שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביהמ"ש: איש ואישה ידועים בציבור כשירים לאמץ ילדים בדיוק כמו זוג נשוי

חדשות

ביהמ"ש: איש ואישה ידועים בציבור כשירים לאמץ ילדים בדיוק כמו זוג נשוי, צילום: pixabay
ביהמ"ש: איש ואישה ידועים בציבור כשירים לאמץ ילדים בדיוק כמו זוג נשוי
19/09/2019, עו"ד לילך דניאל

במסגרת בקשה מוסכמת למתן צו אימוץ לילדה בת 4 שגדלה במשפחת אומנה, נדרש בית המשפט לענייני משפחה לשאלה האם ניתן לתת צו כאמור כאשר מבקשי האימוץ הם גבר ואישה ידועים בציבור, נוכח הוראת חוק האימוץ לפיה "אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד". נקבע, כי יש לתת להוראה פרשנות תכליתית בראי העיתים המשתנות ולקבוע כי גם בני זוג שאינם נשואים יכולים להימצא כשירים לאימוץ

עניינו של ההליך בבקשה למתן צו אימוץ ביחס לקטינה כבת 4 שהוכרזה בת אימוץ הן כלפי אמה והן כלפי אב לא ידוע. המבקשים אינם נשואים זה לזה אלא הם חיים יחדיו כידועים בציבור משנת 2007, ומגדלים את הקטינה כמשפחת אומנה החל מימים ספורים לאחר לידתה.

מתסקיר העו"ס לחוק האימוץ עלה, כי בני הזוג נקשרו מאוד לקטינה, שכאמור גדלה בביתם מיום לידתה, וכי ניכר שהם מעניקים לה ביטחון, חום ואהבה, יציבות וקביעות ומספקים את צרכיה הרגשיים והפיסיים. עוד נמצא כי הקטינה חשה אהובה ורצויה בביתם והם רואים בה חלק בלתי נפרד מביתם. עוד עולה מהתסקיר כי בני הזוג מטפלים בקטינה באהבה רבה ובמסירות, לא חסכו כל מאמץ על מנת לקדם אותה, וכיום היא ילדה שמחה ובעלת ביטחון עצמי רב.

המדינה מצדה, הסכימה למתן צו האימוץ, אלא שהדבר נתקל בבעיה משפטית נוכח הוראת סעיף 3 לחוק אימוץ ילדים, הקובעת לעניין כשרות המאמץ כי: "אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד". משכך, התעוררה השאלה האם בני זוג, איש ואישה, החיים כידועים בציבור כשירים לאמץ "כדרך המלך" או שמא מכוח החריגים הקבועים בחוק האימוץ.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה, השופט אלון גביזון, קבע כי נוכח הנוהג הקיים בבתי המשפט למשפחה לאורך שנים, המכיר באפשרות של איש ואישה ידועים בציבור לאמץ ילדים, הגיעה העת לעגן מצב זה בפסיקה מפורשת תוך התמודדות ישירה עם לשון סעיף 3 רישא לחוק האימוץ.

לדעת השופט, איש ואישה ידועים בציבור המנהלים תא משפחתי יציב עונים להגדרת סעיף 3 רישא לחוק  בבחינת "דרך המלך", ואין מקום להיזקק לשם כך לחריגים הקבועים בחוק לצורך הכשרת בקשתם לצו אימוץ. מילים אחרות, איש ואישה ידועים בציבור עומדים במבחן הכשירות לאמץ בדיוק כמו איש ואישה הנשואים זה לזו, וצמד המילים "איש ואשתו" שבסעיף 3 לחוק האימוץ כולל בתוכו  בני זוג - איש ואישה ידועים בציבור.

בעניין זה, ציין השופט כי עד כה בפסיקה לא נדרש בית המשפט העליון לסוגיה הפרשנית המתעוררת ביחס לשאלה האם ידועים בציבור עולים כדי "איש ואשתו", והמענה במקרים הספציפיים שהתעוררו ניתן במסגרת החריגים הקבועים בחוק האימוץ. לדעת השופט, נראה כי בעת שנחקק חוק האימוץ לפני למעלה מ- 30 שנה, יצא המחוקק מנקודת הנחה לפיה טובתו של קטין שהוכרז כבר אימוץ היא שימצא יציבות במשפחה הכוללת איש ואישה הנשואים זה לזו, וכי יש בנישואי בני הזוג כדי להבטיח לקטין המאומץ יציבות שכה נדרשת לו להמשך חייו והתפתחותו הבריאה.

