שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > הציגה אישורי מחלה אך בילתה במלונות וסרטים. ביה"ד: "גזל כספי המעסיק"

חדשות

הציגה אישורי מחלה אך בילתה במלונות וסרטים. ביה"ד: "גזל כספי המעסיק", צילום: istock
הציגה אישורי מחלה אך בילתה במלונות וסרטים. ביה"ד: "גזל כספי המעסיק"
01/09/2019, עו"ד לילך דניאל

ביה"ד האזורי לעבודה בת"א דחה את תביעתה של עובדת לשעבר בחברה לפיתוח כפר יונה, בטענה שפוטרה שלא כדין. בתוך כך התייחס ביה"ד לעובדה כי לתובעת הוצאו אישורי מחלה בימים בהם בילתה במלונות וסרטים ואף קפצה בנג'י – וקבע כי מדובר בגזל כספי המעסיק: "הקלות הבלתי נסבלת בה ניתנים אישורי מחלה היא תופעה פסולה"

התובעת הועסקה במשך כ-9 שנים כמנהלת חשבונות ומזכירת המנכ"ל בנתבעת, החברה לפיתוח כפר יונה, תאגיד בשליטה מלאה של עיריית כפר יונה. בשלב מסוים, קיבלה התובעת זימון לשימוע, שאחריו הגישה אישורי מחלה. בין לבין, ניתן לתובעת מכתב פיטורים ולקראת מועד סיום עבודתה הגיעה לחברה ואירעה תקרית בינה לבין המנכ"ל, שכתוצאה ממנה הגישה התובעת תלונה במשטרה.

בעקבות האמור, הגישו התובעת והחברה תביעות הדדיות לבית הדין האזורי לעבודה בת"א. בתביעה העיקרית טענה התובעת כי השימוע שנערך לה נעשה שלא כדין, שכן לא נמסר לה פירוט הטענות כלפיה והשימוע נערך בנוכחות מנכ"ל החברה, ללא נציג נוסף. עוד נטען כי בתקרית האמורה תקף אותה מנכ"ל החברה, ביזה והשפיל אותה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

החברה מאידך, טענה כי במהלך שנות עבודתה איכות עבודתה של התובעת ירדה והיא הרבתה להיעדר לצורך עניינים פרטיים. עוד טענה החברה כי התברר לה שהתובעת קיבלה תשלומי שכר שלא היו מגיעים לה, וכי במכתב הזימון לשימוע הועלו הטענות ביחס לתפקודה מבעוד מועד וניתנה לה זכות הטיעון. עוד טענה החברה כי כחצי שנה לפני השימוע הבהירה התובעת כי אינה מסוגלת לעבוד עוד במשרה מלאה, וכי במסגרת השימוע סוכם שהתובעת תוכל לעבוד באופן זמני בהיקף 50% רק אם החברה תצליח לגייס עובדת נוספת לעבודה זמנית, אחרת תפוטר, כאשר בסופו של יום לא הצליחה החברה לגייס עובדת אחרת.

בנוסף הגישה החברה תביעה כנגד מאחר שבתקופות מסוימות, לטענתה, קיבלה התובעת שכר עבודה על פי תקן של 7.5 שעות ביום במקום על 8 שעות ולא עדכנה את הרישום למרות שהיה זה חלק מתפקידה.

סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר-כץ קבעה כי החברה הוכיחה באמצעות עדותה של התובעת כי לאורך השנים היו בין הצדדים "עליות וירידות", כך שהזימון לשימוע לא נפל על התובעת כרעם ביום בהיר ולא כפי שטענה בסיכומיה כי "מעולם לא נשמעה כל תלונה כלפיה".

עוד שוכנעה השופטת כי התובעת עשתה ככל העולה על רוחה ולא ביצעה את עבודתה כפי שנהגה לעשותה בעבר. לדבריה, מעסיק אינו מחויב להעסיק עובד ב- 50% משרה במקום 100%, וכשהחברה הבינה שהתובעת לא מבצעת את עבודתה זימנה אותה לשימוע, תוך שבמכתב הזימון לשימוע פורטו כל הסיבות לזימונה.

בכל הנוגע לתקינות השימוע קבעה השופטת כי לתובעת נערך שימוע כדין והוצא פרוטוקול, שהתובעת לא הוכיחה כי אינו משקף את השימוע. עוד נקבע כי המנכ"ל כממונה עליה היה מוסמך לערוך לתובעת את השימוע וכי סיום העבודה נעשה בסיכום בין הצדדים.

