נקטה שקד באותה תקופה, ובהם מתן תוספת זמן של כשעה בזמן הבחינה, ביטול "גזירת השליש", צמצום רשימת החיקוקים לבחינה, והפרדה בין רשימת החיקוקים בחלק הדיוני והחלק המהותי. במקביל פעלה שקד להקמת ועדה לבחינת מתכונת הבחינה והאפשרות לקיים בחינת מעבר לאחר השנה הראשונה ללימודי המשפטים.

במקביל, העבירה הכנסת, שהייתה באותה עת לקראת פיזורה (בפעם הראשונה), הצעות חוק שמטרתן להוריד את ציון המעבר בבחינה באופן גורף ואף רטרואקטיבי ביחס לבחינות עבר. בעקבות האמור הודיעו חברי הועדה הבוחנת על התפטרותם, בנימוק שהמהלכים האמורים מהווים מכיוון הכנסת מהווים "הבעת אי אמון" בעבודת הועדה. לשכת עורכי הדין, מצדה, גיבתה לחלוטין את החלטת הועדה ותקפה את הליכי החקיקה המתגבשים. במקביל, פתחה השלכה בקמפיין תקשורתי נרחב, שזכה מאוחר יותר לביקורות רבות, שכותרתו "הורדת רף בחינת ההסמכה מסכנת את הציבור". בהמשך באו הדברים על מקומם שלום, עם הסכמה שהושגה בין שקד ו"כים נוספים לבין הלשכה ויו"ר הוועדה הבוחנת, על הורדת ציון המעבר ל-60 וקביעת מועד מיוחד לנבחנים שקיבלו במבחנים האחרונים ציון שבין 50-59.

6. השופט דנציגר והועדה למינוי שופטים – לאחר פרישתו של אפי נוה מראשות הלשכה, וכפועל יוצא מהוועדה למינוי שופטים, עלה שמו של שופט בית המשפט העליון לשעבר, יורם דנציגר, כמועמד אפשרי להיות נציג הלשכה בוועדה, ביוזמת יו"ר הלשכה (שהיה אז זמני), אבי חימי. הדבר זכה לביקורות רבות שהלינו על מינוי שופט בדימוס כנציג לשכת עורכי הדין בוועדה, דבר שיפר, לפי הנטען, את האיזון הקיים בין חבריה. בראיון שהעניק ל"תקדין" לקראת הבחירות ללשכה שהתקיימו בחודש יוני, הגן עו"ד חימי על המהלך ואמר בין היתר "אני מאמין כי את הלשכה צריך לייצג בוועדה האדם הראוי והמתאים ביותר, מי שיש לו פרספקטיבה, הבנה, היכרות ונאמנות ללשכת עורכי הדין. השופט דנציגר, עליו המלצתי כמועמד לשמש בוועדה מטעם הלשכה, הוא בדיוק האדם הזה: שופט בדימוס שהיה פורץ דרך ובעל מחשבה עצמאית, ועורך דין פעיל במשך 28 שנים, אשר מכיר היטב את לשכת עורכי הדין ואת אתגריה עורכי הדין בישראל, אדם ראוי ביותר, שיביא כבוד ללשכת עורכי הדין".

7. בחירות, בחירות, בחירות – שנת תשע"ט הייתה שנה ייחודית מבחינת כמות מערכות הבחירות שנערכו בה. זה התחיל עם הבחירות לרשויות המקומיות בחודש אוקטובר, המשיך עם הבחירות הארציות לכנסת ה-21, ועם הבחירות ללשכת עורכי הדין שבסופן נבחר, כזכור, עו"ד אבי חימי לשמש כיו"ר הלשכה הקבוע במקומו של אפי נוה. זמן לא רב אח"כ הוכתה המדינה בתדהמה, כשבפעם הראשונה בתולדותיה הכנסת פיזרה את עצמה זמן קצר מאד לאחר שנבחרה והחל המרוץ למערכת בחירות נוספת שהתקיימה ממש בימים האחרונים.

8. מינוי שר משפטים חדש – הבחירות לכנסת ה-21 הסתיימו במפלה קשה למפלגת "הימין החדש" שבה הייתה חברה שרת המשפטים איילת שקד, שלא עברה את אחוז החסימה. זמן קצר לאחר שהתקבל החוק לפיזור הכנסת, החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפטר את השרה שקד ומינה במקומה את ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד כשר המשפטים החדש, שאמור היה לכהן בתפקיד באופן זמני עד לכינון הממשלה החדשה לאחר סבב הבחירות השני. ימים ספורים בלבד לאחר מינויו כבר עורר אוחנה סערה בעקבות דברים שאמר בראיון לעמית סגל בחדשות 12, במסגרתו הצהיר כי הוא עומד מאחורי דברים שאמר בעבר לפיהם לא כל פסיקה של בג"ץ צריך לקיים בהכרח. דברים אלו גררו תגובות חריפות מפי גורמים שונים, ובראשם נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, שהתבטאה בנושא בתקיפות ואמרה כי "יש לראות בחומרה את העובדה ששר משפטים במדינת ישראל, ביום השבעתו לתפקיד, בוחר לשתף אותנו בהשקפת עולם משפטית חסרת-תקדים וחסרת-אחריות שלפיה לא את כל פסקי-הדין הניתנים על ידי בית-משפט חייבים לכבד... בין תפיסת העולם הזו ובין אנרכיה של 'איש הישר בעיניו יעשה' – הדרך קצרה".

