שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > גזר דין: המציל שוחח עם אישה - ולא הבחין בילדה בת 9 שטבעה למוות בבריכה

חדשות

גזר דין: המציל שוחח עם אישה - ולא הבחין בילדה בת 9 שטבעה למוות בבריכה, צילום: pixabay
גזר דין: המציל שוחח עם אישה - ולא הבחין בילדה בת 9 שטבעה למוות בבריכה
22/09/2019, עו"ד רונן שיכמן

בית משפט השלום בקריות גזר 10 חודשי מאסר בפועל על מציל בבריכת קאנטרי בקריית אתא, שהורשע בגרם מוות ברשלנות של ילדה בת 9 שטבעה בעת שהוא שוחח עם אחת המתרחצות ולא הבחין בה. ביהמ"ש: מדובר בהתעלמות מוחלטת מחובותיו כמציל במשך דקות ארוכות –  פרק זמן ארוך ביותר המבטא זלזול מופגן בחיי המתרחצים

הנאשם שימש כמציל בבריכה בקאנטרי בקריית אתא. ביולי 2014 החל הנאשם את עבודתו בשעה 12.00 והתמקם בבריכה החיצונית, שבה מים עמוקים. מספר שעות אח"כ, התקרבה לדופן הבריכה אחת מהמתרחצות והחלה לשוחח עם הנאשם, שישב באותה עת על כסא בלתי מוגבה והניח את רגליו על שולחן סמוך. הנאשם רכן לעבר האישה ועסק בשיחה עמה דקות ארוכות, תוך שתשומת לבו לא הייתה נתונה למתרחצים.

באותן דקות החלה ילדה בת 9 ששחתה בבריכה להתקדם לעבר המים העמוקים, תוך שהיא נאחזת בדופן. בשלב כלשהו איבדה הילדה את אחיזתה והחלה לטבוע ולהניע את ידיה בתנועות מצוקה, אך הנאשם, שעדיין שוחח עם האישה, לא הבחין בה טובעת. סמוך לאחר מכן כל גופה של הילדה היה מתחת למים, ורק בחלוף כארבע דקות מרגע טביעתה הבחין אחד המתרחצים בדמותה השקועה במים והחל לשחות לכיוונה. רק אז קם הנאשם מכיסאו ורץ סביב הבריכה למקום בו נמצאה הילדה. בסופו של דבר, הובהלה הילדה לבית החולים, ועל אף ניסיונות הצוות הרפואי להילחם על חייה מותה נקבע למחרת היום.

בגין האמור, הועמד הנאשם לדין בעבירה של גרם מוות ברשלנות והורשע בהתאם להודאתו בהסדר טיעון. הצדדים הגיעו גם להסכמה עונשית לפיה עונשו ייגזר בטווח שבין 7-14 חודשי מאסר בפועל, וכי ההגנה תוכל לטעון שעונש המאסר שיוטל ירוצה בדרך של עבודות שירות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

ב"כ התביעה הדגיש בטיעוניו לעונש את רמת רשלנותו הגבוהה של הנאשם, שהתבטאה בכך שבמשך דקות ארוכות לא היה ער למתרחש בבריכה ותשומת ליבו הייתה נתונה לשיחה עם אותה מתרחצת תחת פיקוח על יתר המתרחצים. עוד נטען כי לא מדובר ברשלנות רגעית, אלא מתמשכת, וכי רמת רשלנות זו מחייבת הטלת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופה ארוכה. אשר על כן, ביקשה התביעה לגזור את עונשו של הנאשם ברף העליון של טווח הענישה המוסכם, היינו 14 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.

ב"כ הנאשם מנגד, טען כי הנאשם מקבל אחריות מלאה למעשיו, מביע חרטה עמוקה ונתון במצב נפשי קשה מאז האירוע. ההגנה ביקשה להדגיש כי מדובר בנאשם נורמטיבי, נעדר עבר פלילי, וכי כתב האישום הוגש לאחר כ-3 שנים מקרות האירוע, ומדובר בשיהוי בלתי סביר. עוד נטען כי קשה להלום מצב בו הנאשם הוא היחיד שעומד לדין מבין עובדי הקאנטרי.

הסנגור לא חלק עוד על תפקידו החשוב של הנאשם כמציל ועל אחריותו לאירוע, אך ציין כי הוא היה עובד שכיר אשר קיבל הוראות ממנהליו ומשכך היה מקום להעמיד לדין בעלי תפקידים נוספים. משלא נעשה כך, לטענת הסניגור, יש לראות בהתנהגות המאשימה אכיפה בררנית המצדיקה סעד מן הצדק בדמות הקלה עונשית. בסיכומו של דבר, ביקשה ההגנה כי בית המשפט יאמץ את המלצת שירות המבחן לעונש של עבודות שירות בשילוב צו מבחן. כן ביקשה להימנע מחיוב הנאשם בתשלום פיצוי, וזאת לאור תביעה אזרחית שהוגשה כנגדו (בין היתר), וכן להימנע מהטלת קנס לאור מצבו הכלכלי הקשה.

השופט יוסי טורס קבע כי נראה על פני הדברים שטווח הענישה אליו הגיעו הצדדים סביר, במיוחד לאור כך שהוא כולל רכיב מאסר ממשי. ביחס לערך המוגן בבסיס העבירה, נקבע כי מעשיו ומחדליו של הנאשם פגעו בערך היקר והחשוב מכל – קדושת החיים, כאשר מידת הפגיעה היא הקשה ביותר שניתן להעלות על הדעת.

