חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שעתיד להיכנס לתוקף ב-15 לספטמבר התקבל בכנסת בברכות, אך לא מעט עורכי דין מותחים ביקורת על ההסדרים שנקבעו בו. עו"ד איתן ארז: "הדבר היחיד שחסר הוא שבטקס הדלקת המשואות ייחלקו תעודות הוקרה לכל פושטי הרגל". עו"ד אוריאל זעירא: "ביטול ההגנה על דירות מגורים הוא צעד מזעזע ואנטי סוציאלי"
ב-15 לספטמבר עתיד להיכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. החוק, שכבר הוכתר כאחת הרפורמות הגדולות שנעשו כאן בעשורים האחרונים ונושא למעלה מ-380 סעיפים, אושר סופית בכנסת במרץ 2018 בתום כשנה וחצי של דיונים ממושכים ומתיימר לחולל שינוי מהותי בתחום.
לפי עו"ד אבנר שילה מ"מחשבות", דיני חדלות פירעון נדרשים כדי לקבוע הסדרים שיאזנו בין אינטרס הנושים לפרוע שיעור גבוה ככל האפשר מסך חובותיו של החייב, תוך ירידה לנכסיו של החייב לבין אינטרס החייב להגיע להסדר חוב או לקבל צו הפטר שיביא למחיקת חובותיו ולפתיחת דף חדש בחייו. עד כה דיני חדלות הפירעון בישראל לא השיגו מטרות אלו, בין היתר משום שהיו מוסדרים בחקיקה מנדטורית מיושנת. החוק החדש, שכאמור נכנס כעת לתוקף, מבטל את ההסדרים הישנים תוך הסדרה מקיפה ושלמה של כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים. החוק מעגן במסגרת חקיקתית אחת את שני סוגי החייבים - יחידים ותאגידים, כאשר לכל סוג ישנם היבטים מיוחדים משלו.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בהתאם לדברי ההסבר להצעת החוק, מציב החוק את ערך שיקומו הכלכלי של החייב כערך מרכזי, תוך שינוי התפיסה שהייתה בעבר לפיה אי תשלום חוב מבטא פגם מוסרי בהתנהלות החייב. לפי דברי ההסבר, התפיסה כיום היא שיש לראות את הכישלון ביכולת פירעון האשראי וחדלות הפירעון כתאונה כלכלית ולא כפגם מוסרי, למעט מצבים שבהם חדלות הפירעון נובעת מהתנהגות פסולה של החייב או ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון. מטרות נוספות של החוק הן להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפירעון, וכן לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים בישראל.
"גן עדן לנוכלים, יגרום ל'תיירות פש"ר' של יהודים שייצברו חובות בחו"ל ויעלו ארצה"
עם זאת, עורכי דין לא מעטים עמם שוחחנו מביעים ביקורת לא קלה על החוק החדש. אחד מהם הוא עורך הדין הוותיק איתן ארז, בעל ניסיון ומומחיות רבה בתחום הפירוקים וחדלות פירעון. בשיחה עם "תקדין" מבקר עו"ד ארז את מי שעמדו מאחורי החוק, שלדבריו אינם חיים את המציאות בשטח וכבר אינם מכהנים בתפקידיהם: "שלושת האנשים שיזמו את החוק הזה הם איילת שקד, שאין לה שום השכלה והבנה משפטית, דוד האן, שהוא איש אקדמיה תיאורטיקן שמעולם לא הופיע בשום בית משפט בשום תיק, ועו"ד אבי ליכט, המשנה ליועמ"ש, שגם הוא לא הופיע בבית משפט", הוא אומר. "בנוסף, בכלל לא שיתפו את לשכת עורכי הדין בהליך החקיקה, בדיוק כמו שקרה עם תקנות סדר הדין האזרחי החדשות".
ארז גם פרסם אתמול פוסט בפייסבוק, בו ביקר בחריפות את החוק החדש וכינה אותו חוק ש"כל כולו בשורה לנוכלים ועוקצים", ואף הודיע כי פנה לראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, וביקש ממנו להקים צוות מיוחד שיפעל לביטול החוק או לחילופין להכניס בו שינויים מרחיקי לכת.
