שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > נכוותה קשות משעווה רותחת בגלל פגם באריזה – ותפוצה במאות אלפים

חדשות

נכוותה קשות משעווה רותחת בגלל פגם באריזה – ותפוצה במאות אלפים, צילום: istock
נכוותה קשות משעווה רותחת בגלל פגם באריזה – ותפוצה במאות אלפים
29/07/2019, עו"ד לילך דניאל

בית משפט השלום בת"א פסק פיצוי של מאות אלפי שקלים לאישה שנכוותה ברגלה כתוצאה משעווה רותחת שנשפכה עליה לאחר חימום במיקרוגל, בעקבות פגם באריזת הפלסטיק. נוסף למשווקת, יצרנית השעווה ויצרנית המיכל, גם משרד הבריאות נמצא אחראי ל-15% מהנזק, בהיותו הגוף שאמור לפקח ולתת רישיונות למוצרי קוסמטיקה

הנתבעת, חברת "סנו", שיווקה בין היתר מוצר שעווה להסרת שיער בשם "כיף – שעווה טבעית למיקרוגל". השעווה עצמה יוצרה ע"י חברת "ש. שוורץ בע"מ", ואריזת השעווה יוצרה ע"י חברת "סטאקפלסט".

לטענת התובעת, היא נהגה להשתמש במוצר מסוג זה כל חודש במשך כ-20 שנה. בפברואר 2010 ביקשה להשתמש בשעווה של הנתבעות, ועל כן חיממה את האריזה במיקרוגל בהתאם להוראות השימוש. בעודה מוציאה את המוצר מהמיקרוגל, נפער חור בתחתית הקופסה וממנו זלגה שעווה חמה ישירות על כף רגלה וגרמה לה לכוויה קשה בדרגה 2. אשר על כן, הגישה תביעת נזקי גוף נגד הנתבעות לבית משפט השלום בת"א, הן נגד היצרניות והמשווקות והן נגד משרד הבריאות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופט הבכיר מנחם (מריו) קליין קבע כי עדותה של התובעת הייתה קוהרנטית ואמינה ודחה את טענת ההגנה כי מדובר בעדות יחידה של בעל דין שאין לתת בה אמון. עוד קבע השופט כי התובעת לא ביצעה שימוש הנוגד את הוראות היצרן וכי תיאור הדברים ע"י התובעת מתיישב עם המסקנה שהוראות השימוש לקו בחסר וכתוצאה מחימום יתר השעווה הגיעה לטמפרטורה מסוכנת לכוויות. בנוסף, פגם בהליך ייצור המוצר הוא שגרם לחור ולדליפת השעווה ולא הפרת הוראות השימוש או האזהרות על גבי המוצר.

אשר לסוגיית הפגם במוצר, סבר השופט כי המוצר כשלעצמו הוא בגדר "מוצר פגום" כהגדרתו בחוק האחריות למוצרים פגומים, וכי מתקיימת החזקה בחוק לפיה חזקה שהמוצר היה פגום אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהיה פגום מאשר עם המסקנה שהיה תקין. בעניין זה הוסיף השופט כי הנתבעות לא הרימו את הנטל המוטל עליהן להוכיח שהמוצר היה תקין כשיוצר ושווק לתובעת.

עוד ציין השופט, כי למיטב הבנתו לא נבחנה עמידות הקופסה בטמפרטורה גבוהה אשר בה מוזרקת השעווה למיכל 95 מעלות, כאשר עפ"י עדותו של מנכ"ל החברה שייצרה את המיכל, הטמפרטורה המקסימלית הראויה היא 70 מעלות.

הנטל על היצרן והמשווקת לדאוג לאזהרה ברורה ומאירת עיניים

לגבי טענת חימום היתר, סבר השופט כי הכשל מתהווה עם הזמן ובחימום חוזר, ולכן היה ראוי לעשות בקרת איכות לאחר מספר שימושים ובטמפרטורות גבוהות המגלמות טעות אנוש או טמפרטורות שונות בחימום במיקרוגל, שהרי אין התוויה ברורה לגבי טמפרטורה של כל מכשיר ומכשיר וגם אי אפשר לספק הוראות חימום בטמפרטורה זו או אחרת. לשיטתו, מדובר בדבר הגיוני שכן קופסה נרכשת לשימוש רב פעמי ולכן נדרשת בקרת איכות הבוחנת מצבים של חימום ייתר כתוצאה משימוש חוזר תכוף או לפרקים.

לצד זאת, קיבל השופט את טענת ההגנה כי התובעת גרמה לנזק ראייתי כאשר ניקתה את שאריות השעווה מהקופסה ולא אפשרה בחינת הקופסה במצבה בסמוך לאירוע. עם זאת, לא סבר כי התנהלות זו של התובעת יכולה לאיין את זכאותה לפיצוי על פי התביעה אלא שנזק ראייתי זה יש לשקלל במסגרת האשם התורם שייוחס לה, שיפחית את הפיצוי המגיע לה בסך הכל.