ביחס לנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, נקבע כי מחדליו ומעשיו של הנאשם מבטאים רשלנות ברף גבוה ביותר. הוזכר, כי הנאשם היה המציל האחראי על שלומם של המתרחצים, כאשר מדובר במשרה הכוללת אחריות רבה, אשר מי שנוטל אותה על עצמו חב חובת זהירות מוגברת לשלומם של המתרחצים. זאת ועוד, בשל חשיבות התפקיד ראה מחוקק המשנה להתקין את תקנות הבטיחות המפרטות בצורה דווקנית וחריגה את חובותיו של המציל. לדברי השופט, הנאשם הפר חובות אלו בצורה בוטה ולמשך זמן רב, שכן הלכה למעשה לא היה מציל בבריכה משך כ- 12 דקות היות שתשומת לבו לא הייתה נתונה כלל לבריכה ולמתרחצים, אלא לשיחה עם אותה אישה.

עוד הסביר השופט כי אין מדובר בחוסר תשומת לב רגעית או בסיטואציה מורכבת וחריגה שהתרחשה בבריכה והקשתה על הנאשם לזהות את הסכנה ולהציל את המנוחה, אלא בהתעלמות מוחלטת מחובותיו כמציל במשך דקות ארוכות –  פרק זמן ארוך ביותר המבטא זלזול מופגן בחיי המתרחצים.

באשר למדיניות הענישה, נקבע כי עקרון קדושת החיים מחייב החמרה בענישה למי שברשלנותו גרם למותו של אדם. לאור כל זאת, נקבע כי מתחם הענישה ההולם את העבירה נע בין שישה חודשי מאסר שניתן לשאת בהם בעבודות שירות, ועד 20 חודשי מאסר בפועל. משכך, קבע השופט כי טווח הענישה המוסכם על הצדדים מצוי בגדרי המתחם, ובשים לב להלכות הנוהגות בעניין כיבוד הסדרי טיעון, הסדר הטיעון מאוזן וראוי ומשכך יש לכבדו.

אשר לקביעת עונשו של הנאשם בתוך טווח הענישה המוסכם, נקבע כי נסיבותיו של מקרה זה אינן מאפשרות הסתפקות בעונש שאינו כולל מאסר בכליאה. צוין, כי אמנם מדובר בעונש קשה ביותר וברור שהנאשם אינו אדם מסוכן שיש להרחיקו מהחברה, אולם עונש המאסר במקרה זה מטרתו להשיב לנאשם כגמולו על הנזק שגרם, על החיים שנגדעו ועל הסבל הרב שנגרם. בעניין זה ציין השופט כי מעשיו ומחדליו של הנאשם הביאו לתוצאה הקשה מכל - מותה של ילדה רכה בשנים, בת תשע בלבד, אשר כל החיים היו לפניה והם ניטלו ממנה באופן טרגי ונוראי בשל רשלנותו. זאת ועוד, מותה גרר מטבע הדברים מעגלי סבל ואובדן נוספים, שכן המנוחה הייתה בת יחידה לאמה - אם יחידנית שנותרה לבדה.

בנוסף, יש בעונש זה כדי לבטא גם את הצורך בהרתעה, שכן מציל אחראי על מקום מסוכן בו שוהים אף ילדים שאינם יודעים לשחות ועליו להימנע מלהימצא במצב של חוסר מודעות למתרחש בבריכה. "אם חפצי חיים אנו, יש להחמיר בענישה של מי שהפר בצורה גסה כלל בסיסי זה בעבודתו וגרם לאבדן חיים. עונש אחר לא יבטא נכונה את עקרון קדושת החיים והנזק הרב שנגרם", כתב השופט.

עוד נקבע כי מידת האשם במקרה זה לא רק שאינה מטה את הכף לעבר הימנעות מכליאה, אלא אף מצדיקה החמרה בתוך טווח הענישה המוסכם בין הצדדים. לכך, נקבע, יש להוסיף כי אין בנמצא נסיבות אישיות חריגות המצדיקות הימנעות מעונש מאסר וכי בשים לב לנתוניו האישיים של הנאשם, אין לומר שעונש מאסר יפגע בשיקומו ואין לומר שהוא צפוי להטמיע בו ערכים עברייניים.

בכל הנוגע לשיהוי שבהגשת כתב האישום, ציין השופט כי זה הוגש כשלוש שנים לאחר האירוע, שיהוי בלתי סביר שלא ניתן לו כל הסבר, בוודאי שלא הסבר משכנע. עם זאת, אין בשיהוי זה, לדעת השופט, להביא למסקנה לפיה לא ראוי להטיל על הנאשם עונש מאסר וזאת בשל משקלם הגבוה של יתר שיקולי הענישה. חלף האמור, הנושא יובא בחשבון בעת קביעת עונשו של הנאשם בתוך הטווח המוסכם. עוד נקבע כי לא קיימות ראיות לאכיפה בררנית כלשהי והנאשם לא הצביע על קבוצת שווין שבתוכה נהגה המאשימה באופן מפלה בין החשודים. 

סיכומו של דבר, לאחר שהביא בחשבון את עברו הפלילי הנקי, את הודאתו, את החרטה הכנה שהביע, את האופן בו חווה את האירוע ואת האמפתיה שחש כלפי בני משפחת המנוחה, כמו גם השיהוי האמור והשפעת המאסר על הנאשם ובני משפחתו – קבע השופט כי הנאשם ירצה 10 חודשי מאסר בפועל, 4 חודשי מאסר על תנאי ותשלום פיצוי בסך 25,000 שקל לאם המנוחה.

 

ת"פ 28024-05-17

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
17 | S:166
כנס המשפט פופ אפ בתקדין