שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > נדחתה בקשה לייצוגית נגד הדואר בטענה לאי מסירת דברי דואר רשום

חדשות

נדחתה בקשה לייצוגית נגד הדואר בטענה לאי מסירת דברי דואר רשום, צילום: pixabay
נדחתה בקשה לייצוגית נגד הדואר בטענה לאי מסירת דברי דואר רשום
12/08/2019, עו"ד לילך דניאל

בית המשפט המחוזי דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד דואר ישראל, בטענה שחלק ניכר מדברי הדואר הנשלחים בדואר רשום אינם נמסרים לנמענים ואינם מוחזרים לשולח. נקבע, כי למרות שלמבקש, בעל עסק לפרסום הודעות על פי התכנון והבניה, עומדת עילת תביעה אישית, הרי שהתובענה אינה ראויה להתברר במתכונת ייצוגית

המבקש הוא בעל עסק עצמאי העוסק בפרסום הודעות ומסירתן על פי חוק התכנון והבניה עבור לקוחותיו. במסגרת פועלו זה נעזר המבקש, בין השאר, בשירותי דואר ישראל ובכללם משלוח דבר דואר רשום.

כידוע, שירות דואר רשום מאפשר לשולח לקבל אישור על עצם משלוח המכתב, מועדו ומקומו, לנהל מעקב באמצעות הרשת אחר הגעת דבר דואר ליעדו וכן להבטיח את מסירתו לנמען או בא כוחו ולקבל אסמכתא על המסירה, המתבצעת אך ורק לאחר זיהוי הנמען באמצעות תעודת זהות, ורק לאחר שהנמען מאשר בחתימתו את קבלת דבר הדואר.

לטענת המבקש, באוגוסט 2017 מסר באחד מסניפי הדואר חבילת דברי דואר רשומים שהכילה 152 מכתבים. המכתבים נשלחו במעטפות דואר רשום המבוילות בבול של 11.70 שקל ועליהם ברקוד של הדואר. המכתבים הרשומים הכילו, כך על פי הנטען, הודעה לבעלי דירות בדבר בקשה להקלה ותמ"א 38 שהוגשה לוועדה המקומית לתכנון ובניה בפ"ת לגבי בניין הסמוך למקום מגוריהם.

באותו מעמד, קיבל המבקש מפקיד הדואר אישור על משלוח דברי הדואר, חתום בחותמת הדואר. האישור כלל את רשימת הנמענים וברקוד לכל מכתב, לצורך מעקב.  כעבור מספר ימים, פנה אל המבקש הקבלן של פרויקט הבניה וציין בפניו כי אחד הדיירים מסר לו כי הוא ודיירים אחרים מצאו מכתב עם הודעת הועדה בתיבת הדואר שלהם, זאת תחת שהמכתב יימסר לידיהם כדואר רשום לאחר חתימתם. כשבועיים לאחר מכן, בדק המבקש באתר האינטרנט של הדואר ומצא כי צוין שם לגבי 96 מתוך 152 המכתבים ששלח כי הם בסטטוס – "התקבל למשלוח והועבר להמשך טיפול" – היינו כי המכתבים, לכאורה, טרם נמסרו לנמען.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כחודשיים לאחר משלוח המכתבים, פנה המבקש במכתב לחברת הדואר, על מנת לברר מה עלה בגורלם של אותם 96 המכתבים שנשלחו בדואר רשום ולא הגיעו. לטענת המבקש, כבר באותו יום יצר עמו קשר אדם בשם "יוסי", אשר הזדהה כמנהל בית הדואר בפ"ת, והודה כי נפלה טעות וכי המכתבים הרשומים לא הגיעו "לחדר הרשומים" ומתוך שכך הם חולקו כמכתבים רגילים.

אחר הדברים האלה, החל מקנן חשש אצל המבקש שמא התקלה הנזכרת לא הייתה אירוע חד פעמי, ועל כן בדק האם מכתבים רשומים שנשלחו על ידו כחצי שנה קודם לכך אכן נמסרו כנדרש.  מבדיקתו עלה  כי 50 מכתבים מתוך 104 שנשלחו על ידו לא נמסרו לנמענים כנגד חתימה. מבדיקות נוספות שעשה המבקש באשר למכתבים רשומים שנשלחו על ידו בשנים 2015-2017 הסתבר לו כי 45 מכתבים נוספים ששלח לא נמסרו כנדרש אצל הנמען או למצער אין רישום כי אכן נמסרו כאמור והם אף לא הוחזרו אליו.

נוכח האמור, הגיש המבקש בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת הדואר, בטענה כי אי מסירת נתח כה ניכר מכלל המכתבים הרשומים הנשלחים יש בה להעמיד עילות תביעה חוזיות ונזיקיות לו ולקבוצת התובעים אותה הוא מבקש לייצג, קרי כל מי ששלח, במשך 7 השנים שקדמו להגשת הבקשה, דבר דואר רשום בישראל עד 2 ק"ג וזה לא נמסר כנגד חתימה ולא הוחזר לשולח. חברת הדואר מאידך, טענה כי חוק הדואר מקנה לה חסינות מפני עילות תביעה שאינן נזק, אובדן או גניבה בלבד.

