שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בג"ץ לא יקיים דיון נוסף באפשרות של תורם זרע סדרתי להביא ילד נוסף

חדשות

בג"ץ לא יקיים דיון נוסף באפשרות של תורם זרע סדרתי להביא ילד נוסף, צילום: pixabay
בג"ץ לא יקיים דיון נוסף באפשרות של תורם זרע סדרתי להביא ילד נוסף
18/09/2019, עו"ד לילך דניאל

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, דחתה בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דין שבו נדחתה בקשת אישה להרות מתרומת זרע לא אנונימית של תורם שהביא לעולם כבר עשרות ילדים עם נשים שונות. נקבע, כי עיון בפסק הדין מושא הבקשה מעלה כי לא נקבעה בו כל הלכה חדשה וכי טענות המבקשים הן "ערעוריות" במהותן ואין די בהן להצדיק דיון נוסף

תרומת זרע וניהול בנקי הזרע בישראל אינם מוסדרים לפי שעה בחקיקה ראשית, אלא בחקיקת משנה ובנהלים והנחיות שהוצאו מטעם משרד הבריאות. המבקשת היא רווקה בשנות הארבעים לחייה ללא בן זוג, המבקשת לבצע טיפולי הפריה חוץ גופית על מנת להביא ילד לעולם מזרעו של המבקש. בספטמבר 2017 פנתה המבקשת לבנק הזרע בבקשה לביצוע טיפולי הפריה וביצעה יחד עם המבקש מספר בדיקות רפואיות בהתאם.

כחודשיים אח"כ, בהוראת היועמ"שית של משרד הבריאות, סירב בנק הזרע להמשיך את ההליך בעניינם של המבקשים בטענה שמדובר בתרומת זרע שאינה אנונימית אשר אינה עומדת בתנאים המוגדרים בדין. זאת, בעיקר משום שלגישת משרד הבריאות המבקש אינו מתעתד לשמש כאב לילד שייוולד, וזאת על רקע היותו תורם זרע "סדרתי" אשר הביא לעולם שלושים וחמישה ילדים מנשים שונות, וזאת בנוסף לשלושה ילדים שהביא מאשתו הנוכחית. בשלב זה החלה מסכת התכתבויות בין המבקשים למשרד הבריאות, ולאחר שאלו לא קיבלו את מבוקשם הוגשה עתירה לבג"ץ.

בחודש פברואר 2019 דחה בג"ץ את העתירה וקבע כי אין זו העת המתאימה להורות על בטלות התקנות וההסדרים שנקבעו מכוחם, שכן קביעה זו משמעותה "יצירת תוהו ובוהו בנושא רגיש מאין כמותו". זאת, בפרט בשים לב לשלב שבו היו מצויים באותה העת הליכי הסדרת הנושא בחקיקה ראשית, אשר כפי שהודגש, ראוי להם כי יושלמו בהקדם.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

מכל מקום, נקבע כי ההכרעה בעניין תוקפם של ההסדרים אינה נדרשת שכן בנסיבות המקרה אין בה כדי לשנות מהמסקנה לפיה אין לאפשר למבקשת לעשות שימוש בזרעו של המבקש מכוח תקנת הציבור. הוטעם, כי בעשור האחרון הביא המבקש לעולם כ-35 ילדים מנשים שונות החיות במדינות שונות וכי הוא נשוי לאישה החיה בארצות הברית ולבני הזוג שלושה ילדים. עוד ציין בית המשפט כי במהלך המחצית השנייה של שנת 2017 פנה המבקש לשישה בנקי זרע שונים עם לפחות שבע נשים שונות על מנת להפקיד עבורן מנות זרע ובכל המקרים הוא הצהיר שהוא מתכוון לשמש כאב לילדים שייוולדו מזרעו.

בנסיבות אלו, כך נקבע, עולה חשד כבד שמא המבקש מנסה ליצור מצג שווא ביחס לכוונותיו לשמש כהורה, כשבפועל כוונתו היא להוות תורם זרע שזהותו ידועה, מבלי לשאת בחובות הוריות, בניגוד לדין הקיים בישראל. זאת, בפרט בשים לב לכך שתוכן הסכם ההורות שעליו חתמו המבקשים – בדומה להסכמי הורות נוספים שעליהם חתם המבקש – מאציל למבקשת באופן בלעדי את הסמכות לקבוע אם ובאיזה היקף יוכל המבקש לשמש כאב לילד ואם זהותו כלל תיחשף בפניו. משכך, נקבע כי הסכם זה "מותיר את מוסד ההורות קליפה ריקה מתוכן" והוא עומד בניגוד מובהק לתקנת הציבור.

