שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בג"ץ בדיון נוסף: ישראל רשאית להחזיק בגופות מחבלים לצרכי מו"מ

חדשות

בג"ץ בדיון נוסף: ישראל רשאית להחזיק בגופות מחבלים לצרכי מו"מ, צילום: istock
בג"ץ בדיון נוסף: ישראל רשאית להחזיק בגופות מחבלים לצרכי מו"מ
09/09/2019, עו"ד לילך דניאל

הרכב של 7 שופטי בג"ץ פסק במסגרת דיון נוסף כי מדינת ישראל רשאית להחזיק בגופות מחבלים לצרכי מו"מ עם ארגוני טרור. זאת, בניגוד למה שנפסק בעבר ע"י הרכב מצומצם יותר של שופטים. דעת הרוב, בראשות הנשיאה אסתר חיות, קבעה כי תקנות שעת חירות מסמיכות את המפקד הצבאי להחזיק בגופות מחבלים, וכי אין בדין הבינל' עיגון לקושי משפטי הגלום בפרקטיקה זו

התגברות גל פיגועי הטרור מאז ראשית שנת 2015 הובילה את גורמי הביטחון ואת הדרג המדיני לשקול ולבחון מדיניות הנוגעת להחזקת גופות מחבלים לצורכי משא ומתן. לאחר דיון שבמהלכו הוצגו לו חוות דעת מקצועיות מטעם גורמי ביטחון שונים וכן מטעם גורמים משפטיים בכירים במשרד המשפטים, קיבל הקבינט החלטה לפיה גופות מחבלים תוחזרנה בתנאים מגבילים הנקבעים על ידי גורמי הביטחון וכי גופות מחבלים בשיוך חמאס או כאלה שביצעו אירוע טרור חריג במיוחד - יוחזקו בידי ישראל.

מאז קבלת החלטה זו, הוחזקו בידי מדינת ישראל כמה עשרות גופות של מחבלים, מכוח צווים או החלטות שהוציאו המפקדים הצבאיים או מפקדי המשטרה. לצד זאת, הרוב המוחלט של הגופות הוחזרו למשפחות המחבלים על פי הכלל שנקבע בהחלטת הקבינט.

המשיבים הם בני משפחותיהם של שישה מחבלים שגופותיהם מוחזקות בידי ישראל. המשיבים עתרו לבג"ץ נגד ההחלטה להחזיק בגופות, בטענה כי הדבר נעשה בחוסר סמכות וכי אין בדין הישראלי או הבינלאומי הסדר כלשהו המסמיך את המפקד הצבאי להחזיק גופות מחבלים לצרכי משא ומתן, בדרך של קבורה ארעית או בכל דרך אחרת. עוד נטען כי החזקת גופות מחבלים לצרכי משא ומתן היא פרקטיקה המהווה ענישה קולקטיבית, הפוגעת באופן לא מידתי בכבוד המתים ובכבודם של בני המשפחות המבקשים להביאם לקבורה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

המדינה טענה מנגד כי תקנה 133(3) לתקנות ההגנה (שעת חירום) מסמיכה את המפקד הצבאי להחזיק בגופות מחבלים, וכי מההסמכה להורות על מקום קבורת הגופה נגזרת גם הסמכות להורות על קבורה ארעית לצורך משא ומתן. לגישת המדינה, מקור הסמכות עולה בקנה אחד עם המשפט הבינלאומי וכי החזקת הגופות נעשית לתכלית ראויה ובמידתיות, בשים לב לכך שהיא נועדה לסייע להשיב שבויים ונעדרים ישראלים.

בדעת רוב קיבל בג"ץ את העתירות וקבע כי התקנה אינה מסמיכה את המפקד הצבאי להחזיק בגופות מחבלים לצרכי משא ומתן. עוד נקבע כי ככל שהמדינה מעוניינת להחזיק בגופות כאלו עליה להסדיר את הנושא בהסדר חוקי מלא ושלם, שיוקדש באופן ספציפי לנושא זה, בחקיקה ראשית ומפורשת אשר תעמוד בסטנדרטים המשפטיים הקיימים בדין הישראלי ותתכתב עם הוראות הדין הבינלאומי, וזאת תוך שישה חודשים מיום מתן פסק הדין.

