שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > כתב בפייסבוק שיהיה "יותר משמח" לירות בראש של אחמד טיבי – והורשע באיומים

חדשות

כתב בפייסבוק שיהיה "יותר משמח" לירות בראש של אחמד טיבי – והורשע באיומים, צילום: ח"כ אחמד טיבי. צילום: אייס
כתב בפייסבוק שיהיה "יותר משמח" לירות בראש של אחמד טיבי – והורשע באיומים
21/07/2019, עו"ד לילך דניאל

בית משפט השלום בת"א הרשיע באיומים גולש שכתב בתגובה לסרטון בפייסבוק "אחמד טיבי אני יהיה יותר משמח לדפוק לך כדור בראש". להגנתו טען הנאשם כי כתב את הדברים "סתם" וכי "אף אחד לא הולך להרוג בפייסבוק". השופט: "מדובר באיום הניתן למימוש ולא בדברים פנטסטיים שכל מי שקורא אותם צפוי להתעלם מהם כדברי הבל"

הנאשם הועמד לדין בעבירת איומים. הרקע לדברים הוא פוסט שפורסם ביולי 2017 בדף פייסבוק חדשותי בשם "0404". דובר בסרטון, שאליו הוצמדו על ידי מנהלי הדף הדברים הבאים: "צפו: בירי כדורים חיים וזיקוקין חוגגים הערבים את סיום הבגרויות. אפילו בתרח"ט צה"לי אין כזאת כמות מטורפת כפי שיורים היום בשכונה אחת בלבד. ירי דומה מבוצע בכפרים רבים".

בפוסט זה צפו 17,000 איש והוא שותף על ידי 22 איש. בנוסף, פורסמו עשרות תגובות לפרסום. אחת מהן היא תגובת הנאשם, שכתב "ואחמד טיבי בוכה על כך ששוטרים משתמשים בנשק חי כשהם נכנסים לבצע מעצר. ואני אומר למה נשק חי ומעצרים פשוט למחוק אותם מהאוויר עם השכנים ה"תמימים" שלהם. ואחמד טיבי אני יהיה יותר משמח לדפוק לך כדור בראש".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

יום לאחר הפרסום נשלחה אל קצין הכנסת הודעת דואר אלקטרוני מחשבונו של ח"כ טיבי, בה נטען כי התגובה האמורה מהווה איום ברור לרצח. להודעה צורף צילום מסך של תגובת הנאשם וקישור לדף הפייסבוק הרלוונטי. עוד באותו יום העביר קצין הכנסת את הפרסום הרלוונטי לטיפול המשטרה, כשהוא מכתב בין היתר את רמ"ד מאוימים בחטיבת המבצעים של המטה הארצי במשטרה, את ראש תחום אח"מ מאוימים בחטיבת המבצעים ואת מפקד המחלקה לאבטחת אישים בכנסת. לנוכח ניסוחה של הודעת האימייל העריך קצין הכנסת בעדותו בבית המשפט, כי ההודעה נכתבה על ידי עוזרו של ח"כ טיבי.

מכל מקום, בעקבות פניית קצין הכנסת איתרה משטרת ישראל את הנאשם, והוא נחקר למחרת היום. בחקירתו במשטרה, שהייתה רצופה מצדו בביטויי שנאה לערבים על רקע דתי ולאומי, הודה הנאשם שפרסם את התגובה הרלבנטית אך טען כי כתב את הדברים "סתם" ו"לא בכוונה". לשאלת החוקר האם אינו חושב שאסור לאיים להרוג אדם אחר, ענה הנאשם "אני לא איימתי. אני כתבתי מה הייתי יותר משמח. אני לא כתבתי שאני הולך לעשות את זה באמת. אני לא הולך באמת להרוג". לשאלת החוקר  מה רצה שח"כ טיבי ירגיש בעקבות הדברים, השיב הנאשם: "שיבין ששונאים אותו". עוד אמר הנאשם לחוקר "כולה פייסבוק. אף אחד לא הולך להרוג בפייסבוק. סתם רשמתי פוסט. מפה ועד רצח זה עולם שלם. אם היה לי כוונות לא הייתי רושם את זה בפייסבוק".

