שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > מפעילת קייטנות אפיה לילדים תפוצה על העתקת פוסטים שיווקיים בפייסבוק

חדשות

מפעילת קייטנות אפיה לילדים תפוצה על העתקת פוסטים שיווקיים בפייסבוק, צילום: pixabay
מפעילת קייטנות אפיה לילדים תפוצה על העתקת פוסטים שיווקיים בפייסבוק
09/09/2019, עו"ד רונן שיכמן

בית משפט השלום חייב קונדיטורית המפעילה עסק של קייטנות אפייה לילדים לפצות מתחרה שלה, לאחר שפרסמה בפייסבוק תכנים שיווקיים הדומים במהותם לפרסומיה. נקבע, כי קריאת שתי המודעות מלמדת כי דובר בהעתקה ממשית ומהותית של התכנים המקוריים

התובעת היא הבעלים, המנהלת והמפעילה של בית העסק "מתוקים KIDS", במסגרתו היא מקיימת סדנאות בישול וקייטנות אפייה לילדים מזה שנים רבות. הנתבעת מפעילה עסק מתחרה בשם "המתוקים של ציפי", שגם במסגרתו היא מקיימת קייטנות אפייה המיועדות לילדים.

בין היתר, פרסמה התובעת בדף הפייסבוק של העסק שלה פרסומים אודות קייטנות לילדים שהיא מקיימת בחודשי הקיץ. לטענת התובעת, בשנת 2016 גילתה להפתעתה כי מודעות פרסומיות שפרסמה הנתבעת ברשת דומות מאד, וכמעט זהות מבחינה מילולית למודעות שהיא פרסמה בחשבון הפייסבוק שלה. אשר על כן, הגישה התובעת תביעה כספית נגד הנתבעת, בעילות של הפרת זכות יוצרים, זכות מוסרית, גניבת עין, עשיית עושר ועוד.

הנתבעת להגנתה, טענה כי פרסומיה שונים במהותם מתכניה של התובעת והיא לא העתיקה אותם. יתר על כן, לשיטתה, הפרסומים כוללים מידע גנרי כגון תיעוד סדנאות קודמות, פרטי הסדנאות ופרטי יצירת קשר ואין לתובעת זכות קניינית במילים הגנריות המתארות פעולות אפייה כגון, "נלוש", "נרדד", "נקצוץ" וכד'. לגישת הנתבעת, כל אדם זכאי לעשות במילים אלה שימוש בלי לחשוש לפגיעה בזכות יוצרים. זאת ועוד, קהל היעד של הנתבעת שונה מקהל היעד של התובעת, שכן כל אחת מהן מקיימת את הקייטנה באזור גיאוגרפי שונה (הנתבעת ביבנה והתובעת ברמת השרון).

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופטת דלית ורד קבעה כי פרסומת התובעת אודות קייטנות אפייה לילדים מקיימת את דרישת המקוריות שבחוק זכות יוצרים, כאשר ממכלול הטקסט והמבנה של הפרסומת ניתן ללמוד שהתובעת השקיעה זמן ומחשבה לצורך הכנת הפרסומת. כמו כן, גם דרישת היצירתיות מתקיימת והיא באה לידי ביטוי בנוסח קליט שעשוי למשוך לקוחות להירשם לקייטנות. כך למשל, בהמשך למילים הגנריות מעולם האפייה, המובאות בגוף ראשון רבים, נאמר "ננשנש...ובעיקר נעשה הרבה כיף". לדברי השופטת, שילוב שני הדברים הללו יחדיו יש בו כדי ליצור אוירה קלילה, בלתי פורמאלית וחברית.

עוד הוסיפה השופטת, כי האמירה לפיה בסיום כל פעילות הילדים יוכלו לקחת את המטעמים שהכינו בצירוף ספר מתכונים, היא בגדר ערך מוסף לפעילות המרכזית של הקייטנה, ויש בה כדי להעיד על יצירתיות. לסיכום נקודה זו, סברה השופטת כי מבנה המודעה, הבנוי משפטים קצרים וקליטים, המקצב שלה והחיבור של מספר משפטים לכדי טקסט אחד בעל מבנה מסוים - יש בו כדי ללמד על ביטוי אישי של התובעת, גם אם לא ברמה גבוהה.

עוד נקבע, כי התכנים המקוריים של התובעת הם בגדר "יצירה ספרותית" המוגנת בזכות יוצרים, בהיותה מבוטאת בכתב. בנוסף, מתקיים גם תנאי הקיבוע, משמדובר במודעה כתובה. לאור האמור, נקבע כי יש לראות במכלול המילולי של המודעה, במבנה ואופן שזירת המשפטים לכדי טקסט אחד, יצירה ספרותית מוגנת.

