שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > דוח: כרבע ממסדרי הזיהוי של המשטרה מסתיימים בזיהוי שגוי של חשוד

חדשות

דוח: כרבע ממסדרי הזיהוי של המשטרה מסתיימים בזיהוי שגוי של חשוד, צילום: getty images Israel
דוח: כרבע ממסדרי הזיהוי של המשטרה מסתיימים בזיהוי שגוי של חשוד
08/09/2019, עו"ד לילך דניאל

הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא פרסמה דוח ביניים העוסק בזיהוי מוטעה של חשודים על-ידי עדי ראייה. לפי הדוח, מנתונים שנמסרו ע"י המשטרה עולה כי מתוך כלל מסדרי הזיהוי שבהם זוהה אדם בין השנים 2016-2018, קרוב לרבע הובילו להצבעה על נבדק שאינו החשוד. המלצת הוועדה: לסייג את משקלו הראייתי של זיהוי זה

הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן פרסמה היום (א') את דוח הביניים הראשון שלה, העוסק בטעויות אפשריות העלולות להיגרם בשל הסתמכות על עדויות ראיה שגויות וזיהוי מוטעה. הועדה, בראשה עומד שופט בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' יורם דנציגר, הוקמה ביוני דאשתקד ע"י שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, והיא הוסמכה לדון במספר נושאים: חשש ממתן הודאות שווא בחקירה, בעיקר בפני חוקרים ומדובבים, חשש מטעויות אפשריות העלולות להיגרם בשל הסתמכות על ראיות מדעיות שגויות וחשש מטעויות אפשריות העלולות להיגרם בשל הסתמכות על עדויות ראיה שגויות וזיהוי מוטעה. בנוסף אמורה לדון הועדה במנגנון הראוי לבירור טענות בדבר הרשעות שווא, לרבות בקשות למשפט חוזר, והכלים שיש לפתח לאיתור הרשעות שווא ולתיקונן.

מלבד דנציגר, חברים בוועדה שורת אישים בכירים ובהם פרופ' אורן גזל-אייל, המשמש כסגן יו"ר הוועדה, פרופ' דוד ליבאי, שר המשפטים לשעבר ועו"ד עמית אייסמן, פרקליט מחוז חיפה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לפי הדוח, מנתונים שהוצגו לוועדה על ידי משטרת ישראל הנוגעים לתוצאות שהניבו הליכי הזיהוי שנערכו בשנים 2016-2018, עלה, כי מתוך כלל מסדרי הזיהוי שבהם זוהה אדם, 24.5% הובילו להצבעה על נבדק שאינו החשוד, ולכן כמעט בוודאות אינו קשור לאירוע הנחקר. זאת ועוד, לדברי הועדה, מדובר אך בשיעור הטעות הידוע למשטרה, והדבר מעורר חשש לקיומן של טעויות נוספות, אשר עלולות ליפול בזיהויים של חשודים כמי שביצעו את העבירה ולהוביל להרשעתם (בניגוד לזיהוי שגוי של ניצב שאיש אינו מייחס לו מעורבות בעבירה).

לאור שיעור הטעות הגבוה בזיהוי שנרשם במחקר המדעי, כמו גם בנתוני המשטרה שנמסרו לוועדה, הוועדה מסיקה כי יש מקום לבחון בזהירות רבה את הזיהוי שנערך על ידי עדי ראיה ולסייג את משקלו הראייתי של זיהוי זה. זאת, בעיקר כאשר אין היכרות משמעותית מוקדמת בין החשוד לבין העד המזהה, היכרות אשר מגדילה, ככלל, את מידת הדיוק של הזיהוי.

בהמשך מתייחסת הוועדה לשורת משתנים חוץ-מערכתיים, העשויים להשפיע על יכולתם של עדי ראיה לבצע זיהוי מדויק, לפי מחקרים בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, מדעי המוח ומדעי ההתנהגות. בעניין זה, מסיקה הוועדה כי ככלל, זיהוי פנים על ידי עד ראיה שיש לו היכרות מוקדמת עם מושא הזיהוי הוא מדויק יותר מזיהוי שנערך ללא היכרות מוקדמת שכזו. בעניין זה, המלצת הוועדה לסייג את משקלו של הזיהוי נוגעת בעיקר למקרים שבהם אין היכרות מוקדמת משמעותית בין מושא הזיהוי לעד המזהה.

בנוסף מסיקה הוועדה כי למשתנים אישיים ואישיותיים מסוימים עשויה להיות השפעה משמעותית על מידת הדיוק של הזיהוי. לשיטתה, יש לנקוט זהירות יתרה במקרים שבהם הזיהוי מבוצע על ידי ילדים מתחת לגיל חמש עשרה, אנשים מבוגרים בני כשישים ומעלה או על ידי עדים הסובלים מלקות ראיה. לעומת זאת, במקרים שבהם הוכח כי עד הראיה הוא אדם בעל יכולות זיהוי פנים גבוהות, "ניטור נמוך" או בעל מאפיין אישיותי אחר המגביר את מידת הדיוק של הזיהוי, עשוי הדבר לחזק את משקלו של הזיהוי.