בהמשך, התייחסה השופטת לתקופה שלאחר השימוע ולאחר מסירת מכתב הפיטורים, וציינה כי בפני בית הדין הצטיירה תמונה קשה בנוגע להתנהלות התובעת בכל הנוגע לימי המחלה. לדבריה, כעולה מתיעוד דף הפייסבוק של התובעת, ימי המחלה לא מנעו ממנה לבלות עם משפחתה וחברים בסרטים, במלונות, בחוף הים ובפעילות אקסטרים, כאשר אישורי המחלה שהוצגו על ידה מתייחסים לתאריכים בהם הייתה במלון בנהריה, בילתה בעכו ואף קפצה בנג'י למרות שלטענתה חלתה בוורטיגו.

עוד ציינה השופטת כי מעדותה של התובעת לא ניתן להבין אם נבדקה או לא ע"י רופא בעת שקיבלה את אישורי המחלה, שכן באישורים צוין "אפס ביקורים". בנוסף, מהמידע שהתקבל מקופת החולים בעקבות צו שהוציא ביה"ד, עולה כי חלק מאישורי המחלה שהונפקו בעבור התובעת ניתנו לה באופן רטרואקטיבי ולאחר שחזרה מחופשתה עם משפחתה ואף במהלך החופשה. כמו כן קיימים אישורים כפולים מרופאים שונים. "אם כטענתה המצב היה רגוע מבחינת מחלתה ולכן יכלה לנפוש בבית מלון, יכלה גם להתייצב לעבודה. מעשה זה הוא בגדר גזל כספי הנתבעת", כתבה השופטת והוסיפה כי טענתה התמוהה של התובעת לפיה לא יכלה לגשת לרופא בגלל מצבה הפיזי אינה מתיישבת עם טיוליה לצפון. "לצערנו, הקלות הבלתי נסבלת בה ניתנים אישורי מחלה היא תופעה פסולה אשר בסופו של יום משולמים ע"י המעסיקים", כתבה השופטת גילצר-כץ.

נוכח האמור, קבעה השופטת, היה על התובעת להשיב את ימי המחלה שקיבלה, אלא שהחזר ימי המחלה לא נתבעו ע"י החברה. עוד נקבע כי אין מקום לשלול לתובעת את פיצויי הפיטורים וחלף ההודעה המוקדמת ולהשיבם לחברה, מאחר שגם סעדים אלו לא נתבעו בכתב התביעה. עם זאת ציינה השופטת כי מאחר שבהליך השימוע הוזהרה התובעת שלא לנצל את ימי המחלה כימי חופשה, והיא המשיכה בהתנהלותה בעניין  זה, היה מקום לשלול את פיצויי הפיטורים וחלף ההודעה המוקדמת.

אשר לתקרית שבמהלכה טענה התובעת כי מנכ"ל החברה תקף אותה, שוכנעה השופטת כי התובעת ביקשה ליצור פרובוקציה ועוררה מהומה עת סירבה לצאת מהמשרד. לא זו אף זו, התיק במשטרה נסגר מחוסר אשמה והתובעת לא הוכיחה כי הותקפה ע"י המנכ"ל או כי הוא זה ששבר את הכרטיס החכם בו אחזה תוך שאחז בידה, כופף את כף ידה תוך שהוא שובר את כרטיס הפלסטיק בתוך כף היד ואוחז ביד בחוזקה תוך כדי גרימת חבלה.

לסיום, קיבלה השופטת את התביעה שכנגד וקבעה כי התובעת עבדה 7.5 שעות על אף שחלפה התקופה שבגינה היא זכאית לשעת הורות מאז לידת שני ילדיה בתקופה הרלוונטית. עוד נקבע כי התובעת לא טרחה לתקן את דיווחיה לפיהם עליה לעבוד במשרה מלאה, כאשר היא זו שהייתה אמונה על דיווחי השעות אך בנוגע לעצמה עשתה דין לעצמה. אשר על כן, עליה להשיב לחברה סך של 8,360 שקל ששולמו לה שלא כדין. בנוסף, תשלם התובעת לחברה שכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל והוצאות משפט בסך 500 שקל.

 

סע"ש 3710-03-17

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
17 | S:166