שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > תחנת מוניות בירושלים שסירבה להסיע נוסעים ערבים – תפצה ב-43 אלף שקל

חדשות

תחנת מוניות בירושלים שסירבה להסיע נוסעים ערבים – תפצה ב-43 אלף שקל, צילום: bizportal
תחנת מוניות בירושלים שסירבה להסיע נוסעים ערבים – תפצה ב-43 אלף שקל
04/09/2019, עו"ד לילך דניאל

בית משפט השלום בירושלים חייב תחנת מוניות בעיר לפצות ב-43 אלף שקל נוסע ערבי אותו סירבה להסיע מחמת מוצאו. נקבע, כי ייחוס מסוכנות לתובע מבלי שנהג המונית טרח כלל לבדוק את מסמכיו, אך מהטעם שהוא דובר ערבית ומוצאו כפי שהוא – מטרתה להביא מסגרת לגיטימית להפליה שהופעלה, וכי אין במצב הבטחוני ששרר בעיר באותה עת כדי להצדיק התנהלות זו

ביוני 2017 ביקשו התובע ואחיו להזמין מונית מתחנת המוניות של הנתבעת בירושלים, לאחר שסיימו פגישה עם עורך דינם. המונית הוזמנה על ידי אחד מעובדי המשרד, והתובע ואחיו יצאו מהמשרד ופנו לרחוב, שם המתינו למונית. לטענת התובע, לאחר שהמונית הגיעה היא חלפה על פניהם, ועל כן שבו למשרד עורך הדין, שם צלצל עובד המשרד פעם נוספת לתחנה, אך ננזף על כך שלא סיפר כי מדובר על נוסע ערבי.

בעקבות זאת שב עובד המשרד והתקשר פעם נוספת, תוך שהוא מקליט את השיחה. גם בשיחה זו חזר עובד התחנה והבהיר כי התחנה אינה מסיעה ערבים, מבלי לתת הסבר. בשיחה נוספת, שאף היא הוקלטה, שב עובד המשרד ודרש הסבר לפשר גישת עובד התחנה, וזה שב וציין כי התחנה אינה מסיעה ערבים, וכי "הם לא לוקחים סיכון, אחי, לא מסיעים". בהינתן האמור, הגיש התובע תביעה כספית לפיצוי בסך של 65,606 שקל, מכוח חוק איסור הפליה במוצרים בשירותים ובכניסה למקומות בידוק ולמקומות ציבוריים.

הנתבעת מאידך, כפרה באופן תיאור האירוע שבכתב התביעה, תוך שטענה כי מדובר היה בתקופה בה אירעו פיגועי סכינאות רבים בירושלים. עוד הוסיפה כי התובע ואחיו ניסו לפתוח את דלת המונית בפראות בטרם זו עצרה, והתנהגות זו עוררה את חשד הנהג אשר המשיך בנסיעתו, ואף הודיע על כך לסדרן תחנת המוניות, וזה אכן נשמע אומר כי "לא לוקחים סיכון". הנתבעת הדגישה כי אינה מפלה בין נוסעים ומשרתת נוסעים ללא הבדל גזע דת או מין, והוסיפה כי התביעה חוטאת לאמת ולמציאות, שכן התובע סורב לא מפאת היותו ערבי אלא מפאת התנהגותו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הרשמת הבכירה סמאח סאבר מסארווה מבית משפט השלום בירושלים דחתה את טענת התחנה להתנהגות אלימה מצד התובע ואחיו בהמתנה למונית, וקבעה כי עדות נהג המונית לאירוע הייתה עדות מיתממת ומתפתחת. כך, משהבין הנהג כי יהיה קשה לקבל את עמדתו שלא עצר כלל, פיתח את גרסתו וציין כי בלם ורק לאחר מכן המשיך בנסיעה, או כי האט עד כדי עצירה.

נוכח האמור, קיבלה הרשמת את גרסת התובע לאופן התרחשות האירוע, לפיה הוא ואחיו ירדו ממשרד בא כוחם לאחר שהוזמנה עבורם מונית, וכאשר המתינו שוחחו בערבית. או אז הגיעה המונית אשר עצרה, או כמעט עצרה, במקום וכאשר שמע הנהג את שפת דיבור התובע ואחיו - נסע מהמקום.

עוד שוכנעה הרשמת כי חרף דברי הנהג והסדרן שלא אמרו בשיחתם מפורשות שמדובר על נוסעים ערבים, היה ברור לנהג כי עליו להעביר הודעה לתחנה כי מדובר על נוסעים ערבים. עוד נקבע כי לסדרן היה ברור כי מדובר על נוסעים ערבים, וכי אין לשלוח מונית חלופית. גם השיחות שנערכו לאחר שהמונית עזבה את המקום, עת עלו התובע ואחיו למשרד עורך דינם בחזרה, ממחישות היטב, לדעת הרשמת, הן את התנהגות נהג המונית, הן את המסר שעבר לסדרן בתחנה, והן את מדיניות התחנה.