עוד מסיקה הוועדה כי למשתנים תרבותיים-חברתיים, עשויה להיות השפעה משמעותית על מידת הדיוק של הזיהוי, ולכן היא ממליצה לסייג את משקלן של עדויות ראיה שעשויות להיות מושפעות לרעה מגורמים כאלו. לדבריה, בראש ובראשונה יש לגלות זהירות יתרה בהסתמכות על זיהוי של אדם המשתייך לקבוצה אתנית שונה מזו של העד המזהה.

בכל הנוגע למשך החשיפה של עד הראיה לאירוע העברייני, ציינה הוועדה כי בהתאם לספרות המדעית, משך החשיפה של העד המזהה לאירוע הנחקר הוא אחד המשתנים החוץ-מערכתיים בעלי ההשפעה המורכבת ביותר על הזיהוי. בעניין זה, צוין כי עדיין אין בספרות המקצועית תשובה ברורה לגבי טיב הקשר בין זמן החשיפה לבין הדיוק בזיהוי, וודאי שאין נתונים מספריים באשר לפרק הזמן המינימלי המאפשר רמה סבירה של דיוק.

משתנה "חוץ מערכתי" נוסף בו עסקה הוועדה הוא המרחק הפיזי בין עד הראיה לבין החשוד במהלך האירוע. לגבי זה הסיקה הוועדה כי מידת הדיוק של הזיהוי יורדת ככל שהעד המזהה צפה באירוע ממרחק רב יותר, אך השפעתו המדויקת של מרחק הצפייה תלויה בנסיבות כל מקרה וביתר הגורמים החוץ-מערכתיים שאפיינו את האירוע. בנוסף, הסיקה כי צפייה באירוע עברייני בתנאי תאורה או צפייה לקויים צריכה להוות שיקול משמעותי, בכפוף ליתר המשתנים המערכתיים והחוץ מערכתיים, בקביעת משקלו של הזיהוי שנערך על ידי עד הראיה.

עוד נקבע כי רמת הדיוק של זיהוי שנערך שעות ספורות לאחר האירוע העברייני היא, ככלל, גבוהה יותר מזיהוי שנערך בחלוף זמן רב יותר מהאירוע העברייני. כמו כן, במקרים שבהם מדובר באירוע עברייני חמור וטראומתי במיוחד, יש יסוד לסבור כי הייתה לכך השפעה שלילית על יכולתו של העד המזהה להצביע על החשוד.

בנוסף, לאור הקורלציה שנמצאה בשנים האחרונות בין דיוק הזיהוי שערך עד הראיה למידת ביטחונו של העד בזיהוי, ממליצה הוועדה שבטרם עריכת מסדר הזיהוי, יתבקש עד הראייה לציין לאחר המסדר, במילותיו שלו, את מידת הוודאות שלו בזיהוי, היה ויזהה במסגרת המסדר את מבצע העבירה, ותשובתו תתועד על ידי עורך המסדר כחלק מפרוטוקול המסדר. הוועדה ממליצה כי הנחיה בעניין זה תעוגן בהנחיות הפנימיות של משטרת ישראל. הוועדה הגיעה לכלל מסקנה כי ככלל, אין לתת משקל לדיווח מאוחר של עד הראיה בנוגע למידת ביטחונו בזיהוי, קרי, לדיווח שאינו נמסר מיד בסמוך לביצוע הזיהוי הראשוני אלא בשלב מאוחר יותר של ההליך המשפטי.

משתנים "מערכתיים" והשפעתם על הליכי הזיהוי

בכל הנוגע ל"משתנים המערכתיים" הנוגעים להליך הזיהוי, מציינת הוועדה כי לפי המחקר המדעי, קיים חשש כי העד המזהה יצביע על הניצב הדומה ביותר למבצע העבירה, אולם הספרות המחקרית מראה שלמשתנים מערכתיים יש השפעה על מידת נכונותו של עד הזיהוי לבצע זיהוי על-ידי שיפוט יחסי, ומזהירה מפני הצורך לערוך את מסדר הזיהוי באופן שימזער את הסיכון לכך.

לגופו של עניין, סבורה הוועדה כי ההחלטה האם לערוך מסדר זיהוי חי או מסדר זיהוי תמונות ראוי שתתקבל בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה, וכי יש מקום לקבוע בהנחיות הפנימיות כלל גמיש יותר, שיאפשר למשטרה לתעדף את אותם מקרים שיש בהם הצדקה מיוחדת לערוך מסדר זיהוי חי וביתר המקרים להסתפק במסדר תמונות. עם זאת, הוועדה ממליצה להתחשב בממצא שלפיו הסיכון לזיהוי שגוי, במקרים שבהם מבצע העבירה אינו מופיע במסדר הזיהוי, גדול יותר במסדר זיהוי תמונות, בהשוואה למסדר זיהוי חי. בנוסף הוועדה ממליצה שככלל, לא יוענק לזיהוי באמצעות עיון באלבום תמונות משקל כראייה עיקרית ויראו בו, לכל היותר, תמיכה ראייתית לראיות אחרות.

