כל עורך דין נתקל במהלך הקריירה שלו בסוגים שונים של לקוחות. מרבית הלקוחות הם נוחים, לא מתערבים ונותנים לעורך הדין חופש מקצועי, אך בד בבד ישנם גם טיפוסים שעשויים להפוך את עבודתו של עורך הדין לקשה במיוחד. הנה 10 סוגי לקוחות שעורכי דין פחות אוהבים ואיך להתמודד איתם
משפחה וחברים – כל עורך דין מכיר את הסיטואציה: אתם במפגש משפחתי או עם חברים ולפתע פונה אליכם אחד ממכריכם עם הבעיה המשפטית התורנית שבה הוא נתקל. בדיוק כמו שבכל משפחה יש את "הרופא", שמתקשרים אליו כל פעם שמרגישים לא טוב וה"הייטקיסט" ששואלים אותו על בעיות במחשב, יש גם את "עורך הדין", שפונים אליו כל אימת שיש בעיה עם השכן, הבוס, מס הכנסה וכד'. וזה לא משנה אם אתה עוסק בתחום הספציפי או לא עוסק בתחום, החבר/בן הדוד רוצה תשובה כאן ועכשיו והוא יביט בך בעיניים משתאות כשתגיד לו שאינך מתמצא בנושא הזה. "אבל אתה עורך דין, איך זה יכול להיות?", הוא ישאל.
למרות שזה מאד מפתה, זו עצה טובה לעולם לא להתעסק עם בני משפחה או מכרים בכל מה שנוגע לייצוג משפטי. מלבד אי הנעימות שעלולה להתעורר בקשר לכסף שכרוך בייצוג, יחסי משפחה טומנים בחובם מטבע הדברים גם מעורבות רגשית רבה ולכן אם התיק ייכשל אתם עלולים למצוא את עצמכם מסוכסכים לא רק איתו אלא עם בני משפחה נוספים מהצד שלו שינטרו לך טינה. קחו זאת בחשבון כשאתם שוקלים את העניין.
אלה שיודעים הכל/"המגגלים"/הספקנים – לקוחות אלו יטילו בד"כ ספק בכל מהלך שתנקטו בשמם, לרוב לאחר מחקר מעמיק שיעשו בגוגל, עם בן דוד עורך דין, בקבוצות פייסבוק סטייל "תשאל עורך דין", או סתם פרק של "Suits" שראו לאחרונה. הם יגיעו לפגישות עם קלסר של טיעונים משפטיים שלדעתם כדאי להוסיף לתיק, יתערבו באסטרטגיה, יתנו לכם הוראות ובאופן כללי יהיו בטוחים שהם מבינים את המורכבות של התיק.
חשוב להדגיש - לקוחות רשאים בהחלט להעלות רעיונות בפני עורך הדין ואל לו להתייחס לעצמו כמעוז של כל הידע והרעיונות הטובים. הסבירו ללקוח שעם כל הכבוד לגוגל, אתם עורכי דין מנוסים ומקצועיים והם חייבים לתת בכם אמון כמי שתפקידכם לנהל את התיק ולהפעיל שיקול דעת מקצועי על מנת להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורו.
הלחוצים – הלקוח הלחוץ בטוח שהתיק שלו הוא התיק היחיד שהמשרד שלכם מטפל בו. הוא יתקשר כל יומיים לשאול מה קורה עם התיק, ישלח הודעות ב-2 בלילה וידרוש תשובות ב"דחיפות" וב"בהילות". עם לקוחות כאלה רצוי לנקוט בגישה המשלבת אמפטיה ואסרטיביות ולהציב גבולות כבר בשלבים מוקדמים של הקשר המקצועי. הסבירו להם שאתם זמינים עבורם לכל שאלה, אך בד בבד דרשו מהם לכבד את זמנכם האישי ולא להתקשר מחוץ לשעות העבודה או בסופי שבוע אלא אם מדובר במקרה דחוף שלא סובל דיחוי.
הלא מרוצים – "למה כתבת ככה"? "למה לא אמרת לו את זה"? "למה לא הגשת את המסמך ההוא"? הלקוח הזה לא יעריך את עבודתכם, תמיד יהיה ביקורתי, יתלונן על הכל ולעולם לא יהיו מרוצה. הלקוח הזה בכלל היה מעדיף לייצג את עצמו (ואולי הוא גם ניסה ולא הצליח), וכל אינטראקציה איתו תשרה תחושה שהוא לא באמת צריך אתכם. עם לקוח כזה אין באמת דרך להתמודד, מלבד להתעלות על עצמכם, להשתדל להבליג על הערות עוקצניות ולא להיגרר מולו לוויכוחים שאינם מובילים לשום מקום.
