שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > השופט מלצר אסר להציב מצלמות בקלפיות בבחירות: "נושא לחקיקה ראשית"

חדשות

השופט מלצר אסר להציב מצלמות בקלפיות בבחירות: "נושא לחקיקה ראשית", צילום: getty images Israel
השופט מלצר אסר להציב מצלמות בקלפיות בבחירות: "נושא לחקיקה ראשית"
27/08/2019, עו"ד לילך דניאל

בהחלטה בעתירות שהוגשו לועדת הבחירות בעקבות סבב הבחירות הקודם, אסר יו"ר הועדה, השופט חנן מלצר, להציב מצלמות בקלפיות וקבע כי הדבר טעון חקיקה ראשית. עם זאת התיר מלצר צילום בקלפיות בבחירות הקרובות בתנאים מסוימים ורק ע"י מי שהוסמכו לכך על ידו, והורה על הקמת "פיילוט" להקמת יחידה של "מפקחי טוהר הבחירות"

לקראת צהרי יום הבחירות לכנסת ה-21 שנערכו באפריל 2019, הובאו בפני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, תלונות בעניין נשיאת מצלמות סמויות שהוחזקו בידי נציגי סיעת הליכוד בוועדות קלפי שונות ברחבי הארץ. מטרת הדבר הייתה תיעוד מהלך ההתנהלות במקום הקלפי וספירת הקולות ולא צולמו בוחרים בתאי ההצבעה בעת ההצבעה.

לאחר התייעצויות שערך עם גורמים שונים, קבע השופט מלצר כי המצלמות לא יצלמו ולא ישמרו תיעוד חזותי במהלך שעות ההצבעה אלא במקרים מסוימים של חשש לפגיעה מהותית בטוהר הבחירות או בסדרן התקין. עוד קבע מלצר כי ניתן יהיה לתעד בוידאו את הליך ספירת הקולות תוך יידוע מראש של המשתתפים, וכי עיון בתיעוד מהמצלמות ייעשה על ידי המשטרה. בכל מקרה, כך נקבע, לא יצולמו ולא ישמרו תמונות של רשימות הבוחרים בקלפיות או של פרוטוקולי ועדות הקלפי.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לקראת הבחירות לכנסת ה-22, פנו ארגונים שונים לוועדת הבחירות, בהם ארגון "עדאלה", המכון הישראלי לדמוקרטיה והתנועה לאיכות השלטון, בבקשה לקיים דיון בשאלת הצבת המצלמות. בין היתר טענו העותרים כי פעולת הצילום במקומות הקלפי פוגעת בחשאיות הבחירות וכי למצלמות השפעה מצננת על השתתפותם של אזרחים בבחירות, כשלפי הנטען המטרה לא הייתה לפקח על טוהר הבחירות כי אם להפחיד מצביעים ערביים ולהדירם מהקלפיות.

עוד נטען בין היתר כי אכיפת חוק בנושא מהותי כטוהר הבחירות היא פעולה שעל ועדת הבחירות לבצע ולא נציגי המפלגות היושבים בוועדות הקלפי או פועלים כמשקיפים, וכי הצבת המצלמות במגזרי אוכלוסייה ספציפיים גורמת לתיוגם של האזרחים מאותם מגזרים כמועדים לזיופים ולאי-סדרים, והדבר יוצר הפליה פסולה כנגדם. בנוסף העלו העותרים טענות מתחומי המשפט המנהלי והפלילי.

לעמדת היועמ"ש, שהובאה אף היא בפני הוועדה, אין בסמכותה של ועדת הבחירות להציב מצלמות מטעמה שתצלמנה באופן מתמיד את מהלך ההצבעה והספירה, שכן מדובר בהסדר ראשוני שיש להותירו להכרעת המחוקק. עוד סבר כי מארג הדינים שבחוק הבחירות  ובתקנות הבחירות הוא הסדר ממצה של הליך ההצבעה ואין להוסיף לתוכו צילום בקלפיות, אלא בחקיקה.

