שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > התקבלה תלונה נגד שופטת משפחה שקיבלה החלטות ללא מתן זכות תגובה

חדשות

התקבלה תלונה נגד שופטת משפחה שקיבלה החלטות ללא מתן זכות תגובה, צילום: getty images israel
התקבלה תלונה נגד שופטת משפחה שקיבלה החלטות ללא מתן זכות תגובה
19/08/2019, עו"ד לילך דניאל

נציב תלונות הציבור על שופטים קיבל את תלונתה של אם לילדים מתבגרים על שופטת בית משפט לענייני משפחה, שקיבלה החלטות הרות גורל לגבי ילדיה על סמך המלצות מתאם הורי, מבלי לקבל את עמדתה או לקיים דיון כלשהו בתיק. הנציב: בהתנהלות האמורה יש כדי לפגוע בעיקרי הצדק הטבעי ובזכותו של כל צד לקבל את יומו בבית המשפט

המתלוננת היא אם לקטינים בני 17 וחצי, 16 ו-13 וחצי שנים, המנהלת בבית המשפט לענייני משפחה תיק שעניינו תביעה לחידוש הקשר עם הקטינים ולאכיפת זמני שהות, שהגיש אביהם. תחילה הסכימו הצדדים לפנות לאפיקים טיפוליים לשם פתרון הסכסוך, לאור המלצות פקידת הסעד כי נדרשת התערבות טיפולית שתעזור לאב ולקטינים לבסס את הקשר שלהם מחדש.

בהמשך, לאור דיווח העובדת הסוציאלית, הסכימו הצדדים לפנות להליך של תיאום הורי, תוך הקפאת ההליכים המשפטיים. בעקבות הודעת הצדדים על הסכמתם להמלצות העובדת הסוציאלית, ניתן תוקף של החלטה להמלצות התסקיר והתיקים נסגרו באופן טכני. הצדדים החלו בהליך של תיאום הורי אצל מתאם הורי מוסכם בהתאם להמלצות ועדת התסקירים.

לאור המלצותיו של המתאם נתנה השופטת שדנה בתיק שתי החלטות: האחת, החלטה שדחתה את בקשת האם כי הסדרי השהות עם האב לא יכללו לינה. ההחלטה גם הורתה על תחילת טיפול רגשי לקטינים, ובמקביל על המשך הטיפול אצל המתאם. בהחלטה השניה הורתה השופות לעובדת סוציאלית לסדרי דין לערב עובדת סוציאלית לחוק הנוער, אשר תשקול אם יש להפעיל את סמכויותיה לעניין פתיחת הליך נזקקות והוצאת הקטינים באופן זמני למסגרת חוץ ביתית. כן נקבע, כי ככל שהאם לא תביא את הקטינים לרכבו של האב בזמני השהות הקרובים, יינתן צו לעיכוב משטרתי של האם על ידי משטרת ישראל וליווי משטרתי של הקטינים לרכבו של האב.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

המתלוננת ערערה על שתי ההחלטות לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את הערעור באופן חלקי וקבע, כי ההחלטה לפיה הצדדים מחויבים לפעול על פי המלצות המתאם מבוטלת, וכי ההחלטה בדבר טיפול רגשי לקטינים תושהה עד לקבלת עמדת הצדדים.

במקביל, הגישה האם תלונה נגד השופטת לנציב תלונות הציבור על שופטים, בה טענה כי השופטת "הפכה את עצמה לחותמת גומי" של המתאם ההורי וקיבלה בהתאם לכך החלטות קשות מאד בעניינם של הקטינים מבלי שאפשרה לאם להגיב או פגשה את הקטינים. לטענת האם, השופטת לא רצתה לשמוע את הילדים ואת מצוקותיהם וכי מאז שנפתח התיק לא התקיים בו ולו דיון אחד. עוד הוסיפה כי בקשותיה של בתה בת ה-17 וחצי להיפגש עם השופטת ולהיות מיוצגת באופן עצמאי נדחו על הסף, וכל הבקשות להגיב על בקשותיו ועדכוניו של המתאם ההורי נדחו אף הן.