אך זו לא הייתה הסערה היחידה שעורר אוחנה בזמן הקצר בו הוא מכהן בתפקיד: בסוף חודש יולי הודיע אוחנה על סיום תפקידה של מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, לאחר 5 וחצי שנים בתפקיד, ומינויו של מנכ"ל אחר תחתיה. ההכרזה גררה לא מעט ספקולציות באשר למניעים העומדים מאחוריה, אולם אוחנה מיהר להכחיש וכתב בעמוד הטוויטר שלו: "הנוהג המקובל הוא ששר ממנה מנכ"ל. זו משרת אמון - ההיפך הוא החריג. כך נראית משילות. אין שחר לכל הספקולציות הפרועות בנוגע להחלטה, שהתקבלה על ידי, ועל ידי בלבד". מכל מקום, בעקבות ההחלטה הוגשה עתירה לבג"ץ לעצירת מינויו של המנכ"ל המיועד, עו"ד אופיר כהן, בטענה שפיטוריה של פלמור נעשו בניגוד להנחיות ולכללי המנהל התקין. בדיון שנערך בחודש אוגוסט הקפיאו שופטי בג"ץ את מינויו של כהן, עד לקבלת החלטה אחרת בעניין.

9. פרשיות מן העבר – השנה התעוררו תיקי רצח בני עשרות שנים שלא פוענחו מעולם אך לפתע נמצאה בהם התפתחות פורצת דרך. אחת מהפרשות הללו היא תיק הרצח של הנערה נועה אייל ז"ל, שנאנסה ונרצחה בירושלים בשנת 1998. ההתפתחות הדרמטית בתיק נמצאה אמנם כבר לפני מספר השנים, אך בינואר השנה הסתיים משפטו של החשוד ברצח, דניאל נחמני, והוא הורשע ברצח ובמעשה סדום ונידון למאסר עולם. פרשה נוספת הייתה רצח נאוה אלימלך ז"ל בת ה-12, שנעלמה בתחילת שנות השמונים וחלקים מגופתה נמצאו ימים לאחר מכן. באוגוסט השנה פורסם על התפתחות דרמטית בחקירה, שאף הובילה את המשטרה לפתוח את קברה של אלימלך ולהעביר את גופתה למכון לרפואה משפטית. נכון להיום, טרם פורסמו הפרטים על ההתפתחויות האחרונות בתיק.

10. שנת הרפורמות הגדולות – שנת תשע"ט עמדה גם בסימן רפורמות גדולות ומרחיקות לכת שנערכו במשפט הישראלי: מלבד תקנות הסד"א החדשות שעדיין עומדות על הפרק, בחודש ינואר נכנס לתוקף חוק צמצום השימוש במזומן, שנועד להיאבק בהלבנת הון ובכסף שחור. החוק, שחלקו השני העוסק בצ'קים נכנס לתוקף ממש לאחרונה, קובע סדרה של הגבלות על השימוש במזומן בעסקאות בין אנשים פרטיים ועסקים ובינם לבין עצמם. בחודש יולי נכנסה לתוקף גם הרפורמה המקיפה בעבירות ההמתה, שביטלה לחלוטין את עבירות ההמתה ה"מסורתיות" של "רצח" ו"הריגה", ויצרה מדרג חדש של עבירות, הכולל בין היתר עבירת רצח "רגילה", רצח "בנסיבות מחמירות", "המתה בקלות דעת" ועוד. החודש יצאה לדרך רפורמה נוספת, אחת הגדולות בעשורים האחרונים, בדמות חוק חדלות פירעון החדש העתיד לחולל שינוי מהותי בתחום.

11. היועמ"ש החליט: כתב אישום כפוף לשימוע נגד ראש הממשלה – בסוף חודש פברואר הודיע היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, כי הוא שוקל להעמיד את ראש הממשלה נתניהו לדין פלילי, בחשד לעבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים שבוצעו על ידו לכאורה במהלך כהונתו כראש הממשלה וכשר התקשורת, בפרשות שנודעו כתיקי 1000, 2000 ו-4000. עם זאת הודגש כי טרם קבלת החלטה סופית בעניין ייערך שימוע לראש הממשלה בו יבחנו טענותיו. הודעת היועמ"ש וכתב החשדות שפורסם בעניינו של ראש הממשלה עוררו סערה רבה בקרב הציבור בישראל, כאשר ללא ספק מדובר באירוע שריחף וממשיך לרחף מעל המערכת הפוליטית וגם ליווה את שתי מערכות הבחירות שחווינו השנה באופן צמוד. השימוע לראש הממשלה צפוי להיערך ממש בימים הקרובים, ולאחריו כולנו נדע האם פנינו לראש ממשלה נוסף המועמד לדין בעבירות טוהר המידות.

לקריאה נוספת:

סיכום שנתי: 8 האירועים שהסעירו את עולם המשפט בשנת תשע"ח

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
17 | S:166
תקדין במחיר מופקע