שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > נדחה ערעורה של עובדת רשות השידור שטענה להטרדה מינית ואונס בעבודה

חדשות

נדחה ערעורה של עובדת רשות השידור שטענה להטרדה מינית ואונס בעבודה, צילום: istock
נדחה ערעורה של עובדת רשות השידור שטענה להטרדה מינית ואונס בעבודה
26/08/2019, עו"ד לילך דניאל

ביה"ד הארצי לעבודה דחה את ערעורה של עובדת רשות השידור לשעבר, על דחיית תביעת פיצויים שהגישה בטענה להטרדה מינית ואונס שעברה ע"י הממונה עליה בעבודה. נקבע, כי כנגד המערערת עומד השתק שיפוטי מלטעון להעדר סמכות בית הדין לעבודה, וכי מדובר למעשה בניהול הליך שלא בתום לב

המערערת החלה לעבוד כטלפנית ברשות השידור באמצע שנות התשעים באמצעות חברת כוח אדם, ולימים נקלטה כעובדת הרשות. המשיב שימש כמנהל ברשות ובין השאר היה הממונה הישיר על המערערת במשך קרוב לעשור. בשנת 2010 נפתחו נגד המערערת הליכי משמעת, בעקבות תלונות שהגיש המשיב נגדה על תפקודה בעבודה, ואלו הסתיימו בהעמדתה לדין משמעתי.

בין לבין, לאחר הגשת התלונה המשמעתית נגד המערערת על ידי המשיב, המערערת איימה שאם המשיב ימשיך להתלונן נגדה היא תתלונן נגדו שהפשיט אותה, והמשיב מצדו כתב על כך מזכר מיידי והציף את הנושא בפני מספר גורמים.

בעת חקירתה בנציבות שירות המדינה, העלתה המערערת לראשונה את הטענה כי המשיב נהג להטריד אותה מינית, ועל רקע תלונותיה פתחה משטרת ישראל בחקירה. היות שבית הדין המשמעתי לא הסכים לעכב את ההליכים עד לתום החקירה הפלילית, חזרה בה התביעה מכתב האישום והמערערת זוכתה מעבירות המשמעת שיוחסו לה. בהמשך, טענה המערערת במשטרה כי המשיב אנס אותה במכוניתו. המשטרה מצדה, החליטה לסגור את התיק נגד המשיב, וערר שהגישה המערערת על ההחלטה נדחה ע"י הפרקליטות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

על רקע האמור, הגישה המערערת תביעה בסך 5 מיליון שקל גד המשיב ונגד רשות השידור, בעילה של הטרדות מיניות חוזרות ונשנות במקום העבודה, שלטענתה אף כללו מעשה אונס. ביה"ד לעבודה דחה את התביעה במלואה, וקבע כי המערערת לא הוכיחה את מעשי ההטרדה המינית ואף לא את אירוע האונס. בית הדין האזורי העדיף כמהימנה את גרסתו של המשיב והעדים מטעמו על זו של המערערת ושוכנע כי טענות המערערת הועלו כהגנה בפני ההליך המשמעתי שננקט כנגדה והחשש מפני פיטוריה. בית הדין התרשם גם מהתנהלות מניפולטיבית ומתוחכמת של המערערת, שכל מילה ותגובה שלה תוכננו על ידה מראש, לעת המתאימה ולהשגת האפקט הנחוץ. נוכח האמור, חויבה המערערת בהוצאות המשיב בסך של 50 אלף שקל.

בעקבות האמור, הגישה המערערת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. טענתה המרכזית של המערערת בערעור היא כי בית הדין לעבודה נעדר סמכות לדון בעניינה ולפיכך יש להעביר את התיק לדיון בערכאה אזרחית, שהיא המוסמכת לדון בכך.