השופט מלצר קבע כי כמי שפועלים על-פי דין, חל על חברי ועדת הקלפי הפן המנהלי של עקרון החוקיות, והם מוסמכים לעשות רק מה שהחוק והתקנות הסמיכו אותם במפורש לעשות. היות שאין כל הסמכה להצבת מצלמות או לצילום דרך קבע, או להקלטה - הדבר בעקרון אסור ויש להותיר את ההסדר הכולל בדבר הצבת מצלמות לחקיקה ראשית. בהקשר זה ציין מלצר כי מדובר באמצעי המשנה מהותית את "סביבת" מקום הקלפי, ומשפיע על ה"סטריליות" שלה, מה גם שמדובר בעניין שנוי במחלוקת הראוי להסדר ראשוני שיביא בחשבון את כל ההיבטים הרלבנטיים.

שיקול נוסף המצדיק גישה לפיה הצבת המצלמות בתחנות הקלפי מהווה הסדר ראשוני, לדעת מלצר, הוא שחיקוקי הבחירות נוקטים פירוט רב ביחס להליך ההצבעה, למקום הקלפי, לאנשים ולציוד שיהיה במקום הקלפי. לדבריו, גם אם אין בפירוט רב זה הסדר שלילי, לפיו כל מה שלא הותר במפורש – נאסר, הרי שהדקדקנות הזו מעידה על צורך בחקיקה ראשית לשם השלמת פרטים נוספים.

עוד ציין מלצר כי קביעת הכללים ביחס לנסיבות שבהן יותר לעשות שימוש במצלמות צריכה להיעשות תוך איזון של הזכויות והאינטרסים החוקתיים המתנגשים בסוגיה, ובכלל זאת הצורך לשמור על טוהר הבחירות מחד, ומנגד הזכות לפרטיות והחשש מהרתעת הבוחרים. ביחס לזכות לפרטיות, סבר מלצר כי למרות שהפגיעה בה אינה מצויה בליבת הזכות, הרי ששיקולי מידתיות וסבירות מצדיקים שימוש מבוקר במצלמות, על-ידי גורמים מהימנים, בהתאם לנסיבות ותרחישים מוגדרים ובכפוף לכללי הנחיצות. אשר לחשש מהרתעת בוחרים, ציין מלצר כי לא מדובר בשיקול מכריע, אולם כאשר התיעוד נעשה רק לגבי מיעוטים מקרב החברה הישראלית – הרי שייתכן כי יש בכך משום השפעה שלילית על תודעת הבוחר, ויצירת אפקט מצנן ביחס לאזרחים מאותו מגזר – בשערי הקלפי.

לדעת מלצר, נוכח אופיים, מקורם והעיגון של כל הזכויות הנ"ל – האיזון ביניהם אמור להיות איזון אופקי ולא אנכי, אשר צריך להיעשות בדרך פרשנית, מנקודת מבטה של דוקטרינת ההסדרים הראשוניים. על פי הפסיקה, ככל שפגיעתו של מעשה מנהלי בזכויות או בערכים קשה יותר, כך תידרש לצורך עשיית המעשה הסמכה מפורשת, מפורטת ובדרגה נורמטיבית גבוהה יותר.

עוד ציין מלצר כי אזרח פרטי שאינו מזכיר ועדת קלפי, חבר בה, או עובד של ועדת הבחירות, אינו רשאי לצלם או להקליט במקום הקלפי במהלך ההצבעה או בעת ספירת הקולות.

בהמשך התייחס מלצר ל"תסריטים" שונים שעשויים להתעורר בסוגיית הצבת המצלמות בקלפיות תוך שהדגיש כי קביעות אלו תהיינה תקפות רק לבחירות לכנסת ה-22. ראשית, ציין כי בזמן ההצבעה, כשלא מתרחשים אירועים חריגים, לא ראוי להנחות את מי מחברי ועדת הקלפי או המשקיפים, לצלם באופן יזום את מתחם הקלפי במצב זה.

