חדשות

בית המשפט לעניינים מנהליים בת"א קיבל את עתירתו של אזרח והורה למד"א לחשוף בפניו עשרות נהלים פנימיים שמכוחם היא פועלת. השופטת מיכל אגמון גונן דחתה את טענותיה של מד"א לאי חשיפת הנהלים בגין פגיעה בביטחון המדינה, הליך רה-ארגון או קיומו של "סוד מסחרי", אך קבעה כי אין מקום לחייב את מד"א לפרסם את הנהלים באתר האינטרנט שלה

בינואר 2014 הוזעק העותר לביתו של אביו לאחר שזה לא חש בטוב, ושם התקשר והזעיק צוות מד"א לביתו. לאחר סיום השיחה פסקו נשימות האב, והעותר שב והתקשר למוקד מד"א, ועל פי הנחיות המוקדן החל לבצע באביו החייאה. במהלך ביצוע ההחייאה הגיע צוות נט"ן ונכנס לדירה.

במהלך הטיפול באביו, התרשם העותר כי התנהלות צוות ההחייאה נעשתה "על מי-מנוחות" ובאדישות מסוימת, ולהתרשמותו הצוות קבע במבט חטוף, ומבלי לבצע בדיקה סבירה ובסיסית באביו, כי האב נפטר לפני זמן רב, וכל זאת בשעה שהעותר ביצע החייאה באביו.

בעקבות האמור, ערך העותר בירור עם נציגי מד"א, ממנו עלו שאלות רבות הנוגעות לאיכות ותיעוד הטיפול שניתן. לאחר שסבר כי חלק מהתשובות שניתנו לו לא היו משכנעות, פנה למד"א במטרה לקבל מידע, אך בתגובה נמסר לו כי המידע יינתן רק בהתאם לצו בית משפט וכי אין במד"א כל נוהל למסירת המידע המבוקש.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בהמשך לכך, ולאחר שהליכים משפטיים שניהל מול מד"א לא צלחו, הגיש העותר עתירה מנהלית לפי חוק חופש המידע. בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אילן בומבך ויריב רונן, עתר העותר לגילוי כלל נהליה של מד"א. מד"א, להגנתה, טענה כי מתקיימים מספר חריגים בעטיים אין לגלות המידע המבוקש: המסמכים הועברו זה מכבר לידי העותר במסגרת הליך קודם שניהל מולו, אינטרס אישי-עסקי לעותר בשל היותו קשור לגוף עסקי המתחרה במד"א; פגיעה בביטחון המדינה; סוד מסחרי והיות הנהלים המבוקשים נוגעים לעניינים פנימיים- טכניים של מד"א. עוד טענה מד"א לקיום הליך של רה-ארגון, בגינו אין למסור נהלים שבוטלו.

השופטת מיכל אגמון גונן עמדה מבית המשפט המחוזי בת"א הזכירה בפתח הדברים כי הכלל החל בהתאם לחוק חופש המידה הוא חובת הגילוי, והסייגים הם בבחינת חריג אשר על מד"א לטעון לו, לנמקו ולהוכיחו בנפרד, וזאת ביחס לכל נוהל ונוהל אותו היא מבקשת שלא לגלות.

לגופו של עניין, התייחסה השופטת לטענה לפיה לעותר קיים אינטרס עסקי בגילוי הנהלים. נקבע, כי המבקש לקבל מידע לפי חוק חופש המידע אינו נדרש להצביע על מניעיו וכי גם מפסיקת העליון נובע כי אין באינטרס אישי זה או אחר, לרבות אינטרס של השאת רווחים של העותר, כדי לחסום את דרכו. עוד ציינה השופטת כי טענות אלו של מד"א כלל לא נתבררו ונטענו באופן כללי, שכן מד"א כלל לא ציינה מיהו אותו גוף שלטענתה העותר קשור אליו, כיצד הוא קשור אליו, ומה מעמדו בגוף זה. אשר על כן, לא הוכח קיומו של אינטרס כלכלי-מסחרי לעותר בקבלת המידע, ודי בכך כדי להביא לדחיית טענה זו.