הנשיאה ורדה וירט-ליבנה ציינה כי אכן ההלכה כיום לעניין הסמכות העניינית היא כי הערכאה המשפטית בפניה תתברר תביעה הכוללת עוולות נזיקיות בגין מעשי אינוס וסדום לצד עוולות בגין הטרדות מיניות שבוצעו במסגרת יחסי עבודה תהא בית המשפט המחוזי, וזאת כפי שנפסק על ידי בית המשפט העליון. יחד עם זאת, במקרה זה עומד כנגד המערערת השתק שיפוטי מלטעון להעדר סמכות בית הדין לעבודה, לאחר שבהליך בבית הדין האזורי טענה ההיפך בדיוק, והעלאת טענה זו כעת עולה כדי חוסר תום לב בניהול ההליך המשפטי.

עוד הוסיפה הנשיאה כי לצד ההשתק השיפוטי שקם למערערת, מדובר למעשה בניהול הליך שלא בתום לב, ובכך יש לחזק את המסקנה מדוע תוצאת המקרה צריכה להיות שונה מזו שנפסקה על ידי בית המשפט העליון, כך שאין מקום להעברת המקרה לדיון חדש בבית משפט אזרחי. בהקשר זה צוין כי לאורך ההליך כולו בבית הדין האזורי שהתנהל במשך מספר שנים, לא רק שלא עוררה המערערת טענה בדבר חוסר הסמכות העניינית, אלא התנגדה בתוקף לכל טענה שיש בה לקעקע סמכות זאת, ורק בסופו של ההליך ובמסגרת סיכומי התשובה שינתה עורה ולפתע טענה כי יש להורות על פיצול הדיון. לדעת הנשיאה, העלאת טענת הסמכות "מגנזי נסתרות" בנסיבות העניין, יש בה חוסר תום לב שיש בו כדי לדחות את הטענה.

אשר על כן, נקבע כי אין מקום להעביר את ההליך לבית המשפט האזרחי. עוד צוין כי בבית הדין האזורי התנהל הליך ארוך ביותר, במשך כשלוש שנים, במסגרתו נשמעו עדויות רבות ולא מן הנמנע כי לו תתקבל הבקשה לניהול ההליך מתחילתו יגרם נזק ראייתי בשל חלוף הזמן הרב ממועד האירועים, ובשל הצורך לגייס בשנית את העדים הרבים שנטלו חלק בהליך זה אם כעת יצטרך ההליך להידון מתחילתו.

לגופן של הטענות בערעור, ציינה הנשיאה כי המערערת ייחדה חלק נכבד מטענותיה כנגד קביעות וממצאים עובדתיים של בית הדין האזורי. יחד עם זאת, הלכה פסוקה היא שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאים העובדתיים הנקבעים על-ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים, ולא נמצא כי המקרה הנוכחי מצדיק חריגה מן הכלל כאמור.

בתוך כך, נקבע כי אין מקום להתערב במסקנה העובדתית של בית הדין האזורי לפיה המערערת לא הוכיחה את טענותיה לעניין הטרדה מינית, בעיקר נוכח העובדה כי בית הדין האזורי העדיף כמהימנה את גרסתו של המשיב והעדים מטעמו, על זו של המערערת, והתרשמותו כי עדותה של המערערת לא הייתה מהימנה.

לצד זאת הדגישה הנשיאה כי חלק מהנמקותיו של בית הדין האזורי אינו מקובלות, ובכלל זאת המשקל שנתן לכבישת התלונה והעובדה שהמערערת לא פנתה לממונים עליה בבקשה לשנות את מקום עבודתה; העובדה שהמערערת לא פירטה מועדים לטענות ההטרדה ולא ציינה תאריך מדויק של אירוע האונס; העדר אסמכתא לתלונה מזמן אמת או פנייה לטיפול רפואי.

נוכח כל האמור, הערעור נדחה. המערערת יוצגה בהליך ע"י עו"ד יצחק בורובסקי. המשיב יוצג ע"י עו"ד אורנה ברנד ועו"ד אלתית לוין.

 

ע"ע 14186-06-18

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
17 | S:166