גם בעדותו בבית המשפט אמר הנאשם כי לא נקט באלימות, לא התכוון להשתמש באלימות ולא איים. כשנשאל איזה מסר התכוון להעביר לח"כ טיבי, אמר שלא התכוון להעביר שום מסר, כיוון שלא ידע שח"כ טיבי יקרא את אשר כתב. הנאשם הוסיף ואמר: "לא רציתי להבהיל אותו. הוא לא מפחד ממני. הוא מרצה לשהידים". עם זאת, הנאשם אישר כי בחקירת המשטרה אמר שהתכוון להעביר לאחמד טיבי מסר ששונאים אותו. הנאשם הדגיש שלא כתב "שידפוק כדור בראש", אלא שהיה "יותר משמח" והוסיף: "זה בלי כוונה". כשהציג לו בתגובה התובע את נוסח דבריו המדויק (שמנוסח בזמן עתיד ולא בזמן עבר) אמר הנאשם: "לא התכוונתי. בוודאי שלא". הנאשם הוסיף ואמר: "אין פה שום איום, אף אחד לא התכוון לבוא ולעשות משהו. זה סתם פוסט בפייסבוק". לשאלת התובע: "אתה מרגיש שהלכת רחוק מדי עם מה שרשמת?" השיב הנאשם: "אני מרגיש שלא הייתי צריך לעשות את זה כי זה הלך רחוק מדי". ולשאלה: "אתה מבין שאסור להתבטא בצורה כזו?" השיב: "עכשיו אני מבין".

יש חשיבות לכך שדבריו של הנאשם נוסחו כפנייה אל ח"כ טיבי

השופט איתי הרמלין דחה את טענת הסניגורית כי יש להבין את דבריו של הנאשם כתיאור "פנטזיה ללא כוונת מימוש". לדברי השופט, כאשר כותב אדם אחד לאדם אחר שיהיה "יותר משמח" לירות בראשו, לא ניתן לפרש זאת אלא כהצהרה על רצון לפגוע באדם האחר אם תיקרה בידי הדובר הזדמנות לכך. עוד נקבע, כי אופיים המאיים של הדברים שהופנו לח"כ טיבי בולט כאשר קוראים אותם בתוך ההקשר שבו הם נכתבו. לשיטת השופט, משפט הפנייה של הנאשם לח"כ טיבי צמוד בטקסט שכתב למשפט קודם שבו קורא הנאשם "למחוק אותם מהאוויר עם השכנים ''התמימים'' שלהם" – כלומר, הנאשם קורא להרוג אנשים בהפצצה או בירי מן האוויר. בהקשר זה מתפרש המשפט השלישי בתגובית כ"התנדבות" של הנאשם להיות זה שיִירה ספציפית בח"כ טיבי.

עוד נדחתה טענת הסניגורית כי לשם הרשעה בעבירת איומים יש להוכיח שמושא האיום נבהל ממנו, דבר שלא הוכח במקרה דנן. לדעת השופט, הסניגורית נקלעה בעניין זה לכלל טעות משפטית, שכן המבחן שנקבע בפסיקה לעבירת האיומים הוא מבחן אובייקטיבי, קרי האם הדברים שנאמרו או נכתבו הם כאלה שמבחינה אובייקטיבית עלולים לעורר פחד אצל אדם מן הישוב שימצא בנעלי האדם שאליו כוונו הדברים. עוד הוסיף השופט כי במדינה שבה נרצח ביריות אקדח ראש ממשלה מאובטח, המעשה שאותו כתב הנאשם שישמח לעשות  -לירות כדור בראשו של חבר כנסת - הוא מעשה שביכולתו לעשותו. "מדובר באיום הניתן למימוש ולא בדברים פנטסטיים שכל מי שקורא אותם צפוי להתעלם מהם כדברי הבל", כתב השופט.

עוד הדגיש השופט כי בפסיקה נקבע לא אחת שאפילו איום מרומז מאד יחשב איום לצורך הסעיף, כגון משפט מחמיא כ"יש לך ילדים יפים", שיחשב לאיום כאשר אדם שמזדהה כשליח של המאפיה אומר אותו לאדם זר. גם מבחינה עובדתית, ציין השופט, קשה לקבל את טענת הסניגורית שח"כ טיבי כלל לא הושפע מן הדברים, שהרי הגשת התלונה מטעמו לקצין הכנסת תוך תיאור הדברים כ"איום ברור לרצח" מלמדת כי ח"כ טיבי כלל לא היה אדיש לדברים שכתב הנאשם.