לא מדובר בנהלים טכניים וחסרי חשיבות

עוד דחתה השופטת את טענת מד"א שנטענה ביחס ל-32 נהלים, כי בנסיבות העניין מדובר במידע הנוגע לניהול הפנימי שלה שאין לו נגיעה או חשיבות לציבור, ומשכך אין לחשפו. בעניין זה הדגישה השופטת כי טענה זו הועלתה בהתייחס כמעט לכלל הנהלים שנתבקשה מד"א לחשוף, וזאת בצורה גורפת וסתמית, מבלי שטרחה להסביר ולנמק את טענתה. עם זאת, כאמור, על מד"א לטעון ולהוכיח כי מדובר בנהלי עבודה טכניים, בגדר זוטי דברים שאין להם השלכה על זכויות הפרט והציבור ואינם משפיעים על מהות החלטותיה של הרשות הציבורית. משכך, הנימוק הלאקוני שציינה אינו מספק לעניין זה.

לגופו של עניין ציינה השופטת כי קיים אינטרס ציבורי לפיו הציבור המקבל שירותים ממד"א, בעיקר כשמדובר בשירותי רפואה דחופה מצילי חיים, ידע מהן אמות המידה והקריטריונים בהתאם להם הוא מטופל, ומהן החובות החלות על נציגי מד"א בעת הטיפול. לדברי השופטת, האינטרס הוא שמידע זה יהיה גלוי ולא יוסתר, ויש בכך גם כדי להגשים מטרה של פיקוח ובקרה על עובדיה של מד"א.

מעיון ומקריאת הנהלים שהוגשו לעיונו של בית המשפט, למדה השופטת כי לא ניתן לומר שהם נהלים טכניים נעדרי חשיבות או נגיעה לציבור. כמו כן בוודאי לא ניתן לומר כי הם נטולי חשיבות, נגיעה או עניין בהתייחס לעותר, אשר מבקש לבחון את טיב הטיפול שקיבל אביו והאם עומד הטיפול בנהליה של מד"א, שמא חרג הצוות המטפל מהעקרונות המותווים בנוהל ופעל שלא כשורה. עוד הוסיפה השופטת כי גם הנהלים הנוגעים לתשלומים השונים ולאגרות הם בעלי עניין לציבור, אשר זכאי לדעת כיצד ובאיזה אופן נגבים התשלומים עבור השירותים השונים המוענקים לו, והאם עומדות הוראות הנהלים הללו בקנה אחד עם הוראות הדין.

גם את הטענה לפיה יש בחשיפת הנהלים כדי לפגוע בביטחון המדינה דחתה השופטת, למעט ביחס לנהלי בנק הדם, לגביהם תמכה מד"א את טענותיה במסמך מרשות הסייבר. ביחס ליתר הנהלים ציינה השופטת כי מד"א טענה טענות מטענות שונות, כגון חשש לפריצה למערכות הממוחשבות שלה, "חשש לביטחון" או "נתונים חסויים". עם זאת, היא לא צירפה כל חוות דעת מקצועית שתתמוך בטענות אלה ומעיון בנהלים לא ניתן להסיק כי חשיפתם עשויה לגרום לפריצת סייבר ולתקיפת האקרים עוינים את מערכות המידע של מד"א או לשיבוש תפקודה.

מנגד, באשר לנהלי בנק הדם, שוכנעה השופטת כי גילויים אכן עלול לפגוע בביטחון המדינה או בטחון הציבור. זאת, למעט 3 נהלים שמעיון בהם כלל לא ברור כיצד חשיפתם עשויה לפגוע בביטחון המדינה או בביטחון הציבור, ולדעת השופטת אינם קשורים לבנק הדם עצמו, שכן הם עוסקים בביטוחי הדם במד"א, בניפוק שוברי דם למבוטחים, ובעקרונות הפעלת צוות מתרימי דם.