"החוק הזה הוא אסון לישראל והוא רק יגביר את כמות מעשי העוקץ בישראל", כתב ארז. "עיקרי הרפורמה הם הקלות לחייבים, הזנחת הנושים, מתן סמכות לפקידים במשרד הכנ"ר למנות בעלי תפקיד ולתת החלטות שיפוטיות במקום ששופטים יעשו זאת. כתוצאה מכך יינתנו בקלות הפטרים מחובות לחייבים... הדבר היחיד שחסר הוא שבטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ייחלקו תעודות הוקרה לכל פושטי הרגל. בחוק יש קלות בלתי נסבלת של כניסה להליכי חדלות פירעון. אין שום דבר בחוק הזה שהוא לטובת הנושים... החוק מתאים אולי לאיסלנד או לפינלנד אבל לא לישראל".
עוד מוסיף עו"ד ארז כי החוק החדש יגרום לכך שהבנקים יקשיחו מאוד קריטריונים למתן אשראי, מאחר שהם יודעים שהלווה יכול בקלות לקבל הפטר, דבר שישלח לווים ישירות לשוק האפור ולגורמים מפוקפקים אחרים. לכן, הוא טוען, מי שייהנה מהחוק החדש הם "נוכלים מקצועיים", מלווים בשוק האפור וארגוני פשיעה שמשתפים פעולה עם חלק מהמלווים. "התוצאה הוודאית של החוק היא העברת מסר של "אל תשלמו חובות" ומאיין לגמרי את האחריות של החייבים לפירעון חובותיהם", הוא כותב לסיום. "החוק יוביל להפיכת ישראל לגן עדן לנוכלים וגם יגרום לתיירות פש"ר של יהודים שייצברו חובות בחו"ל יעלו ארצה מכוח חוק השבות על מנת לקבל אזרחות ומיד לקבל הפטר. שמעתי לא מעט התבטאויות של שופטים נגד החוק החדש וצריך גם לשים לב שמערכת המשפט והכונס הרשמי כלל לא ערוכים ליישום החוק ולמעשה צפויים עיכובים משמעותיים בהחלתו".
"אלו לא דיני קנסות – מדובר בדיני נפשות"
מי שעוד משמיע ביקורת כלפי החוק הוא עו"ד אביחי ניסן ורדי, מומחה לפירוקים וחדלות פירעון. לדעת ורדי, מעבר לבעיות הנובעות מההסדרים הספציפיים שבחוק החדש, הבעיה המרכזית בו היא העובדה שהליך פשיטת הרגל הופך להיות מהליך משפטי להליך מנהלי. "החל מה-15 בספטמבר 90 אחוז מההליכים יעברו להתנהל מול הממונה, שהוא גורם מנהלתי בכונס הרשמי", הוא מסביר. "זה מבחינתי הוא דבר שהוא לא סביר בשום קנה מידה, מכיוון שהמשמעות של הליכי פש"ר היא משמעות חודרנית ביותר. מדובר בשלילת חירותו המשפטית של אדם מכיוון שהוא לא כשיר לעשות שום פעילות עסקית, קבלת הרכוש שלו, חדירה לחייו הפרטיים, ועוד דרישות מאד מורכבות בחיי היומיום של אותו חדל פירעון. את ההליכים האלו השאירו לבתי משפט אצל שופטים מקצועיים שעברו הכשרות, שיש להם כללי אתיקה וכללים מאד ברורים. להעביר את זה לפקידי ציבור, שהם ברוב המקרים משפטנים יחסית זוטרים – לי זה נראה מאד לא סביר ודבר שעלול לפגוע פגיעה מאד קשה בכל הצדדים במערכת. רק הליכים משפטיים אצל שופטים יכולים להערכתי להניב תוצאות נכונות בהליכים הללו".
עוד הוא מוסיף "היתרון שמנסים להשיג כרגע זה יעילות, משך הזמן של ההליך. אני בעד יעילות, אני בעד לסיים תהליכים מהר, יש אפשרות למתן הפטר יחסית מהיר לאנשים שהם ב"מסלול הירוק" שאין להם רכוש ואין להם מקורות כספיים וכד'. זה אולי יותר מסודר היום, אבל הבעיה של החוק היא שינוי בדפוס החשיבה – לוקחים אנשים חדלי פירעון ומעבירים אותם לטיפול מנהלתי במקום טיפול משפטי. אולי הטרמינולוגיה היא טובה, אבל אני מדבר על הבית שבו ההליך צריך להתנהל, ולדעתי הוא לא יכול להיות מנהלתי. הפכו את זה לסוג של "קנסות". זה לא דיני קנסות – אלו דיני נפשות. עם כל הכבוד לעורכי הדין שיוכשרו ע"י הכנ"ר, אני טוען שאין להם את הכשירות לשלוט בחיים של אדם אחר".