"פגיעה בדמוקרטיה עצמה"

אשר לרכיב "על אדם" שבעבירת האיומים, הבהיר השופט כי יש חשיבות לכך שדבריו של הנאשם נוסחו כפנייה אל ח"כ טיבי. "לא מדובר במי שעמד לבד בחדר סגור וצעק כי ישמח לירות במאן דהוא או כתב דברים אלה במחברתו הפרטית", כתב השופט. "לא מדובר אף במי שכתב זאת על פתק ושלשלו לבקבוק שאותו השליך מסירה בלב ים, שאז ניתן היה אולי לפקפק בכך שאמנם יש במעשה משום איום "על אדם". הנאשם שבפניי פרסם את דבריו באתר חדשות אינטרנטי שהוא פתוח לציבור. מעשהו של הנאשם הוא שווה ערך לפרסום המסר המאיים כמודעה קטנה בעיתון מודפס בעל תפוצה דומה". לדברי השופט, כל עוד מדובר בשימוש בכלי שהוא בעל פוטנציאל סביר להעביר את דברי האיום למושאם - הרי שאין בכך שיש כלים ישירים יותר כדי לשלול את האפשרות לקבוע כי מתקיים היסוד "על אדם" ולהרשיע בביצוע עבירה של איומים אם הדברים נקלטו אצל מושאם, או בניסיון לביצוע עבירה של איומים אם לא נקלטו אצל מושאם.

עוד נקבע, כי בנוסף ליסוד העובדתי הוכח גם היסוד הנפשי הנדרש בעבירת האיומים, קרי רצונו של הנאשם שהדברים יגיעו לח"כ טיבי ושיביאו להקנטתו ולהפחדתו.

בהמשך דחה השופט את טענת הסניגורית להגנה מן הצדק, לפיה הואיל ועבירת האיומים מצמצמת את חופש הביטוי של הפרט יש לאוכפה בצורה מרוסנת, במיוחד כאשר מדובר בביטוי שנאמר בהקשר פוליטי. לדברי השופט, מתקיים אינטרס ציבורי מיוחד באכיפת החוק, שכן מדובר באיום שהופנה כלפי חבר כנסת בקשר לפעילותו הציבורית. "איום לירות כדור בראשו של חבר הכנסת בגלל עמדותיו עלול להיות בעל אפקט מצנן כלפי חבר הכנסת ולהביא להגבלת התבטאויותיו מתוך חשש שיפגעו בו", כתב השופט הרמלין. "איום כזה גם יכול לגרום לחבר הכנסת לצמצם את המגע הבלתי אמצעי שלו עם הציבור מחשש שייפגע. כלומר, איום על חבר כנסת כשליח ציבור מגביל את יכולתו של חבר הכנסת לפעול בשם הציבור ששלח אותו לכנסת ולמענו ובכך הוא פוגע בדמוקרטיה עצמה". עוד צוין כי ההחלטה להעמיד לדין את הנאשם בגלל דברים שכתב בפייסבוק, אינה חסרת תקדים.

עוד נדחתה הטענה לאכיפה בררנית נגד הנאשם. בעניין זה ציין השופט כי אין ספק שמן הראוי שהמדינה תקבע הנחיות העמדה לדין בעבירת האיומים. עם זאת, בפגם שבעצם היעדרן של הנחיות העמדה לדין ספציפיות בעבירת האיומים אין די כדי להוליך למסקנה שהנאשם נפל קרבן לאכיפה בררנית של העבירה, שהופכת את ניהול ההליכים נגדו לכזה הסותר מהותית עקרונות של צדק והגינות משפטית. זאת, כיוון שלא הובאו נתונים כלשהם בדבר אכיפתה של עבירת האיומים כאשר דברי האיום מופנים כלפי עובדי ציבור באופן כללי וכלפי חבר כנסת או נבחר ציבור אחר באופן פרטי.

סיכומם של דברים – הנאשם הורשע בעבירת האיומים שיוחסה לו. המדינה יוצגה בהליך ע"י עו"ד רינת יצחקי, עו"ד אבירן אסבן ועו"ד אשר פרי. הנאשם יוצג ע"י עו"ד מיכל הליבני.

 

ת"פ 33360-07-17

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:93
קומיט וכל טופס במתנה