עוד הוסיפה הרשמת כי ייתכן, כגרסת הסדרן, שהתחנה אינה מסרבת לקחת נוסעים ערבים לנסיעות באופן גורף, אך הדבר "כרוך" לטעמו בהודעה מראש. לשאלה האם מוזמנות נסיעות על ידי ערבים, והן לא מסורבות או מבוטלות – ענה: "בוודאי, כי מזמינים גם חרדים שיש להם פועלים ערבים ומציינים את זה". משמע: ככל שמציינים כי הנוסעים הם ערבים, ומראש, וכי קיימים להם אישורים נדרשים – התחנה אינה מסרבת לקחתם.

מכאן, פנתה הרשמת לבחון את המשמעות המשפטית של הקביעות העובדתיות לעיל. צוין, כי אין מחלוקת בין הצדדים כי שירותי מוניות הן שירות תחבורה ציבורית, ועל כן נכנסות בגדר חוק איסור הפליה. כפועל יוצא, סירוב להסיע נוסע הנגוע בהפליה אסור לפי חוק איסור הפליה. בנוסף, מכיוון שכאמור נקבע שבהתנהגותו של התובע לא נפל כל דופי, מדובר בסירוב בלתי סביר ואסור לפי תקנה 501 (ב) לתקנות התעבורה.

עוד נדחתה טענת הנתבעת כי המצב הביטחוני ששרר באותה עת בירושלים הצדיק את האופן שבו פעלה. לדברי הרשמת, לא רק שהדבר לא הוכח, אלא שגם אם היה מוכח – אין בכך כדי להצדיק הפליה, בוודאי לא הפליה "מסודרת" הנעוצה במדיניות כפי שהדבר בא לידי ביטוי במקרה זה. אשר על כן, הרי שהתובע הופלה בקבלת שירות תחבורה ציבורי המסופק על ידי מוניות הנתבעת וכל זאת בשל גזעו, דתו או לאומו, והוא זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק.

בהקשר זה ציינה הרשמת כי אין צורך להיזקק לחזקות הקבועות בסעיף 6 לחוק איסור הפליה, שכן הוכח פוזיטיבית שהתובע הופלה. עם זאת, ממילא מתקיימת החזקה שבחוק, לפיה התניית הספקת מוצר או שירות לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה מקימה חזקה כי הנתבעת פעלה בניגוד לחוק. זאת, לאור התנאי שהוצב בדמות הודעה מראש כי הנוסעים הם ערבים, אשר לא הוצב כלפי נוסעים אחרים. היות שהנתבעת לא סתרה חזקה זו, הוכח, כאמור, שהתובע הופלה.

בכל הנוגע לגובה הפיצוי, ציינה הרשמת כי ישנם מאפיינים רבים התומכים בהטלת פיצוי מוגבר על הנתבעת: כך, מדובר על הפליה שהיא בגרעין הקשה של האיסור; מדובר על נתבעת שהיא תאגיד מחד, ועל תובע פרטי מאידך ששייך לקבוצה המופלית לא פעם. כמו כן, מדובר בשירות חיוני לציבור – תחבורה ציבורית, והגם שייתכן שקיימות חלופות לו אין זה גורע ממאפייניו הציבוריים. עוד ציינה הרשמת בעניין זה כי מדובר על שירות מפוקח – הן ברמת המחירים המוצעים, והן ברמת הרישוי הנדרש לשם הפעלתו.

בנוסף, כפי שנקבע, מדובר על פרקטיקה שהנתבעת הנהיגה אותה, גם אם בצורת מוסווית – כמדיניות. ייחוס מסוכנות לתובע מבלי שנהג המונית טרח כלל לבדוק את מסמכיו, אך מהטעם שהוא דובר ערבית ומוצאו כפי שהוא – מטרתה להביא מסגרת לגיטימית להפליה שהופעלה. זאת ועוד, למרות שלנתבעת הוצע לחזור בה מההפליה בשתי שיחות טלפון נוספות שבוצעו, היא העדיפה להתמיד בה.

בשים לב לשיקולים אלה, תפצה הנתבעת את התובע בסך כולל של 43 אלף שקל, בתוספת הוצאות בסך של 2,152 שקל ושכ"ט עו"ד בסכום של 7,500 שקל. התובע יוצג בהליך ע"י עו"ד אסף ניב. הנתבעת יוצגה ע"י עו"ד אילנית פדרו.

 

תא"מ 30139-06-17

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
17 | S:166
כנס המשפט פופ אפ בתקדין