לצד זאת הודגש כי לתובעת אין זכות יוצרים במילים הספציפיות שכתובות בפרסומת (לדוגמא, "כיף", "נמדוד", "נקצוץ", "ננשנש" וכו'), כלומר אין לתובעת זכות יוצרים "באבני הבניין" אך יש לה זכות יוצרים באופן שזירת המשפטים ובמבנה המודעה.

בכל הנוגע לשאלת ההעתקה, סברה השופטת כי זו אינה מעוררת קושי. ראשית, לנתבעת הייתה גישה לתכנים המקוריים של התובעת, שכן התובעת פרסמה את המודעות בפייסבוק. שנית, מהתבוננות במודעות והשוואתן ניתן ללמוד, לדעת השופטת, כי לשתי המודעות מבנה זהה, המשפטים המופיעים במודעות דומים ובחלקם אף זהים ואפילו חלק מסמני הפיסוק זהים. לדוגמא, הן במודעה של התובעת והן בשל הנתבעת לאחר המילה "ננשנש" יש שלוש נקודות ולאחר מכן כתוב "ובעיקר נעשה הרבה כיף!!". גם שני סימני הקריאה שלאחר המילה "כיף" מלמדים לדברי השופטת על העתקה, שכן בסיום משפט נהוג לשים סימן קריאה אחד בלבד. בנוסף, בשתי המודעות נכתב באופן זהה "בקייטנה נאפה מגוון רחב של מאכלים, מתוקים ומלוחים, ונכיר חומרים וטעמים חדשים". כן נכללים בהן משפטים דומים או זהים נוספים, ובכלל זה חלוקת ספר מתכונים, וגם מבנה הטקסט בנוי באופן כמעט זהה, כלומר, קיים רצף כרונולוגי זהה של המשפטים.

אשר על כן, קבעה השופטת כי קריאת שתי המודעות מלמדת כי עסקינן בהעתקה ממשית ומהותית של התכנים המקוריים ובכך הפרה הנתבעת את זכות היוצרים של התובעת. זאת ועוד, הנתבעת אף לא הוכיחה כי עומדת לה הגנה של "מפר תמים", אשר הוכחתה מטילה על המפר נטל גבוה והיא מצומצמת למקרים חריגים בלבד.

מלבד האמור, קבעה השופטת כי פרסום מודעות הנתבעת ללא ציון שמה של התובעת עולה כדי הפרת זכותה המוסרית של התובעת לייחוס היצירה על שמה. לדעת השופטת, מתעוררת תחושת אי נוחות כאשר הנתבעת ציינה בחלק מהמודעות כי כל הזכויות שמורות לה עצמה, בעוד שהוכח כאמור כי למעשה העתיקה את התכנים המקוריים של התובעת. משכך, נקבע, היה על הנתבעת לתת קרדיט לתובעת אודות מבנה ומכלול תוכן המודעה ולציין כי הזכויות בהן שמורות לתובעת.

מנגד, נקבע כי לא הוכחו יסודותיה של עוולת גניבת העין, שכן לא ניתן להתעלם מתת כותרת של המודעה בה צוין במפורש כי הקייטנה היא בהנחיית הנתבעת. בנוסף, קייטנת האפייה של הנתבעת התפרסמה בדפי הפייסבוק שלה ושל עסקה, ולכן אין חשש שציבור הצרכנים יתבלבל ויחשוב שמדובר בקייטנה בהנחיית התובעת או בקייטנה הקשורה לבית עסקה. גם עוולת התערבות לא הוגנת לא הוכחה, בשל העובדה כי העתקת התכנים המקוריים של התובעת לא מונעת באופן פיזי או אחר את הגישה של לקוחותיה להירשם לקייטנת האפייה שבניהולה.

באשר לעילת ההתעשרות שלא כדין, קבעה השופטת כי לא מתקיים היסוד הקובע כי ההתעשרות צריכה לבוא "על חשבון" המזכה, קרי התובעת. לשיטתה, אף אם נראה ברווחי הנתבעת כהתעשרות, הרי שהתובעת לא הוכיחה כי רווחי התובעת נובעים מהעתקת התכנים המקוריים ואין בדל של ראיה כי ילדים בחרו להירשם לקייטנת הנתבעת נוכח זהות הפרסומות או משום שסברו כי הקייטנה בהנחיית הנתבעת קשורה בדרך כלשהי לתובעת.

התביעה התקבלה חלקית; נוכח מכלול השיקולים, ובהתחשב בתכליתו של הפיצוי ללא הוכחת נזק כאמצעי הרתעה, נקבע כי הנתבעת תשלם לתובעת סכום של 10,000 שקל בגין הפרת זכות היוצרים וסכום של 3000 שקל בגין הפרת הזכות המוסרית. זאת, בתוספת הוצאות משפט בסך של  5000 שקל.

 

תא"מ 43141-01-18

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
17 | S:166
פופאפ כנס המשפט עם מחיר