דיכאון הוא תופעה התוקפת רבים מהעוסקים במקצועות המשפט, אך לפחות בישראל מדובר בבעיה שאינה נמצאת במודעות או בשיח הציבורי. הכירו את עורך הדין האמריקאי שהקדיש את חייו כדי לעזור למשפטנים אחרים להילחם בדיכאון. האם יש לנו לאן לשאוף?
בתחילת החודש התייחסנו לתופעה של דיכאון בקרב עורכי דין על רקע העיסוק במקצוע ועל הגורמים האפשריים לכך. בין אם מדובר בעומס הנובע מהעבודה ובין אם מדובר בתחושות הנובעות מהקשר הייחודי בין עורך הדין ללקוחו, אין ספק שעורכי דין רבים מתמודדים עם חוויות נפשיות לא פשוטות במהלך עבודתם, ולא תמיד יש להם כתף תומכת. רבים אף לא תמיד מודעים לכך שהם סובלים מדיכאון או חרדה, ומעדיפים להתייחס לכך כעוד "תקופה לחוצה בעבודה", אולם הדברים מחלחלים ועשויות להיות להם השלכות קריטיות על בריאותו של עורך הדין.
למרבה הצער, בישראל מדובר בנושא שכמעט אינו נמצא במודעות או בשיח הציבורי ולכן מסקרן לראות מה קורה לדוגמה בשוק האמריקאי. דן לוקסיק הוא עורך דין מבאפלו שבמדינת ניו יורק. לוקסיק היה שותף מנהל בפירמת עורכי דין כשאובחן בדיכאון, והחליט להפוך את זה למשימת חייו לעזור לאחרים להתמודד עם מצב דומה. בתוך כך, הקים לוקסיק אתר ייעודי המוקדש לנושא בשם "Lawyers with depression", הפיק סרט דוקומנטרי בנושא הדיכאון במקצוע המשפטי ומעביר הרצאות בכל רחבי ארה"ב, בין היתר בפני פירמות עורכי דין ובתי ספר למשפטים.
שוחחנו עם עו"ד לוקסיק, שמענו ממנו על החוויה האישית שלו בתור עו"ד הסובל מדיכאון וניסינו להבין מהם ממדי התופעה, מהם "סימני האזהרה" שעורכי הדין צריכים לשים אליהם לב וכיצד מתמודדים בארה"ב עם הסוגיה, על מנת לחשוב מה אנו בישראל יכולים ללמוד מכך.
ספר קצת על החוויה האישית שלך כעורך דין עם דיכאון. מתי היה הרגע שהחלטת לשנות את המצב?
"לא אובחנתי כסובל מדיכאון עד שמלאו לי 40. באותה תקופה הייתי שותף מנהל במשרד עורכי הדין שלי, שעסק בליטיגציה. לפני כן, חוויתי לעיתים קרובות בעיות הנוגעות לניהול מתחים וחוסר שינה, אך בתקופה שבה אובחנתי בדיכאון סבלתי מבעיות הרבה יותר דרמטיות: חוסר ריכוז, עצבות קיצונית, אנרגיה נמוכה מאוד וחוסר יכולת לישון. תסמינים אלה נמשכו למעלה משנה לפני שאובחנתי ורק הלכו והחמירו, למרות שטופלתי על ידי פסיכולוג שניסה לסייע לי. מכיוון שזה לא עבד, הוא הפנה אותי לפסיכיאטר שנתן לי נוגדי דיכאון אך כמו אנשים רבים הנאבקים עם דיכאון, הגלולה לא ריפאה אותי. המשכתי להיאבק עם הדיכאון לאורך השנים, ואני ממשיך להיאבק בו עד היום. התרופות שאני נוטל, בשילוב עם ייעוץ שוטף, שינוי בתזונה, פעילות גופנית קבועה, שינה והשתתפות בקבוצת תמיכה לדיכאון – היוו עבורי שינוי גדול".
מה גרם לך להתגייס לעזור לעורכי דין המתמודדים עם דיכאון וחרדה? איזה פעילויות עשית בנושא?
"בשנת 2000, בתקופה שבה אובחנתי, אנשים לא דיברו על הנושא, בוודאי שלא כמו היום בארה"ב. זה היה נכון עוד יותר לגבי עורכי דין. הסטיגמה הייתה נפוצה מאוד. בערך 7 שנים לאחר שאובחנתי יצאתי עם זה באופן גלוי, מכיוון שרציתי למצוא דרך לעזור לסטודנטים למשפטים ולעורכי דין שנאבקים במחלה זו. לא רציתי שהם ירגישו שהם לבד עם הדיכאון שלהם. לא רציתי שהם יתביישו בדיכאון שלהם ורציתי שיפנו לעזרה. בשנת 2007 כתבתי מאמר למגזין עורכי הדין הארצי "Trial", תחת הכותרת "סיפור דיכאון של עורך דין אחד". זמן קצר לאחר מכן, השקתי את האתר Lawyerswithdepression.com. זה היה האתר הראשון מסוגו בארה"ב שעזר לאנשי מקצוע משפטיים. מאז שהושק, לפני למעלה מ-12 שנה, הוא הפך לגלובלי והיו בו למעלה משתי מיליון צפיות.
