שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > איימה ותקפה את הגננת של ילדיה – ותשלם מאות אלפי שקלים

חדשות

איימה ותקפה את הגננת של ילדיה – ותשלם מאות אלפי שקלים, צילום: pixabay
איימה ותקפה את הגננת של ילדיה – ותשלם מאות אלפי שקלים
18/09/2019, עו"ד רונן שיכמן

בית משפט השלום בת"א קיבל את תביעתה של גננת שהותקפה ע"י אמם של שני ילדים בגן. נפסק , כי האם תפצה את הגננת ב-50 אלף שקלים, וכן תשפה את הביטוח הלאומי ב-159 אלף שקל. מנגד, נדחתה תביעת הגננת נגד מעסיקתה, בנימוק שמדובר בתרחיש פתאומי ובלתי-צפוי ולכן לא הייתה מוטלת עליה חובת זהירות בנסיבות המקרה

התובעת היא גננת במקצועה שהועסקה במועד הרלוונטי בגן ילדים בבאר-שבע, המצוי בבעלות עמותה. בשנת 2013, הותקפה התובעת ע"י אמם של שניים מילדי הגן. השתלשלות העניינים החלה יום קודם לתקיפה, כאשר האם הגיעה לגן בשעות הפעילות ושוחחה עם הסייעת בעניין אישי שאינו קשור לעבודה. משהשיחה התמשכה, הגננת כעסה על הסייעת והעירה לה שהיא מתבקשת להתמקד בהשגחה על ילדי הגן ולא בשיחה עם האם.

השיחה אכן הופסקה, והאם עזבה את הגן. מאחר שהאם חשבה שנאמרה עליה אמירה בלתי הולמת, היא צלצלה מאוחר יותר לגננת פעמיים כדי להביע תרעומת על הדברים, ובין השתיים נקבעה פגישה ליום למחרת. על פי כתב האישום שהוגש נגד האם, במהלך פגישה זו איימה האם על הגננת בכך שאמרה לה "תסתכלי עלי טוב טוב, תדעי שאני מסוכנת" וזאת בכוונה להפחידה או להקניטה, ומאחר שסברה כי הגננת דיברה אליה באופן הפוגע ברגשותיה. סמוך לאחר מכן, תקפה האם את הגננת בכך שהפילה אותה ארצה, משכה ושרטה אותה. בסופו של דבר, הגיעה הסייעת למקום בעקבות הצעקות שנשמעו וניסתה להפריד ביניהן, ובהמשך הוזמנה ניידת מד"א והמשטרה גם היא נכנסה לתמונה.

בהליך הפלילי הורשעה האם בעקבות הודאתה בעבירות של איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, והוטל עליה, בין היתר, לשלם לגננת פיצוי בסך של 3,000 שקלים. בעקבות האמור, הגישה הגננת תביעה אזרחית נגדה, בשל נזקי הגוף שנגרמו לה לטענתה בעקבות התקיפה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כן תבעה התובעת גם את העמותה, מעסיקתה, בטענה שיום לפני התקיפה הביעה לפני המנהלת שלה את חששותיה מפני האם, אך זו לא הגישה לה סיוע ולא נקטה בכל פעולה כדי להפיג את הסיכון ואת פוטנציאל מימוש איומיה של האם כלפיה. גם דקות ספורות לפני התקיפה, כשהתובעת שוחחה עם המנהלת בטלפון וביקשה שתגיע לגן – זו לא שעתה לבקשתה. יצויין, כי המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע התקיפה כתאונת עבודה ושילם לתובעת גמלאות בעטיו. בשל האמור, הגיש המוסד תביעת שיבוב נגד האם, לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי.

האם מצדה, לא התכחשה לאחריותה, אולם טענה כי לתובעת חלק משמעותי בהתרחשויות. לדבריה, דובר היה במריבה משותפת במהלכה התובעת קנטרה אותה והיא גם זו אשר יצרה את המגע הראשוני באופן תוקפני, כאשר דחפה אותה ונתנה לה מכת אגרוף בכתף ימין. לפיכך, טענה האם כי יש להעמיד את תרומתה של התובעת להשתלשלות העניינים בשיעור של 40%.

המעסיקה מצדה, טענה כי לא הייתה לה כל יכולת למנוע את התקיפה, היות שמדובר באירוע פתאומי ובלתי צפוי שלא ניתן להטיל אחריות בגינו. לחילופין טענה, כי ככל שיימצא כי יש אחריות, אזי לכל הפחות יש להטיל על התובעת אחריות תורמת להתפתחות התגרה.