השופט צבי ויצמן קבע כי חוק הדואר מקנה חסינות כנגד תביעות שעניינן בנזק, אובדן או גניבה, טעות בנמען או איחור במסירה, אך אין בו לאיין תביעות שעניינן באי מתן שירות ששולמה עבורו תמורה. השופט הדגיש, כי מדובר בשירות עסקי עליו נגבה תשלום מיוחד נוסף, אולם, על פי הנטען, עיקרו כלל לא סופק למבקש. משכך, סבר השופט, קשה לקבל הוראת חוק הפוטרת עוסק מלספק את השירות אותו התחייב לתת ועליו קיבל תשלום ותמורה, וודאי שלא לכך התכוון המחוקק בהוראותיו של חוק הדואר ואין ללמוד מהן כי לקוח אינו יכול לתבוע את הדואר בגין שירות ששילם עליו אך לא קיבלו, שאם לא כך יהיה מדובר ב"אנדרלמוסיה" בכל הקשור ליחסי לקוח ונותן שירות. "יגבה נותן השירות תשלום על שירות – לא יספקו – וייהנה מפטור מפיצוי או, למצער, מחובת השבת התמורה בגין השירות אותו לא סיפק כלל, הדעת אינה סובלת דבר שכזה ובוודאי שלכך לא כיוון המחוקק", כתב השופט.

נוכח האמור, סיכם השופט כי כאשר הפגם הוא בעניין הנוגע למהותו של השירות המסוים הניתן ע"י חברת הדואר, הרי שחריגה מחובתה של החברה, כפי שזו הוגדרה בדין, לא תזכה אותה בחסינות מכוח החוק. זאת, להבדיל מתקלות כלליות שאינן נוגעות להגדרת השירות עצמו כגון אובדן, גניבה, נזק למשלוח, טעות או איחור במסירה, שאז מגנות הוראות חוק הדואר על החברה ומציבות חסינות כנגד תביעות כנגדה. 

עוד הוסיף השופט כי גם אם מדובר בתקלה נקודתית, הרי שלמבקש עומדות עילות תביעה אישיות, הן בעילה חוזית שעניינה הפרת הסכם מתן השירות שנכרת מכללא בינו לבין הדואר בעת רכישת שירות הדואר הרשום ואי קבלתו, והן בעילת הרשלנות בשל כך שהשירות לא ניתן, למצער בשני המשלוחים העיקריים בהן מודה הדואר ברשלנות עובדה.

יחד עם זאת, קבע השופט כי לא הובאה על ידי המבקש תשתית מספיקה להוכחת קיומה של קבוצת נפגעים וכי התביעה בצורתה אינה מתאימה להתברר במסגרת תובענה ייצוגית. הודגש, כי אין הדבר אומר כי טענות בדבר טעויות נקודתיות פסולות מלבוא בקהלן של תובענות ייצוגיות. לדברי השופט, גם אם עסקינן בתקלה הנחזית להראות כנקודתית יש להוסיף ולבחון האם ככזו היא ראויה לבוא במסגרת התביעות הייצוגיות, ובכלל זאת האם יש צורך בבירור עובדתי פרטני של עניינו של כל אחד ואחד מחברי הקבוצה; האם יש תועלת כלכלית באכיפה על עוסק לנקוט באמצעים שיובילו למצב של 'אפס תקלות'; והאם קיימות חלופות ראויות העומדות לרשות המבקש, בשים לב במיוחד לחלופה של תביעה אישית לפיצויים שבכוחה להוביל להרתעה יעילה והולמת.

במקרה זה, לא שוכנע השופט כי יש באותם מקרים פרטניים שהביא המבקש, בין אלו שאירעו בעניינו ובין אותם מקרים בודדים שהביא לגביהם את עדות שניים ממכריו, על מנת ללמד על תופעה מקיפה ורחבה העולה לגדר של מדיניות מפרה. לדעת השופט, אם המבקש היה נוקט לדוגמה בדרך משמעותית יותר לבסס את טענותיו, דוגמת המצאת חוות דעת סטטיסטית באשר לשיעור המקרים בהם אין אישור לכך שדבר הדואר הרשום הגיע ליעדו ואף לא הוחזר לידי השולח, אפשר שהיה בדבר ללמד על קיומה של קבוצה. משכך, בהתחשב בעובדה כי הדיון יגרור בירור פרטני ואישי של כלל התקלות הנקודתיות, ובהתחשב בכך שעומדת למבקש האפשרות לתביעה כספית אישית כנגד חברת הדואר – נקבע כי התובענה במתכונתה אינה מתאימה להתברר במסגרתה של תביעה ייצוגית.

לסיכום, נקבע כי הראיות שהובאו על ידי המבקש מלמדות לכל היותר על תקלות נקודתיות המצריכות בירור פרטני של כל מקרה ומקרה כאשר קיימת אפשרות של ממש כי חלקם של המקרים אף יפלו בגדרה של החסינות העומדת למשיבה מכוח חוק הדואר. משכך, בקשת האישור נדחתה, תוך מחיקת התביעה האישית של המבקש עצמו. המבקש יישא בהוצאות  חברת הדואר בסך של 20,000 שקל. המבקש יוצג בהליך ע"י עו"ד רונן עדיני ועו"ד אפי שאשא. הדואר יוצגה ע"י עו"ד אייל בליזובסקי.

 

ת"צ 44672-12-17

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
17 | S:166