שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בג"ץ דחה עתירה נגד סמכות הממשלה למנות שרים חדשים עד הבחירות

חדשות

בג"ץ דחה עתירה נגד סמכות הממשלה למנות שרים חדשים עד הבחירות, צילום: istock
בג"ץ דחה עתירה נגד סמכות הממשלה למנות שרים חדשים עד הבחירות
14/07/2019, עו"ד לילך דניאל

בג"ץ דחה את עתירתה של "אני ואתה-מפלגת העם הישראלית", נגד סמכותה של הממשלה למנות שרים חדשים לאחר התפזרות הכנסת. השופט מזוז: "קבלת עמדת העותרת כי הממשלה הנוכחית אינה מכהנת מכוח עקרון רציפות הממשלה תיצור וואקום שלטוני-משטרי"

עניינה של העתירה, בטענת העותרת, "אני ואתה - מפלגת העם הישראלית", נגד סמכות הממשלה למנות שרים חדשים לאחר התפזרות הכנסת. לפי הנטען בעתירה, בהיותה ממשלת מעבר הממשלה אינה מוסמכת לבצע את המינויים ללא אישור הכנסת, ולכן התבקש בית המשפט לקבוע כי אין תוקף למינויים שכבר נעשו ולהורות לממשלה להימנע ממינוי שרים נוספים.

ביתר פירוט טוענת העותרת כי סעיף 30(ד) לחוק יסוד הממשלה, עליו סומכת הממשלה את סמכותה למנות שרים חדשים, אינו חל בנסיבות דנן, אלא רק "ברשימה סגורה" של המקרים המנויים בסעיף 30(ב) לחוק היסוד. סעיף (ב) קובע כי "עם בחירת כנסת חדשה או התפטרות הממשלה... תמשיך הממשלה היוצאת במילוי תפקידיה עד שתיכון הממשלה החדשה", ואילו סעיף (ד) קובע כי "ממשלה המכהנת לפי סעיף קטן (ב), רשאית למנות חבר הכנסת להיות שר בתפקידו של שר שחדל לכהן; מינויו של שר לפי סעיף קטן זה אינו טעון אישור הכנסת". עוד נטען כי בתקופת הבחירות חל על הממשלה הכלל של הימנעות ממינויים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

המדינה, מאידך, טענה כי מינוי שרים חדשים נעשה על יסוד עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה אין מניעה משפטית לעשות כן. נטען כי עקרון הרציפות הקבוע בסעיף 30 לחוק יסוד: הממשלה חל גם על הממשלה הנוכחית, וממילא היא רשאית גם לצרף שרים חדשים לפי סעיף 30(ד). מסקנה זו, כך נטען, עולה ממכלול הוראות חוק היסוד, כמו גם מההיסטוריה החוקתית של סעיף 30(ד).

השופטים מזוז, וילנר וגרוסקופף דחו את העתירה בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט. השופט מזוז ציין כי במצב העניינים הרגיל, הכלל הוא כי הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת, ובהתאם לכך משהורכבה ממשלה חדשה היא נדרשת להתייצב לפני הכנסת ולקבל את אמונה. כך גם בעת צירוף שר נוסף לממשלה, נדרשת הודעה על כך לכנסת, והשר הנוסף נכנס לכהונתו עם אישור ההודעה על ידי הכנסת.

יחד עם זאת, בתקופות הביניים של התפטרות הממשלה או בחירת כנסת חדשה, הממשלה ממשיכה לכהן מכוח עקרון "רציפות הממשלה" הקבוע בסעיף 30 לחוק היסוד, שתכליתו מניעת וואקום שלטוני-משטרי והבטחת רציפות פעילות הרשות המבצעת, ולא מכוח אמון הכנסת. לדעת מזוז, מעיון במכלול הוראות חוק היסוד עולה המסקנה ההכרחית שיש לראות בממשלה המכהנת כיום – הממשלה ה-34 שהוקמה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-20, כממשלה הממשיכה לכהן מכוח עקרון "רציפות הממשלה".

לדבריו, קבלת עמדת העותרת כי הממשלה הנוכחית אינה מכהנת מכוח עקרון רציפות הממשלה תיצור וואקום שלטוני-משטרי, שכן עקרון רציפות הממשלה הוא המקור החוקי להמשך כהונתה של הממשלה הנוכחית עד להרכבת ממשלה חדשה לאחר הבחירות. עוד סבר מזוז כי מה שמונח על הכף אינו השאלה האם ניתן למנות שרים חדשים בעת הזאת ללא אישור הכנסת, אלא האם יש בסיס חוקי לעצם המשך כהונתה של הממשלה.

עוד הוסיף השופט כי אמנם יתכן שהמצב החריג שנוצר כעת בשל התפזרות הכנסת ה-21 סמוך מאד לאחר היבחרה, אינו נמנה במפורש במסגרת החלופות המופיעות בסעיף 30(ב) לחוק יסוד הממשלה. עם זאת, לשיטתו, פרשנות תכליתית-רציונלית מחייבת את המסקנה כי הסיטואציה החריגה שנוצרה היא בגדר המצבים עליהם חל עקרון רציפות הממשלה, וממילא חלה גם הוראת סעיף 30(ד) בדבר מינוי שרים חדשים. בעניין זה הבהיר מזוז כי הוראה חוקתית יש לפרש מתוך "מבט רחב" ובאופן תכליתי, ולא בדרך של פרשנות טכנית-פורמלית צרה. עקרון פרשני-חוקתי זה מתייחס לפרשנות של הוראה חוקתית מוסדית, כפי שהוא חל על הוראה חוקתית שעניינה בזכויות אדם. כאמור, לדעת מזוז, כל מסקנה אחרת תוביל ל "ריק שלטוני" שלא ניתן להשלים עמו, ועל כן אין לקבל את טענות העותרת.

העתירה נדחתה ללא צו להוצאות. העותרת יוצגה ע"י עו"ד אלון גלעדי. המדינה יוצגה ע"י עו"ד רן רוזנברג.

 

בג"ץ  3889/19

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
17 | S:166