מנגד, כאשר מתעורר חשד סביר בעיניו של מי מחברי ועדת הקלפי לפגיעה בטוהר הבחירות בעת ההצבעה, ראוי, לשיטתו לאפשר להם להתקשר למשטרה או לוועדת הבחירות המרכזית ולבקש מנציגיהם להגיע מיידית למקום, הן כדי להרתיע מפני המשך ביצוע העבירות, והן כדי לתעד את המתרחש למטרת בירור עתידי. לדברי מלצר, רק אם אין באפשרות המשטרה, או ועדת הבחירות המרכזית להיענות למבוקש – רשאי יהיה מזכיר ועדת הקלפי, באישור מוקדם של יו"ר ועדת הבחירות או מי שיוסמך לכך על ידיו, לתעד באמצעות מכשיר הסלולר שלו את ההתרחשות, ובלבד שתוצרי התיעוד לא יועברו על ידו לגורם כלשהו, אלא למשטרה, לפרקליטות או ליו"ר ועדת הבחירות/היועמ"ש שלה.

בכל הנוגע לצילום או הקלטה בזמן ספירת הקולות, סבר מלצר כי הדבר אינו מסכן זכות או אינטרס חוקתי כלשהו אלא להיפך – הוא מקדם את טוהר הבחירות. לדעת מלצר, אף שהסדרת העניין על דרך של חקיקה ראשית היא עדיפה – אין מניעה להתיר בדרך של הוראת שעה למי שנתמנה לכך ע"י יו"ר ועדת הבחירות לצלם או להקליט את הליך הספירה בתנאים שיקבעו. הודגש, כי היתר זה יינתן ככלל רק למי שהוסמך לכך על-ידי יו"ר הועדה ולא למי מבין שאר בעלי התפקידים המורשים להיות נוכחים בהליך ספירת הקולות.

כן הורה מלצר להכין תכנית פיילוט להקמת יחידה של "מפקחי טוהר הבחירות" מטעם ועדת הבחירות, אשר יהיו מצוידים במצלמות גוף, ויפעלו רק במקרים חריגים. פיילוט זה יופעל בבחירות לכנסת ה-22 ותפקידו של מפקח כאמור יהיה לסייר בין הקלפיות, לסייע למזכירי ועדות הקלפי, ולתעד ברישום תלונות וחששות להפרות שעלולות לפגוע בטוהר הבחירות. כמו כן, המפקח יצויד במצלמות גוף ייעודית, ויהיה רשאי, בהתאם לנוהל מפורט שיערוך קצין הביטחון של הוועדה, לעשות שימוש במצלמות לצורך תיעוד התרחשויות חריגות במקומות הקלפי.

בנוסף, כחצי שעה לפני תום ההצבעה, יתייצבו המפקחים בקלפיות שייבחרו, לפי תבחינים שייקבעו, וכן בקלפיות שייבחרו באופן אקראי – ורק לאחר סגירת הקלפי להצבעה, ולאחר שיצא אחרון המצביעים יתעדו בשימוש במצלמת גוף מאובטחת את הליך הספירה במלואו.  המפקחים לא יעזבו את מקום הקלפי בעת הספירה – אלא לאחר שהסתיימה הספירה ונחתמו התוצאות בפרוטוקול ועדת הקלפי.

"לטעמי, אין כל הפרזה בחשיבות השמירה על טוהר הבחירות", כתב מלצר. "טוהר הבחירות הוא המעניק לדמוקרטיה את חיותה, את אמון הציבור במוסדות השלטון הנבחרים, ונותן למוסדות השלטון הדמוקרטי את היכולת לפעול למען העם בשם העם שבחר אותם. משכך, ועדת הבחירות המרכזית תפעל ככל שלאל ידה לעשות כדי לשמור על טוהר הבחירות – ולהגשים את רצון הבוחרים, ובכלל זה למנוע ולהרתיע את מי שמבקשים להטות את התוצאות לטובתם, מחוץ לכללי המשחק הדמוקרטי".

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:135
קומיט וכל טופס במתנה