שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > הרפורמה בעבירות ההמתה יוצאת לדרך: "התיקון מחמיר עם האזרחים"

חדשות

הרפורמה בעבירות ההמתה יוצאת לדרך: "התיקון מחמיר עם האזרחים", צילום: getty images israel
הרפורמה בעבירות ההמתה יוצאת לדרך: "התיקון מחמיר עם האזרחים"
09/07/2019, עו"ד קובי שקלאר

הרפורמה, היוצרת מדרג חדש של עבירות המתה במקום "רצח" ו"הריגה" המסורתיות, נכנסת לתוקף בימים אלו ועתידה לשנות את עולם המשפט הפלילי כפי שהכרנו עד היום. עו"ד קובי שקלאר, סניגור פלילי ותיק, סבור שלא מדובר בהקלה ושבשנים הקרובות יותר ויותר אנשים יכלאו וימצאו עצמם עם התואר "רוצח"

בימים אלו נכנס לתוקפו תיקון 137 לחוק העונשין העוסק ברפורמה בעבירות ההמתה בישראל. התיקון, אשר עבר גלגולים רבים, קובע מדרג חדש של עבירות אלו. עד היום היו שלוש עבירות המתה עיקריות:

1. רצח – עבירה שדינה מאסר עולם חובה.

2. הריגה – עבירה שדינה עד 20 שנות מאסר.

3. גרם מוות ברשלנות – עבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר.

לאחר התיקון תתווספנה שחקניות חדשות למגרש, כגון "רצח בנסיבות מחמירות" ו"המתה בקלות דעת".

אך לא השחקניות החדשות הן הבשורה של התיקון, כי אם הגדרה מחדש של מה יחשב לרצח. ביתר דיוק – ההרחבה המשמעותית של מקרי ההמתה אשר יכנסו בגדר עבירת הרצח. עד היום, רצח היה מוגדר כאחת מארבע חלופות: גרימת מוות של הורה או סב, גרימת מוות בכוונה תחילה (עבירה קשה מאוד להוכחה ולכן אחוזי ההרשעה בה נמוכים ביותר), גרימת מוות על רקע ביצוע עבירה אחרת, או כדי לחמוק לאחר ביצוע עבירה אחרת. על מנת להוכיח כוונת תחילה, היה על רשויות האכיפה להוכיח שלושה תנאים מצטברים: החלטה להמית, בקור רוח - העדר התגרות מצד הקורבן בתכוף למעשה הקטילה, ויסוד ההכנה.

בעקבות התיקון, עבירת הרצח תתרחב ובגדרה תיכנסנה לא פחות מ-11 חלופות, אשר ניתן להרשיע בכל אחת מהן ללא הוכחת כוונה תחילה ולהשית בגינן מאסר עולם חובה. כך למשל, כאשר מדובר בגרימת מוות של אדם שהיה או עתיד להיות עד בהליך פלילי, כאשר המעשה נעשה מגזענות, כאשר מדובר בגרימת מוות של בן זוג שקדמה לו התעללות בקורבן, וכן במקרה בו מדובר בגרימת מוות של קטין או חסר ישע על ידי אחראי.

הרבה גבות הורמו כאשר הוגש כתב אישום, המייחס עבירת הריגה כנגד הסייעת שהביאה למותה של התינוקת יסמין וינטה ז"ל, שמשרדי מייצג את הוריה האומללים. אנשים לא הבינו כיצד מקרה כל כך רגיש לא מוגדר כרצח. לעומתם, המשפטנים הבינו היטב כי למדינה לא היה סיכוי להוכיח כי בליבה של הסייעת גמלה ההחלטה להביא למותה של התינוקת הרכה, שכן לא ניתן היה להוכיח את "הכוונה התחילה".

על פי התיקון הנוכחי, אין עוד צורך להוכיח את כוונת התחילה, ודי להסתפק באדישות – שוויון נפש למוות - על מנת שניתן להרשיע את אותה סייעת ברצח בנסיבות מחמירות ולהשית עליה מאסר מאחורי סורג ובריח למשך כל חייה.

אם לא די בכך, הרי שעבירת ההריגה שונתה ופוצלה לשניים: כאשר מדובר בגרימת מוות אשר נעשתה בקלות דעת העונש יהיה 12 שנה בלבד. יחד עם זאת, אין לטעות לחשוב שמדובר בהקלה, לא ולא. כאשר העבירה בוצעה באדישות או בכוונה, עד היום היא נקראה "הריגה" והעונש לצדה היה עד 20 שנות מאסר. עם זאת, החל מבעוד יומיים היא תיקרא "רצח" והעונש יוחמר ויעמוד על 30 שנות מאסר.

הנה כי כן, ניכר כי התיקון מחמיר עם האזרחים. החוק החדש מעניק הגדרה רחבה ביותר לעבירת הרצח וכך בשנים הקרובות יותר ויותר אנשים יכלאו למשך כל חייהם, בלי יכולת להשתחרר, בלי יכולת להשתקם, בלי יכולת לחזור לחברה ובלי יכולת לדאוג לכלכלתם, כאשר אנחנו אלה שנדאג להם ונשלם עבור מחייתם. דומה כי מגמת ההחמרה בענישה, אותה ראינו בתיקון 113, שעסק בהבניית שיקול הדעת בענישה, הולכת וצוברת תאוצה.

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
17 | S:166