מעבר לכך, משמיעים עורכי הדין ביקורת גם כלפי ההסדרים הספציפיים שנקבעו בחוק. עו"ד ארז לדוגמה, מתח בפוסט שכתב ביקורת על סעיף 87 לחוק, הקובע שבית משפט רשאי לאשר הסדר נושים גם במידה שכל הנושים מתנגדים אליו. בנוסף, הוא יוצר נגד קיצור תקופת המאסר בגין עבירות מרמה בפש"ר מ-4 שנים ל-3 שנים, וכן נגד קיצור התקופה לביטול הענקות מרמה מ-10 שנים ל-7 שנים לפני תחילת פשיטת הרגל.
סעיף נוסף העומד במוקד ביקורת רבה, הוא סעיף 229 העוסק במימוש דירת מגורים. על פי הסעיף, מכירת זכות במקרקעין המשמשים למגורי החייב טעונה אישור של בית המשפט, המותנה בקיומם של מספר תנאים מצטברים ובכלל זאת שהתועלת שתצמח לנושים ממכירת הזכות האמורה גוברת על הנזק שייגרם לחייב כתוצאה מכך. תנאי נוסף הוא שלחייב ולבני משפחתו הגרים עמו יהיה מקום מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את צורכיהם, או שהועמד לרשותם דיור חלופי בתנאים המנויים בחוק. תקופת הדיור החלופי לגבי חייב שבית המשפט סבור כי תהיה לו יכולת לממן מקום מגורים סביר לאחר תום הליכי חדלות הפירעון, תהיה 4 שנים, ולגבי חייב שבית המשפט סבור כי לא תהיה לו יכולת כאמור מדובר בתקופה שיקבע בית המשפט, הרשאי גם לקבוע כי תקופה זו תהיה לכל ימי חייו.
"המוטיב המרכזי בחוק חדלות הפירעון החדש הוא ללא ספק שיקומו הכלכלי של היחיד", אומר עו"ד תומר שילה, מתמחה בתחום ההוצאה לפועל והפש"ר מעל 18 שנה. "מוטיב מרכזי זה, לא רק שמהווה חלק בלתי נפרד משם החוק, אלא שלוב לכל אורכו, הן בשינוי המינוח מחייב ליחיד והן בהתייחסות לחובות כתאונה כלכלית ולצורך לסייע לחייב בכדי לשקמו ולשלבו מחדש במארג החיים הכלכלי. בניגוד לאמור, בסעיף 229 (ו) לחוק ישנו שינוי לרעת החייבים, כאשר דירת המגורים שלהם, שזכתה עד היום להגנה מיוחדת, עלולה להימכר, ללא אותה הגנה מיוחדת. ביטול ההגנה על דירת המגורים של היחיד הוכנס לחוק לקראת השלבים האחרונים בחקיקתו ולא היה חלק מהצעת החוק המקורית וספק אם חברי הכנסת החברתיים שתמכו בחוק, כדוגמת מירב מיכאלי, מודעים לשינוי שהוכנס לחוק ועלול להפוך את תכליתו. חשוב לציין, כי לצד ביטול ההגנה על דירת המגורים, העניק המחוקק הגנות אחרות לחייב, כגון זכות לדיור חלופי שעשוי לחול עד לאחרית ימיו של החייב ולכן מומלץ לחייבים להיוועץ ולשכור את שירותיו של עו"ד הבקיא והמנוסה בתחום, על מנת לעמוד על זכויותיהם בהתאם לחוק החדש".