במקביל, אני ממשיך לכתוב על חיים לצד הדיכאון לא רק לקהל המשפטי, אלא לכל מי שסובל מדיכאון. אני גם מרצה ברחבי ארה"ב במשרדי עורכי דין, כנסים משפטיים ובתי ספר למשפטים, כולל באוניברסיטאות 'הרווארד' ו'ייל' בשנה שעברה. בנוסף, לפני עשר שנים הפקתי סרט בן שלושים דקות, "מלנכוליה נוראית: דיכאון במקצוע המשפטי", שניתן לצפות בו ביוטיוב. בערך בתקופה זו הקמתי גם קבוצת תמיכה שבועית לעורכי דין בקהילה שלי והיא עדיין נפגשת מדי שבוע. זוהי דרך סודית, נפלאה ובטוחה המאפשרת לעורכי דין להתגבר על הבדידות. לפני חמש שנים גם הקמתי חברת קואצ'ינג המיועדת ספציפית לליווי סטודנטים למשפטים ועורכי דין המתמודדים עם לחץ, חרדה ודיכאון".
אילו תגובות אתה מקבל מאנשים שעוסקים במקצועות המשפט אותם אתה פוגש במהלך ההרצאות שלך?
"התגובות הן חיוביות מאוד. אני מאמין שזה קורה מכיוון שיש משבר לאומי ממשי במקצוע המשפטים בארה"ב. הדבר בא לידי ביטוי במחקר שנערך בשנת 2016 בקרב כ-13,000 עורכי דין, שמצא כי 28% מהם דיווחו על בעיה הקשורה לדיכאון. מדובר על שיעור הגבוה פי ארבעה מזה שנמצא באוכלוסייה הכללית. גם אחוזי ההתאבדות בקרב עורכי דין הם גבוהים בהרבה. מבקשים ממני לדבר עם עורכי דין מכיוון שאני חושב שיש לי שילוב ייחודי - מישהו שעוסק במשפט למעלה מ -30 שנה וגם הצליח להתמודד עם דיכאון בעשרים השנים האחרונות. זה מציע נקודת מבט שיש, אולי, רק למעטים אחרים".
מה לדעתך מבדיל את עורכי דין שונים מאנשי מקצוע אחרים? מדוע הם סובלים מדיכאון הרבה יותר מאחרים באוכלוסייה? האם אתה חושב שזו בעיה גלובלית או בעיה המאפיינת אזורים מסוימים? האם אתה מאמין שהמצב החמיר לאורך השנים?
"ראשית, יש לומר כי דיכאון הוא בעיה גלובלית ובארצות הברית בפרט. 350 מיליון אנשים בעולם חיים כיום עם דיכאון. זוהי הסיבה המובילה למוגבלות בעולם. באופן דומה, זוהי הסיבה המובילה למוגבלות בארה"ב עבור חלק משמעותי מהאוכלוסייה, עם כמעט 20 מיליון אנשים הסובלים מדיכאון בכל רגע נתון. בהחלט יש משהו ייחודי בלהיות סטודנט למשפטים ועורך דין אשר אחראי לשיעור דיכאון כה גבוה. חלק מזה ניתן לייחס לסוגי האנשים שבדרך כלל נכנסים למקצוע המשפטי – בעלי הישגים גבוהים, פרפקציוניסטים, סומכים על עצמם. למרות שתכונות אלה עשויות להפוך מישהו לעורך דין מצליח מאוד, הן יכולות להוות מכשול בדרך להיות אדם מאושר ובריא. הן גם גורמות לעיתים קרובות לכך שמי שסובל אינו מבקש עזרה או מסרב לה כאשר היא מוצעת. הדיכאון לא נרפא ללא טיפול - הוא בדרך כלל מחמיר.
מלבד סוג האישיות של אותם אלו שנכנסים למקצוע המשפטים, עורכי דין מתמודדים עם כמות עצומה של לחץ, עובדים שעות ארוכות ויש להם מעט זמן לטיפול עצמי. כיצד אתה יכול להיות בריא פיזית ונפשית כשאין לך זמן להתייחס לנושאים הללו? זה מאוד קשה. היסטורית, משרדי עורכי דין לא תמכו באנשים עם בעיות בתחום בריאות הנפש, אך בארה"ב זה החל להשתנות בעקבות פרסום ממצאי המחקר משנת 2016. זמן קצר לאחר הפרסום הוקם "כוח משימה" לאומי שהנפיק דו"ח בנושא. הדבר הבהיר כי קיים משבר בבריאות הנפש בתחום המשפט ועל כל בעלי העניין להתייחס לכך, לרבות בתי ספר למשפטים, פירמות עורכי דין ולשכות עורכי דין, באמצעות מגוון של צעדים לשיפור בריאות הנפש של חבריהן".
