שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > העליון סירב לסלק בקשה לייצוגית נגד גוגל על שתילת "עוגיות" במכשירים

חדשות

העליון סירב לסלק בקשה לייצוגית נגד גוגל על שתילת "עוגיות" במכשירים, צילום: unsplash
העליון סירב לסלק בקשה לייצוגית נגד גוגל על שתילת "עוגיות" במכשירים
17/07/2019, עו"ד לילך דניאל

בית המשפט העליון דחה את ערעורה של גוגל, על החלטה שלא לסלק על הסף בקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה נגדה בטענה כי ניצלה פרצה בדפדפן "ספארי" כדי לשתול קבצי "עוגיות" במכשירים אלקטרוניים מתוצרת "אפל". ביהמ"ש: "השאלה אם מערכת היחסים הנטענת בין גוגל לקבוצה המיוצגת היא של עוסק-לקוח היא סוגיה נכבדה שדורשת בירור עובדתי ומשפטי מעמיק"

בסוף דצמבר 2017 הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד החברות "אפל" ו"גוגל". עניינה של הבקשה בטענה כי גוגל ניצלה פגמים שנפלו בתקופה מסוימת באבטחת הדפדפן "ספארי", המותקן על מכשירים אלקטרוניים מתוצרת אפל, על מנת לשתול קבצים המכונים "Third-Party Cookies", שכל תכליתם איסוף מידע על אודות המשתמש בין היתר לצרכי שיווק ופרסום.

Internet Cookies ("קוקיז", או "עוגיות"), הם קבצים שנשתלים בדפדפן המשתמש ה"זוכרים" ביקורים קודמים שלו באתר הרלוונטי ומשחזרים עבורו את הגדרות עמוד האינטרנט. ישנם גם קבצי קוקיז שנועדו לעקוב אחר הרגלי הגלישה של המשתמש ולאסוף מידע על אודותיו. קוקיז שנשתלים על ידי גורם שאינו האתר שבו גולש המשתמש מכונים  Third-Party Cookies (קוקיז צד שלישי), וזה כאמור סוג הקבצים שלפי הנטען נשתל על ידי גוגל באמצעות "הפרצה" בדפדפן.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בבקשת האישור נטען כי במעשים המתוארים, הפרו גוגל ואפל את פרטיות המשתמשים באופן העולה כדי הפרה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק הגנת הפרטיות. כן נטען כי מדובר בהפרה של הוראות דין נוספות ובהן כאלה המעוגנות בחוק המחשבים וחוק הגנת הצרכן, וכי הדבר עולה גם כדי הפרת חוזה, חוסר תום לב במשא ומתן ובקיום חוזה, עשיית עושר ולא במשפט, רשלנות, הפרת חובה חקוקה והטעיה.

זמן קצר לאחר הגשת הבקשה, הגישה גוגל בקשה לסילוקה על הסף. לטענתה, המבקש כלל לא טרח לפרט כיצד התובענה באה בגדר איזה מהפרטים שבתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, וכי ממילא אין בינה לבין הקבוצה המיוצגת מערכת יחסים של "עוסק ולקוח". כן נטען כי העילות שבמוקד בקשת האישור התיישנו זה מכבר, שכן אין חולק שהתקופה הרלוונטית לבקשת האישור הסתיימה עוד בפברואר 2012 ותקופת ההתיישנות שנקבעה בחוק הגנת הפרטיות עומדת על שנתיים בלבד.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הסילוק תוך שציין כי על פניו היה מקום לקבל את בקשת הסילוק, שכן בקשת האישור לא הפנתה לפרט הרלוונטי בחוק תובענות ייצוגיות שלפיו היא הוגשה. עם זאת נקבע כי מכיוון שעל הפרק שאלות בעלות חשיבות בנוגע להגדרת יחסי עוסק-לקוח שמן הראוי לבררן לגופן ולהסיר חוסר ודאות בנדון – דין בקשת הסילוק להידחות.

נוכח האמור, הגישה גוגל בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, בהן חזרה על הטענות שהעלתה בפני בית המשפט המחוזי. עוד טענה כי מאחר שהסוגיות שנטענו בבקשת הסילוק הן משפטיות ואינן דורשות בירור עובדתי, נדרש היה לדון בהן כבר כחלק מהדיון בבקשת הסילוק ואין טעם לקיים הליך שלם של דיון בבקשת האישור לגופה.

השופטת ענת ברון דחתה את בקשת רשות הערעור. לדבריה, נקודת המוצא היא שהכלי הדיוני של סילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית שמור למקרים קיצוניים שבהם ניכר על פני הדברים כי "אין בבקשה ולא כלום", שבקשת האישור אינה אלה "בקשת סרק", או מקום שבו מועלית טענת הגנה השומטת את הקרקע מתחת לבקשת האישור כולה. עוד ציינה השופטת כי מדיניות "נוקשה" זו חלה גם על בקשת רשות ערעור על החלטה שדוחה בקשת סילוק, וממילא הלכה היא כי ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בהחלטות דיוניות בנוגע לאופן ניהול ההליך.

מן הכלל אל הפרט, ציינה השופטת כי השאלה אם מערכת היחסים הנטענת בין גוגל לקבוצה המיוצגת אכן נכללת בגדר פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, קרי האם מדובר במערכת יחסים של עוסק-לקוח, היא סוגיה נכבדה, שדורשת בירור עובדתי ומשפטי מעמיק. בנסיבות אלה, לשיטתה, נראה כי בדין נמנע בית המשפט מלהכריע בה באופן מקדמי ונפרד מהדיון בבקשת האישור, שהוא כשלעצמו הליך מקדמי; ובכל מקרה מדובר בהחלטה שמצויה בגדרי שיקול דעתה של הערכאה הדיונית, שלא נמצא טעם להתערב בה.

עוד הוסיפה כי העובדה שבית המשפט "דחה" את מועד הדיון בטענה זו אינה מפחיתה ממעמדה או מסיכוייה, ואף אין בה כדי להשליך על סיכויי בקשת האישור גופה. לדברי השופטת, ההחלטה מתמצה בכך שמדובר בסוגיה שאינה מתאימה למסגרת הדיונית של סילוק על הסף.

לבסוף התייחסה השופטת לטענת ההתיישנות, וציינה כי מעיון בהחלטה בבקשת הסילוק נראה כי הצדדים הסכימו למקד את הדיון בשאלה אם בקשת האישור נופלת בגדרי התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות ובשאלה זו בלבד. על כן, לא פלא שבית המשפט המחוזי לא התייחס לטענת ההתיישנות בהחלטה. מכל מקום, נקבע, אף אם נדרש היה ליתן על כך את הדעת, אין די בעובדה זו כדי להצדיק התערבות בהחלטה – כך במיוחד בהינתן שטענת ההתיישנות דורשת אף היא בירור משפטי ועובדתי, ובשים לב לכך שבקשת האישור הוגשה על יסוד מספר עילות שלפחות ביחס לחלקן תקופת ההתיישנות עומדת על 7 שנים.

הבקשה נדחתה ללא צו להוצאות. גוגל יוצגה ע"י עו"ד רותה לובן ועו"ד שגיא שיף.

 

רע"א 4243/19

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
17 | S:166
פופאפ כנס המשפט עם מחיר