השופטת מי-טל אל-עד קרביס קבעה כי אמירות כפי שנאמרו לכאורה ולא-לכאורה על ידי התובעת כלפי האם לא היו, אינן, ולא יכולות להיות ולו תירוץ, לא כל שכן סיבה או נימוק, להרמת יד ולאלימות. נקבע, כי מהתמונה שהצטיירה בבית המשפט מדובר למרבה הצער באי-הבנה, ולכל היותר אמירה שאינה במקומה, אשר הובילה למחול שדים מיותר שבסופו נותרה אישה צעירה עם נכות, בעיקר נפשית.

עוד הוסיפה השופטת כי לא ניתן להתעלם מכך שבתקשורת טובה, שהייתה חסרה, ניתן היה לפתור את המחלוקת שהתגלעה במקום לפנות למחוזות שהדעת (והדין) אינם סובלים. נקבע, כי לאור הרשעתה של האם, שלא הגישה בקשה להביא ראיות לסתור את הרשעתה, היא אחראית לנזקיה של התובעת.

אשר לעדות האם לפיה לכאורה התובעת היא זו שיזמה את המגע התוקפני הראשון כאשר נתנה לה מכת אגרוף בכתף, קבעה השופטת כי מדובר בעדות יחידה נעדרת סיוע של בעל דין המעוניין בתוצאות המשפט, וכי אין אשם תורם מצידה של התובעת להשתלשלות העניינים המצערת. בנוסף, נקבע כי גם למעסיקה אין אחריות לאירוע המפתיע, החריג ויוצא הדופן או לתוצאותיו.

עוד ציינה השופטת כי התובעת אישרה בחקירתה הנגדית כי אמרה לאם שהיא זו שבחרה עבור ילדיה את הגן, ואם לא טוב לה - היא יכולה לעזוב. עם זאת, נקבע, אין במילים אלו כדי להוות תירוץ להתפרצותה של האם, ולו תירוץ לדחיפתה של התובעת כך שראשה נחבט ונחבל מהמשקוף של הדלת, ולכך שהתובעת מצאה את עצמה על הרצפה וכשבעודה שם האם בעטה בה כשבין לבין גם משכה בשערות ראשה. נקבע, כי הרמת יד של התובעת על האם עובר לתקיפה לא הוכחה ולא הוצג כל תיעוד לתלונה שהגישה האם במשטרה או לפציעתה. כמו כן, נקבע כי אין באמירה של התובעת לגבי האפשרות הנתונה לאם להוציא את ילדיה מהגן כדי להוות משום התגרות או קנטור העולים כדי "אשם תורם" כלשהו להתנהגותה של האם, ולתקיפה שהתרחשה מיד לאחר מכן.

בכל הנוגע לאחריות המעסיקה, הזכירה השופטת כי ככלל, מעסיק חייב לדאוג לביטחונו של עובד. אולם, תרחיש שבו אם שלכל היותר כועסת, המוכרת לצוות הגן משנים קודמות ושלא היו עמה בעבר כל היתקלויות חריגות, שעובר לאירוע העברייני לא היו על כך אינדיקציות למעסיק, תתייצב בגן ותכה את הגננת, הוא תרחיש פתאומי בלתי-צפוי וככזה אין מקום להטיל על המעסיק חובת זהירות ואחריות בנסיבות.

עוד צוין כי שיקולים של מדיניות ציבורית עשויים גם הם למנוע קביעת חובת זהירות, שהרי למנוע מלכתחילה כניסת הורים לגן משמעה פגיעה בקטינים, והטלת חובה ללוות כל שיחה בשומר או מאבטח גם היא בלתי סבירה מבחינת העלויות הכרוכות בכך. על כן נקבע כי לנזק של התובעת אחראית רק האם נוכח הרשעתה, קיומה של עוולת תקיפה והיעדר אשם תורם מצד התובעת. 

לאור האמור, נדחתה תביעת התובעת נגד מעסיקתה ומנגד התקבלה תביעתה נגד האם, שחויבה לפצותה ב-50 אלף שקל וכן לשפות את המל"ל ב-75% מסכום הנזק, קרי 159,000 שקלים. התובעת יוצגה בהליך ע"י עו"ד אוחיון. האם יוצגה ע"י עו"ד אלטרמן. המעסיקה ומבטחתה יוצגו ע"י עו"ד מנדה. המל"ל יוצג ע"י עו"ד ברקוביץ.

 

ת"א 15278-10-14

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:86
קומיט וכל טופס במתנה