מלבד עורכי דין, האם גם אחרים העוסקים בתחום המשפט (שופטים, סטודנטים, מתמחים וכד') סובלים מדיכאון?
"המחקר הארצי שהזכרתי קודם כלל גם שופטים, אולם הוא לא התייחס לגורמי הדחק הייחודיים שעומדים בפני שופטים העשויים לתרום לבריאותם הנפשית הלקויה. שופטים עובדים לרוב בבידוד והם צריכים להתגבר על יותר מכשולים כדי לחשוף את בעיות בריאות הנפש שלהם. זאת, לאור הכללים הנוגעים להתנהלות שיפוטית בארה"ב וההשלכות השליליות האפשריות במידה שיחשפו בעיות אלו. אשר לסטודנטים למשפטים, סקר משמעותי שנערך בשנת 2016 בקרב 3,000 סטודנטים מ-19 בתי ספר למשפטים בארה"ב מצא כי הם סבלו מדיכאון בשיעור של 19%, כפול מהאחוז שנמצא באוכלוסייה הכללית. שיעורי החרדה שנמצאו היו אפילו גבוהים יותר. לכן, ניתן לומר שגם סטודנטים למשפטים סובלים מהבעיה. אשר למתמחים ועוזרים משפטיים (פראליגלים), ניתן להעלות על הדעת שגם רמות הלחץ שלהם הן גבוהות, למרות שהמחקרים לעיל לא עסקו בהם במפורש".
מהם "סימני האזהרה" שעורכי הדין צריכים לשים אליהם לב? מה עליהם לעשות אם הם חווים קשיים נפשיים במהלך עבודתם? האם ניתן למנוע את הבעיה לפני שהיא מתפרצת?
"סימני האזהרה הגדולים ביותר הם אובדן היכולת ליהנות משנת לילה טובה, עצב שמסרב להיעלם ויכולת ריכוז ירודה, המהווה בעיה גדולה עבור עורך דין שחייב להתרכז בניתוח קייסים משפטיים, לכתוב ברמה גבוהה ולטעון בתיקים. ישנם סימפטומים רבים אחרים הקשורים לדיכאון חמור הכוללים חוסר הנאה מפעילויות שנהגו לעורר הנאה בעבר, תחושות של חוסר ערך או אשמה, פסימיות וחוסר תקווה, עצבנות, חוסר שקט, אכילת יתר או אובדן תיאבון, כאבים ומיחושים שלא נעלמים ומחשבות או ניסיונות אובדניים. יש גם סימנים אחרים כמובן, אך רק מומחה מיומן לבריאות הנפש יכול לאבחן דיכאון. אתה לא צריך לסבול מכל הסימפטומים האלה כדי להיות מאובחן בדיכאון. לכל אחד יכול להיות אשכול סימפטומים שונה. מה שמומחה מחפש הוא לא רק מקבץ של תסמינים, אלא גם משך הזמן שהם נמשכים (בדרך כלל יותר משבועיים), ופגיעה בתפקוד בעבודה ובחיים האישיים של האדם.
אם עורך דין חווה קושי בבריאות הנפש בעבודה, הדבר הראשון שעליו לעשות הוא לקבל עזרה ולדבר על כך. ישנם סוגים רבים של דיכאון עם גורמים שונים, אך קשורים. בהתאם לאבחנה, יוצעו אסטרטגיות שונות על מנת לטפל בבעיות בריאות הנפש הקשורות לעבודה. כמו כן, ישנם אמצעים מניעתיים שניתן לנקוט בהם, ובראשם להציב את בריאותו הנפשית והפיזית של האדם בעדיפות גבוהה בחיים. כמו כן, ככל שתקבלו עזרה מוקדם יותר, כן ייטב. אל תחכו ל"שפל המדרגה" ופרוץ המשבר בבריאות הנפש שלכם".
האם אתה סבור שהממשלה או לשכות עורכי הדין צריכות לקחת אחריות על תופעה זו ולספק תכניות סיוע נפשי מסובסדות המיועדות לעורכי דין? איך זה נעשה בארצות הברית?
"בארה"ב הממשלה לא ממש מעורבת וגם לא מוטלת עליה חובה חוקית לפתור את הבעיה. אחריות כזו נופלת על "בעלי עניין", כולל לשכות עורכי דין, בתי ספר למשפטים, משרדי עורכי דין וספקי ביטוח רשלנות משפטית. בכל אחת מחמישים המדינות בארה"ב ישנה תכנית סיוע לעורכי דין, המהווה חלק מלשכת עורכי הדין של אותה מדינה. התוכניות הללו מציעות שירותים דיסקרטיים בחינם לכל הסטודנטים למשפטים ועורכי הדין במדינה, כולל הפנייה לסיוע בבריאות הנפש. בכל מדינה יש גם אגודות מחוזיות של עורכי דין המציעות תמיכה ומשאבים לבריאות הנפש באותם אזורים".