בתגובתה לתלונה ציינה השופטת, כי מיד לאחר פתיחת התיק הסכימו הצדדים לנהל הליכים מחוץ לבית המשפט והתיקים נסגרו באופן טכני ולכן נמנעה מלקיים דיון בתיק או לשמוע מי מהצדדים, לרבות הקטינה. לדבריה, מיד כאשר הודיעה האם כי היא מעוניינת לבטל את הקפאת ההליכים, נקבע מועד דיון על פי יומנה והוא עתיד להתקיים סמוך לאחר פגרת הקיץ. השופטת הוסיפה וציינה כי אף שהאם הצהירה בתחילה כי היא רואה ערך רב בשמירה על הקשר בין האב לבין הקטינים, הרי שעם חלוף הזמן היא הלכה והקשתה את עמדתה עד שבכתב התביעה האחרון טענה כי האב משולל מסוגלות הורית.

נציב התלונות על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, מצא את התלונה מוצדקת. לדבריו, מפסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור, עולה כי המתאם ההורי לא מונה מעולם ע"י כמומחה מטעם בית המשפט לענייני משפחה או כגורם מטפל בצדדים מטעם בית המשפט, אלא ההליך הטיפולי שהוא מנהל מקורו בהסכמת הצדדים, ועל כן רשאית הייתה האם להפסיקו ללא צורך בקבלת היתר מבית המשפט. כן נקבע בפסק הדין, כי ההחלטה המורה על תחילת טיפול רגשי לקטינים, ניתנה בעקבות המתאם, מבלי שהצדדים קיבלו הזדמנות להגיב לה.

אשר להחלטה בדבר הפניה לעו"ס לפי חוק הנוער בכדי שתשקול האם להפעיל הליך נזקקות, ציין בית המשפט המחוזי, כי דעתו אינה נוחה ממתן הנחיות מסוג זה טרם שהתקיים כל דיון בהליך, וזאת בהחלטה בפתקית על גבי עדכון מטעם המתאם ההורי, ומבלי שהתאפשר לצדדים להתייחס לאותו עדכון. כן נקבע, כי לאור גילם של הקטינים והיותה של הבת הבכורה על סף בגירות, במצב בו טרם עלה בידי בית המשפט למשפחה להתרשם מהם, אזי מתן צווים למשטרת ישראל ללוות את הקטינים לרכבו של אביהם, מוקשית בעיניו.

בהסתמך על האמור, סבר הנציב שהם כי ראוי היה שבית המשפט ייתן לאם הזדמנות להגיב להמלצותיו של המתאם ההורי, טרם קבלת החלטה בעניינם של הצדדים בהתבסס על אותן המלצות. זאת, במיוחד שעה שמדובר בהחלטות כה משמעותיות, כגון הוראה לעובדת הסוציאלית לסדרי דין לערב את העו"ס לחוק הנוער, על מנת שזו תשקול אם לנקוט הליכי נזקקות, לרבות הוצאת הקטינים למסגרת חוץ ביתית.

עוד קבע הנציב, כי בירור התלונה מעלה, שהשופטת קיבלה החלטות מבלי שמצאה לנכון לקיים דיון במשך תקופה ארוכה. בעניין זה ציינה השופטת כאמור כי לא היה מקום לקיים דיון שכן ההליכים הוקפאו כדי שלא לפגוע בטיפול ובתיאום ההורי, אלא שמשעה שהשופטת נוכחה לדעת כי האם אינה נותנת עוד אמון במתאם ההורי, ומשעה שהסתבר כי הסכסוך בין הצדדים הולך ומתעצם, וכי יש בכך כדי להשפיע על הקטינים ולהגביר את מצוקתם, ראוי היה כי השופטת תבטל את הקפאת ההליכים מיוזמתה. זאת, מאחר שהקפאת ההליכים ממילא כבר אינה משרתת את המטרה של טיפול שאינו בצל הליכי בית המשפט.

תחת זאת, קבע הנציב, פעלה השופטת באצטלא של "הקפאת ההליכים" כדי לקבל החלטות על סמך חוות דעת של מתאם הורי, אשר לא מונה כלל על ידי בית המשפט, בין כמומחה מטעמו ובין כמתאם; מבלי לאפשר לצדדים להגיב להמלצותיו; ומבלי לקיים דיון בנוגע לאותן המלצות. בכך, סיכם הנציב, יש כדי לפגוע בעיקרי הצדק הטבעי ובזכותו של כל צד לקבל את יומו בבית המשפט. על כן, התלונה נמצאה מוצדקת.

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
17 | S:166