עוד קבע השופט כי גם אם בוצע חימום יתר, אין זה הגורם היחידי לקרות הנזק, וכי אין להטיל את האחריות לבטיחות השימוש במוצר על כתפי הצרכן הסופי בלבד. לדבריו, במוצר זה משתמשות גם נערות מגיל צעיר מאוד ולכן ראוי שעל גבי המוצר תופיע אזהרה ברורה לסכנות הטמונות במוצר שעובר חימום לא מבוקר במיקרוגל. זאת משום שיתכן וטכנולוגיית החימום במיקרוגל משתנה ומתפתחת וחימום במכשיר אחד תהא שונה מאחר. לכן, הנטל על היצרן והמשווקת לדאוג לאזהרה ברורה ומאירת עיניים עם תוספת אזהרה באופן מודגש: "זהירות מכוויה בשל חימום יתר/ זהירות כוויה בשל הבקעות הקופסה עקב חימום יתר".

זאת ועוד, למרות העובדה שבעבר כבר אירעו מקרים דומים, שלפחות אחד מהם הגיע לפתחו של בית המשפט, טרם הוסקו המסקנות ובוצעו התאמות למוצר למניעת תאונות זהות. נקבע, כי לא יצרן המיכל ולא יצרן התכולה יכולים להסיר אחריות מכתפיהם באירוע מסוג זה, מה גם ששניהם יצרנים וותיקים ומובילים בשוק בעלי ניסיון של שנים רבות. על כן חזקה עליהם כי ידוע להם היטב הסיכון הטמון בשימוש במוצר, וראוי היה שיפיקו לקחים ויפעלו באמצעים המתאימים להפחתת הסיכון. מכאן, שיש להטיל את האחריות על יצרן המיכל ויצרן המוצר לתת פתרון לסוגיית הסיכון עקב "חימום יתר" – סיכון שיש להניחו לפתחו של היצרן ולא לפתחו של הצרכן.

בכל הנוגע לאחריותה של חברת "סנו", ששיווקה את המוצר כמותג פרטי, קבע השופט כי על חברה הנכנסת לשוק כמותג פרטי לגלות אחריות וללוות את התהליך בצורה מבוקרת ואחראית. בשל כך, לצד היתרון של סנו כבעלת המותג הפרטי, צריכה להיות לה גם אחריות על טיבו ואיכותו של המוצר מעבר לאחריות על שיווקו בלבד. עוד נקבע, כי גם אם ראוי היה שחברת שוורץ תיידע את סנו לגבי התביעה שהוגשה בעבר, אין משתמע מכך שחברה כמו סנו צריכה להיות ניזונה ממידע מקצועי משוורץ בלבד.

לדברי השופט, כחברה מובילה, הרוצה לחדור לשוק חדש עליה האחריות לבדוק את המוצר וללמוד על סיכוניו הפוטנציאלים, ובמיוחד כאשר היא מבקשת לייצר מותג פרטי בעזרת יצרן חיצוני. "חברה בעלת מוניטין וכושר הפצה נרחב כמו סנו, יוצרת אצל הצרכן הסופי תחושת ביטחון והסתמכות שמותג פרטי מבית סנו, עובר בדיקות קפדניות ועומד בתקנים הנדרשים", נכתב. "בעניין זה, הסתמכות הצרכן הסופי על מותג מבית "סנו" , גבוהה יותר מאשר הסתמכותו על מותג מבית "שוורץ" - שם שאינו מוכר למשתמשת הסופי בשוק התמרוקים בכלל ובשוק השעוות בפרט".

לאור האמור, נקבע כי יצרניות השעווה והקופסה נהגו ברשלנות ועליהן היה להתאים את מוצריהם לקריטריונים הנדרשים בשיווק מוצר מסוג זה ובכפוף לכך למנוע סיכון לכוויות בקרב המשתמשים במוצר. כמו כן, הן וגם "סנו" היו צריכות להיות יותר אקטיביות כל אחת בתחומה, בעניין טיפולן בתלונות על אירועים שדווחו ובהתאם להפיק לקחים ומסקנות להמשך ייצור ושיווק מוצר מסוג זה בהמשך. לפיכך סנו תשא באחריות ל-20% מהנזק, יצרנית השעווה ל-30% ואילו יצרנית המיכל תישא ב-35% מהנזק.

לצד זאת, נקבע כי גם משרד הבריאות ישא ב-15% מהנזק, בתור הגוף המפקח והגורם המורשה כחוק לתת רישיונות למוצרי קוסמטיקה. לדברי השופט, לרוכש המוצר – הצרכן הסופי, ישנה הסתמכות על הגוף שעומד מאחורי התוית "ברשיון משרד הבריאות", ומבחינתו המוצר נבדק אושר ונמצא בטיחותי עבורו. עם זאת, בשל התנהלות התובעת, לרבות בעניין הנזק הראייתי שגרמה, מצא השופט לייחס לה אשם תורם בשיעור של 25%.

לאחר בחינת רכיבי הנזק השונים, קבע השופט כי הנתבעות והמדינה ישלמו לתובעת, לפי חלוקת האחריות שנקבעה, פיצוי בסך 243,750 שקלים (במקור 325 אלף שקלים בהפחתת אשם תורם בשיעור 25%). זאת, בתוספת שכ"ט בשיעור 23.4%. התובעת יוצגה בהליך ע"י עוה"ד תומר בכר ואח'. חברת "סנו" יוצגה ע"י עו"ד יוסי רנרט ואח'. חברת "ש. שוורץ" יוצגה ע"י עוה"ד עומר צ'פניק, מיכל יובל-רווה, שירי נדלר ושני גוטליב. חברת "סטאקפלסט" יוצגה ע"י עו"ד דוד רום ואח'. משרד הבריאות יוצג ע"י פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).

ת"א 13598-06-12

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:23
קומיט וכל טופס במתנה