"פאשלה ענקית, חברי הכנסת לא היו מצביעים בעד אם היו מבינים במה מדובר"
"החוק מבחינת ביטול ההגנה על דירות מגורים של חייבים יש בו בעיה מאד קשה", אומר עו"ד אוריאל זעירא, בעל משרד העוסק בחדלות פירעון ומרצה בתחום במכללת שערי משפט. "הבעיה מתחילה בזה שביטול ההגנה לא היה אמור להיות כלול בנוסח החוק - אם מסתכלים בהצעת החוק, זה נושא שלא היו אמורים לגעת בו. בשלב מאוחר יחסית של הישיבות בוועדת חוקה, חוק ומשפט, פתאום עלתה הצעה לבטל את ההגנה, וזה מה שקרה. המירו אותה כביכול בשיקול דעת שיפוטי מוחלט: שופט צריך להחליט אם התועלת שבמכירת המקרקעין עולה על הנזק שיגרם לחייב ולמשפחתו מהמכירה, שזה קריטריון מאד מעורפל ואמורפי וכל שופט יכול לקחת את זה לכל תוצאה שנראית לו. ההגנה השנייה שנתנו זה דיור חלופי, שזו הגנה עלובה שבעלובות".
עוד מדגיש עו"ד זעירא כי הדבר יפגע לא רק בחייב אלא גם בסביבתו הקרובה. "עד היום המצב היה שחייב שיש לו דירה שרשומה על שמו או על שמו ושם אשתו בטאבו – הייתה להם דיירות מוגנת בדירה. תיאורטית ניתן היה למכור את הדירה, אבל עם זכות מגורים של שניהם עד 120. זו דיירות מוגנת כמו זו שאנחנו מכירים והגנה סוציאלית מאד חזקה לזוג ולילדיהם. בפועל גם כמעט לא היו מכירות מאחר שהדירה נמכרה כתפוסה ושוויה ירד. לכן הרבה פעמים החייב היה פודה את דירת המגורים שלו, קופת פשיטת הרגל הייתה מקבלת כסף והייתה הגנה על הדירה. ההגנה הזו בוטלה לחלוטין באופן קטגורי בחוק החדש. זה צעד מזעזע בעיני, צעד אנטי סוציאלי. זה ידוע שכשנוגעים לאדם בבית המגורים שלו למעשה מפרקים לו את הבית בכל המובנים".
"התוצאות יהיו רעות מאד", הוא מנבא. "אנחנו נראה הרבה מאד בקשות לפשיטת רגל שיגישו נושים. כל חייב שיש לו דירה, גם עם משכנתה וגם בבעלות משותפת – נושים כצעד ראשון של לחץ יגישו נגד החייב בקשה לפשיטת רגל כדי שימכרו לו את הבית. אנחנו נראה הרבה מאד מכירות של בתים, מה שגם ישתקף בשכר טרחה של המנהלים המיוחדים שיש להם אינטרס למכור בית כי השכר שלהם נגזר גם לפי התוצאות הכספיות. אנחנו נראה מכירות, אבל מהסיבות הלא נכונות. ההשקפה שלי היא שלא צריך למכור דירות מגורים בכלל. ההגנה על דירת מגורים צריכה להיות אבסולוטית, כי אותו נושה שנתן אשראי לחייב, לא בנה על דירת המגורים שלו, אחרת היה רושם משכנתה על הדירה. חשוב לזכור שכשאתה מוכר דירה אתה פוגע בחייב ובמשפחה שלו, אתה מחסל את הסיכוי שיוכל לרכוש דירה אחרת כיוון שחייב אחרי פשיטת רגל לא יקבל משכנתה".
"בלי הנושא הזה, אני חושב שהחוק הוא חוק טוב", הוא מציין לסיום. "אני חושב שבנושא הזה הייתה פאשלה ענקית ואני באמת חושב שחברי הכנסת לא היו מרימים את היד בעד זה אם היו מבינים במה מדובר ומה ההשלכות. עשו חבילה של חוק שהצביעו עליו הצבעות על גבי הצבעות במשך שבועות, וכנראה הצליחו להשחיל את זה בלי שחברי הכנסת יבינו. אני חושב ששתי הנקודות העיקריות הן הפוטנציאל לפירוק המשפחה של החייב, כיוון שידוע שכשאין כסף ורווחה כלכלית המצב בבית לא טוב, ועצם מתן נכס לנושה שהוא לא חלם עליו ולא בנה עליו. מבחינה כלכלית זה לא מוצדק".
