שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > עיריית ב"ש תשנה תבחיני תמיכה בעמותות ספורט בעיר על מנת לקדם נשים

חדשות

עיריית ב"ש תשנה תבחיני תמיכה בעמותות ספורט בעיר על מנת לקדם נשים, צילום: pixabay
עיריית ב"ש תשנה תבחיני תמיכה בעמותות ספורט בעיר על מנת לקדם נשים
15/09/2019, עו"ד לילך דניאל

בית המשפט לעניינים מנהליים חייב את עיריית ב"ש לשנות תבחיני תמיכה בעמותות ספורט בעיר בהיבט של העדפה מתקנת. זאת, בתגובה לעתירה שהגישה עמותה לקידום כדורגל נשים בטענה לאפליה של קבוצת כדורגל הנשים בעיר לעומת עמותות ספורט אחרות. נקבע, כי התבחינים הקיימים אינם מתחשבים, על פני הדברים, בצרכים השונים של כלל האוכלוסייה, והם אינם מקיימים את החובה לנהוג בשוויון, במובן המהותי

העותרת, העמותה לקידום כדורגל נשים בבאר שבע, נוסדה בשנת 2003 ומטרתה המרכזית היא פיתוח כישורי נשים בענף הכדורגל. לשם כך מפעילה העמותה מספר קבוצות: קבוצת נשים בוגרות בליגה הראשונה לכדורגל נשים (ליגת העל), קבוצת נשים בוגרות שנייה המשחקת בליגה השלישית לכדורגל (הליגה הארצית), קבוצת נערות, קבוצת ילדות ובית ספר לכדורגל לבנות. כל הקבוצות משחקות במסגרת ההתאחדות לכדורגל.

המסגרת הנורמטיבית לחלוקת כספי תמיכות ברשויות המקומיות, מותווית בנוהל תמיכות של הרשויות המקומיות שפורסם בחוזר מנכ"ל מטעם משרד הפנים. בנוסף, בשנת 2008 הגישה העותרת עתירה לבג"ץ נגד עיריית באר שבע, החברה העירונית, שלה, משרד הפנים וקבוצת כדורגל הפועל באר שבע גברים, שבה דרשה לחלק לה תקציבים באופן זהה לתמיכה הכספית הניתנת לקבוצות כדורגל גברים, תוך העדפה מתקנת; ולאפשר שימוש שוויוני במתקני הספורט. בסופו של יום הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקבע כי החל משנת 2011, סכום התמיכה לקבוצת הבוגרות של העותרת יהיה כסכום שיתקבל בהתאם לרמת הניקוד לקבוצת כדורגל בוגרים בליגה הארצית לגברים.

במסגרת העתירה הנוכחית, טענה העמותה להפליה של קבוצת כדורגל הנשים בבאר שבע, לעומת עמותות ספורט אחרות בעיר ובייחוד לעומת שתי הקבוצות הייצוגיות המקבילות לכדורגל וכדורסל גברים. לטענת העמותה, הפליית קבוצת כדורגל הנשים קיימת במספר מישורים ובכלל זאת קבלת מענקי הישגיות; תבחיני התמיכות בעמותות ספורט בעיר; שימוש במתקן המשחקים אצטדיון טרנר ותחזוקת מתקן האימונים או מתקן המשחקים שבהם היא משתמשת.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופט גד גדעון ציין בפתח הדברים כי רשות מקומית נדרשת לנהוג בשוויון, וחובה זו חלה עליה גם לעניין תמיכה במוסדות וגופים, לרבות קבוצות ספורט. בעניין זה נקבע בפסיקה כי חלוקה של כספי תמיכה למוסדות ציבור על ידי רשות מקומית צריכה להיעשות באופן ההולם את היות העירייה נאמן הציבור על פי נוהל התמיכות ברשויות המקומיות, ומכוח עקרון השוויון הכללי, לפי תבחינים ברורים, גלויים, שוויוניים, וענייניים, תוך התחשבות בצרכי כלל האוכלוסייה בעיר.

עוד ציין השופט כי מספר ועדות ציבוריות דנו בנושא ספורט נשים ועמדו על הפערים המגדריים הקיימים בתחום. כמו כן, בעשורים האחרונים ננקטו פעולות לשיפור המצב. עם זאת, קבע השופט, על פני הדברים מצב כדורגל הנשים בישראל, בכל האמור בהיבט השוויון בתקציבים, רחוק מלהיות מספק. כך, ניתוח מגדרי שערך משרד התרבות המדע והספורט של תקציב מנהל הספורט מגלה שמרבית מתקציבי התמיכה של מנהל הספורט עבור עונת פעילות 2016/2017 (76.7%) הגיעו לגברים המשתתפים באיגודים, אל מול 23.3% אשר הגיעו לנשים.

לגופו של עניין ציין השופט כי לפי הפסיקה, שאלת קיומה של אפליה פסולה תבחן בעיקר ע"פ תוצאת ההחלטה או ההתנהגות העומדת לביקורת. לעניין זה הדגישו העותרת והאגודה לזכויות האזרח, שהצטרפה להליך כידידת בית המשפט, כי בעשור האחרון התמיכה בעותרת ירדה מ- 300,000 שקל לכ-100,000 שקל. בשנת 2017 קיבלה קבוצת הנשים בכדורגל תקציב תמיכה של 117,845 שקל, בעוד שקבוצת הגברים בכדורגל קיבלה 3,664,756 שקל סכום העומד על פי 31 מהנשים.

