בית המשפט לענייני משפחה חייב אב לפצות ב-180 אלף שקל את אשתו וילדיו, לאחר שהורשע בפס"ד חלוט בעבירות מין ואלימות בגין מסכת התעללות מינית, פיזית ונפשית כלפיהם. נקבע, כי על סכום הפיצוי לשקף את גודל העוולה ואת חומרת המעשים, ולבטא סלידה מהתנהגות המזיק
התובעים הם אשתו לשעבר וארבעה מילדיו של הנתבע. בני הזוג היו נשואים במשך כ-22 שנה עד שהתגרשו. שנה לאחר הגירושין, הורשע האיש בהסדר טיעון בעבירות מין ואלימות, בגין התעללות מינית כלפי האישה והתעללות פיזית ונפשית כלפי שלושת ילדיו הקטינים וכלפי בנו הבגיר.
בכתב האישום המתוקן צוין בין היתר כי הנתבע "השליט אווירה של פחד, נהג להכות באופן תדיר את הילדים – סטר להם בחוזקה, הכה במכות אגרוף ובעט בהם. בחלק מן המקרים נגרמו לילדים סימני חבלה. כן נהג הנאשם לצעוק על הילדים, להשפילם, לאיים עליהם ולהשליך לעברם חפצים. הנאשם כפה על בני המשפחה כללי התנהגות נוקשים. כך למשל, אסר על בני המשפחה לדבר סביב שולחן האוכל עת דיבר דברי תורה. במקרים בהם "הפרו" בני המשפחה את הכללים היו לנאשם התפרצויות זעם במהלכן צעק והיכה את הילדים".
עוד צוין בכתב האישום כי אחד מהילדים, שנחשב מבחינת הנתבע כ"ילד החצוף" מבין האחרים, הוכה על ידו באופן תכוף יותר וספג סטירות, אגרופים וחניקות, וכי בשל יחסיו המעורערים עם אביו, נמנע הילד מלהגיע אל הבית במשך כ- 3 חודשים עת יצא לחופשות מהפנימייה בה למד, ושהה במהלך החופשות בבית סבו. מלבד האמור, נהג האיש להאשים את האישה בחינוכם הכושל, לטענתו, של הילדים, להשפיל אותה לקלל אותה ולכנותה בשמות גנאי אף בפני הילדים. עוד נהג לומר לה כי היא לבטח תשים קץ לחייה כמו אמה שעשתה כן.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בעקבות האמור, נידון הנתבע ל-6 שנות מאסר בפועל, מאסרים על תנאי וכן נאסר עליו להימצא בתחום עיר המגורים של המשפחה במשך 3 שנים ממועד שחרורו ממאסרו.
לאחר הרשעתו הגישו התובעים תביעה נגד הנתבע לבית המשפט לענייני משפחה בצפת, בגין נזקים פיזיים ונפשיים שנגרמו לכל אחד מהם בגין המעשים מושא כתב האישום. במהלך ניהול התביעה הודיע ב"כ התובעים כי הוא מוותר על טענת הנכות, הבהיר כי הנזק היחיד הנטען הוא בגין כאב וסבל וביקש כי בית המשפט ייתן פס"ד על סמך החומר הקיים בתיק. הנתבע ובא כוחו הסכימו לכך והודיעו כי אין בכוונת הנתבע להביא ראיות לסתור את פסק הדין הפלילי.
השופטת אביבית נחמיאס קבעה כי משלא הוגשה בקשה להבאת ראיות לסתור, יש לראות בעובדות שפורטו בכתב האישום המתוקן בהן הודה הנתבע ועל פיהן הורשע, כממצאים הקבילים בהליך זה כראיה לאמור בהם. בעניין זה קבעה השופטת כי מעשים אלה מבססים הן את עוולת הרשלנות והן עוולת התקיפה כלפי כל אחד מהתובעים.
אשר למחלוקת על גובה הפיצוי, ציינה השופטת כי הפסיקה החילה את דיני הנזיקין הכלליים על מקרים של אלימות במשפחה, והתייחסה לאלימות פיזית, אך גם מילולית ונפשית כגורמת לנזק, לרבות כאב וסבל, שהם ברי פיצוי. לגופו של עניין ציינה השופטת כי מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי בכל הנוגע לילדים לא דובר באירוע בודד וחד פעמי, אלא במסכת שלמה ומתמשכת של פגיעה בגופם ובכבודם, פעמים רבות דווקא בחגי ישראל ובשבתות, בזמנים בהם הפער בין הציפייה של הקטינים להנאה ולשמחת החג, לבין ההשפלה והפגיעה ממעשיו של אביהם גדול במיוחד. לדבריה, מעשים יומיומיים של ילדים רכים בשנים, שינה בשעה מאוחרת, מריבה בין אחרים או מעשה משובה והשתוללות, זכו לתגובה קשה ולאלימות מצדו של האב.
גם היחס המחפיר לו זכה אחד הילדים, שכלל מכות, חניקות והשפלה בפני שאר בני המשפחה, מעלה לדעת השופטת שאלה היא מהו הסכום הראוי שיוכל לשקף את מידת הכאב בליבו של ילד, המסומן כ"בעייתי" מבין אחיו וזוכה בשל כך למנה מוגברת ומיוחדת של מכות מאביו מולידו.
לדברי השופטת, יש לגנות את מעשיו של הנתבע כלפי ילדיו וכלפי מי שהייתה אשתו, ורף הפיצוי בגין כאב וסבל צריך שישקף את גודל העוולה ואת חומרת המעשים. עוד ציינה כי כבר נפסק שתכלית הפיצוי במקרה של אלימות במשפחה נועד, בין היתר, לשם הרתעה ועל מנת לבטא סלידה מהתנהגות המזיק. כן נפסק כי על מנת לבער את נגע האלימות, על בית המשפט לעשות שימוש בפיצויים מוגברים או בפיצוי בגין כאב וסבל, לאחר בחינת כל מקרה לגופו.
בנסיבות העניין, חייבה השופטת את הנתבע לפצות שלושה מהילדים בסך של 25 אלף שקל לכל אחד, את הילד הרביעי ב-40 אלף שקלים, ואת האישה ב-65 אלף שקלים. סך הכל ישלם הנתבע 180 אלף שקלים, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 11,750 שקל. התובעים יוצגו בהליך ע"י עו"ד גרי ספייסר. הנתבע יוצג ע"י עו"ד ביטר אליק.