העצבניים – את הלקוח העצבני לרוב אפשר לזהות כבר בפגישת היכרות. הוא יהיה מלא בזעם על מה שקרה לו, לעתים ידבר בגסות ויתבטא כאילו הוא מוכן לערוף למישהו את הראש. אם זיהיתם כבר מראש שהלקוח חם מזג בצורה קיצונית, שקלו להימנע מהייצוג וקחו בחשבון שכעס זה יכול להיות מופנה גם כלפיכם בעתיד. ישנם יותר מדי מקרים של עורכי דין שהותקפו פיזית או מילולית על ידי לקוחות זועמים ולכן רצוי להתייחס לעניין ברצינות.
"לוחמי הצדק" – הלקוח הזה ירצה להגיש תביעה על "גביית יתר" של 5 שקלים, ייצוגית על גבינה ששוקלת גרם פחות מהכתוב על האריזה, או על "עוול" שעשה לו הממסד, לשיטתו. לא משנה מה המחיר – הוא רוצה לצאת למלחמה, משום היה דוד מול גוליית. "וזה לא עניין של כסף, זה העיקרון", הוא ידגיש. זה לא אומר שתיקים כאלה לא ראויים לדיון או שאין בהם הצדקה משפטית, אך לעתים כדאי לעשות שיקולים של עלות מול תועלת ולחשוב האם הטרחה בניהול תיק מצדיקה את התוצאה האפשרית.
המתנערים – הלקוחות האלו פועלים בשיטת "שגר ושכח". הם לא יקראו שום דבר שתשלחו להם, לא יישמו את העצות שלכם, לא יהיו מעורבים במה שקורה בתיק ובכלליות יעדיפו לתת לכם לעשות כרצונכם. עם זאת, לא מדובר במצב רצוי מבחינת עורך הדין שכן הדבר מהווה כר נוח עבור הלקוח לטעון במועד מאוחר יותר טענות של "לא ידעתי לא שמעתי" ולהאשים אתכם במידה שמשהו ישתבש. התפקיד שלכם במצב כזה הוא להתייעץ עם הלקוח בנקודות מפתח בתיק (למשל, האם להיענות להצעת פשרה), להתעקש שיהיה מעורה ברמה כלשהי בתיק, יקרא לפחות חלק מהמסמכים בו ויהיה מעודכן מספיק על מנת שתוכלו לכסות את עצמכם מבחינה זו.
המתמקחים – הלקוחות הללו הם אולי הסוג הכי פחות אהוד בקרב עורכי הדין. "למה השכר טרחה הוא 6,000? הייתי אצל עורך דין שהסכים לקחת לי 1,000". אין כמעט עורך דין שלא שמע משפט בסגנון הזה במהלך הקריירה. התחרות הקשה בשוק המשפטי בישראל מובילה לא אחת להתנהלות שבאמת מזכירה "שוק" – לקוחות שמתמקחים, מחפשים לחסוך בכל הוצאה ומבקשים הנחה עוד לפני שעורך הדין פצה את פיו. ללקוח כזה רצוי להבהיר שעבור איכות משלמים, ושאתם עורכי דין מנוסים ומקצועיים, והתשלום – בהתאם.
המתחמקים – הלקוחות הללו ידרשו שתעשו את העבודה באופן מיידי אבל כשמגיעה העת לשלם את החשבון לפתע הם ייעלמו. לפיכך, לא מעט עורכי דין דורשים תשלום מראש, על מנת למנוע מצב שבו הם נאלצים "לרדוף" אחרי הלקוח. כנ"ל לגבי לקוחות שלא נותנים מספיק מידע שרלוונטי לתיק, ומאלצים את עורך הדין "לנדנד" להם תריסר פעמים כדי לקבל את המידע הבסיסי שהיו צריכים לספק להם בהתחלה.
השקרנים וה"נזכרים מאוחר" – לא פעם עורכי דין עשויים להתקל בלקוחות שמשקרים או לא חושפים את כל המידע הנחוץ בזמן. אלו לא רק מקשים על עורכי הדין לבצע את עבודתם אלא לעתים אפילו מסכלים במו ידם את העבודה על התיק. אם יתמזל מזלכם, השקר של הלקוח יתגלה בשלב מוקדם יחסית, ואז עליכם להזכיר ללקוח שזה לטובתם שתדעו את כל האמת ושאם הדבר יתגלה בבית המשפט עלולות להיות לכך השלכות הרסניות מבחינתם. אם אתם חסרי מזל, השקר עלול להיחשף גם לאחר שהוא רשום בתצהיר או בבית המשפט, ואז הדברים עשויים להסתבך.