לדעת השופט, אחד הקשיים בתבחינים שנקבעו נובע מהגבלת היקף התמיכה אך ל-50% מתקציבה של הקבוצה. לדבריו, שיטה זו מחזקת בפועל, באופן משמעותי, את הגופים החזקים והמתוקצבים ממילא, וגוררת פגיעה יחסית בקבוצות הסובלות מנחיתות מבנית, כקבוצה הנשים, שלהן אין - בשלב זה - יכולת לגייס הכנסות בהיקפים דומים, ממקורות חיצוניים. כך נוצר מעגל שוטה, המונע תיקון העיוות ההיסטורי ומשמר את המצב הקיים: תקצוב נמוך של גופים חלשים מבחינה כלכלית, הגורר פגיעה בהיקף הפעילות ורמתה.

קושי אחר, לדעת השופט, נעוץ באופן קביעת הניקוד. במובן זה לדבריו, התבחינים הקיימים אינם מתחשבים, על פני הדברים, בצרכים השונים של כלל האוכלוסייה, והם אינם מקיימים את החובה לנהוג בשוויון, במובן המהותי, בניגוד לנוהל שנקבע ע"י משרד הפנים. כמו כן, קביעת הניקוד נגזרת אף היא מהיקף הפעילות הכספית של הקבוצה, וגם זה מעורר קושי. קושי נוסף עולה, לדעת השופט, בהיות קביעת מדרג הענפים נגזרת משיקולים כלליים, וביניהם "שיקולי רייטינג".

נוכח האמור, סבר השופט, נראה כי יש להתערב בהחלטת הרשות לעניין תבחיני התמיכות, ולהורות על שינויים בהיבט ההעדפה המתקנת. עם זאת קבע כי יש לסייג את האמור, באופן שעל הסעד ההולם לצפות פני עתיד, בין היתר בשל השיהוי לגבי שנות התקציב שחלפו וההשלכה הרוחבית על יתר גופי הספורט הנתמכים. לפיכך, על העיריה לתקן את התבחינים לשנת 2019 ואילך, באופן שתינתן העדפה מתקנת לנשים במסגרת שיטת הניקוד.

בנוסף, סבר השופט כי יש לבצע העדפה מתקנת ביחס למגבלת היקף התמיכה, ע"י העלאת שיעורה מעבר ל-50%. זאת, משום שמגבלה זו, אכן מעצימה את התוצאה של אפליה כלפי העותרת, אשר כאמור מתקשה באופן מובנה בהשגת הכנסות חיצוניות, בהשוואה לקבוצות הגברים המקצועניות. על הרשות לבחון את העניין, ולקבוע הוראות שתכלולנה מגבלת תמיכה ע"פ שיעור גבוה יותר, ואשר תעמודנה בתוקף החל משנת 2020.

בהמשך דחה השופט את החלק בעתירה המתייחס למענקי ההישגיות שכן גם אם החלטה להעדיף ענפי ספורט אחרים על ענף הכדורגל בכל הנוגע למענקי הישגיות, אינה נוחה לעותרת, הרי שהיא מצויה בתחום שיקול הדעת המסור לעירייה, בקביעת סדרי עדיפויות בתקציבים, ואין מקום להתערבות בשיקול דעתה.

אשר לטענת העותרת כי היא מופלית בשימוש במתקן המשחקים אצטדיון טרנר, קבע השופט כי עצם הדרישה לתשלום עלות הפעלת האיצטדיון אינה בלתי סבירה, וקביעה אחרת תהווה בפועל התערבות נוספת, מעבר לאמור, בהוראות לעניין התמיכה הכספית בקבוצה. בנוסף, נקבע, העותרת לא הוכיחה כי היא מחויבת בחיובים כספיים מוגזמים בגין השימוש במתקני ספורט, לעומת הסכמי שימוש שיש לעירייה עם קבוצות אחרות. אשר על כן, לא נותר אלא להורות לעירייה לתת לעותרת זכות שימוש שווה באצטדיון טרנר וביתר המגרשים, בכפוף לעמידה בתנאים הנדרשים לשימוש בהם.

לבסוף קבע השופט כי לא הוכחה אפליה על רקע מגדרי בהקשר של תחזוקת מגרשי המשחקים, ואם מצבם אינו משביע רצון הרי שמצב זה רלוונטי הן לגבי קבוצות הגברים והן לגבי קבוצות הנשים. לפיכך, יש לשיטתו לאמץ את התחייבות העירייה לפיה היא תתמיד בפעילותה לתחזוקת המתקנים, וכי המתקנים שיועמדו לשימוש העותרת יעמדו בסטנדרטים ובתנאים של מגרשים העומד ליתר קבוצות הכדורגל שבהם עושות שימוש יתר עמותות הספורט בעיר.

סיכומם של דברים - העתירה התקבלה חלקית, על העירייה לשנות את התבחינים בהתאם לאמור בפסק הדין. העירייה תישא בהוצאות העותרת בסך 15,000 שקל. העותרת יוצגה בהליך ע"י עוה"ד דליה בושינסקי. העירייה והחברה העירונית יוצגה ע"י עוה"ד מוריה מלול. האגודה לזכויות האזרח יוצגה ע"י עוה"ד שרון אברהם – ויס.

 

עת"מ 23013-10-18

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:103
קומיט וכל טופס במתנה