שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביהמ"ש המחוזי חייב לחסן קטין בן 3 בחיסון המחומש חרף התנגדות אמו

חדשות

ביהמ"ש המחוזי חייב לחסן קטין בן 3 בחיסון המחומש חרף התנגדות אמו, צילום: getty images israel
ביהמ"ש המחוזי חייב לחסן קטין בן 3 בחיסון המחומש חרף התנגדות אמו
19/09/2019, עו"ד לילך דניאל

בית המשפט המחוזי בת"א דחה בקשת רשות ערעור שהגישה אם נגד החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה, שחייב אותה לחסן את בנה הפעוט בחיסון המחומש. נקבע, כי האם מנועה מלטעון שהיא לא הסכימה לחיסון היות שהטענה סותרת את עמדתה בביהמ"ש לענייני משפחה, וכי בכל הנוגע למתן חיסונים שגרתיים אין כל צורך לצרף חוות דעת רפואית

הצדדים הם הורים לקטין יליד שנת 2016. מספר שנים לאחר לידתו, חתמו הצדדים על הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין, בו נקבע כי המשמורת על הקטין תהיה בידי האם, ואם היא תחליט על מעבר למקום מגורים אחר יהיה עליה להודיע על כך לאב חודשיים מראש.

ביולי 2019 הגיש האב תביעה בעניינו של הקטין לבית המשפט לענייני משפחה, בה עתר בין היתר לאשר לחסן את הקטין בחיסון המחומש או להורות על חיסונו ללא חתימת האם. בפני בית המשפט אמרה האם כי הקטין, למרות גילו, ינק עד לאחרונה וכי מטעמים מצפוניים כאלה ואחרים אין היא מוכנה לקחת על עצמה את חיסונו, בין  בחיסוני חובה ובין בחיסוני רשות. בהחלטתו קבע בית המשפט כי ברור לו שהאם אינה מתכוונת באמת לבצע את החיסון במהירות וביעילות, וכי חיסונו של קטין הוא חלק מטובתו, שלמות גופו והבטחת שלומו ולכן אם לא יחוסן הקטין עד לסמוך לפתיחת שנת הלימודים - יהא האב רשאי לחסנו בכל חיסון המומלץ ע"י משרד הבריאות.

האם לא השלימה עם ההחלטה והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, ובקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. לטענתה, שגה בית המשפט לענייני משפחה שעה שקיבל החלטה כה גורלית ללא נוכחות האב ובלא שניתן היה לחקור אותו. עוד הוסיפה כי האב הוא זה ששכנע אותה שלא לתת חיסונים לקטין עקב הסיכונים הכרוכים בכך ומתן חיסון מנוגד להשקפת עולמו של האב

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בנוסף טענה האם כי בית המשפט לא פעל בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שעה שלא הורה על קבלת חוות דעת רפואית בטרם שהורה על ביצוע החיסון, וכי החיסון טומן בחובו סיכון ואין לכפות עליה ביצוע פעולה רפואית בניגוד לדעתה. בהקשר זה ציינה האם כי חיסון מהווה פגיעה "במרחב האוטונומיה האישית" ולא קיים כל צורך קונקרטי לבצע את החיסונים. בנוסף טענה כי מאחר שככלל לא ייגרם נזק לקטין שלא חוסן, יש לכבד את שיקול דעתה של האם המתנגדת לחיסון.

האב מנגד, טען כי הקטין לא מחוסן כלל וזו סכנה מידית עבורו, וכי הדרישה למינוי מומחה רפואי היא מקוממת שכן ברור שהיא נועדה למשוך ולעכב את ההליך וכך למנוע את החיסון. עוד הוסיף כי עמדת משרד הבריאות היא חד משמעית ואין כל צורך בחוות דעת רפואית נוספת, אלא מדובר בטיפול מניעתי וקיימת אף הצעת חוק שתעגן את חובת החיסונים.