אשר לטענה בדבר היותם של הנהלים סוד מסחרי, ציינה השופטת כי היה על מד"א, בראש ובראשונה להבהיר באיזה סוד מסחרי מדובר, אולם היא לא עשתה כן מלבד אמירות כלליות ולא שקלה את השיקולים שמחייב אותה חוק חופש המידע על מנת לבחון האם ניתן לגלות את המידע באופן כלשהו. גם טענות אלו, כך נקבע, נטענו באופן גורף, ובצורה סתמית וכוללנית. כמו כן, לא הבהירה מד"א מדוע יש בחשיפת המידע משום פגיעה כלשהי במידע עצמו או באינטרס מקצועי, ומהם הפגיעה הממשית והנזק שייגרמו לה כתוצאה מחשיפת המידע האמור. אף לגופו של עניין לא התרשמה השופטת כי מי מהנהלים שהובאו בפניה כולל סוד מסחרי כלשהו.

עוד התייחסה השופטת לטענת מד"א לפיה ניתן למנוע את חשיפת המידע בשל תהליך "רה ארגון" בנהליה וכן עקב כך שחלק מהנהלים בוטלו או יבוטלו בעתיד או הושהו או מצויים בעדכון. בעניין זה מתחה השופטת ביקורת על מד"א, שהעלתה את הטענה במועד מתמיה ואף עשתה משך כל ניהול ההליך דין לעצמה בכל הנוגע לקיום החלטת בית המשפט שהורה לה לחשוף חלק מהנהלים מושא העתירה.

לגופו של עניין קבעה השופטת כי חוק חופש המידע אינו כולל חריג המאפשר לרשות שלא לגלות נהלים שבוטלו, הושהו או מצויים בעדכון, אלא רק מידע אודות "מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב". עם זאת, גם בהתייחס לחריג זה נקבע בפסיקה כי מדובר בסייג שמהותו זמנית, וכי אין הרשות יכולה לחסות בצלו של סייג זה לנצח. עוד ציינה השופטת כי מאז טענתה של מד"א אודות הליך הרה-ארגון חלפו למעלה משנתיים, די והותר זמן על מנת לאפשר לה לסיים את ניסוח הנהלים החדשים, אולם לא הוגשה כל הודעה אודות סיום עבודתה בעניין זה והיא אף לא טרחה לציין מהו המועד המשוער בו אמור להסתיים הליך זה. בנסיבות אלו, נדחתה טענתה של מד"א בדבר תחולתו של חריג זה.

לבסוף דנה השופטת בבקשת העותר לחייב את מד"א בפרסום הנהלים באתר האינטרנט שלה. מעיון בפסיקה, קבעה השופטת כי פרסום הנחיות מנהליות באינטרנט, אף שהוא דרך ראויה ורצויה שיש לשאוף אליה בעידן הדיגיטלי בו אנו חיים - אינו מעוגן בחקיקה, ולכן למרות שהגיעה העת לחייב רשויות לפרסם מידע באינטרנט, נדרש לכך שינוי חקיקתי. עם זאת, לדבריה, יפה תעשה מד"א אם לפחות את הנהלים החדשים תפרסם באינטרנט לטובת הציבור. לצד זאת הזכירה השופטת כי קיימים היום אתרים המעלים מידע מסוג זה לטובת האזרחים, והעותר רשאי כמובן לפנות ולבקש כי המידע יפורסם או לפרסם את המידע באינטרנט בעצמו.

העתירה התקבלה; מד"א חויבה להעמיד לעיון העותר את כלל נהליה שהיו בתוקף במועד פטירת אביו, לרבות נהלים שתוקנו, שונו או הושהו לאחר מכן ולמעט מספר נהלים העוסקים בבנק הדם. כמו כן תעמיד מד"א לעיונו של העותר את נהליה החדשים אשר בתוקף כיום (למעט נהלי בנק הדם). מד"א תשלם לעותר הוצאות בסך 10 אלפים שקלים. העותר יוצג בהליך ע"י עוה"ד אילן בומבך ויריב רונן. מד"א יוצגה ע"י עוה"ד אשר אילוביץ' ואריאל ליבר.

עת"מ 42008-08-16