בשולי הדברים הוסיף בית המשפט כי ההחלטה אינה עולה כדי פגיעה בליבת הזכות של המבקשת להורות, וכי לכל היותר תתכן פגיעה "בצדדיה של הזכות". זאת, משום שלא הגשמת רצונה של המבקשת להיות הורה עומדת על הפרק, אלא הגשמת רצונה להיות הורה לילד שייוולד מזרעו של המבקש דווקא. מכל מקום, צוין כי פגיעה אפשרית זו מוצדקת בנסיבות המקרה למול טעמים של טובת הילד והפגיעה באינטרס הציבורי.

המבקשים, שלא הסתפקו בכך, הגישו בקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין, בטענה כי מדובר בפסיקה תקדימית המובילה לתוצאה קשה לפיה "נאסר על שני אנשים בגירים ששניהם חפצים בכך, לבצע טיפולי הפריה חוץ גופית לשם הבאת ילד לעולם". לשיטתם, הסכם ההורות שעליו חתמו אינו נוגד את תקנת הציבור ושגה בית המשפט בקבעו כי זכותה של המבקשת להורות נפגעת רק בשוליה. עוד טענו המבקשים כי פסק הדין מהווה "גושפנקא תקדימית מסוכנת" למשרד הבריאות לפעול ללא סמכות מפורשת בדין, והוא אף סותר פסיקה של בתי המשפט המחוזיים בהקשר זה.

הנשיאה אסתר חיות דחתה את הבקשה תוך שהזכירה כי הליך של דיון נוסף הוא חריג, ותנאי לקיומו הוא כי בפסק הדין נפסקה הלכה אשר "עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה" יש מקום לקיים בה דיון נוסף".

לדעת חיות, עיון בפסק הדין מושא הבקשה מעלה כי לא נקבעה בו כל הלכה חדשה, וכי בית המשפט שב והדגיש "ברחל בתך הקטנה" כי הכרעתו מבוססת על נסיבותיו הקונקרטיות והחריגות של המקרה דנן שבהן הוכח כי המבקש הוא תורם זרע "סדרתי" אשר התנהגותו בעבר ובהווה מלמדת שאין בכוונתו לשאת בחובות הוריות כלפי הילד או הילדה שייוולדו מזרעו. לפיכך, נקבע, כי טעמים של טובת הילד ותקנת הציבור אינם מאפשרים כי ישמש כתורם זרע שאינו אנונימי בהתאם לדין הקיים.

זאת ועוד, לדברי חיות, בית המשפט אף הדגיש כי הערותיו בכל הנוגע להיקף סמכותו של שר הבריאות לפי סעיף 33 לפקודת בריאות העם הן בבחינת למעלה מן הצורך, בציינו כי "הכרעה בעניין תוקפן של התקנות וההסדרים שנקבעו מכוחן אינה רלוונטית במקרה הקונקרטי, שכן אין בה כדי לשנות מן המסקנה כי אין לאפשר לעותרת לעשות שימוש בזרעו של העותר בהפריה מלאכותית".

עוד הוסיפה חיות כי קביעתו של בית המשפט לפיה אין מקום בעת הנוכחית להורות על בטלות חקיקת המשנה וההוראות המינהליות המסדירות את נושא ההפריה החוץ גופית בישראל, עולה בקנה אחד עם פסיקה קודמת של בית המשפט העליון, והוא הדין באשר לקביעות הנוגעות לזכות להורות. לדברי הנשיאה, אין לקבל את טענת המבקשים לפיה קביעות שונות של בתי משפט מחוזיים מקימות, כשלעצמן, עילה לקיום דיון נוסף.

לבסוף ציינה הנשיאה כי דומה שטענות המבקשים מבקשות בעיקרן להשיג על קביעתו של בית המשפט לפיה מכלול נסיבות העניין מוביל למסקנה כי הסכם ההורות שעליו חתמו נוגד את תקנת הציבור, אלא שטענות אלו הן "ערעוריות" במהותן ואין די בהן להצדיק דיון נוסף.

נוכח האמור, הבקשה נדחתה ללא צו להוצאות. המבקשים יוצגו ע"י עוה"ד הדס ברוה וסמדר פרי. משרד הבריאות יוצג ע"י עו"ד הדס ערן. בנק הזרע יוצג ע"י עו"ד ברוך גרוס.

 

דנג"ץ 3192/19

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
17 | S:166
כנס המשפט פופ אפ בתקדין