נוכח האמור, הגישה המדינה בקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין וזו התקבלה ע"י נשיאת בית המשפט העליון, אשר קבעה את הנושא לדיון בפני הרכב מורחב של שבעה שופטים. הנשיאה חיות, שעמדה בראש ההרכב, קבעה כי נקודת המוצא לדיון שעליה אין המדינה חולקת, היא כי מניעת השבת גופות מחבלים לקבורה בידי משפחותיהם כרוכה בפגיעה מסוימת בכבוד המת ומשפחתו וכי נוכח הפגיעה בזכויות אדם הכרוכה בפעולת המפקד הצבאי, עליה לעמוד בדרישת ההסמכה המפורשת. משכך, נשאלת השאלה האם ניתן למצוא הסמכה זו בתקנה 133(3) לתקנות ההגנה.

לאחר מהלך פרשני, קבעה הנשיאה חיות כי לשונה של התקנה, וכן התכלית הסובייקטיבית והאובייקטיבית שאותן היא מיועדת להגשים, מוליכים למסקנה לפיה ניתנה בידי המפקד הצבאי הסמכות להורות מכוחה, בין היתר, על קבורה ארעית של גופות מחבלים לצרכי משא ומתן עם ארגוני הטרור. זאת, על מנת להגן על בטחון המדינה, ובכלל זאת חתירה נמשכת ונחושה להשבת חללי וחיילי צה"ל ואזרחי ישראל הנמצאים בידי ארגוני הטרור. עוד נפסק, כי הדין הבינלאומי אינו מסתייג מהחזקת גופות במסגרת עימות מזוין וכי אין בדין הבינלאומי עיגון לקושי משפטי הגלום בפרקטיקה זו.

עוד ציינה חיות כי מדינת ישראל, למרבה הצער, למודת ניסיון בעסקאות עם ארגוני מחבלים שבהן הוחזרו גופות שהוחזקו בקבורת ארעי כנגד החזרת חיילי וחללי צה"ל וכן אזרחים ישראלים. על כן, ניתן לקבוע כי אין מדובר באמצעי שרירותי או מחוסר היגיון וכי מתקיים קשר רציונאלי בין החזקת גופות מחבלים בקבורת ארעי ובין הצורך לקדם משא ומתן עם ארגוני הטרור על השבת חיילי וחללי צה"ל ואזרחים ישראלים המוחזקים על-ידם. עוד סברה הנשיאה כי הכללים המגבילים שנקבעו בהחלטת הקבינט מחזקים אף הם את המסקנה כי מדובר בהחלטה מידתית, ולכך יש להוסיף את המגבלות והאיזונים שנקבעו בהקשר זה עוד בשנת 2004 בחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, העומדים בעינם. עם זאת, משהפעלתה של סמכות זו כרוכה במידה של פגיעה בכבוד המת ובכבוד משפחתו, יש לדעת הנשיאה לתחום ולגדור את הסמכות ולהפעילה במגבלות ובאיזונים מתאימים, כפי שפורט באותה חוות דעת של היועמ"ש.

השופטים הנדל, עמית וסולברג הסכימו לפסק דינה של הנשיאה. מנגד, השופטים פוגלמן, ברק-ארז וקרא סברו בדעת מיעוט, כי תקנה 133(3) אינה מסמיכה במפורש את המפקד הצבאי להורות על קבורה ארעית של גופות מחבלים לצרכי משא ומתן, ולכן נדרשת לצורך כך חקיקה, כפי שנקבע בפסק הדין מושא הדיון הנוסף. השופטת ברק-ארז סברה עם זאת בעמדת ביניים כי יש להבחין בהקשר זה בין מחבלים תושבי עזה שאת גופותיהם ניתן, לגישתה, להחזיק לצרכי משא ומתן גם לא מכוח חקיקה ספציפית, על-פי הדין הבינלאומי, וזאת בשונה מגופות של תושבי אזור יהודה ושומרון או תושבי ואזרחי מדינת ישראל.

 

דנג"ץ 10190/17

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
17 | S:166
תקדין במחיר מופקע