השופט נפתלי שילה מבית המשפט המחוזי בת"א קבע כי מעיון בפרוטוקול הדיון בביהמ"ש למשפחה עולה כי האם לא התנגדה לביצוע החיסונים ואף קיימת הסכמה שלה, אולם היא ביקשה כי האב יגיע איתה לחיסונים. לפיכך, קבע השופט, האם מנועה ומושתקת לטעון כיום שהיא כלל לא הסכימה לבצע חיסונים, היות שמדובר בטענה הסותרת באופן מובהק את עמדתה בביהמ"ש לענייני משפחה. גם טענתה כי "הופעל עליה לחץ" נטענה בעלמא וללא כל ביסוס והייתה תמוהה, שעה שהיא הייתה מיוצגת בהליך.

יתר על כן, ציין השופט, לאחר שניתנה ההחלטה הגישה האם תגובה לבקשה להתיר לקטין לנסוע לצרפת שבמסגרתה היא טענה כי לא תתנגד לנסיעה, אולם היא אינה נותנת הסכמתה לחיסון הקטין בצרפת. מכאן, נקבע, נשמע בבירור שההסתייגות של האם היא רק מעריכת החיסונים בבית הסבים של הקטין ואולם לא קיימת מצידה התנגדות לערוך את החיסונים בקופת החולים או במרפאה של רופא בארץ.

עוד צוין כי האם לא ביקשה מינוי מומחה רפואי בביהמ"ש לענייני משפחה והיא אף לא ביקשה את חקירת האב. היא אף לא טענה שהיא לא מוכנה לדיון בנושא החיסונים ולא ביקשה לדחות את הדיון בנושא זה. לכן, היא לא יכולה להעלות טענות אלו בערכאת הערעור.

למעלה מן הצורך ציין השופט כי בכל הנוגע למתן חיסונים שגרתיים בהתאם להנחיות משרד הבריאות, אין כל צורך לצרף חוות דעת רפואית בתמיכה לבקשה למתן החיסונים, שעה שההורה השני מתנגד. בעניין זה, התייחס השופט לסעיף 68(ב) לחוק הכשרות המשפטית, הקובע כי "הייתה הבקשה להורות על ביצוע ניתוח או על נקיטת אמצעים רפואיים אחרים, לא יורה על כך בית המשפט אלא אם שוכנע, על פי חוות דעת רפואית, כי האמצעים האמורים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין או האדם שמונה לו אפוטרופוס, לאחר ששקל את רצונו של האדם, חשיבות הטיפול, נחיצותו, דחיפותו, הפגיעה האפשרית באורח חייו ואת סיכויי השיפור באיכות חייו של האדם". עם זאת, הסעיף עוסק בניתוח או כשיש צורך "בנקיטת אמצעים רפואיים אחרים", ואין צורך בקבלת חוות דעת רפואית כאשר מדובר בביצוע חיסונים שגרתיים כגון החיסון המחומש שהתבקש במקרה דנן. על כן, ברירת המחדל היא שיש לפעול על פי הנחיית הרשויות ולערוך את החיסונים.

זאת ועוד, המלצות משרד הבריאות באשר למתן חיסוני השגרה, קרי אותם חיסונים הניתנים במרכזי טיפת חלב ובבתי הספר ללא תשלום, נבחנו ונקבעו על ידי גורמים מקצועיים ומדובר בהמלצה גורפת וחד משמעית לכלל הילדים בישראל. היוצאים מן הכלל הם המקרים בהם ישנו טעם שבגינו יומלץ שלא לבצע חיסון זה או אחר מבין חיסוני השגרה, כגון שקיימים ביחס לאותו ילד ספציפי ליקויים ידועים במערכת החיסונית. במקרה דנן, האם לא טענה שלקטין יש בעיה ספציפית שבגינה אין לבצע את החיסונים ולכן לא היה כל צורך שבהמ"ש קמא יורה על הגשת חוות דעת רפואית.

לסיום הוסיף השופט כי החיסון המבוקש במקרה זה נועד לטובת בריאותו ושלמות גופו של הקטין, ואי חיסונו מהווה סכנה בריאותית עבורו וגם עבור הסובבים אותו, ולכן ברירת המחדל, המגובה בהמלצת משרד הבריאות, ובהינתן שאין כל מניעה קונקרטית, היא ביצוע חיסוני השגרה. הבקשה נדחתה, האם תשלם לאב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 שקל. האם יוצגה בהליך ע"י עו"ד שוש חן נחום. האב יוצג ע"י עו"ד מיכל ברנקין.

 

רמ"ש 12596-09-19

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
17 | S:166
כנס המשפט פופ אפ בתקדין