יחד עם זאת, סבר השופט כי במציאות של ימינו ניתן "לקרוא תגר" על ההנחה האמורה, שתאמה את התפיסה החברתית באותה עת. "להבנתי, במציאות בה אנו חיים כיום עת התא המשפחתי מקבל צורות שונות, לרבות זוגות ידועים בציבור, לא ניתן לומר כי לתא משפחתי הכולל איש ואישה הנשואים זל"ז יציבות העולה על היציבות בתא משפחתי הכולל איש ואישה המקיימים מערכת זוגית של ידועים בציבור", כתב השופט. בהקשר זה, הזכיר גם את פסק הדין המכונן בעניין ירוס-חקק, בו כתב השופט המנוח חשין ז"ל כי "ימינו אלה אינם עוד כימים ההם. מאז נחקק חוק האימוץ התחוללו בחברה המערבית – ובחברה בישראל  - תמורות כה רבות וארוכות עד שנתקשה להכיל על תופעות בימינו עת הוראות חוק האימוץ כפשוטן. נתבונן סביבנו וידענו כי האקלים והרקע החברתי השתנו מאוד, וכי בימינו נפגוש משפחות רבות שאינן רואות עוד עצמן סרות למשמעותו של הדגם לשעבר. וגם משפחות אלו יכולות – על דרך הכלל כמובן – לשרת  את אינטרס הילד בדומה לאותו דגם של עבר".

גם השופט המנוח אדמונד לוי ז"ל כתב באותו פסק דין כי "הלכה הנוהגת עמנו שנים הרבה היא שדבר חקיקה אינו כופה על שמריו, הוא משול ליצור חי, הפושט צורה ולובש צורה חדשנית על רקע האופן שבו משתקפת תכליתו בראי העיתים המשתנות". מדברים אלו, הסיק השופט כי ניתן לתת לסעיף 3 רישא לחוק פרשנות "תכליתית בראי העיתים המשתנות",  ולכלול בתוכו גם איש ואישה ידועים בציבור.

תמיכה נוספת למסקנה זו מצא השופט גם בעובדה שהמחוקק בחר שלא להגדיר את הביטוי "איש ואשתו" בחלק ההגדרות שבחוק האימוץ, וכן בעובדה שבהוראות חוק אחרות בחר במפורש בצמד המילים "והבלתי נשוי", לעומת סעיף 3 רישא שבו לא צוינו המילים "איש ואישה הנשואים זל"ז" כי אם צמד המילים "איש ואשתו" בלבד. לדעת השופט, בכך למעשה התיר המחוקק פרשנות גמישה ותכליתית לצמד המילים העולה בקנה אחד עם ההתפתחות בתא המשפחתי. יתרה מזו, סעיף 1 לחוק האימוץ הקובע כי "צו אימוץ וכל החלטה אחרת בהליכי האימוץ יינתנו אם נוכח בית המשפט שהם לטובת המאומץ", אף הוא מאפשר לדעת השופט פרשנות מרחיבה ותכליתית לצמד המילים "איש ואשתו", באופן הכולל גם איש ואישה ידועים בציבור.

זאת ועוד, גם בחוק האומנה לילדים שנחקק לאחרונה יש כדי לתמוך בפרשנות לעיל, שכן חוק האומנה מאפשר גם לבני זוג, לאו דווקא בני זוג נשואים, לשמש כמשפחת אומנה. בעניין זה ציין השופט כי הניסיון מלמד שמשפחות אומנה רבות מבקשות לאמץ ילדים שנמצאים בחזקתן  מזה תקופה, לעיתים שנים, לאחר שהניסיון להחזירם לחיק משפחתם הביולוגית כשל והילדים הוכרזו בסופו של יום כברי אימוץ. משכך, לשיטתו, פרשנות חוק האימוץ צריכה להיעשות ברוח חוק האומנה וזאת כדי לאפשר רצף טיפולי לילד שהפך מילד אומנה לילד מאומץ.

לאור האמור, ומשנמצא כי המבקשים מנהלים זוגיות יציבה ומענקים לקטינה תא משפחתי יציב ואהוב, קבע השופט כי הם עונים להגדרת הביטוי "איש ואשתו" וזכאים לאמצה "בדרך המלך".

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
17 | S:166
תקדין במחיר מופקע