בנוסף סבורה הוועדה כי יש מקום להימנע מעריכת הליך זיהוי נוסף הכולל את אותו חשוד וכי כאשר מדובר במסדר זיהוי (חי או תמונות) אין לערוך יותר ממסדר זיהוי אחד בכל מקרה, וזאת בין אם העד זיהה את החשוד במסגרת מסדר הזיהוי הראשון ובין אם לאו. יחד עם זאת, אם התמונה שאותה ראה העד באלבום התמונות שונה מהותית ממראה החשוד בעת שביצע את העבירה, והעד לא הצביע על החשוד בעת הדפדוף באלבום, ניתן יהיה לבצע בכל זאת הליך זיהוי נוסף שבו משתתף אותו חשוד.

מלבד האמור סבורה הוועדה כי יש חשיבות רבה לגביית הודעתו של העד המזהה, הכוללת תיאור של החשוד, בטרם עריכת מסדר הזיהוי. הוועדה סבורה כי ניתן לבצע מסדר זיהוי ככל שאין שוני מהותי בין תיאורו של החשוד, כפי שעולה מהודעתו של העד המזהה, לתיאור הפיזי הכללי של החשוד נשוא המסדר. אם יבוצע מסדר זיהוי, על הניצבים להיות דומים ככל הניתן במאפייניהם הפיזיים הכלליים לתיאורו של החשוד, כפי שעולה מהודעתו של העד המזהה. כמו כן, נדרש שלא יהיה שוני מהותי בין הניצבים לבין החשוד העומד למסדר, שעלול לייחד את החשוד ולבדלו מהם.

בכל הנוגע למודעותו של עורך המסדר לזהות החשוד, סבורה הוועדה כי באופן עקרוני, מן הראוי לעשות כל מאמץ לאפשר עריכת מסדרי זיהוי בתנאי "סמיות כפולה" (קרי, עריכת מסדר הזיהוי על-ידי שוטר שאינו מודע לזהות החשוד), תוך עיגון הדרישה לכך בהנחיות הפנימיות. עם זאת, בדיוני הוועדה עלה כי כיום יש קושי מעשי לקיים מסדרי זיהוי באופן האמור, ולכן קבעה כי יש לנקוט באמצעי חלופי שיפחית את הסיכון לרמזים בלתי מודעים מצד עורך המסדר. בנוסף, הבהירה כי יש חשיבות מיוחדת בתיעוד מלא בווידיאו של כל מסדר זיהוי שאינו נערך בתנאי סמיות כפולה וכי במקרים שבהם לא נערך המסדר בתנאים הללו החשש לטעות גדול יותר ויש לקחת זאת בחשבון בקביעת משקלו של הזיהוי.

בנוסף, לאור מסקנת המחקר המדעי בדבר חשיבותה של אזהרה מפורשת בגין האפשרות כי מבצע העבירה אינו נוכח במסדר הזיהוי, ובהתחשב בכך שהמשטרה נוהגת, ממילא, להזהיר את העד המזהה מפני אפשרות זו, ממליצה הוועדה כי הוראה הכוללת אזהרה זו תעוגן באופן רשמי בהנחיות הפנימיות בלשון מפורשת יותר מזו המופיעה בהנחיות כיום. עוד ממליצה הוועדה לכלול בנוסח ההוראה הבהרה, שלפיה המשך חקירת המשטרה אינו תלוי בהכרח ביכולתו של העד לבצע זיהוי. הוועדה מסיקה כי החשש לטעות גדול יותר כשהמסדר אינו נערך בהתאם להנחיות האלו ולכן ממליצה שבית המשפט יביא עובדה זו בחשבון בעת קביעת משקלו של הזיהוי.

הוועדה מתייחסת גם לאופן תיעוד מסדר הזיהוי, ומציינת כי יש להקפיד על תיעוד של מסדרי זיהוי חיים ומסדרי זיהוי תמונות בווידיאו, בין אם החשוד מיוצג במסדר ובין אם לאו. נוכח המשאבים והזמן שהדבר דורש, ממליצה הוועדה לבצע את האמור בהדרגה, תוך מתן עדיפות לתיעוד בווידיאו ככל האפשר גם לפני שהמהלך יושלם. עוד מציינת הוועדה כי למרות שניהול הליך העיון באלבום תמונות ללא סנגור וללא תיעוד בווידיאו מעורר חשש ממשי לזיהוי שגוי, אין היא ממליצה על מינוי סנגור בהליכים אלו, כפי שאינה ממליצה גם על תיעוד בווידיאו. תחת זאת, ממליצה הוועדה כי ככלל לא יינתן לראייה זו משקל כראייה עיקרית לאשמת הנאשם אלא, לכל היותר, כתמיכה ראייתית לראיות אחרות.

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
17 | S:166
פופאפ כנס המשפט עם מחיר